הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-26 במאי, 2016 5 תגובות

ד"ר צביה גרינפילד פרסמה באחרונה מאמר ארוך תחת הכותרת "כשעמוס עוז ודויד גרוסמן הושתקו" ("הארץ", 19 במאי 2016). המאמר, פרי-עטה של מי שכיהנה כחברת כנסת מטעם מרצ בשלהי הכנסת ה-17, עורר כצפוי פולמוס ער ברשתות המקוונות של חוקרי מדעי הרוח והחברה.

ד"ר צביה גרינפילד (צילום מסך) grinfieldד"ר צביה גרינפילד (צילום מסך)

בין היתר היא כתבה במאמר הארוך "מנהיגי השמאל [הציוני, ע"ר], שלא העזו להפנות מחשבה רפלקסיבית ביקורתית אל תוך ביתם פנימה, ולעתים אף סיגלו לעצמם את 'האידיאות המנצחות', הניחו לשמאל הקיצוני להפוך ללא הפרעה לגורם כריזמטי ומשפיע בתוך שורותיהם. נציגותו הענפה באקדמיה, בשדה התרבותי וגם בעיתון "הארץ" צבעה את השמאל כולו בצבעי המדינה הדו־לאומית, והמגמות ההרסניות של ריסוק התפישה העצמית הציונית והיהודית גברו באין מפריע". בתגובה למאמר, יש שכתבו ברשתות החברתיות כי מדובר ב"תזה מעניינית". אבל מה בדיוק "מעניין" במאמר הזה? מה יש לגברת שהייתה פעם חברת מרצ כנגד הטיעונים שמעלים האקדמאים שהיא מכנה "השמאל הרדיקלי"? האם היא יכולה להפריך אותם? האם היא יכולה להצביע עליהם כחלקיים? זוהי, כאמור, הדרך להתמודד עם טיעונים באקדמיה.

כמו כן, לא ברור לי מהמאמר "המעניין" כיצד מגדירה גרינפילד את אותו שמאל רדיקלי, ואיזה מכל העמדות הנופלות תחת קטגוריה זו היא פוסלת, ובאילו נימוקים. האם העובדה שטיעון חותר תחת העקרונות המנחים של הציונות, די לה כדי לפסול אותו? האם העובדה שהמבקרים לא מבקרים את עצמם די לה כדי לפסול את הטיעונים שלהם? האם העובדה שטיעון אקדמי לא משרת אינטרסים פוליטיים הופכת אותו לבלתי קביל? זהו גבב שטויות שלא היה מבייש את חברי האינקוויזיציה שפסלו את הטענה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, בנימוק שהטיעון חותר תחת האמונה הדתית.

אם יש פסול בטיעונים של שלמה זנד, עליה להתמודד איתם. אם יש פסול בטענה החותרת תחת היכולת לכונן משטר צודק המגדיר עצמו כציוני עליה להתמודד איתה. אם היא לא תצליח, סימן שלא ניתן לכונן משטר ציוני המבוסס על עקרונות של צדק במדינת ישראל. אלו כללי השיח של האקדמיה. מדבריה של גרינפילד עולה גם נימה גזענית. מה שמפחיד אותה זו האפשרות של חיים משותפים עם ערבים. החתירה למדינה דו-לאומית נראית לה כפשע, דרכו היא שופטת את העמדות שהיא מבקרת. מעניין מה הייתה אומרת אם נקודת מבט כזו הייתה מתנסחת בארץ אירופאית כלפי יהודים. אני מניחה שהשוואה לימין הקיצוני הייתה עולה במקרה כזה כלגיטימית.

על המקום הנמוך שאנו נמצאים בו תעיד העובדה שטיעונים לא הגיוניים, הפוסלים במחי תקתוק עולמות שיח שלמים על רקע "לא נעים לי לשמוע ומזיק לי פוליטית" נשמעים רציונליים ו'מעניינים' במידה המספיקה לאשר את פרסומם. אם זו חברת כנסת לשעבר, כדאי מאוד למפלגה שלה לעשות חשבון נפש, דווקא רדיקלי.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. דרכי להתמודד עם הגב׳ גרינפילד הגיב:

    היא פשוטה מאוד: אני פשוט מדלג על מאמריה!

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    נכון!

  3. זכי חלטורה הגיב:

    צביה גרינפלד היא ה WASP האמריקני בתופעתו היהודית
    (WASP – White Anglo-Saxon Protestant)

    היא מעניינת כתופעה אבל לא מעבר לכך; הגזענות שלה היא גזענות אימננטית מבית אבא ובכוח האינטלקט המפותח שלה היא מסוגלת לשכנע הומניסטים מושבעים, מבלי שירגישו, שגזענות היא גם טבעית וגם מוסרית.

    לעניין המדינה הדו-לאומית: באורח אירוני, השמאל הרדיקלי הוא צדיק שמלאכתו נעשיית בידי הימין הרדיקלי. הפוליטיקה שלנו משונה; כשסוגרים את המעגל קצוות הסרגל נפגשים.

  4. שפי הגיב:

    בפיסקה האחרונה הגעת למסקנה שהיית אמורה להגיע אליה עוד לפני שהתחלת לכתוב את מאמרך: מערכת "הארץ" כשלה בפירסום "מאמרים" זבלניים של הכותבת הזאת. אבל גם את כשלת, בכך שכתבת התייחסות למאמר שלה. ומערכת "הגדה" כשלה בפירסום המאמר שלך, וברגע זה ממש אני-עצמי כושל בכתיבת התגובה הזאת… את אומרת שגם ב"רשתות" כותבים על ה"מאמר" הזה? מן הסתם יש לאשה הזאת סגולות של מכשפה…

    http://www.israblog.co.il/98991

  5. אלמקייס הגיב:

    הוויכוח בין ליברלים ציונים לליברלים לא ציונים הוא מקור לא אכזב לחוכמה ותובנות. במיוחד כשהפורום הוא הרשתות המקוונות של חוקרי מדעי הרוח והחברה וכשלא מוותרים על ההשוואה ל"ארץ אירופאית".

הגיבו לזכי חלטורה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים