הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 בנובמבר, 2016 5 תגובות

על-פי הדיווחים בתקשורת באזרבייג'ן, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מתכנן לבקר בדיקטטורה שם במהלך חודש דצמבר הקרוב. משנת 1993 הדיקטטורה באזרבייג'ן מנוהלת על-ידי משפחת אלייב, האב היידר ובנו אליהם שהחליפו בשנת 2003. מאז הקמת הדיקטטורה של משפחת אלייב, מעניינים אותה שני דברים עיקריים – להחזיק בשלטון ולהחזיר לאזרבייג'ן את חבל נגורנו קרבאך הנתון בסכסוך עם ארמניה. מדינת ישראל עוזרת לאזרבייג'ן בשני תחומים אלה, ועל-פי הדיווחים מכרה נשק, מערכות מעקב וציוד צבאי, שנועדו לשמש הן למלחמה עם ארמניה והן לדיכוי הפנימי בתוך אזרבייג'ן.

רובה "תבור" שנמכר בכמויות לכוחות הביטחון של אזרבייג'ן (מקור) מלחמה רובים נשק ישראל דגל אקדח isragunרובה "תבור" שנמכר בכמויות לכוחות הביטחון של אזרבייג'ן (מקור)

למדינת ישראל יחסים אסטרטגיים עם אזרבייג'ן, במסגרת "המלחמה הקרה" שלה עם איראן, ומאחר שישראל רוכשת מאזרבייג'ן חלק משמעותי מהנפט המשמש אותה. למרות שבעבר היחסים בין המדינות היו דיסקרטיים מאוד, בשנים האחרונות שתיהן "יוצאות מהארון". בין היתר, תמונות של מל"טים ישראלים פורסמו, כולל מל"טים התקפיים, ובמצעד שהתקיים במוסקבה לציון יום הניצחון במלחמת העולם השנייה, במאי 2015, החיילים האזרים צעדו בכיכר האדומה נושאים רובי תבור תוצרת ישראל.

מאז ומתמיד הייצוא הביטחוני של ישראל לאזרבייג'ן היה תמוה – משנת 1992 מדינות האיחוד האירופאי מקיימות אמברגו נשק למדינה, וככל הידוע ארה"ב דה פקטו לא מאשרת ייצוא נשק לשם מחשש שיעשה בו שימוש נגד ארמניה.  היחסים הביטחוניים האלה הפכו מוזרים יותר ויותר מתחילת שנת 2016, כאשר לאחר חתימת הסכם הגרעין עם איראן וצניחת מחירי הנפט, החשיבות הגיאו-פוליטית של אזרבייג'ן ירדה, והדיקטטור אליהם אלייב החל בתהליך להתנתקות ממדינות המערב, ולחיזוק קשריו דווקא עם רוסיה ואיראן. במקביל לירידת החשיבות הגיאו-פוליטית של אזרבייג'ן, ארה"ב החלה יותר ויותר לבקר את מצב זכויות האדם והאזרח במדינה. בתגובה ובדומה להתנהלות הממשלה בדרום סודן, גם הממשלה באזרבייג'ן החלה להתבטא בחריפות נגד ארה"ב, ואף בכירים בה טענו כי ארגוני זכויות האדם שם הם "גיס חמישי" במימון של ארה"ב.

מאחר שכלכלת אזרבייג'ן תלויה כמעט לחלוטין במשאבי הנפט והגז שמחיריהם צנחו, יחד עם הירידה באיכות החיים יורדת גם הנכונות של האזרים לשתוק על המשך הפגיעה בזכויות האדם והאזרח הבסיסיות ביותר. בהעדר פתרון קסם לירידת מעמדה הבין-לאומי של המדינה ולמשבר הכלכלי, הדיקטטור אליהם אלייב בוחר בהעמקת הדיכוי והרדיפה – חופש הביטוי במדינה מוגבל ביותר, עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואופוזיציה נעצרים, חלקם מעונים ורכושם מוחרם. כוחות הביטחון אף רודפים בני משפחה של פעילי אופוזיציה שיצאו לגלות, אם הם ממשיכים לבקר את הדיקטטורה מבחוץ.

כך למשל, ב-25 באוקטובר האחרון נגזרו 10 שנות מאסר על פעיל בקבוצת הצעירים למען הדמוקרטיה, סטודנט בן 22, בשם Giyas Ibrahimov, בגין האשמה מפוברקת של החזקת סמים. Giyas ופעיל נוסף נעצרו לאחר שריססו בגרפיטי על-גבי פסל של הדיקטטור היידר אלייב (אביו של הדיקטטור הנוכחי) את הכתובת "יום עבדות שמח". הם עשו זאת ביום הפרחים הלאומי של אזרבייג'ן, שבמקרה נקבע ליום ההולדת של הדיקטטור היידר אלייב. השניים נעצרו ע"י המשטרה, ונדרשו כתנאי לשחרורם להביע התנצלות פומבית מול המצלמות וליד הפסל. כאשר הם סירבו לוותר על אמונתם הפוליטית, השוטרים עינו אותם בעינויים קשים. רק לאחר שהשוטרים הפשיטו את מכנסיהם ואיימו עליהם באונס, הם הסכימו לחתום על הודאות שווא בהחזקת סמים. הסיפור של Giyas וחברו הוא אחד מרבים.

נתניהו לא יהיה הבכיר הישראלי הראשון שיבקר בבאקו. בשנת 2014 ביקר באזרבייג'ן שר הביטחון דאז, משה ("בוגי") יעלון, ובשנת 2015 הדמוקרט הגדול אביגדור ליברמן נסע לבאקו כדי להשגיח על תקינות הבחירות לפרלמנט האזרי. בהקשר זה, הדיקטטור אליהם אלייב אפילו לא מתאמץ לשמור על מראית עין של דמוקרטיה, ובשנת 2013 "הזוכה" בבחירות לנשיאות באזרבייג'ן הוכרז יום לפני שהתקיימה ההצבעה.

השאלה למה דווקא עכשיו – לאחר הסכם הגרעין עם איראן, כאשר מחירי הנפט ברצפה, המעמד הבין-לאומי של אזרבייג'ן חלש, אלייב מתרחק מארה"ב והמערב, והקהילה הבין-לאומית מבקרת את מצב זכויות האדם שם – נתניהו החליט לבקר במדינה? נראה כי אם בן גוריון המציא את דוקטרינת "ברית הפריפריה", נתניהו המציא את דוקטרינת "ברית מיקרונזיה", שבה ישראל מהדקת את קשריה עם דיקטטורות ומדינות קטנות ברחבי העולם, כדי לקנות בזול עוד כמה אצבעות בפורומים הבין-לאומיים במטרה לחסום הקמה של מדינה פלסטינית. להבדיל מ"ברית הפריפריה" של בן גוריון שנועדה בנוסף על היבטיה הפוליטיים, גם לתת מענה לאיומים הביטחוניים על מדינת ישראל, "ברית מיקרונזיה" הצינית של נתניהו נועדה בעיקר לתת הגנה לממשלת ישראל מפני איומים פוליטיים ו"גורמים עוינים" כמו ארה"ב ומדינות האיחוד האירופאי. את המחיר של "ברית מיקרונזיה" משלמים לא רק הפלסטינים, אלא גם האזרחים והאזרחיות החיים במדינות רבות שמדינת ישראל מקשה על המעבר בהן לדמוקרטיה.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. דבר לא השתנה מאז ש>>> הגיב:

    מסיתיהו נוסע לאזרבאיג׳אן, שיבוסם לו — אם לא יחזור! אבל ישראל היתה ליצואן נשק ידוע כבר בזמן השלטון ״הלבן״ בדרום-אפריקה. ומאז שנלסון מנדלה היה לנשיא, שוחררו לפרסום מסמכים רבים על הסכמי יצוא הנשק ״החשאיים״ מישראל למשטר האפרטהייד. גם מכתבו של שר הבטחון שמען פרס, — שבו הוא מביע תמיכה באפרטהייד — לשר התעמולה של האפרטהייד שוחרר ופורסם באתר ה-Guardian.

  2. עכשיו תוכלו לראות >>> הגיב:

    >>> הראיון האחרון שיצחק רבין נתן ושבו האשים את ביבי בהסתה עלה לרשת
    הוידאו נמצא באתר VIMEO.COM/191667790
    אנו מקווים שאנשי ״השירות״ יכבדו את זכרו של רה״מ הנרצח ולא ימחקו את הוידאו ולא יחבלו באתר.

  3. אני הגיב:

    ומה אכפת לנו בדיוק מהמצב זכויות האדם שם?
    אנחנו מוכרים נשק גם למדינות לא דמוקרטיות שיש לנו יחסים טובים איתם שלום עולמי רע לעסקים מה תגידו לאלפי מפוטרים מאלביט ותעשיה אווריית ורפאל אם המכירות יירדו שהרי 70-80 אחוז ממה שמייצרים הולך לייצוא אנחנו צריכים לחשוב קודם כל על הכסף ולא על המצב זכויות אדם שם או אם הם יילחמו בארמניה

הגיבו לאני

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים