הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 במאי, 2016 7 תגובות

מחר, יום ו' ה13/5/16, תתקיים משמרת מחאה לתמיכה בסרבניות המצפון עמרי ברנס ותאיר קמינר המרצות כל אחת מעצר של 30 יום בכלא 6 בשל סירובן לשרת בצבא הכיבוש

המדים בכלא הם מדים אמריקאיים ישנים. אני תוהה אם החייל שפעם לבש אותם מודע לחלקה של ממשלתו בכיבוש ורוצה שיעצור אותה, אבל אולי בעצם גם מר סמית הוא קורבן של הקפיטליזם, הגזענות וחוסר הצדק שנגדם אני נאבקת.

Dear Mr. Smith,

אתה לא מכיר אותי, אבל אני מרגישה שאנחנו ממש קרובים. במשך 20 הימים האחרונים לבשתי את החולצה שלך. זו שהיתה שלך לפחות, כששירתת בצבא האמריקאי. תבין, אני יושבת בכלא הצבאי של הצבא הישראלי. והמדים שלנו, מדי האסירים בכלא הצבאי, נתרמו על ידי המדינה שלך למדינה שלי. כן, זה ממש מה שאנחנו לובשות, את המדים המנומרים, מדי המארינס, לחלקם עוד תפורים בצד שמאל U.S ARMY ובצד ימין שמות משפחה של חיילים באותיות גדולות. ואני קיבלתי הפעם את החולצה שלך ובצד ימין תג השם שלך עוד תפור.

חיילי מרינס בישראל, בעת תרגיל צבאי משותף עם צה"ל. המדריך הוא חייל צה"ל (צילום: דובר צה"ל) ארה"ב אמריקה soldiers-usilחיילי מרינס בישראל, בעת תרגיל צבאי משותף עם צה"ל. המדריך הוא חייל צה"ל (צילום: דובר צה"ל)

אני רוצה לספר לך למה אני בכלא. אני יושבת בכלא בגלל שסירבתי להתגייס לצבא הישראלי, אני מתנגדת להמשך מדיניות הכיבוש בשטחים. ביקשתי לעשות שירות אזרחי חלופי, אבל לא מאפשרים לי. הפעם, כשהמדים האלו קיבלו שם, חשבתי עליך. תהיתי מה אתה חושב, איך אתה מרגיש עם זה שאני לובשת את המדים שלך?

אני תוהה מי אתה. כמתבקש בהתחלה דימיינתי אותך כאמריקאי טיפוסי, אולי שמנמן, צופה בפוטבול, ואולי אתה בכלל לא יודע מה קורה פה. אתה לא מודע לזה שיש סכסוך ישראלי־פלסטיני מאוד מורכב ועצוב. שמאז קום המדינה בעצם יש מלחמות קשות. אז חשוב לי לספר לך, כי אני לובשת את החולצה שלך. אנחנו כבר המון שנים נמצאים במצב הזה. מצב קשה של מלחמות חוזרות וחוזרות. אלפי אנשים בשני הצדדים נפלו כתוצאה מהמלחמה הזו. הפלסטינים חיים תחת כיבוש ישראלי. המשמעות של זה היא שנשללות מהם הזכויות הבסיסיות ביותר לחיים, חירות, ביטחון וכבוד. הפלסטינים שחיים בעזה חיים תחת מצור כבד שישראל מטילה עליהם, ופעם בשנתיים בערך היא גם נכנסת ומחרבת את המקום. מובן שגם הישראלים סובלים מהמצב. יש לנו מעגל שכול שגדל כל שנה. יישובים שלמים בישראל, באזור העיר שדרות שקרובה לעזה, חיים כבר שנים במציאות של בריחה למקלטים בגלל טילים, לא רק במלחמות, באופן יומיומי. אוכלוסיות רבות של חיילים ואזרחים בטראומות ובחרדות.

אם אסכם, לא בטוח פה. לאף אחד. והסיבה שזה נוגע אליך היא שהממשלה שלך מאוד מעורבת. המסים שאתה משלם מממנים את המלחמות האלו, כלומר, אנחנו מקבלים תקציבים ל"ביטחון", ובישראל משמעות הביטחון היא כיבוש, מצור וסגר על הפלסטינים. למען ביטחון הישראלים, כמובן. בנוסף יש משמעות וכוח גדול לממשל שלך בנושא. אפשר לומר שהנשיא שלך מנהל את המלחמות האלו. החולצה שלך לא הגיעה אלי במקרה, המדינה שלך מעורבת קצת יותר מלתרום לנו מדים ישנים. אז עכשיו, כשאתה יודע, מטריד אותך שהבגדים שלך והכסף שלך בעצם כובשים את העם הפלסטיני? משמרים את חוסר הביטחון בישראל? אתה ישן עם זה טוב בלילה?

האמת היא שבא לי לדמיין אותך אחרת. אני רוצה להאמין שאתה דווקא כן בן אדם פעיל בחברה שלך, סתם כי זה נחמד אם החולצה שלבשתי היתה של מישהו משמעותי בחברה שלו. ואתה גם מודע מאוד לסכסוך הישראלי־פלסטיני. אפילו יש לך ביקורת על ישראל. ואתה גם יודע שזה שאתה פועל נגד הכיבוש ותומך במאבקים הלא־אלימים נגדו לא הופך אותך לאנטישמי, כי ישראל באמת מבצעת פשעים וחשוב לך כאזרח העולם לא לתת לזה יד, אתה מודאג לאן הכסף שלך הולך וזה מעולה. אבל אני תוהה אם אתה מקשר, ברמה יותר גבוהה, בין המאבקים שלך בעיר או במדינה שלך לבין מה שקורה מעבר לים אצלנו. כי גם אנחנו פה, במזרח התיכון, מושפעים בצורה בלתי מבוטלת מהמדיניות שלכם שם בארצות הברית. אני אסביר. חשוב מאוד להעביר את כל הביקורת הזו על ישראל. אבל זה לא מספיק. תבין, האווירה בישראל לאחרונה נהיית יותר אלימה, גזענית וקיצונית, והממשלה שלנו היא שמובילה את הכיוון זה; והממשלה שלך ממשיכה ללטף לממשלה שלי את הראש. כן, לפעמים יש מתיחויות ואני יודעת שביבי לפעמים עושה פאדיחות ביחסים אתכם, אבל בסופו של דבר אתם נותנים לזוועות פה חסות, אישור לא רשמי אבל מאוד משמעותי. אז בבקשה, די. די לשיתוף הפעולה, די להזרמת כסף למימון הכיבוש, די לשליחת ציוד מלחמה, די להתערבות הצבועה שבעצם גם היא מעוניינת בשימור המצב הנוכחי.

כן, אני מבקשת ממך, בתור זו שלובשת את החולצה הישנה שלך, שתפעיל קצת לחץ שם בארצות הברית ולא תיתן לממשלה שלך לגיטימציה לתמוך בפשעים שקורים כאן.

פתאום זה הכה בי, יכול להיות שאתה בכלל מת. הרי גם אתה חייל, גם אתה שירתת בתוך מערכת אלימה ויכול להיות שמאבקי כוחות הרגו גם אותך? יכול להיות שגם החיים שלך הלכו בגלל טייקונים שמתעשרים מהמלחמות האלו? אולי היו לך משפחה וילדים שהפכו ליתומים בגלל איזה חזיר שרצה עוד כסף? הוא רצה שיקנו ממנו עוד נשק, עוד תחמושת, אז הוא גם הפעיל את הלחצים שלו על מי שצריך כדי שהמלחמה הזאת תימשך. הוא בכלל לא חשב על אמא שלך, שאיבדה את הילד שלה, בזמן הזה הוא בטח קנה מכונית חדשה. הוא לא חשב על אחותך שאיבדה את אחיה הגדול בזמן שהוא שיחד קצת את מקבלי ההחלטות לדאוג שהוא ימשיך להתעשר. אני בטוחה שגם על החבר הכי טוב שלך הוא לא חשב, הוא בטח פשוט הלך לישון בשקט.

אני מצטערת, סמית, לא חשבתי על זה ועכשיו אני מרגישה קצת רע. גם אתה כמו הפלסטינים הרבים, הישראלים הרבים, קורבן. קורבן של הקפיטליזם שמוכר את החיים שלנו, ושל הימין שמפלה בינינו, ושל הממשלות שזורעות גזענות ושל חוסר הצדק.

אז סמית, גם בשבילך אני יושבת פה, כי אני לא מוכנה להיות חלק מחוסר הצדק שהרג אותך והורג עוד רבים. אז תודה, סמית, שאתה איתי, מלווה אותי במאבק הזה למען העולם היותר טוב שיכול להיות פה. בשביל הילדים שלך וגם בשביל הילדים שלי.

  • פורסם בבלוג של תאיר קמינר באתר הארץ
תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. צדוק התקוה הגיב:

    אני בטוח שמר סמית לא גאה שאת לובשת את מדיו את טוענת שהסכסוך ישראלי־פלסטיני מאוד מורכב ועצוב. שהוא קיים מאז קום המדינה את טועה הסכסוך הוא עוד לפני " הכיבוש" הוא למעשה מאז 1860 מאז שהיהודים יצאו מהחומות העיר העתיקה יש הקובעים כמועד זה את תחילתו של הסכסוך מכיוון שבשנה זו הוקמה משכנות שאננים – השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, ציון דרך בהתפתחות היישוב בארץ ישראל ובכינונה של התנועה הציונית. כך למשל נמנים באופן רשמי נפגעי פעולות האיבה, החל משנה זו. את כותבת "הפלסטינים שחיים בעזה חיים תחת מצור כבד שישראל מטילה " רק מעניין מדוע שכחת לציין את הסיבה למצור שמאז שישראל יצאה מעזה הדרום חוטף ירי נכון כתבת אבל לא הדגשת את הסיבה " למצור על עזה" [ מאות משאיות עוברות יום יום את המחסומים לעזה עם מוצרי מזון תרופות חומרי בניה ומאות ערבים מעזה מטופלים בבתי החולים בארץ בעקר ילדים פרט שולי הרי אנחנו קלגסים נראה שהחייל סמית תומך בישראל כי אחרת אולי היה פציפיסט ולא היה משרת בכוחות " האימפריאליסטים" האמריקאים

  2. לתאיר הגיב:

    ככל שיותר צעירים יילכו בדרכך, הצבא יתפרק ואז הכיבוש ייפסק.

    • צדוק התקוה הגיב:

      תגובה
      הרי הצעירים בישראל " לאומנים" [ לפי האשמות השמאל כולל את הביקורים בפולין]רובם הגדול תומך בטרנספר אז איך הגעת למסקנה הזו אחוז הגיוס גדל משנה לשנה דווקא ליחידות קרביות אם אתה מצפה לסיום הכיבוש בדרך של השתמטות מגיוס אז הדבר לעולם לא יקרה סיום " הכיבוש" אם יקרה רק דרך משא ומתן השמאל לא יכול להביא לסיום הכיבוש אין לו " גיסות" במפה הפוליטית

  3. asher הגיב:

    תאיר יקרה: את צודקת שהסכסוך הזה קשה ועצוב. צודק גם צדוק התקוא שלא בדקת לעומק מה הסיבות של הסכסוך,שקיים עוד לפני קום המדינה.התשובה הפשטנית והמטעה היא "הציונות" או "הכיבוש" היא אינה אמיתית ,אינה נכונה,אינה שלמה ואינה מספקת.תשובה זו מתעלמת מהמציאות באיזור זה של העולם המחולק לשבתים ותת-דתות, תנועות שחרור ומלחמות אין קץ של כולם נגד כולם,של משטרים פאודלים אכזריים,ושל שדה משחק מסוכן של המעצמות בעולם.בנוסף,מתעלמת מהמציאות של העם היהודי הנרדף,והאסונות שמלוים אותו במשך דורות.הקשר שיצרתה במדים של חיילים אמריקאים שלחמו במקומות מרוחקים בעולם בהם לא היו בכלל צריכים להיות,למדים שלך בכלא הישראלי הוא חסר כל בסיס ומעוות.לאחר שמחצית העם היהודי הושמד בשואה, שארית הפליטה נלחמה ונלחמת גם היום על החיים.
    לא מדובר כאן על שטחים. מדובר בשאילה של חיים או מוות לעם שלם.ואני לא מדבר רק על העולם הגשמי,הפיזי.אני מאמין שנתן לפתור את הסיכסוך הנורא הזה,אבל רק בידי אנשים הרואים את האחר כחלק ממנו,גם עם כל ההבדלים,כשמעל כל דבר אחר,,מעל אדמה וסלעים,מעל אמונות או אינטרסים אחרים ,החיים של בני אדם מעל הכול,כולל החיים של עצמם

    • ק.א. הגיב:

      asher, ישראל מעוניינת בסכסוך הזה ובמנטליות שמקיימת אותו – וממה שאתה מתייחס אליו בתגובתך (הרומנטית משהו) לא נותר אלא להסיק שהעם היהודי (יהיה הדבר הזה אשר יהיה) והנהגתו עברו זעזועים כאלה שהפכו אותם ליחידה לא בריאה, אטומה ומשוגעת.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    לק.א.
    לא "ישראל" מעונינת בסכסוך (מה זה "ישראל"? הממשלה? העם? אתה?,אני?)אתה צודק שהעם היהודי (מה היא "הנהגתו"?)עבר זעזועים כאלה שהפכו אותו ליחידה לא בריאה,ומשוגעת (לא "אטומה".העם הזה תמיד רצה וגם היום בשלום ובשלווה,תחייה ותן לחיות)גם נכון שתשובתי רומנטית משהו, אבל יחד עם זאת גם נכונה. אני תקווה שהערבים יבינו שמה שכתבתי הוא בסופו של דבר גם לטובתם.
    לא כל סכסוך חייב חהסתיים בכישלון/הפסד. יש גם אפשרות של WIN WIN

  5. טובה שיבר הגיב:

    ואולי החולצה הזו הייתה שייכת לסמית שלחם במסגרת הצבא האמריקני לשיחרור אירופה מהכיבוש הנאצי? מה את אומרת על כך תאיר היקרה?

הגיבו לasher

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים