הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-6 באוקטובר, 2016 3 תגובות

מנכ"ל דויטשה בנק, ג'ון קריאן, ניסה לאחרונה להרגיע את העובדים והמשקיעים, לאחר שבשבועות האחרונים המניות של הבנק הגדול בגרמניה נפלו לשפל חדש ועל רקע הדיווחים על עזיבת לקוחות. במכתב ששלח לעובדים, טען המנכ"ל כי השמועות שפורסמו בכלי התקשורת לפיהן קבוצה של קרנות גידור הפחיתה את החשיפה שלהם לבנק "יצרו חששות לא מוצדקים" וכי מצבו של הבנק "יציב". "הבנק שלנו הפך נושא לספקולציות מרובות. אך השמועות המתמשכות גורמות לתנודות משמעותיות במחיר המניה שלנו", כתב קריאן במכתב לעובדים. "יש כמה כוחות בשוק המעוניינים להחליש את האמון בנו". הוא הוסיף וציין כי המאזן של דויטשה בנק יציב יותר מאי פעם. כמובן שקצת מוזר להאשים אחרים בכך שהבנק נפל קרבן ל"ספקולציות", הרי הבנק שנוסד במאה ה-15 היה במהלך מאות השנים לאלוף הספקולציה ודרך הספסרות הגיע למקום הראשון במעצמה הקפיטליסטית הגדולה באירופה המאוחדת – או המאוחדת לשעבר.

סיפורו של דויטשה בנק בתרשים אחד פשוט (צילום מסך,CNBC) סטטיסטיקה כסף פיננסים כלכלה deutschebankswildסיפורו של דויטשה בנק בתרשים אחד פשוט (צילום מסך, CNBC)

הירידה האחרונה במניות נובעת מהדיווח כי משרד המשפטים האמריקאי דורש שהבנק הגרמני ישלם 14 מיליארד דולר ליישב תביעות הנוגעות למכירת אג"ח מגובות משכנתאות בתקופת המשבר הקפיטליסטי שהחל ב-2008 והמסרב, בעקשנות יש לציין, להסתיים. הירידה החדה במניות דויטשה בנק פוגעת בבעלי המניות, ובייחוד בקטאר. מדינת המפרץ הפרסי העשירה רכשה מניות של הבנק הגרמני כבר ב-2014, אז הזרימה לו 1.75 מיליארד יורו (2 מיליארד דולר) בתמורה ל-60 מיליון מניות. אולם שווי המניות הללו עומד כיום על 624 מיליון יורו, כלומר 1.13 מיליארד יורו פחות מכפי שקטאר שילמה במקור, לאחר שמניית הבנק הגרמני השילה 50% מערכה מאז תחילת השנה.

ראש הממשלה לשעבר, השייח' חמאד בין ג'סים אל ת'אני, שבבעלותו מניות של דויטשה בנק באמצעות שתי חברות השקעות הרשומות במקלטי מס (אלא מה?), הגדיל את האחזקה שלו ב-2015 ועשה זאת שוב לפני מספר חודשים. בעקבות זאת הוא הפך לבעל המניות הגדול ביותר של הבנק. הבנק דיווח ביולי כי שתי החברות הקטאריות – פרמונט סרוויס הולדינגס וסופרים יוניברסל הולדינגס – מחזיקות כל אחת מעט פחות מ-5% מהמניות.

מדינות עשירות בנפט מהמזרח התיכון משקיעות את הונן בחברות בינלאומיות ובבנקים כחלק מהאסטרטגיה לייצר מקורות הכנסה חלופיים. קטאר למשל עזרה לחלץ את הבנק הבריטי ברקליס במשבר הפיננסי, לאחר שהזרימה לו מיליארדי ליש"ט, ובכך סייעה לו להימנע מחילוץ ממשלתי. היא עדיין מחזיקה ב-6% מהבנק, שהופכים אותה לבעלת המניות הגדולה ביותר. היא גם בין שלושת המשקיעים המובילים בבנק השוויצרי קרדיט סוויס – שאף הוא נקלע לקשיים. אולם בשל המצב הנוכחי של הבנקים האירופיים, נראה שיעבור זמן לפני שקטאר תזכה לרווחים על ההשקעותיה. מניית ברקליס נפלה השנה ב-25%, בעוד שמניית קרדיט סוויס איבדה 40% מערכה.

לקשיי הבנק הגרמני גם היבט פוליטי. יו"ר ועדת הכלכלה של הפרלמנט הגרמני, פטר רמסאור, אמר בראיון ל"ולט אם זונטאג" שדרישת משרד המשפטים האמריקאי כי הבנק ישלם קנס "יש מאפיינים של מלחמה כלכלית". הוא הוסיף כי "לארה"ב יש מסורת ארוכת שנים בניצול כל הזדמנות לקיים מלחמת סחר אם יש בדבר כדי להועיל לכלכלתה", וכי "הדרישות הסחטניות מדויטשה בנק" הן דוגמה מוחשית לכך. אגב, מנכ"ל דויטשה בנק קריאן, יבקר השבוע בוושינגטון להשתתף במפגש השנתי של קרן המטבע הבינלאומית. העיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" דיווח שבכירים נוספים של הבנק יצטרפו אליו – בניסיון להגיע להסכם עם הרשויות האמריקאיות. במקביל, כמה מנציגי הבורגנות האוליגרכית הגרמנית, קברניטי התעשייה, מתייצבים מאחורי דויטשה בנק. "בנקים גרמנים חזקים חשובים לכלכלה חזקה בגרמניה", אמר דיטר זטשה, העומד בראש יצרנית הרכב דיימלר. "זהו קשר חזק והוא יישאר כזה", הדגיש. והשאלה שנותרה פתוחה היא האם ממשלת גרמניה תסייע לבנק הנאבק על חייו. על כך אין תשובה וודאית. אבל ברור לכל כי לאחר 8 שנות משבר קפיטליסטי, הטלטלות במשק העולמי (ודויטשה בנק הוא רק דוגמא אחת מיני רבות – גם הבנק הגדול באיטליה בצרות דומות) נמשכות. נפילתם האפשרית ובו זמנית של הבנק הגרמני והבנק האיטלקי ("אוניקרדיט") יכולה לגרור את כל הבנקים הגדולים האירופים למשבר ללא תקדים.

מדובר בבנקים שהם "גדולים מכדי ליפול" (כפי שסבורים בארה"ב כלפי הבנקים האמריקאים) ושאחד מהגורמים לקשיים שלהם היא המדיניות של "ריבית שלילית" שהנהיגו הבנקים המרכזיים. לפי מדיניות זו, המדינה מעבירה סכומי עתק לידי הבנקים, על מנת שאלה ישקיעו אותם ב"כלכלה הריאלית" וכך ניתן יהיה לאושש את המשק הקפיטליסטי על ידי הגברת הייצור והצריכה. הריבית השלילית אמורה לתמרץ משקיעים לקחת הלוואות על מנת להשקיען בהגברת הייצור. אבל זה לא עובד. התאגידים הגדולים לא סובלים מהיעדר כסף זמין (ע"ע גילויי הכספים הרבים ה"קבורים" במקלטי המס) ואינם מעוניינים להגביר את הייצור עבור צרכנים שכוח הקנייה שלהם הולך ופוחת. ולאן הולך הכסף? לרוב למימון מיזוגים והקמת חברות רב-לאומיות חובקות עולם וחזקות יותר. כספים נוספים מופנים לשוק ההון (הרי הריבית היא שלילית) בתקווה לרווחים מהירים. בוול סטריט מחירי המניות עולים בהתמדה – אבל הפעילות כלכלית בארה"ב גדלה בקצת האיטי ביותר שנרשם מאז תום מלחמת העולם השנייה, לפני יותר מ-70 שנה.

ומה עם הבנקים? בסביבה של ריבית שלילית מדוע לחסוך או להשקיע בהם? הבנקים אמורים להניב רווחים באמצעות ריבית על הלוואות שהם גובים. כך הקפיטליזם פוגע באחד מהעקרונות של הפעילות הבנקאית ואין לשכוח שכרבע מהאנושות מתגוררת במדיניות בהן הריבית שלילית.

איך יוצאים מזה? לקפיטליסטים פתרונות. הגדלת הזרמת כספי המדינות לבנקים לא נשאה פרי. להמשיך בריבית השלילית פוגע בבנקים. לפגוע בשכר העובדים על מנת לשקם את שיעורי הרווח של בעלי ההון, מחבל בצריכה. להגדיל את ההיצע בשווקים… עשוי רק להעמיק את המשבר ולפגוע אנושות ברווחים. לא קלה דרכם.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. צדוק התקוה הגיב:

    אני לא דואג לבנקים הם תמיד מנצחים נדמה לי שבזמנו אם איני טועה מר דוידי הלל את הכלכלה של ונצואלה ואת המנהיג צוואס כולם יודעים מה קורה כלכלית בוונצואלה עוני רעב ותורים של אנשים המחפשים אוכל ועבודה ובתי חולים ללא ציוד רפואי וזה לא קרה רק בגלל ירידת מחירי הנפש

    • טובה שיבר הגיב:

      מסקרן אותי באיזה נימוקים ישתמש מחבר המאמר כדי להצדיק את קריסת הכלכלה בונצואלה.

      הנה כמה אפשריים:

      הcia הוא שעומד מאחורי התמוטטות הכלכלה הונצוליאנית

      המדינה פשטה את הרגל באשמת הבנק העולמי

      אני מהמרת על הנימוק הראשון.

  2. ומה אצלנו ב״לאומי״ ״הפועלים״ ועוד? הגיב:

    האם נפילת הבנקים הגדולים במערב תגרור אחריה את נפילת חיילי הדומינו גם אצלנו? המשחק ייגמר כאשר לאחד השחקנים לא יוותרו אבנים. והשאלה היא מתי זה יקרה.

הגיבו לומה אצלנו ב״לאומי״ ״הפועלים״ ועוד?

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים