הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 ביולי, 2016 3 תגובות

לפני יותר מעשרים שנה סיפרתי כאן על הפגנת האחד במאי בתחילת שנות החמישים, שהייתה מאורגנת למופת והצליחה מעל ומעבר לתקוות שתלו בה. ההסתדרות בירושלים יזמה את האירוע (מועצת פועלי ירושלים, קראו לזה אז) והגיעו אליה עשרות אלפי בני אדם. תנועות הנוער של ארץ ישראל העובדת צעדו בחולצות כחולות שכם אחד עם עובדים ממפעלים, ממוסדות ציבור של הממשלה ושל ההסתדרות וגם מקיבוצים וממושבים. המארגנים החליטו לצעוד דרך שכונות צפון העיר, שרובן היו חרדיות או בתהליך של התחרדות, אחרי שאלפי אנשי ההסתדרות עזבו אותן ועברו לגור בקריית משה, בית הכרם וקריית יובל. המצעד הזה היה בעצם די פרובוקטיבי, אבל אז ראינו בתהלוכה, שעברה במאה שערים ובגאולה, הישג סוציאליסטי עצום. אבי, משה ברעם שהיה אז מזכיר מועצת פועלי ירושלים, היה שרוי במצב רוח מרומם. כל חבריו ועוזריו חשבו גם הם שההסתדרות "תקעה יתד" בטריטוריה עוינת והוכיחה את כוחה ואת חיוניותה של תנועת העבודה. אני זוכר שהתבוננתי בחרדים הרבים שעמדו על המדרכות בדומייה מוחלטת. איש לא קילל, אבל גם מחיאות כפיים לא היו. חברי רמי גול, שגר בשכונת הבוכרים והכיר היטב את החרדים אמר לי: "התשובה שלהם תבוא בלילה. הם פשוט יעבדו על הולדת ילדים חדשים". חייכתי אבל לא ביטלתי את הדברים. במשך השנים למדתי, שרמי צדק לחלוטין. ההפגנה רק העמיקה את אחיזת החרדים בשכונות הצפון. התהליך הדמוגראפי האמיתי לא התבטא בעשרות אלפי הצועדים שלנו, אלא בילדים שנולדו בשכונות ובאלפי החילונים שנהרו מערבה והתרחקו מצפון העיר.

מצעד הגאווה בירושלים, 2016 (צילום: אקטיבסטילס) pridparade2016מצעד הגאווה בירושלים, 2016 (צילום: אקטיבסטילס)

אין צורך לומר שנזכרתי בסיפור העתיק הזה אחרי ההפגנה הנהדרת במרכז העיר להזדהות עם הלהט"בים בשבוע שבעבר. לצערי לא יכולתי לצעוד אבל קיבלתי דיווחים מלאי התרוממות רוח ואופטימיות. האם הצלחת התהלוכה מבשרת על כך שרוח חדשה, מרעננת ומסעירה נושבת עתה בעירנו? כך עלינו לקוות אבל גם הפעם יש לבחון את התהליך לטווח ארוך, ולא רק את התמונה הנקודתית לטווח קצר. להפגנה בעיר יש ערך עצום אם היא תצליח להניא כמה ירושלמים נאורים מתוכניתם לעבור לשפלה או לחוץ לארץ. אנחנו זקוקים עתה לכל אדם, ונטישת העיר מפקירה את כולנו לשלטון הימין והחרדים הקיצונים, שלא לדבר על הדתיים הלאומנים, שחלק מהרבנים שלהם הם הגרועים ביותר מכל הבחינות. ראינו את הגינויים, החרפות והגידופים שהנפיקו רבנים ממש פשיסטים נגד כל המגמות הליברליות בעירנו. הם שונאים להט"בים, מתעבים את השמאל, מזלזלים בנשים, מטיפים לרצח שבויים. ההשפעה שלהם עלינו היא אפסית, אבל למצער הם כרסמו באשליה שרבני הכיפות הסרוגות מבקשים לקדם דו-קיום סביר עם הקהילה החילונית, שלא דבר על שנאתם המתלהמת כלפי הערבים. כדי להשיב מלחמה שערה יהיה עלינו להתלכד ולהיעזר בכל גורם שפוי ואנטי-פשיסטי בעיר. זוהי מלאכה לא קלה. בראש ובראשונה עלינו להשיב ירושלמים טובים הביתה. בשלב הבא עלינו לחפש בני ברית גם בקרב התושבים הפלסטינים בעיר, עד שנגיע כאן להסדר מדיני שיהיה מקובל על הצדדים.

זאב ז'בוטינסקי וגם תלמידו הקצת בעייתי מנחם בגין האמינו בכוחן של מחוות גדולות לשנות את המציאות. בתנועת העבודה דגלו בעבודת בנייה איטית, שתביא בסופו של תהליך ממושך למציאות לאומית וחברתית טובה יותר. אם חיידק המחוות חדר גם לשמאל העקבי אין לנו אלא להצטער על כך. ההפגנה למען זכויות הלהט"בית הייתה בהחלט במקומה, והרימה את המוראל של כולנו; האשליות שהיא הניבה עלולות להזיק. כעת מכהן אצלנו ראש עיר, שמאמין באנשי הכיפות הסרוגות, נגרר אחריהם לעמדה הומופובית ולכן איננו מסוגל לנצל את הרוח הנפלאה שפיעמה בלבם של המפגינים. האוכלוסייה החילונית בעירנו חייבת לאתר כבר עתה מועמד חלופי לברקת, שיגבש סביבו את הליברלים, הסוציאליסטים וכל שוחרי זכויות האדם באשר הם. הלוואי שפרופ' זאב שטרנהל היה מסכים לעמוד בראש התארגנות כזו. אין לו שום סיבה לדאגה; איש לא חולם אפילו להפוך אותו לראש עיר אבל הוא יכול להיות פּה לכולנו. אנחנו חולמים על מסע ציבורי אנטי-פשיסטי, ושטרנהל הוא האיש האידיאלי למשימה הזאת. רשימה שלו למועצת העיר עם נשים וגברים כמו אורלי נוי, שלמה ואזנה, נציגים מזרחים נוספים וצעירים נאורים ואוהבי העיר הייתה מפיחה כאן רוח חדשה לגמרי. אני לא מדבר על צעירים שטחיים שחושבים שבמת בידור מוצלחת יכולה לשנות את המצב הפוליטי והחברתי בעיר, אלא על פעילים שלא רואים בפוליטיקה מלה גסה ומבקשים לחולל כאן שינוי עמוק בגישה.

רק בעוד זמן רב נוכל להעריך באמת את הישגי ההפגנה הנפלאה בשבוע שעבר. האם היא תיחשב לאפיזודה חולפת, לזיכרון מרגש שלא מנע מרבים ממשתתפיה לזלוג בהדרגה לתל-אביב או אפילו לברלין, או לציון דרך חשוב בתולדות העיר המשתנה כל הזמן נוכח עינינו? ברקת הקדיח את תבשילו והוכיח שאנשי שמאל וחילונים ליברלים בעיר טעו כאשר בחרו בו לתפקיד ראש העיר. יש מקום לסברה שברקת כבר לא שקוע בפוליטיקה העירונית, אלא חולם על תפקיד בכיר בממשלת נתניהו הבאה. אחרת לא היה מעליב את מצביעיו הרבים שאינם ליכודניקים בתעמולה גלויה להתפקד לליכוד, ונמנע מהיריקה הפומבית בפרצופם של הלהט"בים. נראה שאנשיו סבורים, אולי בצדק, שאנשי מרכז הליכוד אינם יפי נפש ושברקת חייב להתאים את עמדותיו ואת התבטאויותיו לאלה של אנשי הסיעה בכנסת ותומכיהם. אנשים כמוני, שכתבו נגד ראש העיר (מסיבות פוליטיות, לא חלילה אישיות) גם לפני הבחירות יזכו אולי ליותר הבנה בחודשים הקרובים. הוא שייך לצד השני, הימני-קיצוני, ואיבד עתה את מניותיו כליברל. יש להניח שאנשיו מקווים שמה שברקת יפסיד במישור העירוני הוא ירוויח במישור הארצי.

הגיע הזמן לנהוג בברקת כעוד פוליטיקאי מהימין הלאומני, שעושה יד אחת עם אויבי הדמוקרטיה, הקיצונים מקרב אנשי הכיפות הסרוגות. חושבי כיפות השתתפו גם בהפגנה, ואסור להכליל, אבל ראש העיר חבר דווקא לחוגים שמטפחים אידיאולוגיה מפחידה בנושאים עירוניים וארציים, שלא לדבר על סוגיות הכרוכות בזכויות האדם. המלחמה על ראשות העיר היא אולי אבודה לציבור החילוני והליברלי, אבל למאבק על זכויותינו עדיין יש סיכוי כלשהו. איש לא ייתן לנו דבר על מגש של כסף. כדי להצליח במאבק ההישרדות עלינו להגדיר את המטרות ואת התנאים לדו-קיום בעיר. זוהי משימה ארוכת טווח לדורות הבאים. הדמוגרפיה כאן לא תשתנה לטובה, אבל ייתכן שתכנים דמוקרטיים מנוסחים היטב עשויים ללכד ציבור רחב המושרש היטב בעירנו.

  • פורסם בכל העיר, 29 יולי 2016
תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. נבוט יהודי הגיב:

    מהפיכה רק במערה.

  2. צדוק התקוה הגיב:

    מכובדי מר חיים ברעם תראה איך הדור והארץ משתנה פעם היו הפגנות אחד במאי עם אלפי צועדים עם דגלים אדומים ודגלי ישראל היום יש מצעדים אחרים מצעדים של להט"בים זה אומר הרבה חברך רמי גול, צדק את התוצאות אתה רואה היום משפחה חילונית מקסימום שני ילדים משפחות מסורתיות / דתיות לפחות ארבעה ויותר לכן לא ניתן לשנות את המצב שעליו אתה מעבר ביקורת אין " גיסות" כדאי לשנות את המצב הדמוגרפיה כאן היא הבעיה

  3. אמיתי הגיב:

    חיים ברעם ,ברעיון שלך למנות את פרופ` שטרנהל כראש ונגיד לקבוצת הייחוס שלך בירושלים אתה מוכיח יותר מהכל את הנתק שלך מהחברה הישראלית.מנהיג או
    זרקור רוחני ומוסרי צריך להיות נביא מוכיח אבל יותר מכל אדם אוהב ומכיל שמתרחק
    מגילויי שינאה ובוז ממי שאינם שייכים למילייה שלו.שטרנהל כאדם הוא לא הבעייה
    הוא מייצג קבוצה שהריחוק הנפשי שלה מכל מה שמריח יהדות או ציונות לא מאפשר
    לה להתחבר או לפעול באופן אפקטיבי בשום נושא אקוטי.כידוע שדה הכובד קטן לפי ריבוע
    המרחק .והכלל פועל גם עם שדה ההשפעה המוסרי.

הגיבו לצדוק התקוה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים