הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-1 בדצמבר, 2016 16 תגובות

אם מישהו היה זקוק להוכחה נוספת שהציונות היא צורה ברורה של גזענות, הרי שחוק ההסדרה שעבר ב- 16.11.2016 בקריאה טרומית, במוסד האפרטהייד המכונה כנסת ישראל, סיפק הוכחה זו. שמו של החוק הוא כינוי כוזב של מה שצריך להיקרא "החוק להסדרת שוד הקרקע מתושבים שאמם אינה יהודייה". החוק מתיר ליהודים להעביר לחזקתם, כביכול כדין, קניין קרקעי פרטי של לא-יהודים החיים בפלסטין הכבושה. כך בוטלה באחת זכות הקניין של הפלסטינים, כשם שבוטלו קודם לכן שאר הזכויות האזרחיות והאנושיות של העם הפלסטיני – חופש הביטוי, חופש ההתארגנות, הזכות לחיי משפחה, הזכות לחופש התנועה, והזכות להגדרה לאומית עצמית. חוק זה, השייך למה שהפרופסור ישעיהו ליבוביץ׳ המנוח נהג להגדיר כמהלך יודו-נאצי, עבר כמובן בהצבעה דמוקרטית. ממש כפי שחוקים דומים עברו ברייכסטאג לפני פחות משמונים שנה, וחצי יובל מאז ביטל האו"ם את אחת ההחלטות הצודקות שלו בעניין גזענותה של הציונות.

החומה גדר ההפרדה כיבוש פלסטין ירושלים התנחלויות homaגדר ההפרדה – "עד עתה היה הג'נוסייד של התנועה הציונית מבוקר ואיטי"

התעמולה הישראלית טוענת כי "האו"ם תמיד נגדנו". זהו שקר תעמולתי, שמטרתו לתבוע זכויות יתר עבור קולוניית המתנחלים המכונה מדינת ישראל, מדינה שנוסדה כשלוחה של אירופה הלבנה בחוף המערבי של הים התיכון. האו"ם, כביכול הארגון האמור לשמור על שלום העולם, הוא בפועל פועל בשירות קומץ המעצמות הדומיננטיות, ממונה על חלוקת ״הוגנת״ של השלל מהשוד הבינלאומי של שאר עמי העולם, ומונע מלחמה בין המעצמות. האו"ם הוא זה שמחל לישראל על הפרת תוכנית החלוקה והכיר במדינת ישראל למרות שכבשה את מחצית הטריטוריה שיועדה למדינה הערבית השכנה. האו״ם התעלם מהטיהור האתני הנרחב שביצעה מדינת ישראל בילידי הארץ, התעלם מהעובדה שבאופן חוקי יש בישראל שני מעמדות אזרחיים נבדלים, ולא ביטל את הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון שאמנת היסוד שלו אוסרת על חקיקה גזענית מעין זו.

רק פעם אחת בהיסטוריה של האו"ם התקבלה החלטה אנטי ישראלית ברורה שקבעה כי ציונות היא גזענות. ההחלטה הגיעה לעצרת הכללית, ביוזמת "הארגון לאחדות אפריקה" שרוב מדינותיו הגיעו לעצמאות בניגוד לרצון המעצמות. ברה"מ וגרורותיה, סין ומדינות אסיה הצטרפו ליוזמה, וב-10 בנובמבר 1975 נתקבלה בעצרת הכללית של האו"ם החלטה 3379 אשר קבעה כי הציונות היא צורה של גזענות, וכי ישראל משתפת פעולה עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. זו הייתה החלטה מנומקת היטב, צודקת ונכונה. כמה מוזר שהיא לא גרמה לאו"ם לפעול בשום צורה שהיא: לא סנקציות, לא תביעות, ולא חרמות כפי שמן הסתם ציפו יוזמי ההחלטה.

ביוזמת שמעון פרס גיבשה ישראל אסטרטגיה מתוחכמת כדי להביא לביטול הצהרה בינלאומית חשובה זו: לייבא לארץ יהודים מאתיופיה. הרעיון לייבא שחורים כאליבי לווילה הלבנה בג'ונגל החום היה מבריק ונועד להוכיח, בעיקר לאפריקה ולמדינות העולם השלישי, שישראל אינה גזענית, ולראיה יהודי אתיופיה משמשים כתעודת יושר. כך נולדו סיפורי "הצלה" הרואיים של יהודי אתיופיה שעד אותה עת איש לא רצה בהם בארץ. בסוף שנות השבעים הובאו אלפי אתיופים בעזרת המוסד וצה"ל, ובתחילת שנות השמונים החל מסע תעמולה מתוקשר, שנועד לקהל המנהיגים אפריקניים, עם המסר שישראל אינה מבדילה בין שחורים ללבנים (השייכים לגזע היהודי). אשר נעים, השגריר לשעבר של ישראל באתיופיה בתקופת מבצע שלמה, הכריז כי מדינת ישראל היא ״המדינה היחידה בעולם שהביאה שחורים לתוכה שלא בשלשלאות״. המהלך התעמולתי הצליח. מדינות אפריקה אכן שוכנעו לשנות את הצבעתן בהשפעת הלחץ שהפעילה ישראל בעזרת ארצות הברית. ב-16 בדצמבר 1991 האו"ם חזר בו בהחלטה 4686. המוטיבציה הישראלית "לייבוא שחורים" הצטמצמה מאוד מאז, לעומת זאת, האתיופים שהגיעו לישראל למדו על בשרם את מה שהאו"ם החליט להכחיש: הציונות ותוצרתה – מדינת ישראל, הינן גזעניות לעילא.

הגזענות הישראלית ניזונה משני מקורות. הראשון שבהם הוא היותה קולוניה מיישבת, הרואה בעם הילידי שבארצו התנחלה, חומר אנושי נחות שאין בו צורך. היום ניתן לקבוע בוודאות כי בכל המקרים של קולוניאליזם מיישב כמו אמריקה, אוסטרליה, קנדה וניו-זילנד השמדת הילידים הייתה חלק אינטגראלי של ההתיישבות. במילים אחרות, כוונת ג'נוסייד טבועה בעצם תהליך ההתנחלות המיועד להחליף עם אחד בעם אחר. עד עתה היה הג'נוסייד של התנועה הציונית מבוקר ואיטי, שהתבטא בטיהור אתני מתמשך מזה 70 שנה. התפרצויות ג'נוסייד חמורות מתרחשות מדי פעם לפעם ברצועת עזה, המשמשת לישראל שדה קטל ניסויי של תעשיות החימוש והביטחון. אך אלה עדיין לא לבשו צורה מתוכננת ורציפה.

המקור השני לגזענות הישראלית היא ההלכה הרבנית היהודית, שפרחה כאן דווקא משום שהיא מתפתחת בטריטוריה שנשדדה מילידיה המקוריים של פלסטין. הצורך של קהילת המתנחלים למצוא צידוקים משכנעים לשוד והדרת הילידים, דוחף את החברה היהודית בהתמדה אל עולם המיתוסים המנחם של הדת היהודית. הזהות הישראלית, שצמחה מתוך הזרם הקולוניאלי-סוציאליסטי של הציונות, מזוהה כיום עם רבני "הבית היהודי". מי שתורם בהתלהבות לגיבושה של הזהות הישראלית החדשה הם רבנים מהסוג היודונאצי המדמים את הפלסטינים לעמלק האגדי. לדוגמה, ההתבטאות הידועה לשמצה שהופיעה במאמר המערכת של תנועת מעייני הישועה, ששילח אש וגופרית ברבנים שחלקו על ״מכתב הרבנים״ (מ-2010) בטענה ש"מעניין אם את ריכוז העמלקים במחנות השמדה הם ישאירו לאחרים או אולי יכריעו שמחיית עמלק כבר לא רלוונטית. ימים יגידו". כמובן שאף יועץ משפטי ואף אדם אחר, כולל אדון נתניהו לא האשים את מחבריו היודונאצים של מסמך זה מעורר חלחלה זה הצופה הקמתם של מחנות השמדה, בהסתה לרצח עם.

שילוב שני מקורותיה של הגזענות הישראלית מייצר תמהיל נפיץ ומסוכן ביותר. הוא מסוכן לפלסטינים, לתושבי ישראל, למדינות האזור, וליהודי העולם. לעומת זאת, עבור המנהיגות בשלטון, השוליים הפונדמנטליסטים לא רק שאינם גורם מסוכן, הם מהווים חיל חלוץ ומצפן, ואפילו אורקל. רצף החוקים האנטי דמוקרטיים נגד האוכלוסייה הערבית, נגד ארגוני זכויות אדם ואפילו נגד ליברלים ביישנים, אינם סתם "פאשיזם", כפי שטוען בחרדה השמאל הציוני, אלא תופעה ייחודית ומסוכנת בהרבה. משטר הגזע היהודי בישראל הולך והופך למשטר יודונאצי. המיתוסים הקדומים של קדושת האדמה, קדושת הדם היהודי, עליונות הגזע הבנויה על מיתוס "אתה בחרתנו", השאיפה לבניית המקדש והריסת מסגד אל-אקצה, יוצרים מעגלים הולכים ומתרחבים בחברה העוברת תהליך מהיר של נאציפיקציה.

הגזענות הישראלית מתבטאת גם בחוקי החירום האנטי-דמוקרטים שלה. הממשל הישראלי הוא המשטר היחיד בעולם המוגדר כמשטר דמוקרטי הנמצא, כבר 70 שנה (כשלושה דורות!), במצב חירום. כמו בחזונו המשפטי של קרל שמיט, שהיה לזמן מה משפטן ״הכתר״ של המפלגה הנאצית, מצב החירום מאפשר לממשל לבטל או להשעות כל חוק באופן חוקי לכאורה.

חיבור בין המהות של עקרונות הציונות ועקרונות הנאציזם היו לא רק משמיצים אלא גם אוהדים. את ההשוואה המחמיאה והכנה ביותר בין הציונות והתפישה הנאצית על עניין טוהר הגזע, ניתן למצוא בספרו של הרב יואכים פרינץ, מראשי הציונים בגרמניה. פרינץ, בספרו Wir Juden (אנו היהודים), שראה אור ב-1934, הביע את שביעות רצונו מ"המהפכה הגרמנית" אשר חיסלה את הליברליזם. כך, כדבריו, "הצורה היחידה של חיים פוליטיים שסייעה להתבוללות יהודית, טבעה ונעלמה". פרינץ, שהיה גם ד״ר לפילוסופיה, ראה בחוקי הגזע הנאציים את "מילוי שאיפתנו (!)" וממשיך:"אנו מעוניינים שאת מקומה של ההתבוללות יתפוס חוק חדש: הצהרת השתייכות אל העם היהודי ואל הגזע היהודי. מדינה הנבנית על בסיס טוהר האומה והגזע, יכולה להיות מכובדת רק על ידי יהודי המצהיר על שייכותו לבני מינו." אכן אב רוחני נפלא לאנשי ארגון "להבה". החנופה הבוטה להיטלר לא הפריעה לאותו יודונאצי להפוך כמה שנים אחר כך לאזרח אמריקני ולסגן יושב ראש הקונגרס היהודי העולמי, וגם לידיד קרוב של גולדה מאיר, כשהייתה ראש ממשלת ישראל.

הפוליטיקאים של השמאל הישראלי וצאן מרעיתם חוששים ש"חוק ההסדרה" הגזעני, המכשיר שוד אדמות בגלוי, יביא לתגובה בינלאומית חמורה ואולי אף לאימוץ מחדש של הקביעה כי ציונות היא גזענות. השמאל הרדיקלי, לעומת זאת, מצפה שהאו"ם יעניש את ישראל ויאמץ מחדש את ההגדרה הנכונה של מדינת הנגע היהודית. אולם אל חשש. ניסיון עבר מוכיח כי בעלי הבית האמיתיים של המוסד הנ"ל, המעצמות האימפריאליסטיות, רואות בישראל בדיוק את מה שהכריז הרצל, ומה שיודעות היטב מדינות המזרח התיכון ואפריקה. ישראל היא זרוע הברזל של העולם המערבי, מבצר הקיים מטעמו לצורך שליטה במזרח הערבי על ידי הכשלת איחודו וחיזוק נחשלותו. אין בינתיים תחליף למדינת ישראל במערכת האימפריאליסטית, משום היציבות החברתית שלה, המאפשרת קיום צבא ענק ופריבילגי. דווקא ההדתה של החברה הישראלית היהודית, מגבירה את יציבות החברה הישראלית, ומבטיחה שישראל תמשיך לשרת את האינטרסים המערביים מול עמי האזור.

המאבק היחיד היכול להביא לשינוי מהותה של ישראל הוא מאבק בתוכה להפיכת מדינת היהודים למדינה חילונית דמוקרטית כאשר מדוכאי מדינת הגזע היהודית יקומו בסופו של דבר להצטרף למאבק הזה.

תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. אווה חדד הגיב:

    שמע,מה אני אגיד לך. ד'ר אוטו ויינינגר היא חתלתול רך לידך…

    • יוסי ברנע הגיב:

      לא ברור מדוע וינינגר הוא חתלתול רך לעומת המאמר. וינינגר כלל לא עסק בהתיישבות שהיתה בארץ בתקופתו (בעיקר העליה הראשונה) אלא בציונות ההרצלינאית מתוך ביקורת על הסתירה בין היהודיות
      פורצת הגבולות לבין המדינה כטריטוריה ריבונית מוגבלת . מבחינתו רק הוצאת היהדות מהציונות תיתן לה סיכוי למימוש. לכן לא ברור לי השימוש בהגותו של וינינר העולה בספרו מין ואופי- מחקר עקרוני לביקורת על מאמרו של אלי אמנוב.

      • אווה חדד הגיב:

        חדל באחת לשטות בקוראים. ויינינגר המתועב לא נתן שום סיכוי ליהדות. הוא ראה בה משום זיהום ומחלה. גם כשהמיר והשתמד ,דומה היה עליו,על הפנטיקון,כי עדיין לא השתחרר מקללת היהדות,והפתרון לדידו היה לדפוק לעצמו כדור בראש. הנאצים ובראשם אלפרד רוזנברג הסתייעו ונסמכו רבות על "משנתו".
        לבד מכך,ולא בהקשר של ויינינגר,כל.מי שפוסל את זכות היהודים להגדרה עצמית,הוא גזען. תמהתני מה לא ברור כאן,והרי איני מחדשת מאומה…

  2. יוסי ברנע הגיב:

    מאמרו של אלי אמינוב הוא מאמר אופייני לגישת השמאל הרדיקלי האנטי ציוני השולל את הלגיטימיות של ישראל בהיותה תוצר של התנחלות קולוניאלית כמו אותן מדינות שביצוע ג'ינוסד. אולם מדינות העולם החדש למשל: ארצות הברית ואוסטרליה הן מדינות שאין כיום ערעור על זכות קיומן למרות שהוקמו תוך ביצוע ג'ינוסד. בישראל לא היה ג'נוסד ויש גם ויכוח האם היה טיהור אתני. גם אם אצא מהנחה שהיה אכן טיהור, לא ניתן לשלול את העובדה שבישראל נוצר לאום חדש. אולם בניגוד לדרישת "הכנענים" שהלאום יהיה לאום אזרחי פתוח, הלאום שנוצר הנו לאום סגור שלא ניפרד מהדת וזו לא נפרדת מהמדינה. מה שצריך לעשות (ואין כיום כוחות פוליטיים המצדדים בכך) הוא להפריד את הדת היהודית מהלאום וכן להפריד את הממסד הדתי מהמדינה. בהכרח המדינה שתיווצר תהיה חילונית ודמוקרטית כמדינה ישראלית.

    • אלי אמינוב הגיב:

      היהודים שיובאו לכאן על ידי התנועה הציונית, אמנם כמתנחלים בארץ ערבית הלכו והתגבשו לישות בעלת מאפיינים לאומיים אך זה לא סתר את היותם קולוניאליסטים. כדי לגבשם לאומה אחת השתמשה התנועה הציונית עד להקמת המדינה בחזון של יצירת אומה חדשה, האומה העברית. זה היה תהליך הגיוני משום שרוב מתנחלי התנועה הציונית השתייכו אז למוצא אתני אירופי משותף. לאחר קום המדינה, לאחר שיובאו אליה מהגרים ממוצאים אתניים שונים, היה המכנה המשותף היחיד בין הקבוצות האתניות השונות סידור התפילה היהודי על שני נוסחיו. זו הסיבה שהציונות "הסוציאליסטית" כרתה ברית עם יהדות ההלכה ומסרו לידה את מערכת חוקי האישות וגם את הקביעה מיהו היכול להיות אזרח ישראלי ומי לא. לעומת זאת סירבה התנועה הציונית להכיר במעשה ידיה , כלומר באותה אומה ישראלית עברית שהיא יצרה, וקבעה שזו רק פיסה של אותה יצירה דמיונית המכונה העם היהודי. בכך יצרה הציונות דווקא אצל יהודי ישראל זהות מבולבלת הנשענת רק על הדת היהודית ולא על אומה טריטוריאלית נורמאלית. הפלואידיות של הלאומיות היהודית לגבי האוכלוסייה שראתה עצמה חילונית יצרה דיסוננס קשה אצל ישראלים רבים שנולדו כאן. ח

      • אלי אמינוב הגיב:

        המשך". חלקם בחר להסתלק מכאן אך רובם החלו לחפש אחר שורשים יהודים כדי לחזק את זהותם. התקרבות רבים מהם לשורשי היהדות חשפה אותם לגזענותה של ההלכה היהודית, לשנאת הגויים שבה, ולתחושת האדנות של עם סגולה. נוצרו מפלגות הנשענות יותר ויותר על ההלכה הגזענית המתחברת לגזענות הקולוניאלית וכיום אנחנו חיים במדינת אפרטהייד מהים עד הירדן המגזיעה את אזרחיה ונתיניה הלא יהודים וחולמת איך להפטר מהם.

      • דינו הגיב:

        – הבה נתחיל מההכרה בכך שכל יהודי ש"יובא" לכאן (מדוע "יובא" ולא "בא"?) ע"י התנועה הציונית מאירופה – סביר להניח שניצל ממוות. לכן רק עבור המעשה הזה (הצלת עשרות ומאות אלפי יהודים ממוות) אנו צריכים לומר אינספור פעמים "תודה" לתנועה הציונית.
        – ברור שההתישבות הציונית כאן אינה קולוניאליסטית וזאת מפני שקלווניה היא חלקת ארץ הנמצאת תחת שליטת ישות מדינית המרוחקת ממנה, וזה אינו המצב בישראל. אני מציע בחום להפסיק להדביק לציונות ולישראל שמות תואר שגויים ("אימפריאליזם", "קולוניה" וכו'). זה מאולץ ומראה על חוסר הבנת המושגים הנ"ל.
        – עם ישראל אינו יותר דמיוני, פלואידי ומבולבל מהאבסורדים שנקראו "העם העיראקי" או "העם הסורי", אבל אני מניח שקיום סוריה ועיראק לא הדיר שינה מעיניך.
        – מכיוון שאזרחיה ונתיניה הלא יהודים של מדינת ישראל, כמו גם רוב אזרחי ונתיני המדינות השכנות חולמים השכם והערב כיצד להיפטר מהיהודים וממדינת ישראל (להזכירך, הם כבר נפטרו מהיהודים במדינותיהם) –
        הרי שזה אך ורק טבעי שכמה יהודים בישראל יחלמו איך להיפטר מהערבים. למקרה ושכחת: עוינות, שנאה עיוורת ואלימות הם דברים הפועלים לשני הכיווני

  3. דינו הגיב:

    דברים כל-כך לא מדוייקים לא נראו כאן כבר הרבה זמן, ונשאלת נשאלה (שהיא גם שאלה למערכת):
    האם הכל כשר בשם האנטי-ציונות?
    קודם כל כותרת המאמר והשורה הראשונה בעניין "ציונות=גזענות": ובכן, הקשר בין מדיניות ממשלת ישראל לבין הציונות כרעיון הוא תיאורטי בלבד. אם אמינוב יכול להסביר מדוע כל החלטה של ממשלת נתניהו היא מימוש הציונות (ורק מימוש הציונות) – אשמח לקרוא את הסברו, מפני שלמעשה אין הדבר כך. אמינוב עצמו נוטש את טענתו הוא במהלך המאמר ועובר לדון בגזענות הישראלית, להבדיל מזו (לכאורה) הציונית. ועם כל הכבוד, הרב יואכים פרינץ לא מייצג את הציונות יותר מאשר, נאמר, ברל כצנלסון.
    הטענה השחוקה לגבי ג'נוסייד היא פשוט זילות של המונח. גם הנסיון להסביר זאת ע"י "טיהור אתני מתמשך מזה 70 שנה" הוא כושל, מפני שמבחינה עובדתית עלה פלאים מספר הפלסטינים במשך 70 שנה תחת שלטון ישראלי, וזה בלבד מפריך לחלוטין את הטענה.
    גם האמירה לפיה "רק פעם אחת בהיסטוריה של האו"ם התקבלה החלטה אנטי ישראלית ברורה" היא פשוט הזויה. חיפוש פשוט בגוגל מוכיח זאת. אפשר להיזכר בהגדרת האו"ם של פליט פלסטיני לעומת הגדרת כל פליט אחר בעולם כדי להבין זאת

    • יופי דינו הגיב:

      " הקשר בין מדיניות ממשלת ישראל לבין הציונות כרעיון הוא תיאורטי בלבד"
      הקשר בין מדיניות ממשלת גרמניה (ההיא) לבין הנאציזם כרעיון הוא תיאורטי בלבד
      הקשר בין מדיניות ממשלת ברה"מ לבין הקומוניזם כרעיון הוא תיאורטי בלבד

      חבל"ז

      בכל זאת יש כאן ארגומנט אחד מעניין:

      "הטענה השחוקה לגבי ג'נוסייד היא פשוט זילות של המונח. גם הנסיון להסביר זאת ע"י "טיהור אתני מתמשך מזה 70 שנה" הוא כושל, מפני שמבחינה עובדתית עלה פלאים מספר הפלסטינים במשך 70 שנה תחת שלטון ישראלי, וזה בלבד מפריך לחלוטין את הטענה"

      עפ"י "ההגיון" הזה גם הנסיון לטעון שהיתה שואה הוא כושל שהרי מספר היהודים אחרי שבעים שנה גדול ממספרם לפני השואה

      יופו דינו

      • דינו הגיב:

        לגבי הדוגמה הנאצית: זו דמגוגיה לשמה וכשל לוגי ברור.
        אם יש ממשלה גזענית בראשות המדינה הציונית – אין זה אומר דבר וחצי דבר על הציונות אלא רק על אותה ממשלה. הציונות נתונה לפירושים רבים, ויש הרבה ציונים כמוני הטוענים שמעשי הממשלה הם לעיתים אנטי-ציונים, כמו למשל תמיכה במפעל ההתנחלויות שהוא אנטי-ציוני לכל דבר ועניין.
        לגבי גרמניה: התנהלות ממשלת גרמניה (ההיא) לא מחייבת שמורשתו של אוטו פון-ביסמארק היא גזענית,
        ומורשתו של ביסמארק היא ההקבלה (המדינית) הנכונה בין גרמניה ולישראל.

        לגבי ג'נוסייד, אמשיך את הדוגמה שלך:
        מספר היהודים לאחר שבעים שנה הוא זהה בקירוב למספרם לפני השואה, לעומת מספר הפלסטינים היום שהוא כמעט פי 16 יותר גבוה ממספרם ערב ה"ג'נוסייד" המומצא שלך ושל אמינוב (במידה ואינכם אותו אדם…)
        וכן, זוהי בהחלט אחת ההוכחות לכך שלא היה שום ג'נוסייד.
        עכשיו ספר לי בבקשה מתי היה הרג של פלסטינים ע"י ישראל למטרת השמדת עם?
        לא היה כזה, ובדיוק כפי שטענתי – השימוש במושג הנ"ל בהקשר הישראלי-פלסטיני הוא זילות של המושג

        • דינו הגיב:

          סיום הפסקה הראשונה בתגובתי הקודמת זקוק לניסוח מחודש, שהוא:
          מורשתו של ביסמארק היא המקבילה הגרמנית הנכונה לציונות,
          ואם ממשלה גרמנית היא גזענית (נאמר – הממשלה הנאצית) אין זה אומר שמורשתו של ביסמארק היא גזענית או נאצית. באותה מידה קיום ממשלה ישראלית גזענית הנוקטת פעולה גזענית לא אומר שהציונות היא גזענית.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מאמר מצוין!

  5. י.פ הגיב:

    מאמר חד ומדויק, אלא שהפתרון שאמינוב מציע משחק לידי הציונות, כפי שתיאר אותה, מוציא אותה בדיוק , מן הבוץ – דרך ללא מוצא שבו היא נמצאת.

    לא המבנה הפורמלי ולא הדמוגרפיה קובעים את הפוליטיקה. השחורים בארה"ב וההיספנים, לצורך דוגמה זאת, יכולים להצביע בעד המפלגה הדמוקרטית אלא שהפוליטיקה של שתי מפלגות השלטון נקבעת ע"י הקפיטליזם הפיננסי השולט בכלכלה של ארה"ב. בדרא"פ הקולוניאליזם חוסל באופן פורמלי, לשחורים יש אפילו רוב במוסדות "הדמוקרטים" אלא שדרא"פ נשארה קולוניאלית עפ"י הדגם הנצלני (בהבדל מהדגם הנחלני-נשלני של הציונות), תואמת במהות את האינטרס של הלבנים, היות שהכוח החומרי והכלכלי הוא בידם והוא הקובע את אופי המשטר.

    שוויון פוליטי לכולם בישראל-השטחים לא מעקר בכלום את התיאבון הציוני לניחול ונישול הוא רק משחרר אותו ממיטת סדום, מחוקי הכיבוש שהחוק הבינלאומי כופה עליה. מה שהיה פלילי יהפוך לגיטימי למהדרין. בג"ץ ייותר, בצלם ידומם והליברלים ימחאו כף..

    באין פתרון סוציאליסטי אנטי אימפריאליסטי קיצוץ בתיאבון הציוני להתנחלות ובכך הסגתה לאחור יתכן רק אם תהיה לפלסטינים שליטה על מה שנותר מאדמתם.

  6. צדוק התקוה הגיב:

    האמרה הציונות שווה לגזענות מזכירה לי את צלבי הקרס שווים למגן דוד שמופעים על קירות באירופה ובהפגנות המוסלמים במערב אני שואל איך אנשים שהם ליברלים אנושים הומניים מסוגלים להמשיך לחיות " באותה מדינה שהיא גזענית ומבצעת ג'נוסייד מעניין שבאותה מדינה גזענית עומדים בתור במשרדי הפנים מאות ערבים ירושלמים ומבקשים תעודת זהות כחולה
    https://www.youtube.com/watch?v=JvooH1a9PGA

  7. אלי אמינוב הגיב:

    לדינו: בניגוד לארה"ב לאוסטראליה, לקנדה ולניו-זילנד ישראל היא לא רק קולוניה אלא גם מדינת אפרטהייד והילידים עדיים חיים בה ובסביבתה, האפיון המייחד משטר של אפרטהייד ומבדילו מתופעות נפוצות יותר של גזענות וקסנופוביה (שנאת האחר) היא בכך, שמשטר אפרטהייד מנהל ערכים של הפרדה, גזענות וקסנופוביה מכוחה של חקיקה, וכופה על האוכלוסייה הנתונה למרותו ציות לערכים אלה באמצעות זרועות האכיפה של המדינה, היינו משטרה, בתי משפט וצבא.
    א. ברפובליקת האפרטהייד של דרום אפריקה ההפרדה בחוק הייתה אכן בין "לבן" ולא-לבן", בעוד במדינת האפרטהייד של ישראל ההפרדה בחוק הינה בין "יהודי" ל"לא-יהודי".
    ב. מחוקק האפרטהייד ברפובליקה של דרום אפריקה לא הסתפק בחקיקת אפרטהייד בנושא הליבה של הסכסוך בין מדינת מתיישבים קולוניאלית לבין האוכלוסייה הילידית, היינו שלטון על הקרקע ועל מה שאצור בתוכה (בין השאר מתכות ואבנים יקרות בדרום אפריקה, אדמות חקלאיות ומים בישראל), אלא גלש באיוולתו וחוקק חקיקת אפרטהייד בנושאים שאינם נושאי ליבה של הסכסוך, והידועים בשם "אפרטהייד קטנוני" (Petty apartheid) כגון שירותים נפרדים, תורים נפרדים, קווי תחבורה נפרדים וכד', בעוד מחוקק האפרטהייד של מדינת ישראל (הכנסת) היה יעיל יותר ונמנע מחוקי גזע גלויים.
    ג. החקיקה בנושאי הליבה החלה מיד לאחר שנתקבלה ישראל לאו"ם, החל מחוק נכסי נפקדים של 1950 והמשכה בחוק השבות, 1950; חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית/ הסוכנות היהודית לארץ ישראל, 1952; חוק הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), 1953; האמנות בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, 1954; חוק יסוד מקרקעי ישראל, 1960; חוק מקרקעי ישראל, 1960; חוק מנהל מקרקעי ישראל, 1960; אמנה בין ממשלת ישראל לבין הקק"ל, 1961; חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), 1967; ועוד. חוקים המפלים בין מי שאמו יהודיה ומי שלא.

    • דינו הגיב:

      אלי שלום,
      טעות בידך. ישראל אינה קולוניה כלל וכלל מפני שקולוניה היא שלוחה של מעצמה כלשהי, בעוד פעולת ההתיישבות היהודית בפלסטינה לא היתה כזו. יהודים לא נשלחו לכאן אלא באו כחלק מתנועת הגירה לגיטימית לחלוטין.
      בנוסף לזה האו"ם קיבל ואישר בהחלטת החלוקה את הרעיון (הציוני) של מדינה יהודית, ולכן ההחלטה האומללה לפיה "ציונות היא גזענות" היא סימפטום להפיכתו של האו"ם לגוף פוליטי בצורה מבישה ומגוכחת. עובדה היא שההחלטה הזו סותרת את החלטת החלוקה שאישרה הקמת מדינה יהודית ( = אישור הרעיון הציוני). מדובר בשתי החלטות סותרות.
      לגבי האפרטהייד יש לי שני דברים לומר:
      א. כל מי שטוען שישראל היא מדינת אפרטהייד (אני מתכוון לישראל עצמה, בתוך גבולות הקו הירוק) או שאינו יודע מה היה מצב השחורים תחת משטר האפרטהייד או שהוא יודע אך בוחר לעשות cherry picking של עובדות. איני יודע מה גרוע יותר.
      ב. ישראל נמצאת במצב מלחמה עם רוב העולם הערבי, והפלסטינים (כולל אזרחי ישראל) הם חלק מאותו עולם. עובדה זו בלבד משנה לחלוטין את תמונת ההשוואה עם דרא"פ ונותנת נקודות זכות רבות לישראל על מצב ערביי שיראל שהוא טוב לאין שיעור ממצב השחורים

הגיבו לדינו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים