הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 בפברואר, 2017 2 תגובות

גם למות בכבוד קשה בישראל

שוב ושוב מתפרסמות ידיעות על מצבם העגום של בתי חולים ומוסדות סיעודיים בישראל. הקשישים הסיעודיים, שלא בחרו במחלותיהם ובסבלם, חשופים להשפלות ולאלימות, וחיים בתנאים היגייניים ירודים, כשריחות שתן וצואה מקדמים את פני המבקר.

למשרד הבריאות יש יחידה שאמורה לפקח על המצב, אבל היא מועלת בתפקידה. ישראל היא מדינה אלימה וגזענית, והקשישים הסיעודיים, חלקם ניצולי שואה, הם קורבנות חסרי יכולת להתגונן. המצווה היהודית של "והדרת פני זקן" אמורה היתה להיות מורה דרך לשר הבריאות החרדי, אך הציניות ניצחה את היהדות, והקשישים הסיעודיים מודרים מהמצווה.

בנושא זה בא לידי ביטוי הקפיטליזם החזירי והאכזרי, לפיו הקשישים הסובלים שייכים למעמד חסרי יכולת כלכלית ולשכבות מעוטות הכנסה. ההזנחה של קשישים סיעודיים נמשכת שנים, וזעקתם היא אילמת. המדינה מפריטה גם נושא זה, והבעלים עושים קופה על גבם של האומללים. לאור מצב בלתי נסבל זה, הגיעה העת לשקול מחדש המתות חסד למבקשים זאת, על מנת למנוע מקשישים סיעודיים את הסבל הנורא.


דמוקרטיה בגסיסתה

ג'ניפר גורוביץ', סגנית נשיאת הקרן החדשה לישראל, באה לארץ לרגל תפקידה, ונחקרה במשך שעה וחצי בנמל התעופה בידי גורמי שב"כ, באשר לעבודת הקרן. היא אמרה לחוקריה שהיא יהודייה וציונית, אבל זה לא עזר לה. זה מזכיר לי מצבים דומים שעברתי במעבר לגרמניה המזרחית, בהם עוכבתי ונחקרתי על מעשיי והשקפותיי. הדמוקרטיה הישראלית גוססת והיא על מסלול גוויעה.


חוק ההפקעה

חוק ההפקעה, המפקיע למען ההתנחלויות אדמות השייכות לפלסטינים, שייך למשפחת החוקים הנאציים שהפקיעו רכוש יהודי. משפחתי, יוצאת גרמניה, איבדה את רכושה כתוצאה מחקיקה דומה. ממשלת ישראל מיישמת את הכלל של ילד מוכה שהפך להורה מכה.


אמיל

ב-10 בפברואר 1983 נרצח אמיל גרינצוויג בהפגנת תנועות השלום נגד מלחמת לבנון הראשונה. יד זדונית של המחנה הלאומני הגזעני המשיחי, זרקה רימון לעבר המפגינים שקטעה את חייו של איש השלום אמיל. את אמיל הכרתי בפעילות משותפת של תנועת "יש גבול", ואך טבעי שבתום ההפגנה פגשתי אותו והחלפנו רשמים. לימים נודע לי מפי חברתו דאז עדה, ששיחתי איתו היתה השיחה האחרונה שלו בטרם נרצח.

רצח אמיל היה שלב א' בתוכנית של מחנה הימין המשיחי-גזעני, תוכנית רב-שלבית לחסל פעילים מרכזיים של תנועת השלום. רצח יצחק רבין, שנתפס על ידיהם כאיש שלום, היה שלב ב'. שלב ג' עדיין מצפה לנו. על פי האיומים שפעילי שלום מקבלים ברשת החברתית, שלב ג' יהיה קטלני הרבה יותר.

grinzweigאמיל גרינצוייג (מסומן) בחזית ההפגנה בה נרצח (תמונה: שלום עכשיו)

תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. שבתאי לוי הגיב:

    כשבית המקדש היה, היה הכוהן הגדול מברך, :"שלא יהיו בתיהם קבריהם". כיום, במדינת ישראל, בתי האבות יהיו לקבריהם של הקשישים, וניצולי השואה. היום, ליהודים ה"רחמנים בני רחמנים", אין רחמים. שבתאי לוי

  2. ק.א. הגיב:

    בקפיטילזם כל האוכלוסיות החלשות נרמסות. הקפטילסטים הרציניים מסוגלים לראות בעיני רוחם רק קבוצות של עבדים. מאחר ואוכלוסיות חלשות בד"כ אינן יכולות להפוך לעבדים אפקטיבים הרי שהן נחשבות לדבר כמעט בזוי. בשעה של משברים כלכליים לא קשה לנחש שאוכלוסיות חלשות (נזקקים ונתמכים מכל סוג: רפואי, שיקומי, חברתי, פסיכולוגי, מוסדות תרבות ואמנות וכו'), הסובלות גם בזמנים 'טובים', יהיו בין הראשונות להרגיש את הקיצוצים והתסכולים.

הגיבו לשבתאי לוי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים