הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 בפברואר, 2016 5 תגובות

באחד המוספים הכלכליים הופיעה השבוע כותרת: "בגלל הריבית האפסית המניות יעלו". בראבו על הכלכלנים והמומחים שעסוקים בייעוץ השקעות. פרנסה יש להם בשפע כשהבורסה עולה. אלא שבראשית השבוע מחירי המניות נפלו ללמדנו על תבונת בעלי המקצוע. אבל הנפילות עתה אינן אלא תוצאה של הנפיחות הקודמת. הכל עניין של כסף.

אולם מסחר בבורסיה לניירות ערך בניו יורק מניה מניות כלכלה כסף new york stock exchange bursaאולם מסחר בבורסיה לניירות ערך בניו יורק (מקור)

העניין הזה נדוש למדי ונמצא איתנו מתום המשברון הכלכלי ב-2008-2007. מאז הבורסות בעולם עלו בשיעורים גבוהים. אם פעם היו כלכלנים ומומחים שטענו שיש קשר הדוק בין מחיר המניה לרווחי התאגיד, היום ממעטים בניתוחים שכאלה. המניות עולות כמעט כולן וללא קשר לטיב העסק. והן עולות כי יש כסף זול שזורם אליהן. פשוט ולעניין.

זה מתחיל מהאינפלציה האנורקטית.  בישראל היא  יורדת גם כשמחירי הדירות והשכירות – מרכיב מרכזי במדד המחירים לצרכן – עולים. האנורקסיה האינפלציונית אינה ייחודית לישראל. היא כלל עולמית – למעט מדינות מקולקלות ובהן רוסיה, ברזיל ועוד כמה.

זה מצב לא בריא. אינפלציה שלילית (ירידת מחירים) ואפילו אפסית עלולה להכניס את הכלכלה למשבר. בכל המדינות הבנק המרכזי הוא המופקד על טיפול באינפלציה. כשהיא משמינה (עולה יותר מדי) התרופה ידועה: העלאת ריבית. כשהיא מרזה (אפסית ואף שלילית) – יש גבול עד כמה אפשר לרדת בריבית כדי למנוע הנזק. אמנם הבנק המרכזי של יפן גובה קנס ("ריבית שלילית") למי שמפקיד אצלו כסף.  אבל, ובגדול, הריבית עתה היא כדור רובה נטול קליע. רק מרעישה.

מה עושים? בשנה האחרונה יש, בעיקר בגוש היורו, "הרחבה כמותית". הבנק המרכזי מוכן לספק כסף במחיר אפסי. רק שהבנקים המסחריים ייקחו, יספקו אשראי לעסקים וצרכנים שאמורים להגביר פעילות. בישראל הבנק המרכזי קונה דולרים ומדפיס לצורך זה שקלים. הכל כשר במטרה למנוע המשך האנורקסיה  האינפלציונית. כלומר, לא הכל כשר.

כסף להמונים ולא לבנקאים

הנה מהלך חלופי שבטוח שיועיל בהרבה כדי להביא לתזוזה במחירים הקפואים:  שהממשלה תיתן לכל עובד, מובטל ונכה 200 שקל במזומן לחודש שהם 7 מיליארד שקל לשנה. הממשלה תעשה כן עד שהאינפלציה תתרומם לרמה של 2% לשנה – היעד הקבוע בחוק. במקביל תטיל הממשלה מס על עסקות בבורסה כדי להבטיח שהכסף שהיא מחלקת ילך לרכישות של מוצרים ושירותים ולא ניירות ערך (מניות ואגרות חוב) שמחירם מנופח ללא הכר.

הכלכלנים יסבירו שזה בסדר שבנק ישראל ידפיס 7 מיליארד לצורך "הרחבה כמותית" אבל זה לא בסדר שהממשלה תעשה כדבר הזה. מה ההבדל בין כסף שהבנק המרכזי מנפיק לבין כסף שהממשלה מנפיקה? אף זה חלק מנפלאות מדע הכלכלה.

אז הנה, למען חרטוטני הכלכלה, תרגיל סיבובי שיעשה אותו דבר בדרך כשרה. בנק ישראל ידפיס 7 מיליארד שקל ויקנה באמצעותם אגרות חוב של הממשלה (במקום לקנות באותו סכום אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית – מה שהבנק המרכזי עושה בפועל כבר הרבה שנים וצבר עד כה כ-90 מיליארד! דולר). הממשלה תיקח את הכסף שתקבל ותחלק 200 שקל לחודש לכל עובד, מובטל ונכה. זה בסדר?

אם זה כל כך פשוט איך זה שאף ממשלה לא עלתה על הרעיון המבריק הזה? כי להדפיס כסף (בידי בנק מרכזי) למען רכישת מניות זה הכי תקין שבעולם. ואם הבורסות למניות ימשיכו לרדת תראו את מימדי המהומה הפיננסית והפאניקה. להדפיס כסף (בידי הממשלה) כדי שלאנשים יהיה יותר כוח קניה, זה אסור בתורת הכלכלה.

  • פורסם בבלוג של גדעון עשת
תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. אלמקייס הגיב:

    לרוב התועמלנים של בעלי ההון מטילים את האשמה בגין כל משבר כלכלי על גורם האנושי. המתוחכמים יותר מאשימים מוסדות שלמים. כך למשל רבים גילו בהפתעה כי ישנם "מושחתים בוול-סטריט". כמובן שהם אינם שואלים עצמם כיצד נוצרה סיטואציה בה ל"מושחתים" כאלה יש כל כך הרבה כוח ומדוע אף אחד לא הצליח הבחין בשחיתות במשך עשרות השנים שקדמו למשבר. בדומה להם, גם הכותב חושב שבאמצעות טריק או דבר שנינה יוכל לפתור את הבעיות של הקפיטליזם.

    הכותב מניח שהשלטון יכול לשלוט באינפלציה ולפגוע בול ביעד האינפלציה בעוד שכל הניסיונות ההיסטוריים לימדו שהרשות המוניטרית, שהיא לרוב הבנק המרכזי, אינה מסוגלת באמת לשלוט בשיעור האינפלציה והחשש מפני היפר-אינפלציה, אם יישמו את הרעיון ה"כל כך פשוט", הוא חשש אמיתי. במיוחד כאשר הכלכלה מתנהלת תחת ההגמוניה של הדולר.

    חמור מכך זאת ההנחה שאינפלציה, כתוצאה מפיחות במטבע, היא דבר רצוי. אין ספק שאינפלציה טובה לבעלי ההון שתמיד שמחים לשחיקה בשכר. הקשר בין אינפלציה ובין "צמיחה" זה עוד מן הרפש שנותר פופולרי אצל סוציאל-דמוקרטים מהמדיניות ה"קיינסיאנית" לאחר מלחמת העולם.

  2. שירה הגיב:

    בוא לא נשכח שלקפיטליזם יש אידיאולוגיה והאידיאולוגיה אומרת: אל תתן להם דגים, תתן להם חכה. ומכאן מגיע בוז לעוני או לקשיי פרנסה ואמונה כמעט דתית שאם תעבוד קשה וממש תרצה תצליח. זו הסיבה שאם כבר זורקים כסף שלא קיים, אז הפרזיטים העצלנים ומוצצי הדם של האוכלוסיה החרוצה ממש לא בתור לקבל משהו.
    אני הייתי אחת מהעניים האלו עד שנפל לי האסימון בגיל 31 והתחלתי לחסוך בצורה יותר גרועה מהקבצן של מולייר. היתה לי קופסא ששם, בנוסף לחיסכון בבנק, הייתי שמה רק אגורות (פחות משקל) וחסכתי שם מאה שקל תוך לא יותר משנתיים! לא היה לך סיכוי שאני אשב איתך לקפה בחוץ ויכולתי להיות רעבה ולקנות רק לחמניה בלי כלום ולחכות עד שאני אחזור הביתה. לפעמים הייתי הולכת ברגל מרחקים כדי לא לשלם את האוטובוס. התוצאה היום זה חיסכון והשקעה בבורסה שמאפשרת לי חיים ללא עבודה. בניגוד לעבר, שהייתי מחזרת על פתחי תאגידים עם קורות חיים נוצצים ושקריים (איחוד עבודות כמובן), הפכתי למלווה כספים לבנקים ותאגידים. האם מגיע לי לדעתך, לשלם עוד מס לממשלה כי למדתי לשחק עם החארות במגרש שלהם?

  3. אשר פרוליך הגיב:

    לצערי הרב,המאמר אינו מקצועי ולוקה בטעויות רבות. לדוגמה בלבד"המשברון של 2007-2008"
    או "כסף להמונים ולא לבנקאים" או "אינפלציה שלילית עלולה להכניס את הכלכלה למשבר" ועוד כאלה.קודם כול ה"משברון" של 2008 היה קריסה טוטלית של המערכת הפיננסית שנצלה רק על ידי
    הזרמת טריליוני דולרים למערכת זו.ללא התערבות זו של הממשלות,כל המערכת הזו ויחד אתה הכלכלה העולמית היתה נכנסת לכאוס מוחלט.שנית,"כסף להמונים"היא סיסמא דמגוגית ופופוליסטית המנוגדת לכל הגיון חברתי -כלכלי,גם של הימין וגם של השמאל.זה כמו להציע סם לאדם רעב.
    שלישית,"אינפלציה שלילית עלולה להביא למשבר".מדובר בדפלציה של מחירים הפוגעת ברווחיות החברות אבל לא בהכרח בצרכנים,ושני דברים אלה אלה לא קשורים אחד בשני אלא רק במשטר קפיטליסטי ניאוליבראלי.חבל שנכתבים דברים שכאלה שרק מוסיפים לבלבול השורר בתחומי הכלכלה.מבלי לפתח את הנושא בתגובה קצרה זו,נושא הדורש סדרה שלמה של מאמרים, אציין שה"משברון" של 2008 וה"משברון" הנוכחי הם המשך של גסיסת השיטה המתבססר על עקרון הרווח בכל פעילות כלכלית,הנובעת מירידה משתמשכת של שיעור הרווח של התאגידים כתוצאה מעליית החלק היחסי של

  4. בני הגיב:

    הקפיטליזם הוא בסך הכל דת, כמו למשל הדת הקתולית. כוהני הדת, כל דת,תמיד מבטיחים גן-עדן/התעשרות עתידיים כנגד תשלום בהווה. המאמינים הטיפשים תמיד משלמים את המחיר. אין הבדל בין וול-סטריט לבין הוותיקן.

  5. טובה שיבר הגיב:

    מאמר שטחי במקצת וחוששתני שהמחבר מנותק קמעא מן המציאות:

    המחבר מציע כך: "במקביל תטיל הממשלה מס על עיסקאות בבורסה כדי להבטיח שהכסף שהיא מחלקת ילך למוצרים ושירותים ולא לניירות ערך" – יש לנו חדשות עבורך מר עשת: יש היום מס על הבורסה, בשיעור של 25%. ולא רק זאת אלא אף זאת: המס הקיים הוא למעשה העלאה של שיעור המס הקודם שהיה 20%. ואם לא די בכך, הרי שבכל תולדותיה של מדינת ישראל מעולם לא הונהג מס על עיסקאות בבורסה – הראשון שעשה זאת היה -הפתעה! הפתעה! -דווקא בנימין נתניהו, הוא ולא אחר.

    קשה גם להבין כיצד אפשר למנוע מהציבור שקיבל כספים שהממשלה מחלקת לו מלהשקיע בניירות ערך. האם המחבר מציע לאסור בחקיקה רכישה של ניירות ערך?
    עידוד צריכה כפי שממליץ המחבר עלול לגרום לביקושים מוגברים לשירותים וסחורות וללבות תהליך אינפלציוני שמהר מאד עלול לצאת משליטה כפי שקרה בשנות ה80 העליזות.

הגיבו לשירה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים