הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 בפברואר, 2016 48 תגובות

הדיון האינסופי בדבר חולשת השמאל מתמקד בכל מיני טענות סביב התזה שהשמאל הוא האשם בחולשתו. אני רחוק מאלה המוכנים לפתור את השמאל, על מנהיגיו השונים, מכל אחריות למצוקה שבה נתון השמאל, אך רצוי למסגר את הדיון בצורה המתאימה לכובד השאלה. כל דיון על מצבו של השמאל חייב להביא בחשבון, אפילו לפני הדיון על חטאיו, את התנאים האובייקטיביים שבו הוא פועל.

הפגנה נגד הכיבוש, כביש 60, הגדה המערבית, 5/2/16 (צילום: אקטיבסטילס) demo-against-occupationהפגנה נגד הכיבוש, כביש 60, הגדה המערבית, 5/2/16 (צילום: אקטיבסטילס)

אבל לפני כן עלינו לנקות מהשולחן את סוגיית ההגדרה. מי שמבקש להכניס את הרצוג ואפילו את יאיר לפיד לשורות השמאל עושה צחוק מהעבודה, ומדגים מידה גדושה של רשעות וטיפשות. הגדרה מתאימה חייבת לצאת מנקודת מוצא הקשורה לסכסוך הישראלי-פלסטיני שהוא במרכז חווייתנו. אפשר להגיד שהשמאל בארץ מורכב מאותם הגופים והאישים הטוענים שמדינת ישראל, על ממשלותיה, נושאת באחריות ממשית להיעדר השלום בין העמים.

דיון רציני חייב להביא בחשבון שהשמאל פועל בתנאים קשים ביותר. להיות שמאל זה לא תענוג. להיות שמאל פירושו מחשבה עצמאית ומידה מסוימת של העזה אישית. השמאל שונה באופן איכותי מהמרכז ומהימין בכך שאינו מרוויח משפיכות הדמים. אפשר וצריך לקיים דיון נוקב בחולשותינו, אך תוך כדי הבנת הרקע לקשיים ולמצוקות.

כמה דברים שהשמאל אינו אשם בהם:

השמאל אינו אשם בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואינו אשם ברתימת ארצנו לעגלה האמריקאית באזור. השמאל אינו אחראי למסע ההפרטה האינסופי שהוביל לעיצוב משטר כלכלי אכזרי.

כמה דברים שהשמאל אשם בהם:

השמאל אשם, לדידי, בנהירה אחרי ״אופנת״ פוליטיקת הזהויות הקשורה לניגודים שונים בחברה הישראלית. יש לכבד שוני אתני, עדתי ומגדרי. אך שוני זה נע ונד וממלא תפקיד משני, פחות מהותי, מהניגודים במישור הסכסוך הלאומי והמאבק המעמדי. נכון שהשמאל טעה בכך שלא ייחס רגישות מתמדת לזהויות השונות בחברה הישראלית. זאת טעות סובייקטיבית המחייבת העמקה תאורטית ועיונית. אך יש חברים המבקשים לזרוק את התינוק יחד עם מי האמבט. אי אפשר להתעמק בבעיות זהות בחברה הישראלית בלי התובנה שהדיכוי הלאומי והמעמדי ניצבים במרכז הדינמיקה.

הזנחת החזית הארגונית

אני, כמו רבים אחרים, לא שבעתי נחת מ"צנטרליזם דמוקרטי". תוך כדי מאבק צודק, שכח השמאל לעתים שהחברים הם הנכס החשוב ביותר שלו, ושלא ניתן להתגבר על קשיים ורדיפות על ידי העלאת הדרישות מהפעילים והטלת משימות בלתי מציאותיות עליהם. כאן ארצה להעיר שביקשנו להתעלם מקשיים אובייקטיביים תוך כדי התעלמות ממגבלות אנושיות, שהן נחלת הכלל.

ההגזמות בתחום זה גרמו נזק לא קטן. אך תהיה זו טעות פטאלית אם השמאל ישכח את סוד הארגון החזק. הארגון החזק ממלא תפקידים רבים וחיוניים שאין בלעדיהם. חברות אישית ותשלום דמי חבר נשמעים כשייכים לדור אחר, אבל אין להם תחליף בפעולה ובאקטיביזם. הצורך בארגון חזק הוא עניין אוניברסלי ואינו פונקציה של הבולשביקים בזמן ובמקום מסוים. כמדומני, שבשמאל ביקשנו לעתים להתחרות בחברים האנרכיסטים, שבתיאוריה ראו בכל ארגון שחזור ההיררכיה השנואה.

אשליות מובילות לאכזבה

כך נראה לי שיש סיבה מיוחדת לתחושת הייאוש הפוקדת את השמאל. כמה וכמה פעמים נקטנו בעמדה של אופטימיזם כמעט חולני, שלא היה לה בסיס. דוגמה אחת הייתה האמונה שממשלה הנשענת על גוש חוסם היא אלטרנטיבה אקטואלית. לא היה כל בסיס לתקוות ורודות שכאלה. הטעות נבעה מהערכה לא ריאלית של הפוטנציאל השמאלי בקרב גורמים כמו המחנה הציוני ויש עתיד. לדאבוננו, מפלגות אלו סובלות משוביניזם עמוק שעל בסיסו הפנו עורף לכל אלטרנטיבה שלטונית שאינה בנויה על נתניהו וחבר מרעיו.

דוגמה שניה היא האמון בהצהרת הממשלה הנוכחית שתעניק מימון רחב, בסדר גודל של 15 מיליארד שקל, לסקטור הערבי. ברור שהשלטון אינו עושה טובה לאזרחיו כשהוא מחליט לממן צרכים בסיסיים וחיוניים, אך אי אפשר לנתק את המהלך הזה מהשקפות העולם של נתניהו וחבריו.  צרכים שלטוניים טכנוקרטיים שכנעו את הפקידות הבכירה שיש צורך לקדם אינטגרציה פוליטית-כלכלית של האזרחים הערבים בכלכלה הישראלית. ההמלצות הוגשו לממשלה הקודמת, והממשלה הנוכחית קידמה את העניין במראית עין של נדיבות. אבל, היום כבר ברור שאין סיכוי לביצוע מינימלי של התכנית. עסקנים בכל הדרגים מייצרים מערך מכשולים וחסמים, וכבר מכינים את ההסברים לכך שהתכניות לא יצאו אל הפועל בשל היעדר שיתוף פעולה של האוכלוסייה הערבית, הנדרשת – בין היתר – להסכים להרס של 5,000 בתים שנבנו לכאורה ללא רישיון.

אופטימיזם ריאליסטי

האופטימיזם שלנו צריך להיות בנוי על תחזית של כישלון הממסד אצלנו באזור. מדובר במסע ארוך וקשה. ההגמוניה של ארה"ב הולכת ונכשלת, היציבות היא ממנה והלאה. הממשלות המכהנות מסוגלות להבטיח רק מלחמה אחרי מלחמה. העמים ישלמו מחיר כבד, אך בסופו של דבר יבחרו בדרך אל השלום והקידמה.

תגובות
נושאים: מאמרים

48 תגובות

  1. עודד הגיב:

    מאמרו של ראובן קמינר, מיודענו הוותיק, מעניין ומעורר חשיבה, בעיקר משום שהוא משתדל להבהיר מדוע השמאל הישראלי אינו האשם (העיקרי) במצבו העגום, ומחדד שוב את ההכרח בהגדרה לא-מעורפלת של "שמאל". נראה לי שאוהדי "הגדה השמאלית", לפחות רובם, אינם זקוקים להגדרה ברורה כזאת, אבל השיח הפומבי וכמובן הרשמי (זה שממשלת ישראל וכל שלוחותיה, לרבות רשות השידור, מטפחות ללא לאות) מציג את "יש עתיד", את "המחנה הציוני", וגם אנשים מסוימים בליכוד עצמו, כ"שמאל". וכדי להוסיף בלבול בולטת נטייה, בתקופה זו, להציג גם את פוליטיקת-הזהויות העדתית, ובתוכה – למה לא ? – את מורשתו של עובדיה יוסף, כ"שמאל". חייבים לפזר את הערפל הזה.
    לא כאן המקום להעמיק בהגדרותיו של שמאל ממשי, אבל גם "שמאליותה" של מרצ – אם מדובר בהנהגת המפלגה ורבים מאוד מתומכיה – היא בספק גדול; לא רק בגלל הצהרות פומביות של חבר כנסת זה או אחר, אלא גם כשבודקים את מעשיה של מפלגה זו בשטח, "מלמטה", ועוד יותר – את מה שאינה עושה. נראה לי שקמינר נזהר יותר מדי בעניין זה. [ המשך מיידי – בהודעה הבאה]

  2. עודד הגיב:

    [המשך – עודד אסף] – ובכן, נותרנו – ומדוע לא להודות בכך, כדי להיות ריאליסטים באמת? – עם כך וכך חברים בחד"ש וקבוצות שמאל רדיקלי וארגונים למען זכויות אדם ואזרח; שמאל חוץ-פרלמנטרי בעיקרו, לא מלוכד בכל עיקרון ובכל שיטת פעולה , נדחק יותר ויותר לשוליים ונרדף; מסוגל – או היה מסוגל, בלשון עבר – (ראו מאמר מאת נועה אסטרייכר ב'הארץ': "ונתניהו שותק") להוציא כ-3000 איש להפגנה שמאלית אמיתית. העניין הוא הישרדות, פשוטה כמשמעה, ושמירת גחלת כלשהי למען הדורות הבאים (לא ברור לאיזה טווח זמן). קמינר צודק בטענתו שאין טעם באשליות; אבל השורה המסכמת במאמרו נראית לי אשלייתית: "[העמים] בסופו של דבר יבחרו בדרך אל השלום והקידמה". עמים, בעיקר בעידן הפוסט-דמוקרטיה והאנטי-דמוקרטיה, לא "יבחרו" בשום דבר. וכדי שגרעינים משפיעים ומשכנעים בתוך כל "עם" יסמנו דרך חדשה – אולי אחרי משברים קטסטרופליים – יש לבנות "כיסים" אלטרנטיביים של פעילות קבוצתית, ניהול כלכלי קהילתי, חינוך, תקשורת, אמנות, ולסרב באופן נחרץ לקחת חלק ברוב הלא-דומם ובשיח המקובל עליו ובכל ניסיון להתנצל בפניו. ריאליסטי? אופטימי? אינני יודע.

    • אמיתי הגיב:

      עודד שלום.ללא טיפה של ציניות,האם תוכל לפרוט לסעיפים מהי אותה גחלת
      שחשוב לכם לשמור למען הדורות הבאים.

  3. ע.ג. הגיב:

    בודאי שהמפלגה הקומוניסטית (אני לא כותב שמאל כי הקומוניסטים בישראל אינם ולא היו אף פעם שמאל) על גלגוליה השונים עד היום אשמה בסכסוך הישראלי ערבי. הפ.ק.פ. וארגוני שמאל נוספים תמכו במדינה דו לאומית עוד לפני הקמת מדינת ישראל ובכך עודדו את הערבים להאמין שהם יכולים ליצר כאן שליטה ערבית על היהודים וכי הם יכולים לנצח את היהודים. ובענין בקפיטליזם – אני מזכיר לכותב הלא הגון שמי שהקים את ישראל היו מפלגות שמאל אמיתיות שאפילו הסתיעו לשתי דקות ברוסיה וגרורותיה כדי להקים את המדינה אבל אז הסתבר שסטלין, שמש העמים, אינו טוב יותר מהיטלר וישראל פנתה למערב. חבל שמי שכותב באתר באתר שמתימר להיות במה בקורתית אינו מסוגל להסיק מסקנות מהשגיאות שלו ושל קודמיו לרעיון. אבל בעצם ממתי קומוניסטים מסוגלים לבקורת עצמית?

  4. ש.א. הגיב:

    זה סוג המאמרים שאנו זקוקים להם. ביקורת עניינית על שגיאות עבר וקשירת הצלחת השמאל במאבק נגד הכיבוש והשלטון האמריקאי באזור.

    • אמיתי הגיב:

      אומנם חודש אדר נכנס וכידוע משנכנס אדר מרבים בשמחה אבל קצת הגזמת עם ההומור שלך.

      "הצלחת השמאל במאבק נגד הכיבוש"

      עוד הצלחה כזאת ואבדנו

      ואם כבר מדברים על הומור אז היית חייב לסיים בפאנץ' על הכיבוש האמריקאי באיזור.
      בזמן שהרוסים, ההם מהמורשת הקומוניסטית החביבה עליכם כל כך משטחים
      ערים וכפרים שלמים ממש עכשיו בסוריה.

      אבל כמו שקמינר ציין "העמים ישלמו מחיר כבד, אך בסופו של דבר יבחרו בדרך אל השלום והקידמה"

      ככה בשתי שורות הצלחת להדגים למה השמאל במצוקה.

    • דינו הגיב:

      רק אתמול הודיע פוטין שהפסקת האש שתיכנס לתוקפה בעוד כמה ימים בסוריה לא תכלול פעולות נגד דאע"ש ואל-נוסרה. וכך ממשיך פוטין ומחזק את מה שאסד החל כבר לפני חמש שנים:
      טבח המוני באנשי/לוחמי אופוזיציה ובאזרחים בשם "המלחמה בטרור", כאשר המטרה המקיאבליסטית היא הישארות העריץ בשלטון גם במחיר השמדת הארץ.
      אם ארה"ב ("השולטת באזור"??) היתה עושה רבע ממה שעושה רוסיה לעם הסורי – היה אתר "הגדה" כמרקחה , אבל מכיוון שבפוטין\אסד\איראן עסקינן – אז אפשר לקנות את לוקש המלחמה בטרור ולתת לטבח ולטיהור האתני להימשך, מפני שחיי אדם ושלומם אינם באמת חשובים כאשר לא ארה"ב או ישראל מפציצות.

  5. אלי הגיב:

    ראובן השמאל הרדיקלי במצוקה כי הוא אינו רלוונטי לעם היהודי בישראל.
    אם המשמעות של להיות שמאל זה להזדהות ב 99% עם דרישותיו של האוייב (יהא זה האויב הפלסטינאי, המשטר הסורי או…גמאל עבדל נאצר בזמנו) אזי 99 אחוז מציבור לא יהיה מעולם חלק מהשמאל הזה. וה"שמאל" כפי שאתה רואה אותו נדון להיות תמיד במצוקה מנותק וחסר רלוונטיות.
    מבחינה מעמדית שלי יחימוביץ, עמיר פרץ , מרץ כחלון וש"ס הם הרבה יותר "שמאל" מאשר אנשי בל"ד והתנועה האיסלאמית אך תנועתך חד"ש חברה דווקא אליהם.
    מדוע ? אלו מפלגות לאומניות וראקציונריות לפי כל הגדרה מעמדית.

  6. אמיתי הגיב:

    השמאל שלך במצוקה ולא יצליח לצאת ממצוקתו בגלל הסיבות הבאות:
    חוסר רלוונטיות לחברה-ביושר כתבת שהסיכסוך המקומי הוא מרכז החוויתי של השמאל.ובכן מרכז החוויה של רוב אזרחי המדינה הוא היותנו מדינת לאום לעם היהודי.מדינה שכולנו רוצים לשמור על צביונה היהודי ולחזקה רוחנית כלכלית ומדעית.כשמרכז החוויה שלך הוא מה רוצים הערבים,אתה לכל היותר לאומן פלשתיני ממוצא יהודי.
    חוסר יכולת לקרוא את המציאות-הבנת המציאות של המחנה שאתה מיצג לוקה בעיוורון מוחלט,גם בהבנת הבעייה וגם בפתרונות.לפעמים אני קורא כל מיני מאמרים באתר ונדמה לי שהאנשים לא באמת חיים פה.אין הבנה אמיתית לסביבה המזרח תיכונית לדת,לחשיבות המסורת ,ההיסטוריה,לזרמים התת קרקעיים והפתרונות של מחנה השמאל בהתאם הם על גבול ההזייה.
    ניתוק מריקמת החברה-גם במרצ מציעים פתרונות מוזרים,אבל שם לפחות יש הרגשה שהם רואים את טובת החברה ואת האינטרס של מדינת העם היהודי.בשמאל שלך אין אמפטיה ליושבים בציון ולכן כל הרעיונות שלכם נופלים על אוזניים ערלות.כשאתם לא רוצים לסחוב את האלונקה ביחד עם כולם,אף אחד לא רוצה לשמוע מכם על רעיונות להקלת הנטל.

  7. נכון אך צריך יותר לדייק הגיב:

    בתנאים של סכסוך לאומי השמאל נמצא במצב קשה עד בלתי אפשרי. קמינר מזהה נכון שהניגודים במישור הסכסוך הלאומי והמאבק המעמדי הם במרכז המאבק שהשמאל צריך לכוון אליו בחברה ובפוליטיקה הישראלית.

    ברור שויתור על עמדה אינטרנציונליסטית בשאלה הסכסוך הוא ויתור על השמאל בכלל. אבל עמדה זאת מרחיקה את השמאל הסוציאליסטי מהציבור שבאופן טבעי אליו הוא פונה, מעמד המנוצלים בחברה.
    היהודים במעמד הזה נהנים מפריבילגיה אמיתית או מדומה שהמשטר הציוני מעניק ליהודים.

    מעמד הפועלים הערבי רואה את הסיבה העיקרית לניצולו בדיכוי הלאומי כך שהוא קרוב יותר לעמדות לאומיות יחד עם הבורגנות שלו מאשר לשיתוף פעולה עם השמאל על עמדות אינטרנציונליסטיות.

    אם כך, השמאל נשאר אם האינטליגנציה הבורגנית הסוציאליסטית -אינטרנציונליסטית משני העמים שהיא אמנם ההנהגה הטבעית של השכבות העממיות אך בניתוק מהם היא הופכת לשמאל נכה.

    במצב מביך זה יש ניסיונות של אנשי שמאל להתחבר לאינטליגנציה הבורגנית הציונית ליברלית. טעות זו תרחיק את השמאל עוד יותר מהמעמד המנוצל הן הערבי והן היהודי וגם מהשמאל הציוני, כך הם גם יאכלו את הדג המסריח וגם יגורשו מהעיר

  8. שירה הגיב:

    השמאל היחיד הפוליטי שאני מכירה זה מפלגת דעם בראשות אסמה אגבריה. כשאחמד טיבי אוכל ארוחת בוקר עם חנוך דאום, אין לך שמאל, אשם או לא אשם.

  9. מצוקת הימין מסוכנת יותר הגיב:

    מצוקת השמאל אף פעם לא גרמה (לפחות בארץ) למלחמה. למרות שגם מאיר וילנר חתם על מגילת העצמאות, הוא לא הכריז מלחמת חורמה על הערבים.
    זה היה בן-גוריון, שהנחית את הפקודה על יגעל אלון ויצחק רבין ("בהינף יד") ל ט ה ר את הארץ מרוב תושביה הערבים. מאז ישראל דוחה את הרשות העולמית – האו״ם שהחלטות מועצת הביטחון שלה מהוות את הנדבך החשוב בחוק הבינלאומי, שהכריז שהגירוש אינו-חוקי. מיד לאחר הקמת המדינה היתה "חלוקת עבודה" בין מפא"י—ל"הגנה", והלח"י של יצחק שמיר (ירזינסקי). זה החליט על גירוש הפלסטינים, וזה פקד לרצוח את שליח האו"ם (הרוזן השבדי פולקה ברנדוט שהציל אלפי יהודים מהשואה). אח״כ הם שיתפו פעולה וחוקקו את החוק הציוני "חוק השבות תשכ"א-1951", שהעניק ליהודים שמעולם לא חיו כאן את "זכות השיבה", ומנע זאת ממגורשי הנאכבה. מאוחר יותר קיבלנו את שמיר כראש ממשלה, ואח"כ את מסיתיהו שתרם רבות לרצח רה״מ יצחק רבין, ועודו סרבן שלום ידוע. צודק קמינר: ממשלות הימין הלאומני מסוגלות להבטיח רק מלחמה אחרי מלחמה, עד שהעמים יזרקו אותם ממקומם הרם.

  10. עודד הגיב:

    כמעט כל מה שקראתי בתגובות שהתפרסמו מיד אחרי התגובה שלי (זו הנחלקת לשני 'פרקים') – הוכיח לי, לצערי, בעיה חמורה שגם בלוג שמאלי כמו 'הגדה השמאלית' אינו יכול להימלט ממנה: לא ברור אם אפשר לפתח רב-שיח רציני באמצעות מאמרים תמציתיים ביותר (אילוצים של הבלוג) וכל מיני תגובות קצרות, לעתים אנונימיות, לעתים – מקוראים שהנושא הנדון רחוק מהם ומהבנתם , וביניהם גם אלה המגיבים רק כדי להתווכח עם כל עמדה שמאלית (לא משנה איזו). לדוגמה: כיצד נקשרים, דווקא עכשיו, סטאלין ופ-ק-פ למצב הפוליטי בישראל ולדיון סביבו? זה כן "רלוונטי"? ואיזה היסטוריון מקצועי – אפילו הלא-שמאלי ביותר – היה מאשר את הטענה [ המגיב ע' ג' ] שהתנגדות הערבים למדינה יהודית נבעה ממה ש"אמרו להם" ארגוני שמאל יהודיים די קטנים ולא ממש משפיעים? ואם מגיב מסוים ["אמיתי"] חושב שהמשתתפים בבלוג הזה "לא חיים פה" – האם הוא קורא כאן 'פאטה מורגאנה' בלבד? ואם כן, מדוע הוא נצמד אליה? זה לא טוב לבריאות. אבל אני שם לב לשתי תגובות מסוג אחר: [המשך מיידי בתגובה הבאה] –

    • אמיתי הגיב:

      יש הבדל בין "לא חיים פה" לבין "לא באמת חיים פה" כפי שכתבתי במקור.
      אתה יכול לחיות פה חיים שלמים בלי להבין את הסביבה שלך לעומק.
      להסתמך על סיסמאות ומאוויים בלי יכולת ליצור את ההקשר לסיטואציה הנוכחית.
      זו הסיבה שהשמאל נכשל . חוסר היכולת הנפשית לגשר בין החלומות ולבין
      המציאות . קוראים לזה אוטופיזים . כשזה לא עובד, ותמיד זה לא עובד, התגובה היא
      או ייאוש מוחלט מהמציאות והתנתקות ממנה או התכחשות למציאות ויצירת
      מציאות מדומה שמתאימה לראיית העולם האוטופית. בכל מקרה להתכחש למציאות
      או להתנהל בתוכה כניהליסט זה לא לחיות פה באמת.

  11. עודד הגיב:

    [המשך – עודד אסף] – המגיב החותם כ"נכון אך צריך לדייק יותר" מייצג עמדה נפוצה מדי, שעליה כבר הערתי בתגובה הראשונה שלי. וכך הוא טוען: השמאל (האמיתי) חייב להתחבר עם כוחות לא-שמאליים ואפילו אנטי-שמאליים, כמו "המחנה הציוני" ואפילו ש"ס, משום שהם מבטאים את מה שרוצה "העם". ואז, כמובן, השמאל צריך לוותר על שמאליותו. ואז – – נו, מה? מלכוד!; וממנו יש להסיק שהשמאל חייב להיעלם סופית. מדוע המגיב לא יכול לכתוב זאת בדיוק כך, ישר ולעניין? כאמור לעיל, זאת גישה נפוצה, גם בין כל מיני אנשים טובים המזהים עצמם כ"שמאל מבולבל"; גישה מבולבלת. את תגובתה של שירה, לעומת זאת, לא הייתי מבטל כלאחר יד. מפלגת דעם (הקטנה) היא באמת דגם מעניין של פעילות שמאלית, וחבל שהיא נמצאת רק בשוליים. ויש עוד נקודה בתגובה הזאת, שבעקבותיה יש לחזור ולדון בהגדרתו המחודדת של שמאל אמיתי. אכן, שמאל קוהרנטי הוא זה שמתרחק מכל "סחבקיות" תקשורתית (ארוחת בוקר משותפת וכו', השתתפות בתוכנית ריאליטי בטלוויזיה, חילופי בדיחות מול המצלמות ) עם הימין. זה ערפול פוליטי מזיק מאוד. או שנצטרך לומר: מי שעושה זאת, שמאליותו מפוקפקת.

    • נכון אך צריך יותר לדייק הגיב:

      בד"כ אני נוכח כאן במגיבים יימניים הלוקים בהבנת הנקרא אד "עודד" נראה לי רוצה לייצג עמדה שמאלית. חבל…

    • שירה הגיב:

      אחלה עודד, תגובה לעניין. וזה מזכיר לי את המחאה החברתית וכמה כולם נלחמו לא להזדהות עם השמאל הפוליטי כדי שהמחאה תצליח. זו לא רק סתירה ממולכדת, אלא בעיקר גישה שמצביעה על זחיחות דעת.

    • אלי הגיב:

      ראשית כל אני מציע לך לכתוב בגובה העיניים. משפטים בנוסח " לא ברור אם אפשר לפתח רב-שיח רציני באמצעות מאמרים תמציתיים ביותר ……..מקוראים שהנושא הנדון רחוק מהם ומהבנתם" מעידים רק על התנשאות יתר ולא בהכרח על הבנה.
      אל תתפלא גם שמזכירים לשמאל את "שמש העמים" ואת עוורונה של הפק"פ .לאנשים שבטוחים כל הזמן שהם יודעים הכל ושהשמש זורחת מה*** שלהם מותר וחובה להזכיר את משוגות העבר שעלו במקרים רבים בחייהם של מיליונים.
      אז קצת צניעות בבקשה

  12. אווה חדד הגיב:

    אף שאתה ניחן בלב טוב (בלא כוונה אירונית חלילה מצידי) אתה שוגה במה שמכונה בז'רגון הפילוסופי : a category mistake.
    אין ולא היה פה שום מאבק מעמדי. אתה מערב באופן הזוי בין אשכנזים לבין שמאל .כל המושגים האלה :מעמד הפועלים,דיקטטורה של המעמד הזה,תודעת ההמונים,סטיכיה,מהפכה פרמננטית, כל אלה באים לחפות על פרבילגיות וגזענות אשכנזית.
    הרי לך.הצעה: אם תאמר לנערה עיראקית,תימניה או מרוקנית,מעירית קיפוח שהקימו האשכנזים,כי הסכסוך מעמדי ולא לאומי,וכי הפלשתינים והערבים המקיפים אותנו,הם הצד הצודק לאורך כל העימות (לערך משנת 1881 אף כי הנרצח הראשון,דומני כי שמו צורף,נרצח בעיר העתיקה בשנות החמישים של המאה התשע עשרה,כמובן בשל היותו יהודי),כדאי לך להצטייד בשיריון אבירים מימי הביניים. תוכל לשכור אותו בגן הלאומי ברמת יששכר. שהרי הנערות האלה הנתונות לדיכוי,מכירות כל ימי חייהן רק מדכא אחד. קרי,אשכנזי.
    ועוד זאת:מניין אתה שואב את "ידיעותיך" כי ה"שמאל" האשכנזי מתחנף לפוליטיקת הזכויות המבורכת להלל?
    קרא טוקבקים בהארץ על בבונים,רגשי נחיתות,אבא שלי עבד קשה בזמן שאבא שלך שתה עראק,האמא המזרחית אינה חפצה בחינוך גבוה לילדיה.

    • דינו הגיב:

      לא רק ב-1881, אלא כבר ב-1834 בזמן מרד הפלאחים נגד מוחמד עלי באשה (שליט מצרים מטעם התורכים) פרעו הערבים ביהודי צפת, חברון וירושלים.
      כרגיל, ובדיוק כמו באירופה: "בדרך להפגנה עוצרים בשטייטעל".

      • אווה חדד הגיב:

        יפה דינו היקר. היא הנותנת. יש שוטים גמורים המייחסים את האנטישמיות לציונות. אלפיים שנים של רדיפות היהודים ב כ ל הגלויות עפו המפה הקוגניטיבית הדפוקה שלהם ביעף. יש כאן מגיב קבוע דומני כי שמו גרמינוף , שהאנטישמיות לדידו החלה רק עם הופעת הציונות.
        דוגמית קטנה אחת מצביעותו של ה"שמאל" האירופאי : כבר יותר מחצי מיליון מוסלמים אומללים נשחטו בידי אחיהם המוסלמים, בסוריה לבדה,ולא ראינו אפילו הפגנה אחת של ה"שמאל" האנטישמי הבזוי שימחה על רצח העם הזה. שער בנפשך דינו,כי ישראל היתה מחסלת ביום אחד 300 מוסלמים בסוריה. החלאות הצבועים יחסמו רחובות שלמים בערים הגדולות באירופה.
        צא ולמד דינו,מה היה קורה לנו היהודים אם היינו נופלים לידיהם. כמדומתני כי ראשונים להשחט היו דווקא אנשי השמאל הרדיקלי עאלק.
        מה היה לו דרך משל לאוגוסטינוס ה"קדוש" שחי במאה החמישית,מהיהודים,ששנאתו הרושפת אליהם דימתה לשרוף אותם על גחלים.מה לו לחלאה מרטין לותר מהעם היהודי שהיה במאה השש עשרה בשפל המדרגה . ספר את זה לאנשי מצפן,ששנת האפס שלהם מתחילה ב-1881. מיו עיוורון שכזה…

        • דינו הגיב:

          … המגיב אותו ציינת (גרמינוף) הוא אלי אמינוב. את בוודאי זוכרת שלפני כחודשיים הוא טען כאן במאמר כי גירוש יהודי עיראק הוא קנוניה משותפת של הציונות ושל השלטון העיראקי באותו הזמן, כולל סירסור ברכוש היהודי.
          זו הדעה הרווחת בקרב האנטי-ציונים: הערבים לעולם לא יהיו אשמים במעשיהם, ומאחורי כל בעיה או פשע במזרח התיכון (כולל פשעים נגד יהודים) עומד ציוני.
          ישראל כמובן תמיד מוצגת כמפלצת בעלת שאיפות שליטה גלובאליות (ע"ע תגובותיו של ק.א.) עם תיאורים שנלקחים היישר מהפרוטוקולים של זקני ציון. מעניין שלפרוטוקולים הנ"ל ישנה עדנה בעשורים האחרונים דווקא במדינות מוסלמיות….
          לגבי סוריה: הטיהור האתני שמבצע הסינדיקט פוטין/אסאד/איראן – לא רק שלא מזיז לאף אחד בשמאל העיקבי, הוא למעשה מוצג ברצינות גמורה כ"מלחמה בטרור"… ככה זה בממלכת העולם-ההפוך והסטנדרטים הכפולים.
          ואסיים בחיזוק טענתך ש"הראשונים להשחט היו דווקא אנשי השמאל". זה הרי קרה באיראן עם הקומוניסטים וזה יקרה בכל מקום בו נוצר יצור-הכלאיים הזה של קואליצית שמאל קיצוני עם ימין/פונדמנטליזם קיצוני.

  13. אווה חדד הגיב:

    המשך: כפי שכתב אחד מכותבי המאמרים הקבועים באתר הזה (על כך ועל גזענותו הממאירה תוכל לקרוא ב העוקץ). כמדומתני כי כי ההכרה שלך מסרבת להכיל את העובדה הכואבת,כי בסוף כל משפט שאתה אומר,ניצבים מזרחים ומזרחיות שיבטלוהו בבוז. מבחינתם "שמאל"קומוניסטי כשלך ו"שמאל" של מרץ (מפלגה אשכנזית צרופה. אין חכי'ם מזרחים ואוי לאותה בושה גם לא מי שנמנה עם מעמד הפועלים) אינו עומד על הפרק בשום מובן ובא לחפות על שליטה מוחלטת של ההגמוניה הארורה בכל תחומי החיים: בתקשורת באקדמיה בפוליטיקה ובחיי הכלכלה וכמובן במערכת המשפט והחינוך.
    הפתרון היחיד אם יש בכלל כזה: הקמת שמאל מזרחי אותנטי,שאליו יצטרפו אשכנזים. אין צורך לומר כי ההנהגה תהיה מזרחית,אחרת זה לא ילך.

    • אמיתי הגיב:

      אווה שלום ,הניתוח שלך על ההגמוניה האשכנזית ביחס למזרחיים נכון
      אבל המסקנה שלשם תיקון המצב יש להקים מפלגת שמאל מזרחית היא שגויה .
      קו פרשת המים של החברה היהודית בישראל היא לא במתח בין אשכנזים-מזרחים
      וגם לא דתיים-חילוניים ואף לא ימין ושמאל. הקו הברור שמחלק את החברה היהודית בישראל
      הוא רמת הסנטימנט יהודי. להיות בעל סנטימנט יהודי לא בהכרח קשור להיותך דתי או לא
      אלא לתחושה שאתה שייך לשבט בעל היסטוריה עשירה שהשפיע על העולם במידה
      לא פרופורציונלית לגודלו ורצון לשמור על היחודיות הזו. במונחים עכשווים כשמגדירים את מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, בעלי הסנטימנט היהודי ייחסו חשיבות לחלק היהודי, לאנשים שרואים את עצמם כקוסמופוליטיים החלק הדמוקרטי יהיה בעל חשיבות רבה יותר.
      בכל שאלה גדולה בציבוריות הישראלי את תוכלי לראות את קו השבר עובר דרך החלוקה הזו.
      לעיניננו , הציבור המזרחי ככלל, בגלל סיבות היסטוריות, ברובו על הספקטרום הדתי -מסורתי . בשל
      כך בכל בחירות , המזרחים יבחרו מפלגות ימין-מרכז ולא מפלגות שמאל בעלות מצע חברתי , כיוון שהימין בכללו נתפס כבעל סנטימנט יהודי חזק יותר.

      • אווה חדד הגיב:

        תודה על תגובה שקולה המנוסחת כויכוח הוגן.
        לעצם הדברים: סנטימנט יהודי יש לי מפה עד אלסקה.אחרי ככלות הכל אתה ואני נמנים עם עם המהווה פחות מפרומיל !!!מן האנושות. עם שתרומתו לאנושות לא תסולא בפז.יש יותר משמץ של אמת בכך שרוב המזרחים מסורתיים,אף כי מרביתם מסורתיים לייט.
        ובנקודה זו באה לידי ביטוי פגיעתה הרעה של ש'ס הארורה. במקום שבו גדלתי היו מזרחים מכל העדות , להוציא תימנים. מזרחי חרדי היה משול למשולש בעל ארבע צלעות. הפעם הראשונה שראיתי מזרחים חרדים, היתה ב-1984 עם עלייתה של ש'ס על בימת הפוליטיקה בארץ. מעודי לא ראיתי לפני כן,מזרחים בלבוש של ליטאים,הפרדה בין גברים לנשים באירועים שונים,נשים עם פאות נוכריות רחמנא ליצלן ושאר מריעין בישין.
        ואולם בצד זה התפתח ברבות השנים גם שמאל מזרחי,אף כי קטן במימדיו לפי שעה.
        ברם בצד סלידתי הגמורה מהחלאה דרעי וממפלגתו,אני חשה ריחוק מוחלט ממה שמכונה "שמאל " רדיקלי. זאת משום שכפי שציינת בצדק רב,האנשים האלה לוקים בפיקצציה קוגניטיבית גמורה.
        אני באה מהתרבות הערבית-יהודית,ודומה עלי כי הדבר האחרון שה"שמאל"הזה מבין,זה בדיוק העולם הערבי.
        הכל מתמוטט מסביב, אבל הם בשלהם!

        • מי שמבין/נה הגיב:

          המפלגה היחידה בפלסטין/ישראל שהיא מפלגה יהודית ערבית לאורך כל שנים ועל אף כל הקשיים היא מפלגת השמאל הרדיקלי שלא מבינים "מה זה בדיוק העולם הערבי"

          מה "שהמזרחיים" מבינים זה שכדי להנות מהפריבילגיה הציונית (אשכנזית עפ"י ההיסטוריה). עליהם להיות ציונים יותר מהאפיפיור ולהתנער כמה שיותר מתרבותם הערבית. כשהציונות היתה חילונית לא ראינו מזרחיים חרדים להיפך הם ניסו להתמזג בתרבות "הפלמחניקית" והצביעו רובם מפא"י. "הגשש החיור" ייצגו יפה את המגמה התרבותית הזאת.

          כשהאידיאולוגיה הציונית השמאלית פשטה את הרגל, עכשיו הימין והדת מבטאים את "היהדות" והם שם.

          ומה עם האתיופים? מזרחיים או אשכנזים? האם אפשרי "המנהיג" אתיופי "למפלגה המזרחית האוטנטית". לא ראיתי אהבה גדולה במיוחד של "המזרחיים" אליהם.

          • אווה חדד הגיב:

            למי שמבין- מבינה.
            כיצד לרפא מפה קוגניטיבית הלוקה בחשיכה גמורה?? נבצר ממני,ובכל זאת:
            אתה מדבר על התמזגות בציונות האשכנזית.הרי לך דוגמה.
            לא היתה יהדות מזרחית שביקשה להתערות בתרבות הערבית יותר מיהדות עיראק. לו היית בא ליהודי עיראק בשנת 46 למשל,ואומר להם כי בעוד 5-6 שנים יותר מתשעים אחוז מהם יהיו בפלסטין/ישראל,היית חוטף בעיטה באחוריך,אפשר שעד כדי אשפוז חלילה!
            והנה ההנהגה הטיפשה מטופשת בעיראק דחתה בשאט נפש את ה"התמזגות". אלף שנים לפני הופעת מוחמד והדת הרצחנית,היו יהודים בעיראק.והנה בכל מהלך.יותר מ-2500! שנה,לא עלה בדעתם,לרכוב על חמור ובתוך שבוע שבועיים להגיע לארץ הקודש. ואחרי כל זה אתה מחרטט על התמזגות…
            הכל קורס מסביבך ואתה מלין על הציונות דווקא…

          • לא מבין... הגיב:

            טוענים לה בחיטים ועונה בשעורים…

            מה שייך התמזגות המזרחיים בציונות האשכנזית לרצון ההתערות בתרבות הערבית בעירק שגם זו שטות גמורה.

            היהודים בארצות הערביות היו חשודים בשיתוף פעולה עם האימפריאליזם הצרפתי והבריטי ואכן חלקם גם היו השכבה המתווכת בין השלטון הזר, או השלטון ששיתף פעולה, לבין האוכלוסיה המקומית.. כשהתגברה ההתנגדות הלאומית של הערבים היהודים סבלו מכך. הנכבה היתה הקש האחרון שדחף את היהודים מעירק החוצה. המרוקאים עזבו לבד בעיקר לצרפת או שעזבו בסידור שבין המלך לציונים.

          • אווה חדד הגיב:

            ללא מבין… אתה אכן לא מבין מאומה.
            הבה ורבע את המעגל: היהודים בעיראק ניסו בכל כוחם להתמזג עם התרבות הערבית. ניסיון שעלה בגירושם של הילידים (מונח חביב עליך במיוחד) האמיתיים של עיראק דהיינו היהודים. הם היו שם יותר מאלף שנים לפני הופעתה של הדת הרצחנית.והנה אחרי היחס האכזרי והגזעני כלפי תפוצה יהודית כ'כ מוכשרת (שיתוף הפעולה עם ה"אמפריאליזם",היה בבחינת מובן מאליו באשר היהודים כמו בכל הגלויות,תמיד היו הקבוצה הפוליגלוטית והמשכילה ביותר), אתה מצפה שהיהודים האלה יתמזגו בישראל דווקא עם אחיהם הערבים שגירשו אותם (ועוד הוסיפו חטא על פשע , כששלחו את קאוקג'י לשחוט את היהודים באי'י)משם בבושת פנים.

            שמע,חבל שלא למדתי לוגיקה אצלך…

  14. שמאל מזרחי אותנטי??? הגיב:

    הרי רוב ה״מזרחים״ תומכים בימין הקציצוני. אז אם את מעונינת להחליף את הדיקטטורה של הפרולטריון בזו של ״המזרחים״ את צריכה לחפש בנרות מצטרפים.

    • אווה חדד הגיב:

      דיקטטורה של הפרולטריון?? הרגת אותי. מהיכן הקרצת את המונח הארכאי הזה?
      זה שאינך יכול לחבר בין מזרחים לבין שמאל,,ל "שמאל".שלך,חס וחלילה וחס,זה מעיד עליך.
      צא ולמד חבוב: אם נגרע חצי מיליון בוחרי ש'ס,מאות אלפי מצביעים לכחלון,מזרחים שוטים המצביעים לאפס המאופס יאיר לפיד,מצביעים לא מעטים לעבודה למפלגות אחרות,נמצא כי הליכוד בראשות מיס פיגי (אנו מעודנים שלא כמותכם המרוקנים) ובעלה החזיר הקפיטלסטי,כמו גם הימין הקיצוני,שולטים בשל הצבעה מסיבית של אשכנזים.
      והרי אין לכחד: בראש החץ הפשיסטי לאומני מתנחלי גזעני כיבושי,עמדו ועומדים אשכנזים דוגמת אריאל וייס קצובר בנט ליברמן ביבי וכל הזמביש-ממביש למיניהם.
      מן ההתפלגות הזאת גם שוטים גמורים יסכימו כי להוציא את הפוליטיקה של הזהויות אין כאן שום פוליטיקה אחרת.
      ועשה לי טובה: אם אתה רוצה לנהל ויכוח ענייני,או אז תעיף לקיבינימט את הפרולטריון,דיקטטורה,תודעת ההמונים הערביים,ובייחוד את המונח שהטיל לא פחות משואה על האנושות "סוציאליזם מדעי". הבה ונסתפק ברוב טובך בסתם סוציאל דמוקרטיה אם אין די בסוציאליזם פר סה.

  15. דינו הגיב:

    אני לא מפקפק בכונותיו הכנות של קמינר, אבל אני בהחלט מפקפק ביכולתו להצביע על טעויות השמאל, שהרי קמינר עצמו נמצא בלב אותן טעויות וחוזר עליהן שוב ושוב.
    ישנו כמובן עניין הכשלון המוחץ של השמאל (עליו הצביעה אווה חדד) להציע בית אלטרנטיבי למזרחים ומזרחיות שנוהרים לחיק מפלגות בהן הם מרגישים שווים (ליכוד, ש"ס), בעוד העבר המפ"איניקי של המדינה (עליו הם שמעו מהוריהם) רודף עד היום את כל השמאל האשכנזי כולו ופוסל אותו בעיני רוב המזרחים,
    אבל הטעות העיקרית של השמאל היא הראייה הדיכוטומית, המיושנת והמנותקת מהמציאות לפיה העולם מחולק לטובים ורעים, כאשר נייר הלקמוס של החלוקה הוא "האם אתה בעד ארה"ב או נגדה".
    בעד=רעים, נגדה=טובים. וכך כל מיני רשעים גמורים (החל מסטאלין וכלה קואליציית החושך הרצחנית פוטין-אסאד-איראן, כולל איסלאמיסטים לאומנים למיניהם ודיקטטורים שונים ומשונים) הופכים בפי השמאל ה"אמיתי" להיות כמעט צדיקים גמורים עם איזו הסתייגות מכובסת (עלה תאנה) בסגנון: "נכון שהיו בעיות בכינון דמוקטיה, אבל…".
    כל בר-דעת השומע דעות כאלה ושפה/עולם הפוכים כאלה מבין שמכאן כבר לא יצא שום דבר טוב

  16. עודד הגיב:

    שמחתי לקרוא תגובות נוספות. אף שאני לא נמנה עם המגיבים הקבועים כאן, אוסיף כמה דברים. הוויכוח העיקרי עשוי להיות סביב עצם המונח "שמאל" והגדרותיו השונות. אפשר, כמובן – וייתכן שלא תהיה ברירה אלא לעשות זאת (לא רק בישראל, אלא בארצות רבות אחרות) – לחשוב על מונח חדש, חלופי, משום שאוצר המילים הפוליטי הישן נשחק . אבל כל עוד אפשר לבסס את המונח "שמאל" על מסורת של הגות, פרשנות ופעילות אירופאיות בנות מאתיים שנה, בערך (מסורת מערבית!. נא לזכור זאת), חייבים להיאבק נגד הטשטוש והערפול – שבמקרים רבים יש אינטרס מאוד לא-שמאלי המניע אותם במודע או שלא במודע – סביב המונח הזה. ובו-בזמן מן ההכרח להיות מודעים להבדלי גישות, אפילו לניגודים יסודיים, בתוך מה שנקרא "שמאל", לדורותיו. יש מי שמעוניין ( גם בין המגיבים כאן) להצמיד את המותג הזה לאהדה ישנה-נושנה לסטאלין או לבריה"מ וכו', ונוח לו – באמת, נוח וקל! – להתעלם מכל מה שזוהה כשמאל חדש או כשמאל אלטרנטיבי, מאז שנות השישים – אבל גם קודם לכן – שמאל שלא היתה בו סימפטיה (וזה רק בלשון המעטה) לממסד הסובייטי ולתומכיו. זה נוח בארה"ב, זה נוח בישראל… [ המשך בתגובה הבאה]

  17. אשר פרוליך הגיב:

    לגבי העובדה שהשמאל במצוקה (לא רק בישראל) אין עוררין (יש ויכוח מי אשם במצב ,ויכוח שלדעתי
    מחזק עוד יותר את מצוקתה של השמאל, כוון שאין בו ביקורת עצמית אמיתית ובלתי מתפשרת,בעקר אצל המנהיגים עצמם ,שהם למעשה,האחראים למצוקה זו).
    מתוך המאמר והתגובות נתן לזהות את סיבות מצוקתה של השמאל: השמאל פשוט שכחה מה תפקידה ההיסטורי במאה ה21,כפי שהיה במאה ה20 וה19:
    להיות האונגארד של מעמד הפועלים,העובדים והעניים,ללא הבדל לאום,תרבות ,דת, מגדר או גזע.
    אנחנו שקועים בבוץ של הקפיטליזם הכושל והגוסס הגורר את כל העולם לאבדון,ונשאלת השאילה
    למה התרדמה,האיוש, האדישות, העייפות וחוסר המאבק של העובדים,המובטלים והעניים?
    אם כי חלק מהתשובה נתן למצוא במערכת שטיפת המוח של הטלוויזיה ואמצעי התקשורת,ותרבות הצריכה והדמגוגיה שמנהלים הממשלות ובעלי ההון כנגד התעוררות הזעם של כל הדפוקים,שהגיעו לכלל שכלול ותחכום עצומים, חלק גדול יותר נופל על אחריות השמאל המפולג,המהסס,המבולבל, המתנוון,הביורוקרטי, הלא דמוקרטי, ובחוסר המעוף והחזון של המנהיגים שלה,וכך זה לא רק בישראל, אלא בכל העולם.

    • אמיתי הגיב:

      העייפות התרדמה והאדישות של הפרולטריון הם בגלל שהחלופה שהשמאל
      מציע היא הרבה יותר גרועה מהקפיטליזים החזירי הנוכחי.
      אנחנו כבר אחרי הניסוי הגדול של השמאל בברית המועצות
      ואני לא מוצא אפילו אדם אחד שפוי שירצה לשחזר את ימיה הגדולים
      של אמא רוסיה.הכל מתחיל בכוונות טובות ונגמר שני מטרים מתחת
      לאדמה קפואה בסיביר.עודד אתה מהחולמים התמימים. על אף שאתה מתנגד
      לזיהוי בין השמאל לבין סטלין .הדינמיקה תעשה את שלה ומה שמתחיל ברצון
      לאחוות עמים ושוויון לכל, יגמר בסוף ידוע מראש.
      יש מספיק
      עולים מברית המועצות לשעבר שיורידו לך את החשק.
      החיים לא מתחילים
      ונגמרים בפעולה של השומר הצעיר.תתבגר.

      • "אף אדם אחד שפוי" הגיב:

        אל שבמשאל "גאלופ" האמריקאי שלא חשוד "רחמנא ליצלן" באהדה לקומוניזם:
        -ששים אחוז מאזרחי ברה"מ לשעבר מעדיפים את המשטר הישן (על כל תחלואותיו יש לומר) על המשטר הנוכחי.

        -שמונים אחוז אמרו שלדעתם סטלין הןא המנהיג הדגול ביותר יותר מאשר לנין וודאי שיותר מכל מי שתעלה בדעתך.

        זאת רק להשכלה כללית שנשטפת עם כל שאר שטיות המוח…

        • דינו הגיב:

          מעניין, מפני שבמשאל גאלופ מ-2008 היו התוצאות כדלקמן:
          – רק 18% חושבים ששיטת המשטר המתאימה ביותר לרוסיה היא בדיוק כפי שהיה לפני הפרסטרויקה.
          – 40% חושבים שטוב בהשיטה המתאימה ביותר דומה לזו שהיתה, אך יותר דמוקרטית ומבוססת-שוק.
          ראה כאן:
          http://www.gallup.com/poll/114430/russians-link-democracy-west.aspx

          אם אין בידך סקר עדכני יותר התומך במה שאתה טענת, הרי שטענתך פשוט אינה נכונה והיא עיוות של תוצאות הסקר.

          לגבי סטאלין: לא ברור לי מהיכן הבאת את הנתון לפיו "שמונים אחוז אמרו שלדעתם סטלין הוא המנהיג הדגול ביותר", אך אם זה נכון אזי אני מאחל גם להם וגם לך
          לזכות עוד בימי חייכם לחיות תחת מנהיג כמו סטאלין ולהתבשם מגדולתו.

          כפי שאמר המגיב "אמיתי": הניסוי הקומוניסטי כשל כשלון חרוץ ולעיתים גם הפך למרחץ דמים שאת גודלו קשה לדמיין.
          הרוב המוחץ של העולים מברית המועצות, דעותיהם הפוליטיות והכלכליות – כל אלה מדברים בעד עצמם.

          באמת תתבגר

          • תתבגר תיע הגיב:

            השאלה 60/40 היתה איזה משטר עדיף הנוכחי או הקודם ולא איזה משטר מתאים יותר שזו שאלה דמגוגית שתמיד התשובה תהיה הפנטזיה הרחוקה מהציאות.

            לא קשה להבין למה שטלין נחשב שם למנהיג דגול:
            הוא העלה את ברה"מ ממעצמה פאודלית נחשלת ומנוולת למעצמה בעלת תשתית של חברה תעשייתית מודרנית בתקופה שלא תאומן של עשר שנים.

            החברים שלך מהעליה הרוסית הגיעו לכאן והשתלבו בהצלחה מרובה בהייטק ברפואה ובמדע כל זאת הודות למהפכה בהשכלה שהונהגה אחרי המהפכה.
            המחיר אכן עלה בקורבנות איומים וגם בפשעים. אך תזכור בבקשה את הפשעים שחולל הקפיליזם בתחילת דרכו, עבדות ורצח של מיליוני שחורים בארה"ב, עבודה כולל ילדים של 14 שעות (מגיל 6!) שקיצרה אץ חיי הפועלים ל-18 שנה! באנגליה. את השעבוד והרצח בקולוניות.
            אלה יצרו את הצבר ההון בראשוני, הבסיס לקפיטליזם במערב אלא שאת זה קל לשכוח גם כי אלה לא היו "לבנים" שכנראה לא נחשבים….

          • דינו הגיב:

            נו באמת…
            אתה עושה כאן הבדלה מלאכותית בין השאלה "איזה משטר עדיף" ל"איזה משטר מתאים יותר", ואז עוד מלין על דמגוגיה? על זה נאמר:
            you must be joking, sir.

            לגבי סטאלין יש עוד משהו שלא יאומן, וזו כמות המדוכאים, המעונים והנרצחים (50 מליון? יותר?) תחת משטרו.
            חבל שלא הראית לי את הסקר בו 80% מכירים בגדולתו. ושוב אני מאחל לך להגיע לאותו שיא שאין גבוה ממנו, דהיינו לחיות תחת שלטון זהה לזה של סאטלין.
            יש לי תחושה שבאותו מעמד (שהוא כנראה גבוה ממעמד הר סיני) כבר לא תהלל ותקלס כל-כך את התיעוש והמודרנה.

            לגבי העולים מבריה"מ ו"המהפיכה בהשכלה שהונהגה אחרי המהפכה" – לא ברור לי למה אתה רומז כאן?
            האם אתה טוען שהתקדמות וההתפתחות בהשכלה העולמית היא תוצר של מהפיכת אוקטובר? איך קשורה בריה"מ להשכלה בארה"ב למשל?

            כל פשעי הקפיטליזם לא מצדיקים ולו מילה אחת טובה על סטאלין.
            זוהי הלקות העיקרית של השמאל העיקבי, ע"ע הגנה נלהבת על כל אנטישמי מזרח-תיכוני, פן תיחשב ביקורת כנגד פושע אנטי-ישראל כתמיכה בפשעי ישראל.
            באמת תתבגר

          • מי כאן ליצן? הגיב:

            טוב, אם לא הבנת אז אולי צריך בכפית:
            לשאלה על נסיונו האישי וחוויותיו של אדם אפשר לקבל תשובה עניינית.
            שאלא איזה משטר מתאים יותר היא שאלה "פילוסופית" ובמשאל דעת הציבור הכללי היא שאלה דמגוגית כמו השאלה מה עדיף עשיר עני, העשירים נמצאים באמריקה אז בוודאי המשטר שם הוא הכי טוב…
            עכשיו זה ברור או הכפית גדולה מדי?

            כנ"ל גם לגבי המשטר של סטלין. מדוע שארצה לחיות תחת המשטר שלו? הכי טוב זה להיות עשיר, לא? ולמה נרצחו 50 מיליון? למה לא 500 מיליון? למה לא 5 מיליארד? וכמה נרצחו בשתי מלחמות העולם האימפריאליסטיות.? וכמה בקולוניות? ואיפה ההשכלה שהחברים מברה"מ קבלו בעולם או בברה"מ? ומי מצדיק ומי כאן הממונה על ההצדקות? אולי מי כאן שר ההיסטוריה, כנראה דינו…

            אז לסיכום מי כאן הליצן?

          • דינו הגיב:

            לא ברור לי מה הקשר ל"ליצן", אתה מדמיין השמצות שלא היו ולא נבראו.
            עם כל הכבוד לכפית, אדם יאמר ששיטת ממשל היא טובה יותר רק אם לדעתו היא גם מתאימה. אני לא רואה הבדל גדול בין הדברים
            ולא סביר שאדם יאמר ששיטה המתאימה פחות היא דווקא הטובה יותר.

            אני חוזר על הנתון לפיו ברוסיה 18% חושבים ששיטת המשטר המתאימה ביותר לרוסיה היא בדיוק כפי שהיה לפני הפרסטרויקה. אני הבאתי לינק המוכיח את הנתון הנ"ל, עכשיו תראה בבקשה את המקור שלך לטענה כי הרוב מעדיף את השיטה הקודמת.

            לגבי משטר סטאלין: ההגזמה "אד אבסורדום" בה אתה נוקט היא מיותרת. העובדות ידועות לכל, והזוועה היא שה-give or take כאן הוא בסדרי גודל של מליונים, ללמדך על גודל הזוועה.
            נסיון להכחיש זאת כמוהו כהכחשת השואה ויריקה בפרצופם של (עשרות) מיליוני קורבנות.
            אם כבר קורבנות מלחמות העולם – גם כאן לסטאלין אחריות לא קטנה בחתימת הסכם שחילק את פולין ואיפשר להיטלר לצאת מערבה למסע הכיבוש שלו.
            להזכירך שהמאמר הוא על "חולשת השמאל", וטענותיך אחת לאחת הן חלק מהסיבה לאותה חולשה.
            נ.ב. רוב הקולגות שלי שהם עולים מברית-המועצות רכשו את השכלתם העל-תיכונית בישראל

  18. צדוק התקוה הגיב:

    השמאל במצוקה כי אין לו "גיסות" רובם הוא בעלי הצווארון הלבן חלקם הארי בורגנים הגרים בשכונות ובישובים מבוססים הם לא יכולים להביא לשינוי בחברה הישראלית הם חיים במגדלי השן הם לא נכנסו מעולם לשכונות הם בזים ליהדות בזים לדת הם מעולם לא חבו מצוקה כלכלית הם לא גרים ליד מסתננים שהרסו את המרקם החברתי של השכונה איך הם יכולים להצליח לכנס ללבבות ההמונים כשהם בזים להם מראש הכי כואב שמול האוכלוסייה הערבית הם מתיישרים מקבלים את מנהגי הדת שלהם ברמדאן לא יאכלו ליד הערבים ובכניסה למסגד יורדיו את הנעלים אבל בטקס יהודי דתי לא יחבשו כיפה כי הם אתאיסטים אתה לא יכול להגדיל את כוחו של השמאל כאשר אתה בז לאוכלוסייה שאתה רוצה שתהיה חלק ממך

  19. ראובן קמינר הגיב:

    תגובה חלקית למגיבים

    עודד אסף עושה מאמץ כן להבין לרוחי. אבל גם הוא מבטא צורך לצאת חוצץ נגד אותם כוחות בתקשורת שרוצים בכוח להכניס את יאיר לפיד ובוז'י הרצוג לשורות השמאל. מר"צ רק מוכיחה שכל ההגדרה היא פרובלמטית. יש כוחות שמאליים במר"צ אבל תנועה זו על כלל הנהגתה הולכת ומתרחקת מהשמאל תוך כניעה ללחצים של הימין ושל הרחוב. אף על פי כן חובת השמאל לשמור קשר עם מר"צ ולקיים דו שיח מתמיד עם אותם כוחות במפלגה זו המסתכלים שמאלה.
    איך נצא מהברוך? אני מסכים עם עודד שאין זה בטוח שהשמאל יתחזק. אך המשטר במדינה זו ספוג סתירות אדירות ואין לו ביטחון שיוכל לקיים את המפעל הציוני הקולוניאלי כפי שעשה עד עכשיו. השמאל חלש יחסית, הימין חזק יחסית, אבל ישראל חיה על חרבה ומכאן עשויים להתחולל שינויים מכריעים בכל שלב ושלב.

  20. ראובן קמינר הגיב:

    המשך

    ע.ג. מייצג נאמנה את האסכולה שסטאלין גרוע כמו היטלר. ימשיך לדבוק בנאמנות זו שאינה אלא תירוץ להמשיך לחולל פשעי מלחמה. גם בזאת סטאלין אשם.

    אמיתי קובע שאני לוקה באמפתיה. הוא צודק. לדעתי ישראל עלתה על מסלול של הרג והרס. חובת האזרח הנאמן להתריע על כך, ולו במחיר הפופולריות. אני סבור שהפטריוטים שדואגים אך ורק לזכויות ולרווחה של היהודים יובילונו לקטסטרופה חדשה.

    קראתי בעיון את ההערה של 'נכון אך צריך יותר לדייק'. יש על מה לדון. האוריינטציה של השמאל חייבת להתחבר עם הכוחות הדמוקרטיים באוכלוסיה המדוכאת. כל שאר החובות חשובות על בסיס אינטרנציונליזם.

    שירה: יפה שאת תומכת בדע"ם, אך אין לך נימוק יותר חזק?

    אווה היקרה, אין שום התנגדות או הסתייגות להקמת שמאל מזרחי לוחם. אבל שמענו בשורות רבות על כך מבלי שראינו תנועה ממשית.

  21. ראובן קמינר הגיב:

    המשך

    ובסיכום: שמחתי להעניק אכסניה לכל מיני דעות, חלקן לעניין וחלקן לא כל כך. נדמה לי שאפילו המבקרים העוינים ביותר לא יוכלו לבסס את הטענה ששגיאות השמאל הן שמונעות התארגנויות שמאל אחרות כמו שמאל מזרחי, או שמאל פרו-אמריקאי. בכל זאת ברור שאם יש שמאל, הוא יכול להתקיים רק על סמך זיקה הדוקה לאחדות ולשיתוף פעולה בין יהודים וערבים. המשך יבוא.

  22. אווה חדד הגיב:

    ראובן היקר,תודה על תגובה מכובדת ומכבדת,אף שכלל איני מסכימה לדבריך.
    כמדומתני כי צדוק התקווה,שירטט בשלושה משפטים את מאפייניו של ה"שמאל" האשכנזי.
    וזו כל התורה כולה,ואידך זיל גמור.

  23. אשר פרוליך הגיב:

    ראובן שלום:

    מעמדות כפי שמרקס הגדיר אותן עדיין קיימות לצערנו. "מעמד" הביניים הוא לא מעמד מובהק לפי הגדרה זו והוא "מעמד מעבר" כשגורלו הוא להצטרף רובו ככולו למעמד העובדים(בכוונה איני משתמש במושג "פרולטרי" של המאה ה19 כוון שחלו שינויים במעמד זה ומתאים להגדיר כמעמד עובדים ,מובטלים ומובטלים למחצה,אבל זה דיון אחר). למרות כל זה, תהליכי היסוד בחברות הקפיטליסטיות הם כפי שמרקס הגדיר אותם ובראשם, החרפת הסתירות הפנימיות של שיטה זו עד כדי כך של פרשת דרכים בין ברבריות לסוציאליזם.
    החולשה המרכזית של השמאל היא בטשטוש ובבלבול בכל הנוגע לקיום מעמדות,והקונפליט הבסיסי
    שבינהן והבנת הסיבות לקונפחקט זה שהוא לא רק ב"חוסר שיוויון" או ב"אי צדק חברתי",אלא בעצם
    אופן הפעילות של השיטה .כל עוד השמאל לא תבין מה נמצא בשיטה הקפיטליסטית עצמה המופעלת אך ורק לפי עקרון הרווח, ותבין שזו לא האפשרות היחידה, לא "קפיטליזם אומני" או סוציאל דמוקרטיה שעברה עליה הקלח,אלא סוציאליזם בהנהגת מעמד הפועלים,השמאל תמשיך להיות במצוקה ולא רלוונטית.

  24. שירה הגיב:

    ראובן, הטענה היא שהשמאל לא קיים ולכן כל ניסיון לתקן את הטעויות של השמאל או לאחד את השמאל, זה כמו לדבר על איך צריך לבשל פסטה בלי פסטה.

הגיבו לאווה חדד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים