הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-1 באפריל, 2017 2 תגובות

השבוע בישרו אנשי ראש העיר ניר ברקת שהוא מתכוון לרוץ לקדנציה שלישית. למען האמת, ציפיתי שהוא ישתלב די במהירות ברשימת הליכוד לכנסת הבאה מה גם שאינו מסתיר את שאיפותיו לעמוד בראש הפירמידה אחרי שביבי נתניהו יתפטר, מרצונו או בעל כורחו. אבל המצב בליכוד איננו ברור, מה גם שעתידו של נתניהו לוט בערפל. אם יהיה שכנו של אהוד אולמרט בבית הכלא, תיאלץ הנהגת הליכוד לאתר מועמד מתאים בתוך זמן קצר.

barkatניר ברק והאלוף אבי מזרחי עפים

אחרי שדונלד טראמפ נבחר לנשיא ארצות הברית, לא נוכל לזלזל בסיכוייו של יאיר לפיד להיבחר בפעם הבאה. הסיסמה הריקה "רק לא ביבי" ממש משחקת לידיו של לפיד, שאיננו עולה על ראש הממשלה המכהן בשום דבר ועניין. אם הסקרים יוכיחו שתהיה לו אפשרות להקים קואליציה יסחפו למחנהו אנשים רבים, גם בזירה הפוליטית וגם בתקשורת. יש להניח שברקת מבין את הקונסטלציה שתיווצר, או שקיבל עצות טובות מחבריו בברנז'ה. לכן שלח את הברווז לשוטט על פני המים ולבדוק את השטח. ירושלים איננה סתם עיר, אלא סמל הממלכתיות הישראלית בעיני העולם. ייתכן שלברקת נמאס קצת להתעסק בנושאים העירוניים וקשה להאשים אותו על כך. אבל איש לא יספק לאיש הבינוני מינוס הזה מבצר כה חשוב לצורך ארגון מחדש של הקריירה הפוליטית שלו. דיברתי עליו עם חבר ותיק מהליכוד שאמר לי בגילוי לב, אבל לא לייחוס ש"ברקת איננו אולי מאור הגולה ואפילו לא מאור ישראל, אבל ייתכן שהוא יהיה בעתיד נכס אלקטוראלי שלנו". הבנתי ללבו. ברקת עשוי להיות רלבנטי אם המאבק בתוך הימין יינטש לפי קווי המתאר הבאים: הימין החילוני ינסה להתמיד בקו הנצי, אבל להמשיך ולקיים את עמדותיו בארצות הברית; הימין המטורף שיש בו רוב דתי אבל גם מיעוט חילוני לאומני לא קטן, דבק שוב ב"אף שעל" ורואה גם באמריקאים "גויים" עם פוטנציאל גדול של עוינות, גם בנושא ירושלים.

באורח תיאורטי, ברקת אמור להימנות על הימין הקיצוני שאיננו דתי. אם יוכיח פרגמאטיות כלשהי בנושא הפלסטיני, נתניהו יוכל להשתמש בו כבן ברית אמין. אלא שנתניהו איננו בן ברית אמין של עצמו. ההשפעות מבית הן ממאירות וסממנים של פשיזם כבר מקננים בבית ברחוב בלפור בעירנו. נתניהו רוצה להימנע מהכרעה, והוא בכלל שונא החלטות הרות גורל. ברקת עשוי מחומר כמעט זהה. עוד קדנציה  בעירנו לא תיאלץ אותו לבחור בין הליכוד המסורתי לבין הימין הקיצוני עוד יותר. אם גדעון סער לא יצליח להדיח את נתניהו או לחילופין יבחר בתפקיד אחר (שגריר בוושינגטון?) ברקת יחכה בעמדת המתנה נוחה ואף יוקרתית. גם תרחיש של הקמת מפלגת מרכז-ימין חדשה לא ישנה בהרבה את מעמדו של ראש העיר. אם נתניהו יורשע בעוון שיש עימו קלון ברקת עשוי להיות המושיע.

אם ברקת יבטל את הודעתו על ריצה לקדנציה שלישית, נוכל להסיק מזה שנתניהו עלול ליפול סופית כבר בעתיד הקרוב. לדעתי, אין לו הרבה סיכויים להיבחר במרכז הליכוד חרף פעילותו הרבה במפלגה בשנתיים האחרונות. לברקת אין שורשים, לא בליכוד ולא בתנועת החרות שקדמה לו. רק כמה אופורטוניסטים עשויים להצטרף אליו; לא יותר מזה. לכן מוטב לו להחזיק את הקלפים קרוב לחזהו.

עד כה ברקת לא השאיר חותם כלשהו על הפוליטיקה הארצית. הוא איש מקומי שעסק בנושאים מקומיים. לעתים עולה קרנו של פוליטיקאי בבת אחת. כך קרה ליצחק רבין בשנת 1974 ושוב בשנת 1992. גם נתניהו עצמו נהנה מכך בשנת 1996 (אחרי רצח רבין!). בינתיים גרם בוז'י הרצוג, כצפוי יש לומר, להתמוטטות מוחלטת של מפלגת העבודה והשם היומרני "המחנה הציוני" רק  מדגיש עוד יותר את החרפה. לדעתי הייתה לברקת הזדמנות לחבור למפלגת העבודה, שיש בה יסודות ימניים רבים, אבל הוא העדיף את האופציה להצטרף לליכוד. בהעדר כוחות פוליטיים נוספים במרכז-ימין פתוחה בפני ברקת גם האפשרות להצטרף ללפיד, אבל לפי שעה הוא דבק בליכוד. האם רק אופורטוניזם גס מדריך את ברקת בכל  תמרוניו הפוליטיים? זה בכלל לא בטוח. ברקת באמת מעדיף את הליכוד והוא חש שאינו חייב דבר למצביעים הליברלים שלו.

בחוגים שסובבים את נתניהו יש הסבורים שברקת יוסיף להם מניות בדעת הקהל האמריקאית. ברקת עצמו לא עוסק בכך. הקואליציה שאליה שאף תמיד כוללת לאומנים חילונים וחובשי כיפות סרוגות. המשבר הנצחי בין נתניהו לנפתלי בנט הופך את המבנה הזה לבלתי אפשרי במגזר הארצי. גורלו של ברקת לא ייקבע רק לפי עמדות רעיוניות; מפת השנאות במחנה הימין היא משורגת וסבוכה. מדורי הרכילות מלמדים אותנו לא פחות מאשר הפרשנויות הפוליטיות של הכתבים לענייני מפלגות.

ענן הערפל סביב תוכניותיו של ברקת מחבל בכל תוכנית להקמת אופוזיציה ליברלית-יונית בעיר. אם ברקת יישאר בזירה העירונית, ישמרו בני בריתו על זהירות, כדרכם. ההודעה על קדנציה שלישית נועדה, בין השאר, להשאיר את כל האופורטוניסטים במחנה ברקת, חרף הצהרותיהם הלוחמניות של כמה עסקנים בעיר. לכן הזירה הארצית והזירה העירונית קשורות זה בזה כאילו הפעיל אותן גלגל שיניים פרימיטיבי מראשית המהפכה התעשייתית. בני עירנו שרוצים לדעת מה יעלה בגורל הבירה, חייבים להתמצא גם במה שקורה בפוליטיקה הארצית. לא רק הפרשנויות הפוליטיות הן רלבנטיות כיום, אלא גם מדורי המשפט והפלילים. האם יחפש נתניהו הגנה אצל פרשנים כמו אמנון אברמוביץ' שיראו בו את הרע במיעוטו? האם יקבל ברקת גיבוי בקרב מתעבי לפיד בציבור האזרחי? סימני השאלה כאן אינם מקריים. כל תרחיש תלוי גם בתרחישים קטנים יותר. פרשנים שכלתניים, שתמיד תיעבו את הרכילות על אשת ראש הממשלה וראו בה הכפשה מגונה וקטנונית, בוחנים עתה שוב את האג'נדה שלהם. גחמות אישיות קטנות עלולות ליצור אסונות מדיניים גדולים. לא חשוב לנו מי שונא את מי, אלא מה יהיו התוצאות הפוליטיות של יריבויות כאלה.

היחס לדמוקרטיה כאן מבטיח אקלים נוח לפעילות פשיסטית בקנה מידה עירוני ולאומי. כל ההתייחסות הפוליטית שלנו למפלגות ולאישים, חייבת להביא את העובדה הזאת בחשבון. מי שרוצה למנוע התארגנות משותפת של לאומנים, דתיים וחרדים נגד הציבור הנאור בעיר ונגד הערבים ייתן את דעתו על התארגנות נגדית. מובן שירושלמים שרוצים בשינוי חייבים למשוך אליהם גם אנשים טובים מחוץ לעיר. גורלנו תלוי גם במתרחש בתל-אביב, בחיפה ובבאר שבע. אם ברקת ירוץ, נילחם בו; אם הוא ירוץ לכנסת, נחפש לו מחליף ראוי.

  • פורסם בכל העיר, 31 מרץ 2017
תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. משה הגיב:

    צר לי אבל הסיסמה שהפשיזם לא יעבור איננה מדויקת כי הפשיזם עבר ובגדול.

  2. נתן העזתי הגיב:

    אולי תתכבדו להיות הראשונים שיזכירו לכולם כי ההבטחה לקלוט כמה מאות ילדים פליטים מהטבח בחלב שעליה דברו מספר פעמים בחדשות 10 (מואב ורדי ועוד) וכן בחדשות קול ישראל,בוטלה ושוב לא קיימת. כדי למנוע האשמות שווא עלי לציין כי שר הפנים החרדי מר אריה דרעי אישר את התכנית וכמו כן גורמים ממסדיים נוספים,כולל העמדת המימון הדרוש למימושה.
    אף גורם בכל רחבי התקשורת והחברה ימין,דתיים ושמאל גם יחד חברו לקשר השתיקה. בקרוב פסח (מעבדות לחרות) וא"כ יום השואה (העולם ראה ושתק) ואיפה אנחנו אזרחי מדינת ישראל ,יהודים וערבים.

הגיבו למשה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים