הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 באפריל, 2017 2 תגובות

גם תומך הרכושנות החזירית הגרוע ביותר שבתוכנו מודע היטב לעובדה שבעיית הפליטים הקשה לא תיפתר מעצמה. כדי שנגיע לפתרונות יצירתיים ומועילים נצטרך להשקיע המון מחשבה ואפילו מעוף, כך שכל תושבי דרום תל-אביב ושאר ריכוזי הפליטים ימצאו בהם עניין ואפילו תקווה. הטפת מוסר לתושבי השכונות העניים, המוזנחים והמקופחים לא תביא שום תועלת. כדי להביס את המסיתים (וזה אפשרי) יש לשתף את הוותיקים בבניית המערכת החברתית החדשה שאני מציע כאן. בנייה חברתית יוצרת חייבת לדחוק לקרן זווית את הגזענות, לחתור להענקת מעמד אזרח לכל פליט שהגיע לכאן, וליצור אלפי משרות לתושבים הוותיקים של שכונות העוני. גם לוותיקים יהיה כדאי לקלוט אלפי פליטים ולראות בהם שותפים לרנסנס שיפקוד את השכונות העניות שלנו.

levinsky-libילדים בספריית גן לוינסקי שבדרום תל-אביב (צילום: ספריית גן לוינסקי)

התוכנית הזאת איננה מבוססת רק על משאלת לב אישית; היא מעוגנת עמוק באידיאולוגיה חלופית לזו של בנימין נתניהו ואנשיו. היוזמה לכינון הברית בין תושבי השכונות לבין הפליטים מחייבת הקמת בסיס חומרי משותף ורק אחר כך תחדור המציאות החדשה לתודעה. קליטה מוצלחת והומאנית של כל הפליטים תצריך גיוס עובדים סוציאליים, מדריכי נוער מיומנים, עובדי השמה במקומות עבודה חדשים. הכסף שיהיה בכיסי הפליטים והקולטים ישמן את גלגלי הכלכלה באזורי מצוקה מובהקים. כשתקום הרשות המיוחדת להתערות הפליטים בחברה הישראלית היא תשקיע כסף רב בחינוך, ותוכל לגייס תקציבים בארץ ובחוץ לארץ. הסיסמה החבוטה "אור לגויים" תזכה לעדנה חדשה.

עלינו להסתגל לעובדה שהפליטים יחיו בינינו לזמן ארוך, רובם אפילו לנצח. לא נוכל עוד לקפח אותם, לרדוף אחריהם ברחובות ובחצרות הבתים ולחנך את ילדינו על המראות הנוראים של שוטרים שעוצרים פליטים קטנים בחדרי הכיתות ושולחים אותם למעצר. ההשחתה כאן היא נוראה, ונוכל למנוע אותה רק בפעולה קונסטרוקטיבית ויעילה. הפליטים אינם "זרים" אלא אחינו בני האנוש, שנקלעו לכאן בנסיבות טרגיות עבורם. אנחנו מבקשים למנוע מהם את הסבל ואת ההשפלה, ולבנות עבורם ועבור שכניהם הישראלים סביבה נאותה לחיים טובים. הרשות שתקום תיתן עבודה ומשכורות לאלפי בני השכונות. היא תאציל עליהם את הכבוד להיחשב לקולטי הגירה בשם מדינת ישראל. המהגרים יזכו בהדרגה לאזרחות מלאה, ובמקום ניגוד אינטרסים ישתלבו הצרכים של הקולטים עם אלה של הנקלטים. כל עובדי הרשות להתערות הפליטים יהיו עובדי מדינה בזכויות מלאות ויזכו להגנה מקצועית ולהטבות מיוחדות.

חישול הכלים למשימת הבנייה המוצלחת יהיה סבוך ומאתגר. גיוס התשתית הבירוקראטית יהיה קשה אבל אני משוכנע שיש בשכונות וליד יעדי הקליטה אנשים ונשים מבני השכונות, שיש להם מיומנות ונכונות לעמוד מול קשיים מה גם שיקבלו סיוע ואהבה מרבדים רבים בחברה שלנו. הפרויקט יעמוד במרכז העשייה החברתית אצלנו, ושיווקו בעולם ייצור נקודת מפנה ביחס אלינו. נתניהו ואנשיו, כולל כלבי האשמורת שירקו בפרהסיה על הורים שכולים, יהיו בעמדת התגוננות. דווקא תכנון ממלכתי וגיוס ציבורי הם שיצילו את החברה מתגרת ידה של "כלכלת השוק". המפלה הרעיונית של קברניטי הניאו-ליברליזם תבשר את תחילת מתקפת הנגד שלנו נגד החוגים השליטים. הרשות ואוהדיה יגייסו את משאבי החברה למען אידיאל הקליטה היפה. אפילו אנשי הספורט ירתמו את עצמם למערכה להצלת ישראל מאכזריות כלפי זרים. בני נוער מקרב הפליטים ינהרו לקבוצות הכדורגל השונות, כשחקנים וכצופים נלהבים. הרשות תפעיל מערכת רחבה של הסעות למגרשים ולמתקני האימונים, ותרכוש תלבושות וציוד ספורט לנזקקים. הקבוצות השונות יזכו בקהל אוהדים חדש וגדול, שיהפוך לחלק חשוב מהנוף הספורטיבי שלנו. בצד אגודות הספורט תפעיל הרשות הקולטת גם אנשי תרבות, קולנוע, תיאטרון ומחול. כך תוכחד העזובה החברתית והדלות הכלכלית של הפליטים וגם של ישראלים מהציבור הקולט.

גם מקרב האזרחים הערבים יבואו רבים לסייע בפרויקט, לבנות להיבנות בו. הפרויקט יהיה יוקרתי ומתגמל, ואנשיו יזכו לא רק למשכורות גבוהות יחסית אלא גם לבונוסים מיוחדים. גאוות החברה הישראלית תתבטא לא רק בהערכת ההישגים אלא גם בהערצה לדרך: אנשים משלנו טרחו, עיצבו קונספציה ויצאו להגשים אותה הלכה למעשה. גאוות היחידה תהיה נחלתם של הקולטים ושל הנקלטים. בחזון אני רואה את מיטב אנשי השמאל רותמים את עצמם למשימת הקליטה התרבותית. אולי מאיר שניצר ילמד קולנוע במסגרת הפרויקט, יהודה שנהב סוציולוגיה ואורלי נוי על יהדות איראן. בוגרי הפנתרים השחורים יכולים לספר על התסיסה העדתית בשנות השבעים ונציגים מהמגזר הערבי על כפר קאסם בשנת 1956 ועל יום האדמה בשנת 1976. גם מאבקי הנשים יכולים לרתק את האליטה של הפליטים. הרעיון שהוצג כאן הוא בהחלט חתרני ואין מקום לשפוט אותו על פי אמות מידה ציוניות. האזרחים החדשים לא יצטרכו לעבור הליכים של גיור; די לנו בזיקתם לחברה הישראלית, שתתבטא ברצונם להתאקלם כאן מכל הבחינות.

חרגנו כאן ממסורת ההטפות לטובת שיקולים של הישגים אישיים וחברתיים ושאיפה עזה להביא לקץ האשליות שניתן לפתור את בעיית הפליטים בכוח ובאטימות לב. הצעות טובות תמיד מביאות בחשבון את כל הצדדים. אם הממשלה תתנכל לתוכנית כזאת נבוא עימה חשבון. לא ניתן לחבל באינטרס הישראלי האמיתי לטובת הקלגסות הגסה העומדת בבסיס הניאו-ליברליזם. נתניהו מתנכל כל ימיו לאינטרסים החברתיים של תושבי ישראל, אבל הוא יתקשה להתנכר לאינטרס הלאומי. מקהלת גסי הרוח ואטומי הלב שמלווה אותו בתקווה לנגוס יותר ויותר נתחים ממנעמי השלטון, תיאלץ להתקפל. לא איכפת לנו אם הפליטים הם "יהודים" או לא. אם נקלוט אותם כהלכה נוכל להתגאות באזרחים חדשים למופת. את הנטל נהפוך לנכס, וזהו הישג עצום לאסכולה של בנייה חברתית הדוחה את ההתעמרות בחלשים.

הוראת העברית תהיה כמובן חלק חשוב מתהליך הקליטה. אין צורך במתנדבים מנוצלים אלא באנשי מקצוע טובים שירוויחו כסף טוב תמורת מאמציהם. לא רק הספסרים של ביבי יוכלו ליהנות מהעוגה הלאומית, אלא בעיקר עובדים יצירתיים, שלהם קראו פעם, בגאווה, "האינטליגנציה העובדת". הפרויקט לקליטת הפליטים  יתרום להקמה מחדש של מעמד העובדים המאורגנים ובעלי ההכרה המעמדית, ויזין מחדש את מנגנוני חברה הרווחה, בסיוע האיגודים המקצועיים. גם סופרים, עיתונאים ואנשי רוח ישמחו להימנות על המעמד החדש. אמא שלי קראה בכל שבוע את "דבר הפועלת", עיתון נשים אינטליגנטי במיוחד שהאמין ביכולתן האינטלקטואלית של הקוראות. את הימים האלה ניתן להחזיר רק אם ניצור בסיס חברתי לפריחת תרבות ייחודית של מעמד העובדים.

באין חזון ייפרע עם? אולי, אבל יש לנו חזון וגם אנשים טובים שיגשימו אותו.

  • פורסם בכל העיר, 28 אפריל 2017
תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. י.פ. הגיב:

    איפה כאן התכנית לא הבנתי. ואם יש תכנית בכדי לבצע אותה צריך קודם לכבוש את השלטון. הקומוניסטים בכ"ז צדקו

  2. בר עם הגיב:

    אכן במקום להטיף, צריך לפעול כדי שהקיבוצים ייקלטו 20,000 פליטים. בעיקר הקיבוצים במרכז. הפליטים יילמדו שם מקצוע יצרני ובהמשך יהיו חברי קיבוץ. קליטתם תוכיח שניתן לקלוט את כל הפליטים וגם תאפשר איחוד משפחות.

הגיבו לבר עם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים