הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 בדצמבר, 2016 19 תגובות

יש הכותבים היסטוריה לפי קוניונקטורה פוליטית, ובחלוף השנים – משכתבים את ההיסטוריה לפי צרכי השעה. אנו, הקומוניסטים הישראלים, מעדיפים לנקוט בגישה מדעית, ולהיצמד לתנאים ולזמן של התקופה בה התחוללו האירועים. כאשר פוליטיקאים והיסטוריונים ציונים מציגים את ההיסטוריה של תקופתנו אנו, וכן את השנים 1949-1947, רק כהיסטוריה של סכסוך בין יהודים לערבים – הם נוקטים בגישה מוטעית ומטעה. לא ניתן לנתח ולהבין כהלכה את ההתרחשויות והתמורות בארץ הזו, מבלי שיינתן משקל לאינטרסים ולמהלכים של האימפריאליזם הבריטי בתקופת המנדט, וכן לאימפריאליזם הצרפתי והאמריקאי בתקופות מאוחרות יותר.

עצרת האו"ם מאשרת ברוב של יותר משני שלישים (33 בעד, 13 נגד, ו-10 נמנעים) את המלצות ועדת אונסקו"פ לסיים את המנדט הבריטי בא"י ולהקים בה שתי מדינות. (מקור) ישראל פלסטין עצמאות נכבה מלחמה כט בנובמבר   kaftetעצרת האו"ם מאשרת ברוב של יותר משני שלישים את המלצות ועדת אונסקו"פ
לסיים את המנדט הבריטי בא"י ולהקים בה שתי מדינות (מקור)

ההנהגה הציונית ויחסה לבריטים

התנועה הציונית מעולם לא הייתה תנועה לשחרור לאומי, שכן – היא נעדרה מימד אנטי-קולוניאליסטי. ראשיה חיפשו תמיד אפשרויות לבוא בברית עם האימפריאליזם. דוד בן-גוריון הכריז ב-1946, בהופיעו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית, כי "אם תסכים בריטניה למדינה יהודית בחלק של א"י, אנו מוכנים להעניק לה בסיס נגד ברה"מ. אין אנו תובעים את יציאת הצבא הבריטי מהארץ". ומשעה ששאלת הארץ הובאה לדיון בעצרת האו"ם, אמר משה שרת, כי "איננו אצים לאו"ם. אמריקה מעוניינת בנו במזרח התיכון", ואילו גולדה מאיר התנצלה, כי "לא באשמתנו מובא העניין  הארץ-ישראלי לאו"ם". גם אותו אגף בציונות שביקש להצטייר כ"מרקסיסטי", בסופו של דבר ויתר, ברגע האמת, על עמדה עקבית בשאלת שחרור הארץ מהאימפריאליזם הבריטי. כך למשל, אמר מאיר יערי, מנהיג מפלגת "השומר הצעיר" (לימים – חלק ממפ"ם), בשנת 1947, כי "אסור לנו להופיע ואסור לנו לסייע, אם במישרין או בעקיפין, לרעיון שהארץ בשלה כבר בשלב זה לעצמאות", שכן לדבריו, צריך להמתין עד שיהיה רוב יהודי מבוסס משני עברי הירדן (!), ורק לאחר מכן – להקים מדינה עצמאית.

ומנגד – עמדת הקומוניסטים

ב-1945, לאחר שנסתיימה מלחמת העולם השנייה, סיכמה המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית (פק"פ), כי פלשתינה הפכה לארץ דו-לאומית. זאת הדגישו נציגי פק"פ בהופעתם  בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית, בקובעם כי אין ניגוד אינטרסים בין יהודים לבין ערבים. המתיחות הקיימת היא פרי הסתה ותככים של השלטון הבריטי במשך 28 שנים. עמדת נציגי הפק"פ נשענה על החלטות הוועידה ה-9 של המפלגה, משנת 1945: "אנו תובעים את ביטולו של המנדט  הבריטי, והעברה מיידית של בעיית פלשתינה למועצת הביטחון של האו"ם". ב-29 בנובמבר 1947 התקבלה בעצרת האו"ם ההחלטה בדבר ביטול המנדט הבריטי, הוצאת הצבא הבריטי מהארץ, והקמת שתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית. עמדת הקומוניסטים הייתה, כי האינטרס העיקרי בתנאים ששרו אז בארץ היה להיפטר ראשית כל מהאימפריאליזם הבריטי, שסכסך בין בני שני העמים. בכרוז שפורסם באפריל 1948 על-ידי המפלגה וברית הנוער הקומוניסטי, והופץ גם בקרב אנשי "ההגנה", נכתב: "מועטות הן הידיעות אשר מגיעות אלינו על אודות כוחות מתקדמים ערביים, ועל כן שבעתיים חשוב להקשיב לקול המוני העם הערבי בארצנו ובארצות השכנות, אשר שותפים לנו במלחמתנו, באשר היא גם מלחמתם לשחרור מעול האימפריאליזם הזר". ומה הייתה עמדת הכוחות המתקדמים בארצות הערביות השכנות? גם אלה הודיעו על תמיכתם בהחלטת החלוקה. "אל-ג'מאהיר", ביטאון השמאל המצרי, כתב בפברואר 1948: "הננו מסכימים להקמת שתי מדינות עצמאיות בפלשתינה, היות וזה הפתרון המעשי היחידי להגשמת הפינוי הבריטי, והערבות העיקרית לאחדותה של פלשתינה בעתיד. האימפריאליזם הוא הגורם לפירוד בארץ, והעצמאות היא הדרך לאחדותה. על היהודים והערבים להתאחד במלחמתם לטיהור ארצם מהאימפריאליזם ומשרתיו". ובחודש מארס נכתב ב-"אל-ג'מאהיר": "הננו קוראים את ההמונים הערבים והיהודים להפסיק את המלחמה הגזעית, ולהופכה למאבק משותף נגד האימפריאליזם הזר, ולמען החירות והעצמאות. הננו קוראים לעמים הערביים למאבק ללא ליאות לטיהור ארצות המזרח הקרוב כולן מן האימפריאליזם ומן הבוגדים העוזרים לו". וכך כתבו המפלגות הקומוניסטיות בסוריה ובלבנון, באיגרת ברכה, ששלחו בפברואר 1948 לוועידת המפלגה הקומוניסטית הבריטית: "אנו מפנים את תשומת לב העולם  אל מדיניותו של [שר החוץ הבריטי] בווין, לטפח בפלשתינה אנטגוניזם ושפיכות דמים בין יהודים וערבים, על-ידי מניעת ביצועה של החלטת האו"ם בדבר הקמת שתי מדינות  עצמאיות. זאת, מתוך שאיפה להמשיך בשלטון האימפריאליסטי על הארץ כולה". "אל-אתיחאד", כיום יומון המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) בשפה הערבית, ואז ביטאון קונגרס הפועלים הערבים, כתב, כי "האימפריאליזם הבריטי בארץ הוא-הוא הגורם לשפיכת דמם של החפים מכל פשע בתוכנו. הוא השולח את שוטריו לכפרים הערביים, כדי להסית את תושביהם להתקיף את המושבות היהודיות".

עם הקמת מדינת ישראל

מאז הוועידה ה-11 של מק"י, שהתקיימה ב-1949, לראשונה במדינת ישראל, אנו חוזרים ומדגישים כי עמדתנו העקרונית היא, שהאינטרס הלאומי האמיתי של ישראל מחייב מדיניות של אי-תלות במעצמות האימפריאליסטיות,  והשגת שלום צודק בין שני העמים בארץ. שלום זה יתבסס על מימוש זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית לאומית, הקמת מדינתו בצד מדינת ישראל, ופתרון צודק של בעיית הפליטים, בהתאם להחלטות האו"ם. למדיניות זו אנו, הקומוניסטים, נאמנים. נאבקנו ונמשיך להיאבק למענה.

תגובות
נושאים: מאמרים

19 תגובות

  1. גונן הוא נווה שאנן! הגיב:

    האימפריאליזם והציונות הם בנים לאותה משפחה. והציונים עוד ״הרחיבו״ בשוללם את החוק הבינלאומי.

    ושלוש שנים לאחר הנאכבה — גירוש 80% מילידי הארץ הפלסטינים — הם חוקקו את ״חוק השבות״ (תשכ״א) שהתיר לכל יהודי ״לעלות לארץ״ ולקבל מ י י ד י ת אזרחות ישראלית. רק טעות גדולה אחת עשה מאיר וילנר ב-1948 … הוא חתם על ״מגילת העצמאות״.

    • דינו הגיב:

      אין קשר מהותי בין ציונות לאימפריאליזם, וטענתו של גונן כי "ראשי הציונות חיפשו תמיד אפשרויות לבוא בברית עם האימפריאליזם" היא אולי נכונה אך לא מוכיחה את טענתך.
      הציונות רצתה להתיישב במקום שנשלט ע"י אימפריות (קודם טורקיה ואח"כ בריטניה) ולכן הגיוני ליצור קשר עם האימפריה הרלוונטית כדי להתיישב בו.
      העובדה ש"האימפריות" היו מבולבלות וזיגזגו בעניין הציוני (בריה"מ, בריטניה, וגם ארה"ב) מוכיחה שהציונות אינה מימוש אימפריאליסטי של מי מהן.

      אשמח לדעת איזה חוק בינ"ל נשלל ע"י התנועה הציונית, במיוחד בראשיתה?

      חוק השבות הוא מימוש הלכה למעשה של החלטת החלוקה לפיה תוקם מדינה יהודית.
      איני רואה כל משמעות לההגדרה "מדינה יהודית" (שוב, מדובר בהגדרה שהתקבלה ע"י האו"ם) ללא חוק המעניק ליהודי העולם אזרחות אוטומטית בישראל.
      אגב, ישנן עוד מדינות שחוקקו חוק דומה, למשל סין וארמניה.

      • ק.א. הגיב:

        לפי דעתי הקשר המהותי בין ציונות לאימפריאליזם הוא תפיסתן כגוף אחד – לא שתי ישויות נפרדות הפועלות בתיאום – אלא גוף (סימביוטי) אחד. מה לעשות שלאמיתו של דבר אלו הם שמות קוד (מבלבלים) לאותה התופעה המאחדת. ישנן דוגמאות מעולם הביולוגיה בו קיים המושג של סופר-אורגניזם: למשל מושבה של חרקים אשר התצפיות גורמות לביולוגים להביט עליה כעל אורגניזם אחד. דומני שלאחרונה אף שמעתי שמכלול חיידקי המעיים באדם נחשבים לאחד מגופי האדם ולא כחיידקים נפרדים אשר חיים בו. יחד עם שאר האיברים הם יוצרים את מה שאנו תופסים כגוף האדם. הבעיה עם דינו שהוא אינו מסכים ומתעקש לקבל "הוכחה" לכך. אולם לא תמיד ישנו הצורך או החובה להוכיח את מה שמובן מאליו. לפעמים ההוכחה אינה מסתייעת או אפילו אינה אפשרית ברמת העקרון. יהיה זה בגדר אבסורד, או גרוע מכך, לנטוש את המובן מאליו רק מפאת הקושי לנפק הוכחה שכולם, כולל דינו, יסכימו עימה.

        • דינו הגיב:

          אז הקשר המהותי בין הציונות לאימפריאליזם הוא העובדה שאתה רואה אותם כגוף אחד ולא רק כשתי ישויות נפרדות הפועלות בתיאום..
          לא רק שאינך מנפק הסבר ראוי לטענה הראשונית שלך אלא שאתה אפילו מקצין אותה, וכל זאת עדיין ללא בסיס או הסבר מניח את הדעת. מעניין מאוד…
          אני רק תוהה אם ההגדרות האמורפיות שלך תהיינה תקפות גם כאשר אטען שאיראן היא מדינה אימפריאליסטית לכל דבר ועניין, הרבה יותר מאשר מדינת ישראל?

    • ק.א. הגיב:

      אנשים בד"כ לא ממש מבינים מהו "אימפריאליזם" – מהמשפט הראשון שלך – שקשה מאד שלא להסכים לו. בראש ובראשונה זהו מצב נפשי, תרבותי וחברתי מסויים שמאפשר את ההוצאה לפועל (המוכרת) של המנטליות הזו. בד"כ אנשים חושבים רק על הביטוי הצבאי או ההתפשטותי האימפריאליסטי על המפה הגיאוגרפית ומתעלמים כמעט לחלוטין מכך שמצב זה בנוי על חוסר בערכים ובתובנות בסיס אנושיות (חינוך) ובפרקטיקה שלהן. האימפריאליזם אינו קיים בוואקום.

      • דינו הגיב:

        האימפריאליזם אמנם אינו קיים בוואקום, זה נכון, אבל הוא גם אינו קיים בהקשר הציוני.
        אני חוזר על העובדה לפיה לא קיימת אימפריה שהלכה יד ביד עם הציונות מאז היווסדה ועד הקמת מדינת ישראל,
        וגם לאחר 48 לקח זמן עד שהתברר לאימפריות למי מהן כדאי להשקיע כאן ולמי לא.
        מכיוון שאין אימפריאליזם ללא אימפריה – הרי שהצינוות אינה אימפריאליזם, ואם אתהי טוען אחרת הרי שהמשפט הראשון בתגובתך תקף קודם כל לגביך.
        זאת ועוד: ישנן מדינות רבות שאינן נוקטות אימפריאליזם ואין להם שאיפות שכאלה, אך הן עדיין מלאות ב"חוסר בערכים ובתובנות בסיס אנושיות (חינוך) ובפרקטיקות שלהן". אתה טועה כאשר אתה משליך ממדיניות אימפריאליטסית למצב המוסר במדינה המדוברת. זה פשוט לא עומד במבחן המציאות.

        • ק.א. הגיב:

          ראשית, מה שאתה מייחס לי – ש"הצינוות היא אימפריאליזם" זו חצי-דמגוגיה, או אי הבנה, לא ברור למה אתה מתקשה. טוב אנסה שוב: הציונות היא תירוץ והסוואה בשירות האימפריאליזם. הציונות חסרה קיום עצמאי. מבחינה רבה היא בעצם פיקציה (היא הסחת דעת, מסך עשן, או משחק פנימי בתוך האימפריאליזם). שנית, לעניין החינוך: הציבור באמריקה ובבריטניה מחונך לאימפריאליזם אקטיבי מילדות. ואילו בישראל הציבור מחונך לציונות שהיא משחק פנימי באימפריאליזם. הישראלי חושב, או בטוח, שהוא משחק בציונות ואינו מבחין שעולמו מובנה בתוך עולם אחר. מבחינה זו מרבית הישראלים כנראה נאיביים יותר בהשוואה לאמריקאים (אבל הפער הזה נסגר לו עם הזמן). דומני שהאמריקאי הממוצע לא יזדעזע יתר על המידה אם וכאשר יגלה שהחלום האמריקאי הוא שקר מיסודו. אבל קשה לי לחשוב שהישראלי הממוצע יחוש באופן דומה כשיוודע לו אותו הדבר לגבי החלום הציוני… כלומר האמריקאי הממוצע יודע ומקבל (בשקט) את העובדה שהכל שקר – ורק מעוניין שהעסק ידפוק כפי שצריך ושהייציבות – כלומר הדומינציה ופירותיה – תימשכנה. סיסמת הבחירות של טראמפ הרי ממש מודה בזה: מייק אמריקה גרייט אגיין…

        • ק.א. הגיב:

          מבחינה זו גם אמריקה (כמו גם ציונות) אינה אימפריאליזם. כל הרעיונות היפהפיים הללו: אמריקה, ציונות, בריטניה, דמוקרטיה, חופש, קידמה,וכיוצא באלה – כל אלה הם משחקים פנימיים – מסכי עשן – בתוך האימפריאליזם המערבי. מקווה שהובנתי. מדובר בסוג מיוחד של מקצועיות.

          • דינו הגיב:

            אז הטענה שלך ניא שכל העולם המערבי הוא אימפריאליזם אחד גדול, וישראל/הציונות היא עוד attribute שלו?
            אשמח אם תסביר מדוע "הציונות היא תירוץ והסוואה בשירות האימפריאליזם" ואיך זה בא לידי ביטוי?
            לדעתי המצב הוא הפוך לחלוטין: ישראל תקועה לאימפריאליזם המערבי כמו עצם בגרון. מאז המלחמה הקרה היה לארה"ב ולמדינות המפרץ הרבה יותר קל ונוח אילו ישראל לא הייתה קיימת.
            לעומת זאת מהווה ישראל נס של ממש עבור האימפריאליזם מנגד (זה האיראני למשל, או הרוסי)
            שכן בגלל קיום ישראל יש לאיראן תירוץ רשמי לשלוח זרועות ללבנון ולסוריה וכמובן לשמר את שלטון האייטולות, בדומה למשטרים נוספים בעולם המוסלמי שחייבים את הישרדותם ל"מולך" השנאה וההפחדה מפני ישראל.
            לגבי הציונות והאימפריאליזם: אני ממש לא מבין על מה אתה מדבר. ראשי הציונות התדפקו בצורה גלוייה על דלתות ממשלות אימפריאליסטיות (זה החל עם טורקיה ובריטניה), ועד הברית עם ארה"ב זכתה הציונות לזיגזוג מצד כל אימפריה שהיא (תוסיף את ארה"ב, בריה"מ וצרפת). לכן הצימוד שאתה עושה בין הציונות לאימפריאליזם פשוט לא עומד במבחן המציאות.

          • דינו הגיב:

            המשך:

            מלבד תפקידה של ישראל כחייל בשירות ארה"ב במלחמה הקרה –
            אין לישראל תפקיד משמעותי ופעולתה האימפריאליסטית היא זעירה ולא משמעותית (כיבוש יו"ש אינו קשור כהוא זה לאימפריאליזם עולמי כלשהו).
            אני חושש שאינך מבין את מהות המושג "אימפריאליזם", ואתה טועה לחשוב שמדובר בשם נרדף ל "העולם המודרני המערבי", או משהו כזה

          • ק.א. הגיב:

            "אז הטענה שלך ניא שכל העולם המערבי הוא אימפריאליזם אחד גדול"…
            בינגו! – בוודאי ובוודאי שכיום זהו המצב: 90% מהציבור נמשך אחרי העדר ועוצם את העיניים ושאר (90-10 זוהי פרופורציה משוערת בלבד, יתכן והיחס בפועל הוא שונה) ה 10% תוהים כיצד ממשיכים לחיות עם התובנה הזו – כל אחד מהם יאלץ לפתח שיטות שונות להתמודד עם קליטת המידע הלא פשוט הזה.

  2. היום עבר עוד אחד מחוקי נירנברג הציונים הגיב:

    ב-1948 ישראל דחתה את החוק הבינ״ל — ועכשיו הכנסת אישרה ״טרומית״ עוד חוק גזל

    מויקיפדיה: חוקי נירנברג נתנו חסות חוקית ליחס של הגרמנים ליהודים. יהודים לא יכלו להתגונן משפטית מכיוון שעל-פי חוקי נירנברג אינם נחשבים אזרחים. ואיך יתגוננו בעלי האדמות הפלסטינים נגד חוק בלתי-חוקי?

  3. עלי הגיב:

    ברצוני לאזכיר לכותב שהוא נמצא בסוף שנת 2016
    ברית המועצות האימפריאלית נעלמה ואיננה
    ישראל מדינה מודרנית מפותחת עם תמ"ג כמו צרפת
    ולכן פתרונות משנת 1947 הם מיושנים וחסרי ערך
    הכותב צריך להיות ריאלי ולעלות פתרונות ישימים שמטרתם לפתור את הסכסוך
    הפתרון בראש ובראשונה צריך להיות מקובל על 2 הצדדים ולהסתמך על המצב בשטח
    ולא על הצהרות שדופות של המפלגה הקומוניסטית משנת תרפ"פו

  4. נסים ברכה הגיב:

    לנוכח האופנה של " פוליטיקה של הזהויות " המנסה להשלטת גם על ההגות הרעיונית של השמאל
    יש חשיבות גדולה להצגת הנושא ההיסטורי הנדון על רקע התקופה הקונקרטית ותוך גילוי האינטרסים המעמדיים של המעורבים באירועי אותה תקופה (כנדרש מניתוח המבוסס על מטודות מרקסיסטיות ) ולא על בסיס איזה " אמת וצדק" אבסטרקטיים המנותקים מהנ"ל . דברי בנימין גונן הם תרומה חשובה ובמיוחד כשהם מפי אדם שהייה מעורב פוליטית בתקופה הנדונה ובמשך כל השנים מאז ועד היום.

  5. אלי אמינוב הגיב:

    הנכבה מתחילה ב29 בנובמבר 1947!!! לפני 69שנה, ב-29 בנובמבר 1947 החליטה העצרת הכללית של הגוף המתקרא "האומות המאוחדות", על חלוקת פלסטין לשתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. ההחלטה חפפה את שותפות האינטרסים הדורסניים של המשטר הביורוקראטי במוסקבה ושל המעצמות האימפריאליסטיות, עת באו לחלק ביניהן את העולם בסוף מלה"ע ה-2. החלטת החלוקה שנתקבלה ללא משאל עם בפלסטין ההיסטורית, הייתה האקט האחרון בהסכמי יאלטה ופוסדאם (1945).
    המעצמות ניצלו את הזעזוע שבא בעקבות רצח יהודי אירופה על ידי המשטר הנאצי בגרמניה, והגישו את החשבון לפלסטינים על לא עוול בכפם. הן ציפו שמדינה, מבודדת באזור, תהיה כל כולה תלויה בהן ותדע לעמוד על משמר האינטרסים שלהן, ובכלל על הסדר הריאקציוני. מאז קיימת ישראל כגורם זר באזור ומשמשת יד הברזל של ארה"ב מול עמי המזה"ת.
    לצד הנסיבות שלשמן עמדו מעצמות המערב ליד ערש המדינה הציונית, הרי המשטר הסטליניסטי במוסקבה היה התומך הנמרץ ביותר של התנועה הציונית. ב-1947, הוא שיתף פעולה בנחרצות בהקמת המבצר החדש של האימפריאליזם בלב העולם הערבי. סטלין אף סיפק לכוחות הצבא הציוני כמויות אדירות של נשק קל וכבד, ואימן טייסי קרב על פי "עיסקת הנשק הצ'כית" (אפריל 1948) שהטתה את גורל המלחמה לטובת המחנה הציוני וחרצה את גורל הפלסטינים לשואה, גלות ואובדן המולדת. כן, האסון הפלסטיני של 1948, הדיכוי הלאומי המתמשך מאז – מקורו בחלוקת הארץ, מקורו בהחלטת האו"ם.

    • דינו הגיב:

      אני באמת לא מבין מדוע אתה מציג את החלטת החלוקה כקטסטרופה פלסטינית.
      להזכירך, ההחלטה חילקה את פלסטינה למדינה ערבית אקסקלוסיבית (כמעט ללא יהודים), ומדינה שנייה מעורבת (45% ערבים) תחת הכותרת "מדינה יהודית" שלא תאמה את המציאות. עם קצת סבלנות היו הערבים זוכים בחלק היהודי בצורה דמוקרטית תוך כמה שנים.
      באופן כללי היתה החלטת האו"ם גם הגיונית לאור המצב בשטח וגם לטובת הערבים.
      מצב הפלסטינים נובע ממלחמת תש"ח ומהסירוב הגזעני העיקש של העולם הערבי להכיר בישראל

      לגבי האינטרסים של בריה"מ וארה"ב: .
      המעצמות אכן נקטו ב"שלח לחמך" וקיוו שהמדינה שבדרך תהיה מוצב שלהם במזה"ת, אבל עובדתית זה לא עבד לפי התכנון: גם לפי דבריך בריה"מ היתה הרבה יותר דומיננטית מארה"ב סביב הקמת המדינה, אבל ההשקעה לא השתלמה ובריה"מ לא קיבלה את ישראל כפי שתכנן הקרמלין. לכן לא ניתן לומר שהאימפריאליזם המסויים הזה צלח.

  6. אנה הגיב:

    הבורות השמאלנית במיטבה
    אתם לא יודעים את האמת ,ןגם לא מעוניינים לדעת כי האמת יהרוס לכם את השקפת עולם שלכם, כי ברגע שתדעו את האמת ,בית הקלפים שלכם יקרוס ,אז אתם מעדיפים להאמין במקום לדעת בדיוק כמו בני כל הדתות
    אבל מי ידבר על אימפריאליזם? קומוניזם-האידיאולוגיה שניסתה לכבוש את כל העולם ובדרך לא הומנית בכלל, בדיוק כמו שעכשיו החברים המוסלמים שלכם מנסים להשליט את איסלם על כל העולם ולבנות חליפות אסלמית חדשה ,
    מעניין שאימפריאליזם שך אימפריה עותומנית כלל לא הפריע להם בכל השנים שהיא שלטה על כל מזרח התיכון

  7. דינו הגיב:

    לבנימין גונן:
    בהקשר הציוני אין סתירה בין "תנועה לשחרור לאומי" לבין היעדרות של "מימד אנטי-קולוניאליסטי".
    אני לא מכיר הרבה תנועות לשחרור הלאומי שאינן ספציפיות וממוקדות בלאום מסויים.
    אתה מציג את העקרון של "שחרור לאומי" כאידיאל המדבר על כל הלאומים בעולם
    כאשר בפועל כל תנועה כזו מתמדת לרוב בלאום אחד ואינה מתייחסת לקולוניאליזם שאינו קשור אליה.
    לכן התנועה הציונית היא תנועה לשחרור לאומי לכל דבר ועניין ולא שום דבר אחר.
    אגב, הלחימה הקשה והעיקשת של תנועות כמו האצ"ל והלח"י כנגד מנדט הבריטי (ז.א. כנגד אימפרליאליזם\קולוניאליזם) היא המימד האנטי-קולוניאליסטי שאתה טוען (וטועה..) שלא היה קיים בציונות
    אתה מוזמן לפרט האם הקומוניסטים נלחמו בפועל כנגד המנדט באותו להט בו פיזרו כרוזים..?

    לסיום, למרות חוסר ההסכמה שלי עם הרוח של מאמרך , שמחתי להיווכח שהסיפא של המאמר מדברת על הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. זהו חזון שפוי הרבה יותר מאשר זה של מדינה דו-לאומית כפי שבא לידי ביטוי בדברי הקומוניסטים שציטטת

    • אנה הגיב:

      שתי מדינות לשני עמים כבר מזמן קיימות משני עברי ירדן ,עסור לנו לשכוח את זה – לדבר על מדינה "פלסטינית" מערבה לנהר ירדן זה לעוות את ההיסטוריה ולזרוק את הצדק לפח, אין עם פלסטיני בדיוק כמו שגם אין עם קווקזי,ישעמים קווקזים ועמים פלשתינים- יהודים וערבים ,ולערבים פלשתינים מזמן יש מדינה, אבל הם לא מכירים בה כמדינה פלשתינית

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים