הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 בפברואר, 2016 4 תגובות

מי שמעורה במערכת הבריאות יודע כי אין כמו הוויכוח על השר"פ (שרות רפואי פרטי במתקנים ציבוריים) להלהיט את היצרים. רופאים בכירים בתפקידי ניהול, כלכלנים שהתמחותם בבריאות, פרופסורים, הפקידות הבכירה במשרדי האוצר, הבריאות וקופות החולים – כל אלה מתווכחים על הסוגיה עשרות שנים. בשבוע שעבר הטיל מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופסור צבי רוטשטיין, "פצצה": הוא אסר לקיים שר"פ בשעות העבודה. רוטשטיין אינו נמנה על מתנגדי השר"פ. אלא שכמנהל של בית חולים גירעוני להחריד הוא מבין שהוא אמור לקבל תמורה מרופאיו הבכירים עבור השכר שהם מקבלים. ובכל זאת מגיעה לו ברכה על מהלך שאיש לא עשה עד היום.

pubmedהפגנה של רופאים ומתמחים במהלך השביתה ב-2011 (צילום: ויקיפדיה)

בוויכוח לאורך שנים בין מצדדי השר"פ ומתנגדיו בלט  פרופ' גור עופר – כלכלן שהתמחה בתחום ונחשב למוציא ולמביא באיך לעשות מה. עופר ישב על הגדר בוויכוח השר"פ עד שהחליט לעשות מחקר בשלושה בתי חולים ירושלמיים. שניים של הדסה (עין כרם והר הצופים) ושערי צדק – כולם אמנם ציבוריים ובבעלות עמותות. מנהלי בתי החולים שלמה מור יוסף (היום מנכ"ל הביטוח הלאומי) ויונתן הלוי (שעדין מנהל את שערי צדק) איפשרו לעופר לקבל מידע. התוצאה: עופר, ושותפו למחקר ברוך רוזן ממכון ברוקדייל, מצאו ש"השיטה הירושלמית" טובה.

בין איכילוב להדסה

בעוד שהרופאים הבכירים באיכילוב, תל השומר ורמב"ם בורחים אחר הצהרים לפרקטיקות פרטיות (בבתי חולים ממשלתיים אסור השר"פ), הרי ב"שיטה הירושלמית" הם נשארים בבתי החולים ועובדים תמורת תשלום נוסף. התמורה לרופאים ענקית בהשוואה לשכרם על אף שבתי החולים גובים עמלה מכובדת. הרופאים שנשארים בבתי החולים זמינים לטיפולים במקרי חירום. וכך, לכאורה, כולם נהנים. זאת אומרת אותם כולם שיש להם כסף.

התרחבות הפרקטיקה הזאת הביאה לחץ להתיר שר"פ גם בבתי חולים ממשלתיים. סגן השר (דאז) יעקב ליצמן היה בעד. יעל גרמן שהחליפה אותו בממשלת נתניהו-לפיד הקודמת, התייצבה נגד. עד שרוטשטיין גילה את הבלוף: השר"פ הוא על חשבון בריאות הציבור.

הכה את המומחה

כבר לפני 15 שנה נמצא כי הרופאים הבכירים מנתחים בשר"פ חצי מכלל הניתוחים שהם עושים. לכאורה זה עבד כך: הם עבדו 8 שעות בבית החולים בניהול ובניתוחים ציבוריים ואחר כך עבדו עוד כמה שעות בניתוחים פרטיים. כפי שרוטשטיין מצא כשהגיע להדסה הכל היה בלוף. הם עבדו בשר"פ בכל שעה זמינה – זה היה עיקר עבודתם. שמונה שעות תמורת המשכורת? עניין תיאורטי לחלוטין.

אחד הממצאים המעניינים של המחקר של עופר ורוזן עסק בשאלה באיזו רמת מורכבות רפואית היו הניתוחים בשר"פ בהשוואה לניתוחים הציבוריים. וכך נמצא כי ב – 75% מהניתוחים המורכבים שנעשו בתשלום "ציבורי" המנתח היה מומחה. אבל בניתוחים הפרטיים – 99%. לכאורה זה היה צריך להיות הפוך. כידוע אנשים בעלי הכנסות בינוניות ונמוכות חולים יותר מאשר בעלי הכנסות גבוהות שהולכים לניתוחים פרטיים. ולכן היינו מצפים ששיעור הרופאים הבכירים בניתוחים ציבוריים יהיה גבוה יותר מאשר בניתוחים פרטיים.

סדר בברדק?

אלא שהרופאים הבכירים הלכו אחרי הכסף ולא אחרי המחלה. ומכאן שקרה עוד דבר אחד: מאחר שמה שמזיז את הרופא זה הכסף, הוא יצר קדימות ללקוח הפרטי (המשלם) על פני הלקוח הציבורי. וכך הגענו למצב שבו השר"פ זחל מאחרי הצהריים לבוקר – לשעות שבהן שהרופא אמור לעבוד עבור שכרו הציבורי. רוטשטיין (ובעקבותיו יונתן הלוי שהודיע כי הוא בודק את התופעה) חושבים שהם יכולים לעשות סדר בברדק הרפואי ובאפליה המשוועת. הם טועים. אי אפשר לערב בין ציבורי ופרטי מבלי שהכסף הפרטי יכריע.

מי שרוצה ניתוח פרטי יתכבד וילך למתקן פרטי ושישלם במלואו את עלות הניתוח (בלי מעורבות של קופת חולים שכיום משלמת גם בניתוח פרטי את עלות האישפוז). רופא שמעוניין בעבודה כזו שיתכבד ויתפטר מעבודה ציבורית ושיתפרנס מרפואה פרטית במתקנים פרטיים. ובתי החולים הציבוריים, נטולי שר"פ, ישלמו לרופאים תשלום מוגדל עבור שעות נוספות.

  • פורסם בבלוג של גדעון עשת
תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. שפי הגיב:

    בנוסף להאשמת הפוליטיקאים והמנהלים והרופאים, חסרה לי במאמר האשמת הציבור. הציבור מקבל יותר מדי ברוח טובה את השחיתות הזאת. עניי ישראל מקבלים ברוח טובה את הנורמה שעל פיה הכסף מנצח, כי היא עדיפה בעיניהם על הנורמה שקדמה לה, נורמת האשכנזי מנצח, כי הרי אשכנזים הם לעולם לא יוכלו להיות.

    עוד נקודה שיש להעלות בנושא הזה היא הטיעון התחמני החוזר ונטען לגבי הזכות הכאילו טבעית לבחור את המנתח. בויכוחים על השר"פ ועל ביטוחי הבריאות הפרטיים זהו הטיעון העיקרי של המושחתים האלה. אני שואל את עצמי, אם מחר אזדקק לניתוח ואהיה מוכן/מסוגל לשלם, מאיפה אני אמור לדעת מי מנתח טוב, לרובנו אין מושג.

    הרופאים הם מקבוצות האוכלוסיה האיכותיות ביותר, איך אומרים, אם לא ה- (אני אישית לא הייתי יכול להיות רופא כי אין לי מספיק מהתעצומה הזאת של קידוש השיוויון בחשיבותו של החי). וזה בלתי נסבל להווכח שוב ושוב שגם הם איכשהו נגררים אחרי האספסופיות הכללית, זו שאנחנו באתר זה יודעים שהיא תוצאה של הציונות, שבתפוצותינו היינו ונשארנו הרבה יותר ראויים.

    http://www.israblog.co.il/98991

  2. דני הגיב:

    מה שעקום זה מערכת תגמול הסתדרותית שלא מתאימה לעידוד מצויינות. מה לעשות – אם יש רופא שהוא כוכב, וניחן בכישרון רב, צריך לתגמל אותו כלכלית. אם הוא היה מקבל משכורת ראוייה מהמדינה – אז לא היה שר"פ. אבל המדינה שלנו קמה על "עקרונות" אחרים, שבסופו של דבר עידוד מצויינות מתפרש כחזירות. אפשר להחליט שאנחנו רוצים אנשים בינוניים, אבל בצורה שיוויונית לכולם – וזה בסדר, אבל צריך לומר זאת במפורש. אין פה עניין של ציונות, או שבועת הרופא או מה לא, אלא פשוט עניין של מערכת תגמול נכונה לפי רמת מקצועיות. מי שמעולה ולא מתוגמל בהתאם יימצא דרך לתגמל את עצמו. השר"פ זה רק החור שדרכו האדים בורחים.

  3. צדוק התקוה הגיב:

    במקום שהרופאים יעבדו במשמרות נמצא פטנט שר"פ הכנסה צדדית של כסף על חשבון החולים אחלה פתרון מה שמעניין את הרופאים זו לא הרפואה אלה המרוץ המטורף אחרי הכסף וזאת לאחר שכבר העלו להם את השכר גם להסתדרות יש קשר לבעיה שהיא תומכת במאבק הרופאים מאבק על מה עוד כסף

    • דני הגיב:

      לאנשים מצויינים מגיע הרבה כסף, מה לעשות – זה הדרך שבה מתגמלים בעולם הקפטילסטי אנשים. אם אתה רוצה רפואה בינונית (כמו בברה"מ) אז בבקשה – אפשר לכפות משכורות אחידות לכל העובדים הציבוריים במשק. ואז או שהרופאים הטובים ייברחו מהארץ, או שתתפתח רפואה שחורה. כל עוד אנחנו חיים בעולם קפיטלסטי-חזירי, כסף זו הדרך שבה אדם מודד את עצמו ורוצה לראות את עצמו מתוגמל … אז כדי לשנות את זה, צריך לשנות את השיטה מהיסוד, ועד אז – צריך לשלם.

הגיבו לצדוק התקוה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים