הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 באפריל, 2017 16 תגובות

בשבוע הבא אהיה בן 80.  יש לי תואר B.Sh. (בוגר שואה) אותו רכשתי בבודפשט, בחורף 1945-1944. כעת, כשמזה 70 שנה אני חי במדינת היהודים העצמאית והפורחת, הצלחתי לשכוח את השואה. לדעתי אין שום משמעות אישית לזכרון כזה, כמו שאין כל משמעות או תועלת לזכור טראומות אחרות כגון תאונת דרכים, חורבן בית פרטי או מלחמה. למרות זאת אני פוגש את השואה בכל שנה בעוצמה הולכת וגוברת. ראיונות בטלוויזיה עם זקנה (רצוי שתיראה ענייה ומסכנה) שבאה "משם", אישור תקציבים, תוך הכאה על חטא האחור במתנו, ל"ניצולי השואה" – כאילו כל הניצולים הם עניים, חולים ומסכנים. "ניצול שואה" הפך בישראל שם נרדף לעוני ולמסכנות. כאילו מתן מענקים כספיים לניצולי שואה פוטר את המדינה, את החברה מסיוע לסתם עניים וחולים שלא היו "שם". באלה אפשר להתעלל כי עוני וחולי הם חלק טבעי ובלתי נפרד מן העולם ואין מה לעשות נגדו.

כל שנה בעוצמה הולכת וגוברת – כותרות יום השואה בעיתון 'ישראל היום' (מקור)

כל זה גורם לי לתחושת אי נוחות, מבוכה ואפילו בושה. כי אני מבין היטב את המניפולציה שהשלטון עושה עם זכר השואה ברמה הלאומית – פוליטית. אנו חייבים לעזור לניצולי השואה בגלל "החוב" שיש לנו כלפיהם. איזה חוב בדיוק? זה שאנחנו לא סבלנו והם כן סבלו? עזבו אותנו מהם! רבים סובלים והחברה אינה מזיזה קצה אצבע בעניינם. ובכן, המדובר כנראה במשהו אחר לגמרי: בחוב שלנו אליהם בכך שהם, ניצולי השואה בעצם נוכחותם מאפשרים לנו, לחברה הישראלית להרגיש קורבנות נצחיים. לקבוע שהעולם כולו נגדנו וכל הגויים שונאים לישראל. זו תפישה עצמית שמאפשרת לנו לשים את עצמנו מעל כללי המוסר של החברה האנושית, שמאפשרת לנו להצדיק כל מעשה עוול ונבלה שאנו עושים לאחרים. כיבוש, דיכוי, גזל, התעללות, שקר, צביעות, הערצת הכוח כערך עליון, בוז לחלשים, יהירות. הכל הולך – כי הם, העולם עשה לנו את המעשים הנוראים ההם והנה, ניצולי השואה הם ההוכחה החיה לכך. ואם הם ייגמרו (בדרך הטבע), אל דאגה, הרי ישנו "דור שני לשואה" וכבר מתחיל להופיע על במת הפוליטיקה המקומית גם דור שלישי…

לזכור ולא לשכוח – מה? שזה מה שמצפה ליהודי אם יאמין בגוי? אם לא יהיה חזק דיו? שנעשה כל מה שנעשה, הרי הוא מוצדק ומוסרי – כי "הם" עשו לנו את זה ושאף אחד לא יעז לשפוט אותנו: אלה מסקנות שמטפטפים לצעירינו במערכת החינוך, במסעות למחנות ההשמדה, בכל מנגנון התעמולה של כלי התקשורת . או שמא כדאי לבחון מסקנות אחרות, כגון – זה מה שקורה כשקבוצה אנושית, גם אם היא תרבותית לעילא חושבת שהיא שייכת לגזע אדונים אשר כללי המוסר האנושי המקובלים אינם חלים עליה. שלהם מותר כל מה שלאחרים אסור. שהם נושאים את הצדק ואת המוסר על גבם כמו חילזון את ביתו ולכל מקום אליו הם הולכים – ערכים אלה הולכים איתם? אכן הגיע הזמן להתחיל לשכוח את המשמעויות האישיות והלאומיות של השואה, אך להתחיל ללמוד את המשמעויות האוניברסליות, הכלל אנושיות שלה : זה יכול לקרות לכל עם בכל מקום ואם לא נישמר לנו, הרי זה יוכל לקרות גם לנו.

  • יונתן פלד הוא חבר קיבוץ מעברות
תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    השואה היא תעשייה לא קטנה שמובלת בידי מוטרפים לא קטנים. צפיה בסרטו (המעורר בושה וכלימה) של יואב שמיר 'השמצה' תבהיר את העניין (לינק מצורף).

    https://www.youtube.com/watch?v=OmoRuJQkJWA

    • דינו הגיב:

      אני מניח שאינך יודע דבר וחצי דבר על האנטישמיות כיום בעולם, שלבשה לאחרונה כסות אנטי-ציונית , כפי שמסביר זאת כאן ברנדן א'וניל: https://www.youtube.com/watch?v=choCy-Fto7o
      … לכן מן הסתם גם אינך יודע מי הם המוטרפים האמיתיים.
      מכיוון שאני מבלה חלק ניכר מזמני בוויכוחים בנושא הנ"ל ברשתות חברתיות – אני מודע היטב לכמות המפתיעה של גזענים שונאי-יהודים בקרב נוצרים, מוסלמים וערבים. העניין הוא ש-99% מהם מונעים מבורות וחוסר מדהים של ידיעת ההיסטוריה וההווה, אבל לא נראה ש"חוסר ידיעה" מטריד אותם כהוא זה, מפני שהם יודעים את מי הם שונאים.
      אתה יכול לחיות באשליה שמדינת ישראל, הליגה נגד השמצה ועוד גופים זועקים למעשה "זאב זאב" כאשר הם מלינים על אנטישמיות, אבל זה אך ורק בגלל שאינך יודע מה הולך שם בחוץ.
      Dream On

      • ק.א. הגיב:

        "אתה יכול לחיות באשליה שמדינת ישראל, הליגה נגד השמצה ועוד גופים זועקים למעשה "זאב זאב" כאשר הם מלינים על אנטישמיות, אבל זה אך ורק בגלל שאינך יודע מה הולך שם בחוץ"…

        \\ אתה עושה לעצמך חיים קלים ותמימים (או מיתממים) דינו. אמנם נכון שיש פסיכים ושאר מיני בורים ועמי ארצות, אכולי שנאה, חסרי חינוך, מוזנחים ומטורללים. ברור שיש כאלה בני אדם (ואתה צודק שאין לי כל כוונה להתדיין עמם, לשם מה?) אבל להיצמד לתופעה הזו ולכנותה "אנטישמיות" (במיוחד בהינתן המצב העוצמתי של ישראל) היא עצימת עיניים חזקה ביותר, שלא לומר מעבר לזה… זו טכניקה בזויה ודמעות תנין מצד השלטון הישראלי – באופן שאינו משתמע לפנים אחרות.

        ההעמדה הזו: של ישראל מול אותם ה"אנטישמים" היא אנלוגית להעמדה של ישראל מול הפלסטינים. מדובר באותה האסטרטגיה הארגונית-משפטית שאני מכיר אותה היטב מהעולם המערבי. מה לעשות זו טקטיקה יעילה שעובדת(!) ולכן מדינת ישראל משתמשת בה, וצפויה רק להמשיך בזאת. wake up.

        • דינו הגיב:

          לק.א.
          אני מנסה להבין את הלוגיקה שלך:
          אתה מסכים שישנם שונאי יהודים ("אמנם נכון שיש פסיכים".. וכו') אבל אתה מסרב להודות שהתופעה היא "אנטישמיות".
          זאת אומרת: אתה מודה שהם קיימים, אתה מודה שהם שונאים יהודים אבל אתה לא מוכן שנקרא לילד המכוער הזה בשמו, ואז אתה עוד מוסיף וטוען שאני הוא זה שעוצם את עיניו .
          על זה נאמר: come on..
          אני לא טוען שישראל לא עושה שימוש באנטישמיות לצרכים פוליטיים (לפעמים פסולים, לפעמים לא). הטענה שלי היא שממדי האנטישמיות בעולם המוסלמי, בעולם הערבי ובאירופה הם גבוהים מאוד, אפילו מבהילים,
          וכל ניסיון להמעיט בתופעה נובע או מבורות (במקרה הקל: סתם חוסר ידע) או מתוך כוונה זדונית.
          גם תנין יכול להזיל לפעמים דמעות אמיתיות. כמאמר המשפט הידוע: העובדה שאדם הוא פרנואיד אינה אומרת שלא רודפים אחריו.
          אגב, אשמח שתבהיר את המשפט: "ההעמדה הזו: של ישראל מול אותם ה"אנטישמים" היא אנלוגית להעמדה של ישראל מול הפלסטינים". נראה לי שזו דרך מסובכת לומר שממשלת ישראל מתייגת את הפלסטינים כאנטישמים כדי לקבע את מעמדם כאויב מסוכן בעיני הציבור ובעיני מי שקונה את זה בעולם.

          • ק.א. הגיב:

            אמור לי ההיתממות שלך היא אמיתית? אני חושש שכן. משום מה התודעה ה"אנטישמית" היא כל כך שלטת במוחינו. לא פלא, משום שכך חונכנו (גם אני). חונכנו להאמין שאנטישמיות היא ה-נתון הטבעי: כמו שיש אוויר, ככה ברור שיש אנטישמיות! לכן כל גוי (כל!) חשוד כאנטישמי עד שלא הוכיח אחרת. זהו המצב הנפשי בו אנו יוצאים לעולם… אילו היית מבצע מאמץ מינימלי לקלוט זאת היה לנו יותר על מה לדבר, אבל דומני שאתה מסרב לעיין בזה ואינני יכול להיות אופטימי לגבי התוצאה של השיח. יתכן בהחלט שהנטיה לפתח שנאה בלתי-רציונלית היא תופעה פסיכולוגית שנצפית ביתר שאת אצל בורים. יתכן. אבל לאנטישמיות של ממש ישנם מרכיבים חברתיים ותרבותיים (לא רק פסיכולוגיים). ישראל לובשת על עצמה מעין חליפת מגן יהודית (מטפלון) ומקטלגת כל ביקורת על מעלליה כאנטישמיות (שזו האשמה כבדה ביותר שקשה להפריך) ובכך רק שופכת עוד ועוד דלק על המדורה, אשר בה היא מעוניינת לצרכיה. כפי שאמרתי הטקטיקה הזו עובדת שנים על שנים פוליטיקאים שלנו אף הודו בזה. עכשיו צא וחשוב, לבדך, על התופעה בכללותה ולא רק על אידיוט שמקלל באינטרנט, ונסה לראות מימד נוסף חוץ מאשר האנטישמיות הפבלובית.

          • דינו הגיב:

            לק.א: קודם כל, טענתי שנתוני האנטישמיות בעולם המוסלמי והנוצרי הם מבהילים
            ואילו אתה שם דברים בפי כאילו אמרתי "כל גוי (כל!) חשוד כאנטישמי".
            חשוב לדייק כאן, מפני שממדי האנטישמיות במזרח-אסיה למשל הם נמוכים מאוד, ולא בכדי,
            מפני שלאנטישמיות יש שורשים באסלם ובוודאי בנצרות, כך שאוכלוסיות שלא נחשפו לאחת משתי הדתות הנ"ל לא פיחתו אנטישמיות אינהרנטית.
            ואם נחזור למקומותינו:
            תודעת אנטישמיות נמצאת (ולא "שולטת") במוחנו בדיוק במידה בה אנטישמיות נמצאת בעולם, והיא נמצאת, כפי שאתה יכול לקרוא כאן: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000735022
            ציטוט: "כמעט שליש מהנשאלים בממוצע מאמינים בכזבים אנטישמיים, אך יש מדינות שבהן שיעור האנטישמיות גדול כמעט פי שניים"
            בפרפראזה על דבריך, אני טוען שאנטישמיות אולי אינה מצב בו הנוצרים והמוסלמים באים לעולם, אבל זהו בהחלט תכונה שחלק ניכר מהם רוכש, והסקרים מדברים בעד עצמם. לכן הפבלוביות עליה אתה מצביע היא של מוסלמים ונוצרים (חלק ניכר מהם) . התחושה שלי (ושל יהודים בכלל) עליה אתה מלין היא אך ורק תגובה לפבלוביות של האנטישמים.

          • דינו הגיב:

            לק.א.- המשך:
            האמירה שלך "לאנטישמיות של ממש ישנם מרכיבים חברתיים ותרבותיים , לא רק פסיכולוגיים" – היא בהחלט נכונה אך כלל לא רלוונטית לדיון,
            כמו גם הקישור שאתה עושה בין השימוש של ממשלת ישראל בתופעת האנטישמיות לבין קיום האנטישמיות בעולם הנוצרי והמוסלמי , וממדי התופעה.
            שוב אני טוען (טענה עליה לא ענית עדיין) שאין קשר בין הדברים, והשימוש שעושה ממשלת ישראל באנטישמיות הוא לא טיעון תקף בדיון על ממדי האנטישמיות בעולם. זה פשוט לא רלוונטי..

            דבר אחרון: מכיוון שחלק ניכר מהביקורת על ישראל נובעת מאנטישמיות (ראה בבקשה שוב את הדברים של ברנדן או'ניל) אזי קשה לצפות ממשלת ישראל שלא "לקטלג כל ביקורת על מעלליה כאנטישמיות", בהרבה מקרים זה פשוט נכון, ומנסיוני בדיונים שכאלה – ב-90% מהמקרים ביקורת אנטי-ציונית אכן נובעת מאנטישמיות ולכן משלת ישראל לא מואשמת ב"האשמה כבדה" אלא מקסימום בתפיסת טרמפ נוח על תופעה קיימת

          • ק.א. הגיב:

            המחלוקת ביננו נובעת לא מהתעלמות שאתה מייחס לי מעובדות, אלא מהפרשנות השונה שיש לנו על "עובדות". הנה לך עובדה: הנטייה היהודית הנפוצה היא לקבוע (בפסקנות וגם בלהט רב ובאמוציוננליות מרובה!) ש"אנטישמיות" שהם נתקלים בה היא עובדה ועל עובדה פרטנית וכללית זו אין לתהות ואין להרהר בה, היא פשוט עובדה (מצערת או שאולי לא – משום שהיא מאחדת ומייחדת?) נטייה זו נשענת על חינוך מסויים שדוחף לפבלוביות שהזכרתי. כמו גם בדיון איתי גם אתה מתנסח (בפסקנות המוכרת) וקובע שאין קשר בין מדיניות ישראל ל"אנטישמיות" (שאנו הרי חלוקים עליה מראש) ומבקש ממני להתייחס לנקודה זו – כי אני "מתעלם" ממנה… אני מקווה שאתה מתחיל לראות שההבדל ביננו בא ממרקם נפשי שונה – שקשה לפתח אותו כשאתה מוקף בעסקנות יהודית כל חייך. בזה לא אמרתי שאין אנטישמים או אנטישמיות אלא שיש לפתוח את הנושא לדיון יותר אחראי במקום להרגיש פגוע משנאה או לחוש ב"כוונה זדונית"… בכל הרצינות והיושר: קשה לנסח תגובה של כמה משפטים שתצליח לגשר על הפער הנפשי ביננו. מדובר בתהליכים שלוקחים זמן.

          • דינו הגיב:

            יתכן וההבדל בינינו אכן נובע ממרקם נפשי שונה. העניין הוא להבין איזה מרקם נפשי רואה את המציאות בצורה נאותה.

            מכיוון שהמופעים הקשים ביותר של אנטישמיות בהיסטוריה התרחשו לפני קום מדינת ישראל, ומכיוון שאנטישמיות קיימת במקומות שאינם מושפעים כלל מקיומה של ישראל (נאמר – הונגריה או פולין) –
            הרי שהמסקנה המתבקשת היא שאין קשר אמיתי בין הדברים.
            אם קיים קשר כזה אזי הוא מתקיים כתירוץ אנטי-ציוני ותו לא.

            לגבי הנטייה היהודית עליה אתה מצביע -היא אכן קיימת והיא בהחלט מבוססת על מציאות. כפי שטענתי קודם – ההיסטוריה מדברת בעד עצמה ואני לא מצליח להבין כיצד אפשר לטעון אחרת.
            אני שואל בכל הרצינות: האם אתה מתכחש לכך שאירופה הייתה נגועה באנטישמיות קיצונית לאורך מאות שנים? לא "יש בורים" או "יש מטורפים" אלא שנאה ממסדית עמוקה בכנסיה, במלוכה, בחברה הנוצרית, למעשה בכל מקום. וגם כאשר פחתה השפעת הכנסייה – כולנו יודעים מה קרה.
            היהודים לא "חשים" פגועים וממציאים "כוונות זדוניות". ההיסטוריה מוכיחה שהכל אמיתי ואף יותר גרוע ממה שאנחנו בדרך כלל זוכרים. זה לא עניין סובייקטיבי או משהו המבוסס על נקודת מבט.
            האם אני טועה?

          • ק.א. הגיב:

            מה זה "צורה נאותה"? הרי הנכונות של צורה מתלבשת על, וקשורה עם, השיפוט שלנו. והשיפוט שלנו מותנה בנתונים הנפשיים כפי שאנו מעבדים אותם לפי ההרגלים שלנו. אין "נאותות" סתמית קיימת מבלי שיש סטנדרט פנימי (נפשי, חינוכי) שקודם לנאותות ושבעזרתו אנו יכולים לקבוע כי דבר מה הוא נאות או שלא. שוב, הפער ביננו (לדעתי) אינו על מה שהתרחש (אם כי גם כאן ניתן לשוחח) אלא ביחוד על כיצד אנו רוצים להבין את אשר התרחש (ומתרחש). באותו האופן ניתן לדבר גם על אותה ה*נטייה* היהודית שאתה טוען שהיא "מבוססת המציאות". אבל שוב זה שיפוט ולא מציאות. נכון הוא הדבר שהיו בעיות קשות עם העולם הנוצרי ונכון גם שלא כל הבעיות נפתרו אבל לשמר את הדברים הללו עד עצם היום הזה, בצורה ההיא, זה לא ראוי ולא נכון. לשיטתך אנו בוחרים לשרוץ במנטליות הזו ולחנך את ילדינו עליה לעולמי עולמים. אני טוען שבמנטליות הקיימת קשה עד בלתי אפשרי לנוע קדימה. אבל נדמה שאני במיעוט. הרוב מעוניין להישאר בזה. קשה להם להשתחרר מזה (חינוך?) אני חושב שזה תוכן לא בריא ומזיק, ולכן אינני מעוניין בו. זה תוכן שגורר אותנו למחוזות שאינם מדברים אלי מה שמביא לבסוף לתחושה של זרות.

          • דינו הגיב:

            אני מסכים שאמירה "ראיית נאותה של המציאות" היא חצי בעייתית.
            ומדוע רק "חצי"? מפני שלדעתי יש הבדל בין הכרה אובייקטיבית בעובדות (נאמר: ההיסטוריה וההווה של האנטישמיות בעולם הנוצרי והמוסלמי) לבין פרשנות של אותן עובדות, שהיא עניין סובייקטיבי לחלוטין.
            מבחינתי מה שיהודים חשים כלפי גויים והמגננה (שאתה מכנה "פבלובית") מפני אנטישמיות הם כורח המציאות ותו לא. אני מקבל את ההערה שלך שמדובר כאן בפרשנות שלי למציאות.
            הטענה שלי היא שלא אנחנו הם אלו "השורצים במנטליות" אלא האנטישמים שמתעקשים להמשיך בשלהם
            לכן הבעיה עדיין קיימת (אובייקטיבית, כפי שהראיתי במאמר על המצב העגום באירופה),
            ואם הבעיה עדיין קיימת אז אני לא רואה מקום לשינוי מחשבתי בקרב היהודים. וכאן הייתי רוצה להבין מדוע אתה חושב ששינוי מחשבתי כזה הוא נכון בהינתן ההמשכיות של הבעיה האנטישמית. זאת אומרת- מה השתנה?
            אם ישנן מדינות בהן יותר ממחצית מהתושבים מאמינים בכזבים אנטישמים, אזי הם אלו הגורמים לי "תחושה של זרות". זה לא משהו שאני מביא על עצמי..
            ואם אצליח להשתחרר מאותה תחושה- זה לא ישנה את העוינות/אלימות/ניכור שאני אספוג ולכן תהיה זו רמייה עצמית, לא?

          • ק.א. הגיב:

            יש חוסר פרופורציה משווע בין ה"אנטישמיות" (הריאלית, ולא הדימיונית…) שנהוג לצווח עליה באופן אוטומטי לבין הפאניקה הנפשית הקבועה שלכם שמושתת על אינדוקטרינציה ופולחן השואה (וכן על כוחנות-תעשייתית מתוחכמת)… [התגובה האוטומטית היא: שכל אדם רזה מזכיר מיד 'מוזלמן' , כל תנור מרובע יעורר בזכרון חזיון של 'משרפות', כל רעש של רכבת על פסים יזכיר ,טרספורטים, ועוד…] אני זוכר שצפיתי לא מזמן בראיון ישן של יאיר לפיד עם אחמד טיבי (חפש ביוטיוב) בו יאיר לפיד מתפלא שאחמד טיבי מכיר ויודע על הרגישות "המיוחדת" של ישראלים (יהודים) לנושא החרדתי-קיומי-השמדתי שהוטבע בהם … כלומר יאיר לפיד מודה בעצמו, במפורש, בפתולוגיה שלו. הוא מתוודה שם שהדבר כה חריף עד כדי כך ש "אי אפשר בכלל להבין אותנו (!) … בלי להבין את החרדה הקיומית שלנו". רק מה, לפיד אינו מסוגל לקלוט שבינתיים הפלסטינים משלמים מחיר יקר מנשא על ה"חרדות" הללו כבר 70 שנה ברציפות… כמה עוד אפשר לקנות את הדבר הזה? בכלל, מה עושים עם מישהו עם חרדות קשות? שולחים אותו לטיפולים. נכון, או לא? אלא אם כן יש לחולה הספציפי פריווילגיות מיוחדות שאסור לגעת בהן משום מה.

          • דינו הגיב:

            לטעמי אין שום חוסר פרופורציה כמו זה שעליו אתה מצביע.
            הראיתי לך שישנן מדינות באירופה בהן חצי ויותר מהאוכלוסייה מאמינים בכזבים אנטישמים וזה היה גם המצב טרם מלחמת העולם השנייה. הבסיס העמוק בחברה האירופאיות עליו צמח הנאציזם בהקשר היהודי שלו – עדיין קיים.
            לכן מה שאתה מכנה "פתולוגי" הוא תגובה יהודית טבעית, הגיונית ונכונה לאנטישמיות הפתולוגית של נוצרים ומוסלמים.
            אתה טוען שמדובר בחוסר פרופורציה מצד היהודים ואני טוען שיש חוסר פרופורציה הפוך, דהיינו בין ההבנה של השואה בתולדות המין האנושי והמסקנות ממנה (גם לגבי אנטישמיות) , לבין חוסר רצון של חברות שלמות להפנים ולהפיק לקחים. לכן הכחשת שואה היא בון-טון בקרב הימין הקיצוני באירופה ובארה"ב:
            לא רק שיש כאן "הרצחת וגם ירשת" (שימוש בטענה שהשואה היא פבריקציה כדי לעודד עוד אנטישמיות) אלא גם סירוב ילדותי להתמודד עם מעשה ידי חבריהם האידאולוגיים מפעם (הנאצים).
            מה שמעניין יותר הוא המצב בעולם המוסלמי ולכן התגובה של לפיד אינה מפתיעה כלל:
            https://www.youtube.com/watch?v=3BJp-SUam_4
            ניסיון להמעיט במשמעות השואה או בסכנה האנטישמית היום באמתלה הפלסטינית הוא פסול

  2. זה קרה גם ב״מדינת היהודים״ הגיב:

    תודה יונתן על האזהרה שלך. אבל כפי שאתה יודע העולם התיר כבר לדוד בן-גוריון לגרש את רוב האוכלוסיה הפלסטינית מבלי שינקוט בשום צעד ממשי נגד הנאכבה. זאת למרות שהגירוש היה מנוגד להחלטות האו״ם, וישראל זלזלה (וממשיכה עד היום לזלזל) בחוק הבינלאומי. התומכת הראשית בה היתה וממשיכה להיות — היום תחת משטר טראמפ — ארצות הברית.

  3. אלי ונטורה הגיב:

    ביום השואה המלא עד אפס מקום בהטפה לאומנית-ציונית, מרענן לקרוא את מאמר של יונתן פלד.

  4. עודד הגיב:

    לאלי ויין: – – בסדר, שיהיה… (ביידיש זה מצלצל טוב יותר: זאל זיין אזוי). ובא לציון גואל.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים