הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-14 באפריל, 2016 9 תגובות

עוד מעט אני "חוגגת" 95 יום בכלא הצבאי, שאליו אני חוזרת שוב ושוב בגלל הסירוב שלי להתגייס לצבא, כדי לא לקחת חלק פעיל במעשה הכיבוש השטחים הפלסטינים ובעוולות שנעשות לעם הפלסטיני תחת הכיבוש. וזו השבת העשירית שלי כאן. לכבוד השבת העשירית שאני מבלה בכלא החלטתי לכתוב פוסט שבת חגיגי במיוחד!

השבת בכלא היא אכן מבורכת מאוד. אנחנו נכנסות עוד ביום שישי בצהריים ל"נוהל שבת", זה אומר שהמצעים יכולים להישאר בחוץ כל השבת ולא צריך לסדר את המיטות; מותר לרדת ממדים, להתקלח ולישון כמה שרוצים.

tairposterהשבת פה כל כך כיפית שבנות לא סופרות את  שישי שבת בטבלת הייאוש שלהן, כי הימים הללו עוברים כל כך מהר. חוץ מזה יש יותר הפסקות בשבתֿ, האוכל יותר מושקע וטעים והשיא הוא שבניגוד לשאר הארוחות בשבוע, בארוחת שישי מותר לדבר בחדר האוכל וזה ממש תענוג. כמובן שיש את הפן הדתי, שבשבילי הוא מאד חדש: כבר עשר שבתות שאני מדליקה נרות שבת, עושה קידוש וגיליתי שיש דבר כזה שנקרא הבדלה.

אני חושבת שזה נחשב שאני שומרת שבת כי אין פה שום דבר שמאפשר לי לא לשמור. כמובן שאנחנו לומדת את פרשת השבוע במוצ"שׁ עם לילך הרבנית. נהייתי צדיקה. דבר נוסף שאני אוהבת בשבת הוא הסקירות של הסמלת. בדרך כלל במוצ"שׁ בוחרים כמה בנות שמוזמנות לסקירה – מן שיעור כזה. הסמלת עושה סקירה על אקטואליה וזה מחבר אותנו קצת לעולם וגם נותן הזדמנות לשיח.

בסקירה הראשונה שבה נכחתי הסמלת סיפרה לנו על הפיגועים שהיו באותו שבוע. ברגע שהיא סיימה להקריא את הכתבות, אחת הבנות פנתה אלי: "תאיר, אפשר לשאול אותך שאלה?". "בוודאי", אמרתי. מכאן ואילך הסקירה הפכה להיות פחות או יותר בנושא הסירוב שלי, והקשר שלו לאקטואליה. ועוד תוך כדי הדיון שנהיה קצת סוער, הסמלת הזכירה ש"לא מדברים על פוליטיקה" כי אסור לדבר על פוליטיקה בצבא ואם נמשיך לדבר על פוליטיקה היא "תחדול עם זה". לא התעקשתי על זה שכל מילה בסקירה הזאת היא פוליטית, רק כדי לאפשר לנו להמשיך בדיון.

בסקירות הבאות שנכחתי המשכתי "להוסיף את האקשן" – הייתי זאת שעומדת מול כולן. היו רגעים שהייתי ממש לבד בחזית. והסמלת: "או, שוב תאיר. כל סקירה רק תאיר מדברת". תמיד כולן מתווכחות עם תאיר. היה לי קשה לעכל את זה שבאחת הסקירות הסמלת סיפרה שרוצים להרוס את ביתו של המחבל מעתניאל, ואף אחת לא ראתה את הטירוף שבמעשה. איך זה רק יזרע עוד שנאה ויגדיל את מעגל הכאב. ויותר גרוע, כשהעלתי את ההשוואה, האם אתן חושבות שזה היה עונש ראוי לו המפגע היה יהודי, השאלה אפילו לא גרמה לבנות להרגיש לא בנוח.

בשבת האחרונה שמרתי במגדל ביחד עם אסירה נוספת. ארבע שעות שמירה שבדרך כלל הופכות לארבע שעות של דיון פוליטי. זוגתי לשמירה אמרה שהיא חושבת שהצבא ממש לא מוסרי ולרגע חשבתי שאנחנו מסכימות, אבל אז היא הסבירה שלדעתה צבא שכולא חייל שיורה במחבל הוא צבא לא מוסרי. כי צבא מוסרי הוא צבא שמגבה את החייל היורה גם אם רצח אדם.

לסיום פוסט השבת החגיגי, אצטט את ברכת שבת שלום של קבוצת מגוון, הקיבוץ העירוני בשדרות. שם עשיתי שנת שירות בשנה שעברה, ואני מקדישה אותו למשפחה המאמצת שלי בקיבוץ, שלימדה אותי כל כך הרבה:

שבת שלום,

אומרים שבת שלום, אבל כל שבוע מגיעה השבת והשלום קצת מתעכב. אבל אנחנו לא נתייאש ושבת אחרי שבת נחזור ונבקש-עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל ועל כל יושבי תבל. ואמרו אמן.

  • פורסם בבלוג של תאיר קמינר באתר הארץ
תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    מדינה מתועבת.

  2. אנג'לו איידן הגיב:

    שלחתי תגובה ל-"בלוג של תאיר קמינר באתר הארץ" שלא פורסמה. אכתוב כאן תגובה נוספת שכוללת קיצור של הקודמת.

    הפעולה האישית שלך, תאיר, חשובה יותר מסירוב מצפוני כי היא פוליטית. היא פוליטית לא רק בכך, שבהתנגדות החלטית שלך, את מבליטה את הפשעים של כל הקווים הפוליטיים הנמנעים מלהצטרף מעשית להתנגדות זו, אלא גם מפני שאת חושפת ערומות את הגאוות הריקות של הדמוקרטיזם הבורגני.

    כך למדתי כשסירבתי לפני עשורים, ועד היום הלימוד הזה רק זכה לחיזוקים עד היום מהתפתחויות פוליטיות במציאות הישראלית, המזרח-תיכונית והעולמית.

    לימוד מדוקדק כזה נוסף (בהקשר ישיר למהלך הפוליטי שלך) הראה לי את מידות החשיבות במהלכים פוליטיים אישיים. אחת המידות מציעה שלא נחרוג מהיכולות האישיות שלנו בזמן שאנחנו נוקטים בהם. הכרתי פעילים שנשברו עקב חריגות כאלה. גם הכרתי פעילים שתודות להתחזקותם המצטברת משך השנים הגיעו ליכולות פוליטיות אישיות בדרגות שלא תאמיני. יש אפילו אחד היום הגיע לרמה שמסוגלת לנקוט במהלכים עמוסים עד מאוד:

    הוא עזר לרשימה המשותפת בבחירות לכנסת בו בזמן שהחרים את הבחירות עצמן; מזדהה עם המשטר ברפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה, מזדה

  3. צה״ל = ארגון פשיסטי ישראלי הגיב:

    תאיר קמינר כותבת בצניעות ש"השלום קצת מתעכב". אז תנו לי להוסיף לה, ולכם, מידע על מעשי ״הצבא המוסרי״ שבו היא מסרבת לשרת ב-1948.
    השבוע פורסם ב״הארץ״ (העיתון העברי היחיד במדינה) מאמר בכותרת "לראשונה זה שנים הרסה המדינה בתים בוולאג'ה, מחוץ לגדר ההפרדה בירושלים". במאמר צוין שעיריית ירושלים לא מספקת שירותים לכפר ותושביו, שברובם המוחלט, מנועים מלהיכנס לירושלים. לאחרונה חודשו העבודות להקמת גדר ההפרדה סביב הכפר…
    האמת לא ידועה כנראה גם לכתבי ״הארץ״. הכפר שבו מדובר נקרא וואלאג׳ה ג׳דיד, ז.א. וואלאג׳ה החדשה. הכפר המקורי שכן 8,5 ק״מ ממערב לירושלים, ליד ״יד קנדי״, ונכבש ב-21.10.1948, כשתושבי הכפר העתיק הפלסטיני, 1,916 במספר גורשו. (בשנת 1596 גרו שם 655 בני אדם). לאחר שהפלסטינים איבדו את אדמתם, 17,508 דונם, הם מצאו מקלט בכפר חדש שבנו וקראו לו על-שם כפרם הישן בתוספת המילה "ג׳דיד" (חדש).

    במקום שבו שכן הכפר וואלאג׳ה המקורי הוקם היישוב ע מ י נ ד ב .
    haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2914844
    http://zochrot.org/he/village/49135

  4. צדוק התקוה הגיב:

    אני מצטט "כמובן שיש את הפן הדתי, שבשבילי הוא מאד חדש: כבר עשר שבתות שאני מדליקה נרות שבת, עושה קידוש וגיליתי שיש דבר כזה שנקרא הבדלה." עבורך הוא אולי פן דתי אבל זהו פן יהודי אני בטוח שהדורות הקודמים שלך ידעו מה זה הבדלה הדליקות נרות שבת לפחות בכלא תלמדי קצת על העם היהודי והמסורת שלו שוב אצטט "היה לי קשה לעכל את זה שבאחת הסקירות הסמלת סיפרה שרוצים להרוס את ביתו של המחבל מעתניאל, ואף אחת לא ראתה את הטירוף שבמעשה. " הטרוף הוא המחבל שרצח חייל ולא הרס הבית שלו לדעתי אולי הישבה שלך בכלא תפתח לך כיונים אחרים בבוא היום [אני לא מתכון שתחזרי בתשובה ]על יהדות ועם ישראל הבעיה בשמאל שהתרחקו מהיהדות [לא מהדת]

  5. אנג'לו איידן הגיב:

    המשך:

    ה עם החמאס, עם חיזבאללה, הוא מזדהה עם המשטרים בדונייצק, בלוגנסק, בסוריה, באיראן, עם המדיניות של רוסיה בסוריה ובאוקראינה. ולא מזדהה רק עימם, אלא גם עם כל הכוחות הנוספים שבמהותם ההתנגדות למשטרים החזקים של ארצות הברית של אירופה ושל אמריקה, כולל המשטרים המשרתים שלהם (כמו זה שבישראל, באוקראינה, המשטרים הערביים הפיאודאליים במפרץ וסביב לו ועוד) ומנגנוני צבא וביון של כולם. אבל כל העוצמה האידיאולוגית הזאת בונים לבנה אחרי לבנה משך זמן ארוך בו לומדים להיות ישראלים תבוסתנים למען ניצחון פלסטיני. וזה מתוך עמדה נקייה מכל הסתייגות שהי, עד כדי כך ש– אם פלסטיני יהרוג אותו, הציונים והאדונים שלהם הם האשמים היחידים בכך! ועוד כהנה וכהנה התמודדויות עם מגוון מכשולים – במיוחד מול כוחות שמאל קנויים – בלי להישבר ובלי גבורות. לכן את רשאית לנוח, אם את מתעייפת – את צעירה, ויש לך הזדמנויות רבות לפניך בכדי להתחזק.
    אנג'לו איידן

  6. תודה לפרטיזנית שלוחמת נגד הכיבוש הגיב:

    את מזכירה לי את מאבקו של יוני בן-ארצי (הדודה שלו היא שרה נתניהו). הוא ישב כמעט שנתיים בכלא. עכשיו הוא מדעם, ובעל תואר דוקטור. לא נמצא לו מקום בארץ שבה הסחי וטומאה עלתה על הגדה.

    • צדוק התקוה הגיב:

      פרטיזנית שלוחמת נגד הכיבוש
      השמאל תמיד היה חזק בסיסמאות היא פרטיזנית? ה" כיבוש" נכפה על מדינת ישראל שמעת על גרוש משקפי האום ב67 מהגבול בין ישראל למצרים שמעת על סגירת מיצרי טיראן שמעת על הקריאות של הערבים ערב מלחמת ששת הימים לחיסול הישות הציונית וזריקת היהודים לים אני בטוח שיש לך שמיעה סלקטיבית

  7. אנג'לו איידן הגיב:

    לא אכתוב בעיתון הארץ. וזה כי כבר פסלו מה שכתבתי.

    קראתי את הפוסט החדש שלך ב-"בלוג".

    הם חושבים ש-"הגיוס לצהל הוא זכות ןוחובה מוסרית כלפי המדינה והחברה". ולא שמים לב שהמדינה היא מדינה של טייקונים, כלומר, של בעלי ההון הרב-לאומי, שהוא לוחם אפילו נגד ההון הלאומי – על אחת כמה וכמה נגד החברה על-ידי ניצולה למען הרווחים שלהם: ובכלל זה למען הרווחים שלהם על מלחמות ועל שוד האדמות – ולא רק של הערבים, וגם לא רק של הפלסטינים (ראה אדמות של שכונות ושל חופים, רק בתור דוגמית קטנה).
    אנג'לן איידן
    http://www.financend.wordpress.com

  8. מרדכי הגיב:

    אינני רואה בך גיבורה והסירוב שלך הוא בעייתי. יש במדינה מסגרות שיש לקיימן. אני חס על כול שקל ואני משלם מיסים. אני בוחל בשירות ואני משרת. סוקרטס התנגד לשופטיו שחרצו את דינו למות וסרב לבקשת חבריו למלטו. יש חוקי מדינה וצריך לקיים. אבל יש לך את כוח המחאה. לא בסירוב הזה אלא בהעלאת פוסטים, בהתארגנות פוליטית, בכתיבת מאמרי דעה וגומר.המדינה מאפשרת לך זאת. האבקי על דעותייך ועמדתך . עשי לכך נפשות. עוררי את דעת הקהל אבל לא נגד חופש הבחירה לא לשרת אלא נגד מה שאת מגדירה ככיבוש. עלייך להציב את הגבולות המוסריים ועלייך לתת את הדעת מהי המשמעות של מדינה. היא איננה אויב. גם צהל הוא לא האויב שלך. אבל הם לא מחוסנים מביקורת אפילו נועזת. אבל לא שוברים את הכלים ומוכנים לשפוך את התינוק לחור האמבטיה.

הגיבו לאנג'לו איידן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים