במשך מאות שנים ההשקפה הכלכלית הרווחת הייתה כי אמנם פערי הכנסה הם לא עניין נעים, אבל יש בזה תועלת: פערי שכר מעודדים צמיחה כלכלית, כלומר רמת חיים ממוצעת גבוהה יותר. איך הקשר הזה עובד? בצד הכספי, ככל שאדם עשיר יותר כך הוא חוסך יותר. מכיוון שהחיסכון הוא המימון להשקעה, ומכיוון שהשקעה היא היוצרת צמיחה כלכלית – מעודדים פערי השכר צמיחה. עניים לעומת זאת, אוכלים את כל הכנסתם ולכן ממעטים לחסוך ומכיוון שכך, לא תורמים להשקעה ולכן גם לא תורמים לרמת חיים טובה יותר בעתיד. בצד החברתי, ככל שפערי השכר גדולים יותר, כך גדל התמריץ להשתפר. לבעל הכנסה נמוכה יש לאן לשאוף. העשיר הוא התמרור, המגדלור לעתיד טוב יותר.
עובדות מפעל, אנגליה 1918 (מקור)
למי שטיעונים מהסוג הזה נראים מגוחכים יש כנראה חסר בלימודי כלכלה. ממשלות, משופעות בכלכלנים המאמינים בהסברים שכאלה, אף הגדילו לעשות וחוקקו חוקים ל"עידוד השקעות" כלומר לתת למי שהוא ממילא עשיר עוד כסף להבטיח שאכן ישקיע. ממשלות ישראל אינן חריג במדיניות כזו. לפני כעשרים שנה החלו כמה כלכלנים להטיל ספק. ביניהם ראוי לציין את עודד גלאור ויוסי זעירא הישראלים שכתבו, שומו שמיים, שההפך הוא הנכון. הם הראו שככל שהחברה יותר שוויונית כך הצמיחה גדולה יותר. אי השוויון עושה ההפך ממה שחשבו.
המחקר החדש
לא שמישהו באמת הקשיב לדברים, על אף שהדוגמה הבולטת ביותר היא מדינות סקנדינביה. בשנים האחרונות גם במדינות האלה יותר ויותר נוטים למדיניות של אי שוויון. תוך הוויכוח הזה נכנסו טייגו קוולקנטי מאוניברסיטת קמברידג' שבאנגליה וחוסה טוורס מבית הספר לכלכלה נובה שבליסבון, פורטוגל, במחקר המתפרסם בגיליון החדש של ה"אקונומיק ז'ורנל" שכותרתו "המחיר הכלכלי של הפער המגדרי". צמד החוקרים עשו עבודה מעשית. הם בדקו עשרות מדינות שבהן פערי הכנסה בין גברים לנשים ושאלו את עצמם האם שינויים בפער – למשל מדינות שבהן הפער הצטמצם – משפיעים על הצמיחה הכלכלית. האם צמצום הפער בין העשירים (גברים) לעניים (נשים) בכלל משפיע, ואם כן – לאיזה כיוון.
הממצא הוא שגידול של 50% בפערי השכר המגדרי מקטין את רמת החיים ("ההכנסה לנפש") בשליש. מה שצריך להוכיח. בישראל פער השכר (החציוני) המגדרי הוא 28% ופער ההכנסה המגדרי אצל עצמאיים הוא 80%. שישו ושימחו חסידי הצמיחה. יש על מה לעבוד.
מה לעשות לצמצום הפער
יש הטוענים כי אפליה בשוק העבודה היא ביסוד הפערים. השאלה היא מה מהות האפליה? האם זו סתם העדפת גברים ושכרם הגבוה מוסבר בשנאת נשים לשמה? או אולי נובעת האפליה מכך שגברים, יותר מנשים ובהרבה, זמינים לעבודה? נשים, לפי הגישה הזו, מעדיפות או נאלצות לגדל ילדים ולעבוד בבית ומכאן חולשתן בשוק העבודה.
אז הנה כמה רעיונות איך להעלות את רמת החיים מבלי לבזבז שקל אחד: לבטל את חוק עידוד השקעות הון ושאר התמריצים להשקעות ולחלק לכל אישה עובדת 500 שקל לחודש שישולמו לקרן הפנסיה שלה; במשך עשור לחייב כל גבר לפרוש מעבודה בגיל 62 ולחייב כל אישה לעבוד עד גיל 67. אחר כך אפשר יהיה להשוות ביניהם; לקצץ את חופשת הלידה של נשים לחודש וחצי ולחייב כל גבר בחופשת לידה של חודש וחצי; לקבוע כי כל שכר מעל 25,000 שקל לחודש לא יוכר לצורכי מס הכנסה וייאסר לחלוטין במגזר הציבורי ובמגזר שלא למטרות רווח והצעה אחרונה: גברים יוכלו לעבוד שעות נוספות רק אחרי השעה 19:00.
בהצלחה.
- פורסם בבלוג של גדעון עשת
