"הדת, כל דת, היא האויב מספר אחד של הלאומיות. במצבי מתח, כגון מלחמות שבטים, חוברים שני הקטבים המנוגדים האלה ונעשים תמהיל רעיל, המביא כליה על כל היגיון בריא. מאז מלחמת ששת הימים נכנס הסכסוך הישראלי־פלסטיני למסלול שהוא מנהרה חשוכה, המחברת בין שני הקטבים הנ"ל. התמהיל הרעיל של דת ולאומיות, לא רק שהוא מעביר את יושבי הארץ, יהודים ומוסלמים, על דעתם, אלא חמור מכך, הסכסוך המתמשך על הארץ המאובטחת מעביר אותם גם על דתם. כאשר שני המחנות מעלים את ירושלים על ראש שמחתם הם כורתים במו ידיהם את הענף הלאומי, שאותו הם מתיימרים לטפח ולרומם".
עד כאן המשפטים הראשונים של המאמר שפרסם סלמאן מצאלחה בעיתון "הארץ" (21 באוקטובר 2016) תחת הכותרת "מסגד שלמה בידינו".
מצאלחה מבקש להעיר את הרקע להחלטת אונסק"ו על ירושלים והר הבית מהשבוע שעבר. הוא מסביר שגם היהודים וגם הערבים תופסים עמדה על יסוד תמהיל מורעל של דת ולאומנות. אך מצאלחה מבקש, משום מה, לבסס את הקייס היהודי נגד ההחלטה ומביא הרבה דוגמאות שנועדו לחזק את הטיעון הרשמי הישראלי בדבר הנוכחות היהודית בהר הבית מימים ימימה.
ירושלים (צילום: עיר עמים)
הרבה אנשים רציניים טוענים שנוסח ההחלטה שהתקבלה באונסק"ו אינו מעלים את הזיקה היהודית. אבל אינני מעז לנקוט עמדה וייתכן שמצאלחה צודק כשהוא קובע שטיעונים דתיים אינם מעצם טיבם הכי רציונאליים. אך לדעתי, מצאלחה טועה טעות חמורה כשהוא רץ לבסס את הטיעון הישראלי תוך כדי התעלמות חמורה מהצד הפוליטי. ישראל מפעילה במזרח ירושלים כיבוש אכזרי. אפשר כמובן לבקר ניסוח היסטורי זה או אחר בשם האמת ההיסטורית הצרופה. אבל מוזר לכתוב מאמר שלם המצדיק את הקייס של הכובש מבלי להתייחס בכלל למציאות הפוליטית בירושלים שמספקת סיבות רבות למוסלמים לחשוש מפני היד הקשה של השלטון הישראלי.
לצערי, במאמר זה מצטרף מצאלחה לקבוצה די גדולה של אינטלקטואלים המסבירים בצורה זו או אחרת ששני הצדדים אשמים ושהאמת נמצאת אי שם "באמצע". תמיד אפשר למצוא בסיס "עובדתי" כדי לבקר את הנאבקים לצדק, לשלום ולשוויון. אך לפעמים, בעיני כותב שורות אלה, זקן דוגמטי שכמותי, חצי אמת גרועה לעיתים משקר.
מדובר בהיבט הדתי לזיקת היהודים להר הבית ואסור לערבב את זה עם פוליטיקה סלמאן מצאלחה צודק שני הצדדים אשמים בקשר ליד הקשה כלפי הערבים יש ידיים יותר קשות בעירק בסוריה בלבנון בלוב שם הם אכזריות
לרוברט אלמקייס שלום וישע רב, אני חושב שקמינר צודק. מצאלחה לא צריך להיות סנגור של הציונות. הוא צריך להיות סנגור טוטאל של עמו האומלל. הוא צריך להיות קטגור מובהק של הכיבוש המאמלל את עמו ואותו עצמו. אני דווקא מכבד אותו וקורא אותו בעקביות אבל אני חושב שבמאמר הזה הוא שגה. ועוד משהו, אני לא דתי וגם בצד היהודי שלי איני חובב של מקדשים וטבח של פרים קורבן לאלוקים וזבח של שני עפרונים וסולת בלולה בשמן וכו', אבל גם לקרניבלים ברור שבית המקדש חרב בשנת 70 לספירה ובערך מאז שנת 700 לספירה (מזה כ-1300 שנים) יש שם מסגד מוסלמי. לא בית כנסת ולא בית מקדש אלא בית תפילה של בני דת האיסלם. מדינת ישראל ובעיקר דתיים לאומיים אינם מכבדים עובדה חוקית זו ובאלף דרכים מנסים לגנוב מהמוסלמים את בית תפילתם. זו גניבה פשוטה ממש כמו ההתנחלות בעמונה או בעפרה על אדמות פלסטיניות.