הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 באוגוסט, 2016 11 תגובות

שנאת חינם

לפני מספר ימים ציינו בישראל את תשעה באב. כמדי שנה כפו על הציבור החילוני את מנהגי האבלות המלווים בדברי חלקלקות, בעיקר של רבנים, אך לא רק, על שנאת חינם שבגינה ע"פ המסורת חרב בית המקדש.

תוצאות המלחמה הטפשית של בר כוכבא - תהלוכה של בני יהודה שבויים בידי הרומאים barkokhvaתבליט שער טיטוס: השבויים מארץ ישראל לאחר דיכוי המרד הגדול וחורבן המקדש (מקור)

כל הפטפוטים האלה על שנאת חינם, הם הבל ורעות-רוח. כאז כן היום, לא שנאת חינם היא העילה לאסונות, אלא מדיניות. יש בליבי שנאה עזה לאויבי הדמוקרטיה, שביניהם אני מונה את המתנחלים, את הפאשיסטים, הגזענים, את המיליטריסטים הרוקדים על הדם, את מנהיגינו השולחים צעירים להקריב את חייהם במלחמות חסרות שחר, ואחרים כמותם. זאת לא שנאת חינם, אלא שנאה תבונית, רציונאלית, מגובה בהשקפת עולם הומניסטית, דמוקרטית – שהיא המתכון להצלת הבית השלישי מחורבן.


יהדות רעילה

התקשורת הממוסדת – האלקטרונית והכתובה – יצאה בתופים ובמחולות עם הגעתם של 200 מהגרים יהודים מארה"ב (בשפה הציונית הם נקראים "עולים"). בין ה-200, מספר ניכר של צעירים שבאו להתגייס לצבא. העובדה כי יש יהודים צעירים אמריקאים המוכנים להתנדב לצבא-הכיבוש, להיות חלק ממנגנון הדיכוי, מוכיחה עד כמה הרעילה מדינת ישראל חלקים מיהדות ארה"ב.

חבל שבצד קבלת הפנים הממלכתית למהגרים ולמתגייסים, לא נכחה קבוצת שמאל של סרבני גיוס, לחלוקת חומר הסברה לצעירים האמריקאים, מה משמעות הגיוס לצבא. אחד מתפקידי השמאל הוא בדיוק זה: לקלקל חגיגות שהממשלה והסוכנות מארגנים עבור צעירים השטופים בתעמולה ישראלית-שקרית.


לזכר נרצחי אולימפיאדת מינכן

ירדן ג'רבי, שזכתה במדליית ארד בג'ודו באולימפיאדת ריו, אמרה לאחר קבלת המדליה שהיא מקדישה אותה לזכר י"א הנרצחים באולימפיאדת מינכן. היא הצטלמה עם שתי אלמנות מהנרצחים – מחווה שריגשה רבים בישראל, ובצדק.

מה שג'רבי קרוב לוודאי לא יודעת, כמו האלפים שחיכו לה בנמל התעופה, שי"א הנספים היו יכולים להישאר איתנו היום בחיים אלמלא דרשה ראש הממשלה גולדה מאיר מהגרמנים, לא להיכנע לדרישות החוטפים. להזכיר נשכחות, מטרתם המקורית של החוטפים הייתה לשבות את הספורטאים, להטיסם למדינה שלישית, ולנהל מו"מ לחילופי שבויים. ממשלת גרמניה ביקשה להיעתר לדרישות החוטפים ולסיים את האירוע ללא שפיכות דמים, ונענתה בשלילה ע"י גולדה מאיר.

כמי שהשתתף באולימפיאדת מינכן כעיתונאי, התראיינתי לאחד העיתונים היומיים בגרמניה, והבעתי את דעתי שמשעה והחטיפה בוצעה, יש לשמור על חיי החטופים ולנהל מו"מ לחילופי שבויים. ממשלת ישראל דרשה מממשלת גרמניה לפעול באמצעים צבאיים, והתוצאה ידועה. חלק מהרוגי הי"א היו מאש הגרמנים.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. אמיתי הגיב:

    לזכר נרצחי אולימפיאדת מינכן
    הוזכרו הספורטאים שנרצחו,הוזכרו הגרמנים שהתרשלו. הוזכרה ממשלת גולדה שהתעקשה
    רק הטרוריסטים הפלסטינים שרצחו בדם קר 11 ספורטאים נשכחו מלב.
    “החוטפים“ כך הם נקראים במכבסת הלשון של הכותב.ובכן כדאי להזכיר ולזכור
    שהם היו רוצחים שפלים,שבסופו של דבר נרדפו וחוסלו עד האחרון שבהם.

  2. רגב הגיב:

    מר ספירו,
    מנין לך הבטחון שהיעתרות לדרישות החוטפים הייתה מביאה לשחרור החטופים ?
    עד כדי כך את מאמין לחוטפים ולטרוריסטים ?
    ויפה שגם במקרה הזה הצלחת לסובב את החץ לממשלת ישראל על שסירבה לשחרר מחבלים.
    בגלל אנשים כמוך ארגוני הטרור לא נואשים מחטיפות, תמיד יהיו דומים לך שיצדדו בדרישות החוטפים.
    ממש עצה אחראית.
    אגב, אם אתה מתעב פאשיסטים וגזענים מדוע חלק גדול מחבריך הערבים אינם נמנים עם אויביך ?
    אצלם לא חסרים לאומניים קיצוניים, חשוכים ושונאי דמוקרטיה.
    אבל במקרה שמדובר בערבים יש הרבה נסיבות מקלות.
    ברור, כלפיהם אתה מאוד גמיש.

  3. דוד עציון הגיב:

    חשוב לציין ששניים מהחטופים נרצחו על ידי המחבלים עוד לפני המשא ומתן והבקשה הישראלית לפעול באמצעים צבאיים. כמה שלא תנסה לשנות את נקודת הגישה, ברור מי ה״רעים״ בסיפור, הרוצחים שגם מפרים את הרוח האולימפית – ואלו הרוצחים

  4. הינה גדעון מצא את האשמה בטבח הספורטאים: גולדה הגיב:

    חלק מהספורטאים נרצחו ע"י לוחמי התחריר עוד לפני שגולדה אמרה מילה בנושא.

    "המחבלים ירו למוות בוויינברג, והשליכו את גופתו העירומה והמגואלת בדם אל מחוץ לבניין…זמן קצר לאחר מכן, תקף רומנו את עפיף אחמד חמיד בסכין לקילוף פירות, פצע אותו בפניו ולקח את רובהו. הוא נורה מיד על ידי מחבל אחר ונפצע קשה. המחבלים סירבו לתת לו טיפול רפואי והניחו אותו על הרצפה במרכז החדר לדמם עד מוות, ולאחר מכן הותירו את גופתו כאות אזהרה לחבריו." (ויקיפדיה)

    • עלי הגיב:

      לאחרונה פורסם שהרוצחים התעללו ברומנו וחתכו את אבר מינו (גם בזה אשמה גולדה)
      רוב הרוצחים נותרו בחיים לאחר שהרימו ידיים אבל הם דאגו לפני זה להשליך רימונים לתוך ההליקופטר בו שכבו כפותים הספורטאים הישראלים.
      זה גם מתעלם מהזוועה של תקיפת האולימפידה שהיא התקפה על האנושות כולה

  5. ק.א. הגיב:

    הערה למגיבי ציון (לפחות הארבעה הראשונים): חושבני שמאמר קצר זה, ואחרים כמותו המופיעים באתר, בד"כ אינם באים לנתח, או להתפלפל, על הביזנס, על המרקטינג או על האינסטלציה או על הפרוצדורה שניתן בעזרתם לנבור ולחטט בכרונולוגיה הציונית כשם שבעבר חיטטו להם שופטי מערכון חידון התנ"ך (1971) בנושא כזה או אחר וכמה נקודות ניתן לצבור או לסחוט כאשר מעט הבושה האחרונה התנדפה לה גם היא (בלי שמרגישים בכלל). מאמר זה בא לבחון את הבסיס האיום שאומץ בישראל מזה זמן רב כיסוד קיומי וכקניין הנפשי. מעובדה זו מהותית זו בורחים הישראלים. זה לא שאין להם ראי בבית – יש להם – אבל למעש של התבוננות בראי אין משקל ומשמעות, או אפילו מובן, בעינהם. "הנחת העבודה" (העמוקה) שלהם היא הנחתו של קורח – קדושה אפריורית.

    • אמיתי הגיב:

      הקדושה האפריורית שבה ניחן קורח מתכתבת בהפוך למה שכתבת.כי קורח היה ליברל מוסרני שטען שכולם צריכים לקבל מעמד זהה כיוון שכל העדה קדושה.את הלך הרוח הזה טיפחו השמאל העולמי תוך רידוד המציאות ואיון מושגים של רע וטוב שקר ואמת .הטרוריסט והקורבן חד הם ,השודד והנשדד חד הם ,ההבדלים בהתייחסות נובעים. רק בנקודת מבט שונה וכמובן שצריך לכבד את הנרטיב של הטרוריסטים בהיותו נרטיב לגיטיבי בין כל הנרטיבים.
      ארבעת כותבי ציון כנראה שייכים לאסכולה ישנה שבה הרע והטוב מובחנים האמת והשקר ברורים ללא צורך במניפולציות מילוליות ומכבסת מילים פוסט מודרניסטית.

  6. רגב הגיב:

    לק.א.
    מי שמך להחליט לשפוט ולאפיין מי מביט במראה ומי מתכחש למה שמשתקף ממנה ?
    כמה שנים עוד יחלפו בטרם יפנימו אנשי השמאל שהחוכמה והתובנה אינם נחלתם הבלעדית ואין הכרח שמי שלא מסכים עמכם לאו דווקא אינו מבין אתכם.
    מר ספירו העלה ספקולציה שאני דוחה בשתי ידיים – זכותי.
    כשם שזכותך לחשוב שמדובר בעוד הדחקה לאומית ועצימת עיניים.
    בעיניי מחשבתך הזויה אולם אני אכבד אותך חרף היותה כזו בעיני.

    • ק.א. הגיב:

      אל תיתמם, רגב. לפי ההגיון שלך – הרי אף אחד לא הושם לשפוט ולאפיין שום דבר בשום מקום… אגב, זה מאד לא מפתיע לשמוע מן טיעונים שכאלה. העיקר למשוך את השטיח מתחת לדובר שאומר דברים מעצבנים… לאמיתו של דבר אין מדובר כאן על חוכמה או חוסר בה – מדובר במציאות נפשית או אקלים נפשי שונה. אינני יודע מזה או מיזה "אנשי השמאל" שאתה משייך אותי אליהם וזה גם לא רלוונטי. אני בסה"כ קובע עובדה פשוטה והיא שאנוכי (ואכן יתכן שגם כמה אנשים מה"שמאל") רויים באקלים נפשי שונה מרוב הישראלים (וזו לא בהכרח בושה): זה באותו הספקטרום האנושי אבל במקומות שונים: למשל בסקלאת היושר, האלימות, הרגישות האנושית והברבריות. מאד פשוט. עוד, אני אינני מבטא באתר הזה שום "מחשבות" – ומה שתיארתי כאן אינו "מחשבתי". אני מבטא עובדות. והברבריות של אנשי-המערות הישראלים, החיספוס שהורגלו בו, וכולי – כל אלה הינן עובדות. מה שאמרתי זה שלישראלים נוח להתעלם, וזה מובן מאליו מכיוון שזהו טיבעו של הברברי – שאינו מבחין במשמעות הדברים… לו היה מרגיש ומבחין לא היה ברברי. ובסגנון הישראלי יענו לי שאין להם את הלוקסוס להרהר על זה – מה שרק מאשר את דברי.

      • נילי הגיב:

        למה אתה בדיוק מתכוון? מהדברים שאתה כותב אי אפשר להבין כלום. תסביר בבקשה: למשל, האם המחבלים רצחו שני ספורטאים לפני שהגישו את הצעתם או לא? אם כן ממה הישראלים מתעלמים ואתה לא? למה אתה ישר ומגלה רגישות אנושית ואנשי המערות הישראלים הם אלימים וברברים? אני יכולה להמשיך עם שאלות כאלה. אבל בבקשה ענה קודם כול על השאלה הזאת

  7. טובה שיבר הגיב:

    אפשר הסבר בשפת בני אדם?

הגיבו לאמיתי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים