הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 בספטמבר, 2017 12 תגובות

משרד האוצר – כתוב בעתון (הארץ, 6.9.2017) – "בוחן" קיצוץ בתקציבו של תיאטרון יפו בגין אירוע התמיכה בדארין טאטור, "המואשמת בהסתה לטרור". אולי זו ההזדמנות להציץ לעומק נפשה של המדינה הישראלית המצליחה לזהות "טרור" בכל מי שמתאבל על מי שנקטל בידי כוחותיה המזויינים של המדינה הזאת.

מילה אחת – "שהיד" – עומדת בבסיסו של כתב האישום המופרך לחלוטין נגד המשוררת העדינה והמוכשרת דארין טאטור. בדיאלוג המומחז בין התובעת במשפטה של טאטור לבין המומחה מטעם ההגנה ד"ר יוני מנדל שהוצג באירוע התמיכה ב-30 באוגוסט השנה – והעלה פרצי צחוק רמים – טוענת התובעת שמשמעות המילה "שהיד" או "שהידים" שבהן השתמשה טאטור היא "מחבל" או "מחבלים".

 

כיכר השהיד בכניסה לאום אל פאחם. קשה לקרוא אותיות בגודל שני מטר?

"היום טוענת הנאשמת כי בעת שאמרה 'ותלך בעקבות שיירת השהידים' התכוונה במילה 'שהיד' לקרבנות שנהרגו על לא עוול בכפם. אנו נבקש מבית המשפט שידחה טענה מיתממת זו מכל וכל", טענה התובעת אלינה קאפמן גם בסיכומיה שכבר הוגשו לבית המשפט נגד טאטור. ממרומי עמדתה בשירות המדינה הקדישה  קאפמן, שברור כי אינה יודעת ולו מילה אחת בערבית, פרק שלם תחת הכותרת "פרשנות המילה שהיד" ובו טענה כי "יש לדחות את טענתה [של טאטור] לפיה המילה 'שהיד' מוכוונת לקרבנות בלבד". את עד ההגנה ד"ר מנדל, אחד המומחים היהודים הבודדים לשפה הערבית, היא האשימה ב"חוסר אובייקטיביות" על כך ש"ביקש לתת למילה 'שהיד' פרשנות המוציאה מכלל אפשרות את הפרשנות של מפגע".

מסך וייז סמוך להיכל המשפט בנצרת

אלא שמי שמיתממת כאן היא מדינת ישראל הלא תמימה בעליל. נציגתה ייחסה "יסוד נפשי"  טרוריסטי כביכול למשוררת ותוך כדי כך חשפה את היסוד הנפשי המרושע העומד מאחורי עומק העיוות הבלשני המכוון והמגוחך כאחד. שהרי הגברת קאפמן היתה חוסכת לעצמה את הבהלה בנוסח "אמא'לה, שהיד!" אילו היתה מפעילה את אפליקצית "ווייז" בבית המשפט בנצרת. 250 מטרים משם בקו אווירי, מרחק חמש דקות הליכה, מסומן היטב אתר זיכרון גדול ומושקע לשלושת השהידים של נצרת שנקטלו בידי משטרת ישראל בשנת 2000 ובו תמונותיהם על עמודי שיש גדולים ולוח עם שמותיהם של כל 13 השהידים – קרבנות חפים מפשע – שמצאו את מותם בנסיבות שאיש לא נתן עליהן את הדין עד עצם היום הזה (ר' צילום). מצבות אבן קטנות יותר מציינות את מקום קטילתו של כל אחד מהשהידים האלה ברחבי העיר, אבל האיזכור הבולט ביותר הוא כיכר השהידים במרכז העיר, באיזור המתוייר וההומה ביותר, ממש מול כנסית הבשורה.

אם עדיין יש למישהו בעיה בהבנת השהיד כקרבן הוא יכול לבקר בכל אחת מהערים האחרות שהיו מטרה לאלימות המשטרה באוקטובר של שנת 2000. שלושה כיכרות שהידים יש באום אל פאחם, לזכר שלושת הנרצחים בהפגנות שם, ובראשון המילה "שוהדא" (שהידים) מתנוססת בגודל של מטרים אחדים בכניסה הראשית לעיר. בסרטון ובפוסט של דארין טאטור הוזכרו בבירור קרבנות המרצחים מישראל – משפחת דוואבשה והילד מוחמד אבו חדייר. שם התינוק שנשרף בבית דוואבשה היה עלי. אבל עוזריה של שרת התרבות מירי רגב בחרו לדווח לקוראי העברית ש"עלי" המוזכר בשיר של טאטור הוא… בן דודו של הנביא מוחמד. טוב גם מירי (מרים) היתה אחותו של משה רבנו לא? רלוונטי באותה מידה בדיוק.

העתונאי הבריטי ג'ונתן קוק, תושב נצרת, כתב כי "במה שנראה באופן חשוד כתבנית החוזרת על עצמה" התקפות קטלניות של כוחות הביטחון הישראליים על המיעוט הפלסטינים חוזרות על עצמן פעם בדור: כפר קאסם ב-1956, יום האדמה ב-1976, ואינתיפאדת 2000. ייתכן שמטרת ההתקפות האלה היא "ללמד את האוכלוסייה הפלסטינית לקח כללי ולהזכיר להם שאזרחותם היא על תנאי[1]", הוא מנחש.

הפארסה המשפטית האכזרית "מדינת ישראל נגד המשוררת דארין טאטור" וחיבורה ל"חוק הנכבה" נועדה כנראה להכין דוברי ערבית לאיסור על איזכור כלשהו לקרבנות. היועץ המשפטי של משרד האוצר כבר הצטרף למקהלה בשירות ההגמוניה היהודית המבוהלת כבייכול, ולקציר השהידים הבא באדיבות כוחותינו יצטרכו דוברי הערבית להמציא מילה יותר מכובסת.

[1] “Visible equality as confidence trick”, in Israel and South Africa, the many faces of Apartheid. Ed. Ilan Pappe, Zed Books, 2015

 

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. איתן הגיב:

    רק שלא יעמידו לדין את נתן אלתרמן , שכתב על מפגש בין חייל צה"ל (נער) עם זקן ערבי בעיר לוד, שהסתיים בניסוי כלים, כשדמו של הזקן הערבי מרוח על הקיר.

    חברו , יעקב אורלנד תיאר את המפגש עם העיר לוד אחרי מבצע "דני" כמפגש המזכיר לו את הפרעות בעירה טטאטייב בשנת 1905, עיירת הולדתו.

    רק שלא יעמידו לדין את אבא קובנר, שנדהם לראות כפרים ערבים חרבים ומנוסת תושבים,וכתב בזעם – "גרניקה על כל גבעה".

    כפי שזה נראה, אפשרי שיעמידו לדין את ישורון,שזעם בשירתו על הרס כל הכפרים הערבים בעמק
    החולה. ואף דרש, כל מי שגורש או נס מתוך פחד ובהלה מותר לו בתום המלחמה לחזור לבית בו נולד, בו נולדו הוריו והורי הוריו. על זעקת דרדרה שנהרסה ללא הצדקה עוד יעמידו את המשורר לדין, למרות שהוא כבר לא אתנו הרבה שנים. תהיה שירתו המצפן והמצפון שלנו.

    • אמיתי הגיב:

      יחי ההבדל הקטן.
      כל המשוררים שהזכרת מחו על עוולות שעשו חיילים תוך כדי מלחמה ובצדק.
      המשוררת שאתה כל כך מעריץ ,כותבת שיר שבו היא דורשת לעשות את העוולות
      הללו ברשות ובגאון.
      כי מה המשמעות של השורות?

      לֹא דַּי לִי בְּפִתְרוֹן שֶׁל שָׁלוֹם
      לֹא אוֹרִיד לְעוֹלָם אֶת דְּגָלַי
      עַד אֲשֶׁר אוֹרִידֵם מֵעַל מוֹלַדְתִּי.

      אם בא לך שיורידו אותך מעל מולדתך זה בסדר גמור איתן.רק רוצה להזכיר לך שזו לא
      מטאפורה.תן גיחה קצרה לסוריה לקבלת הדגמה חיה, בזמן אמת, למה מתכוונים
      כשאומרים 'עד אשר אורידם מעל מולדתי'.

  2. אמיתי הגיב:

    לרוב הקוראים אין שום בעיית בהבנת השהיד. וההיתממות אצלך מביכה על גבול הזדוניות.
    יכול להיום שבאבן שושן הערבי שהיד מתורגם לחלל אבל כשמאחורינו כמה אלפי שהידים מוצהרים,
    שהשוהדה שלהם תורגמה לרצח של חפים מפשע באוטובוסים מתפוצצים, במטענים ובסכינים, תרשי
    לנו, לחפצי החיים ובעלי השכל הישר , לחשוד בכוונת ה'משוררת' כשהיא כותבת 'ותלך בעקבות שיירת השהידים' .
    אין בדבריי משום תמיכה במעצרה, או בהגבלה שלה בגלל כתיבתה, אבל מכאן ועד האדרתה הדרך רחוקה. האסון של הערבים הוא 'אנשי רוח' מסוג דארין טאטור שממשיכים לטפח הזיות וחוסר פשרנות
    שמקבע אותם שנים בקורבנות נצחית.

    הנה שלוש שורות מהשיר המדובר שמספר הכל בתקציר:

    לֹא דַּי לִי בְּפִתְרוֹן שֶׁל שָׁלוֹם
    לֹא אוֹרִיד לְעוֹלָם אֶת דְּגָלַי
    עַד אֲשֶׁר אוֹרִידֵם מֵעַל מוֹלַדְתִּי.

    הדבר היחיד שמטריד ערבים מסוגה של טאטור זה לא שלום, ולא צדק, לא ברכה ולא שלווה
    העיקר שלא יהיו פה יהודים. בקיצור המופתי בתחפושת של משוררת. זה כל הסיפור.

  3. אלי אמינוב הגיב:

    לנו, לבני העם הכובש קשה להאמין שגם לבני עם הילידים שאת מולדתו לקחנו ושאת מאבקו להשיבה אנו רואים כטרור יש רגשות בדיוק כמו לנו. לנו יש אוסף של כינויים נשגבים לאלו הנופלים על מזבח
    השגת מטרות לאומיות ישראליות, החל ממגש הכסף, דרך הרוגי מלכות, גיבורי ישראל ,גיבורי האומה, המחרפים נפשם והמשליכים נפשם מנגד ועוד לתפארת המליצה, אך שלבני העם הכבוש איננו מוכנים בראש וראשונה להתיחס כבני אדם. מכאן צמח אותו מושג מרעיל ההופך כל פעילות, כוונה, או מעשה פוליטי אפילו של הפלסטינים לטרור. שהיד – זה טרוריסט מתאבד, מפגיו, זה טרוריסט פוליטי ומתבגרים שקצה נפשם בדיכוי, צבאי או משפחתי, המחליטים לנסות ולהתאבד( כמו 20% ממתבגרים יהודים על פי מחקר אחרון, מחוסלים כטרוריסטים בודדים. זו תוצאה של חינוך כעם סגולה הנמשך לאורך ההיסטוריה היהודית.

    • אמיתי הגיב:

      הערות
      1. אמינוב לידיעתך עד לאחרונה מעולם לא נשמע הצירוף עם פלסטיני ובהתאמה גם לא מדינה או ממלכה פלסטינית.ולכן גבב המילים על מולדת שנלקחה מעם מומצא עושה שקר עם ההיסטוריה והמציאות.אבל במזרח התיכון זו דרך חיים לגיטימית.
      2.אין לי שום עניין באיך הערבים קוראים לגיבורים או למתאבדים שלהם.זו סמנטיקה פנימית שלהם.הבעייה מתחילה כשאתה מאמץ את הסמנטיקה הזאת והופך שהידים רצחניים ,שאוהבים לקחת איתם השמיימה חפים מפשע, לוחמי חופש ועוד שלל סופרלטיביים.
      3. נראה קצת מוגזם אחוז המנסים להתאבד בחברה הישראלית ,אבל גם אם כך, המתאבדים הישראלים עושים זאת לבדם להבדיל מהמתאבדים מבני דודינו שאוהבים משום לגרום גם לאחרים למות איתם.

    • עלי הגיב:

      חצי מאוכלוסית ישראל הם מזרחיים ילידי המרחב אשר בוצע בהם טהור אתני !
      בשנת 1850 נערך מפקד אוכלוסין במחוז הנדח הטורקי ללא שם ובמפקד שערכו הטורקים נמצאו 200 אלף תושבים אשר טענו שהם תושבים קבועים של המקום. לא נראה לי שניתן לקרוא לתושבי המקום "עם ילידי פלסטיני".
      אם הילידות מעניקה זכויות יתר לפי הפירוש של המאמר נצטרך לבצע נדידות עמים של יותר ממליארד אנשים– וחכמי המרקסיזים יצטרכו לשנות את התורה כולה בשם זכויות היתר–
      נצטרך לפנות את ארה"ב את אוסטרליה את ניו זילנד את כל יבשת דרום אמריקה את המיעוטים
      הצבעונים באפריקה לבנים הודים ואחרים אשר התישבו באפריקה
      ובשם הילידות נצטרך להעניק לכל המיעוטים במדינות ערב את זכויותיהם להקים מדינה כמו הדרוזים העלואיים השיעים בתימן ובקאטר הכורדים הארמנים אשר נושלו ממזרח טורקיה… מרחב המחיה שדרשה ברית המועצות מפילנד ב-3 מחוזות בפינלנד אשר תושביהם הילידים גורשו.והודו וקשמיר
      ואם לכותבת מסמכים היסטוריים על קיומו של עם ילידי פלסטיני היא מתבקשת להציג אותם
      עד 1917 אין שום ספר שמזכיר עם פלסטיני וההנהגה הפלסטינית ב-1947 נקראית "הועד הערבי העליון" !

  4. עפרה הגיב:

    אמיתי – אכן "פתרון של שלום" פירושו השלמה והרכנת ראש כנועה מול כל הזוועות שאירעו ועוד מתרחשות לעם הילידי בחסות המולדת היהודית הקדושה. במובן זה דארין צודקת – אין סיכוי לפיוס שקרי עם גזענות אלימה.

    • אמיתי הגיב:

      אימצת צורת חשיבה מוסלמית .כידוע המונח שלום הוא לא כלי עבודה בארסנל הדיפלומטי איסלמי בדרך מדובר על כניעה ללא תנאים ובמקרים שאי אפשר להתגבר על היריב נוקטים בהודנה או תהדייה שהם הסכמים זמניים עד שהצד המוסלמי יתחזק ויצליח להפר את הסכם הפסקת האש.
      וכך בעינייך שלום הופך לכניעה ומה שריאלי זו רק האפשרות להכניע את היהודים ולהורידם מהאדמה כדברי המשוררת.כבר כתבתי ,אבל צורת המחשבה הזאת אצל שכנינו תוקעת אותם שנים במצבם ,כי כשאתה לא מסוגל נפשית להתפשר אתה לא משיג כלום.בשבעים השנים האחרונות היו מספר הזדמנויות שבהן יכלו הפלסטינים לקבל מדינה.לא על כל השטח אבל על חלקו הגדול מהחלטה החלוקה ב-47 דרך הצעות ברק אולמרט .הכל נופל על חוסר היכולת להתפשר .החלק הטראגי בסיפור שאת כנציגת שמאל מובהקת רק מחזקת את הגישה הזאת וכך מבלי משים רק
      מרחיקה את השלום המיוחל. אבל בעצם לך וגם ולדארין אין שום עניין אמיתי בשלום.כשמהמרים על הכל או כלום אפשר להשאר עם כלום.

    • עלי הגיב:

      מה דעתך לגוגל ערך כמו אמנת החמס
      שם כתוב בצורה ברורה שרק השמדה של 7 מליון יהודים היא הפתרון הסופי לבעיה הפלסטינית
      ועוד הצעה גוגלי את הערך "המופתי" שם תמצאי אמת אחרת ממה שספרו לך.

  5. אמיתי הגיב:

    הערות
    1. אמינוב לידיעתך עד לאחרונה מעולם לא נשמע הצירוף עם פלסטיני ובהתאמה גם לא מדינה או ממלכה פלסטינית.ולכן גבב המילים על מולדת שנלקחה מעם מומצא עושה שקר עם ההיסטוריה והמציאות.אבל במזרח התיכון זו דרך חיים לגיטימית.
    2.אין לי שום עניין באיך הערבים קוראים לגיבורים או למתאבדים שלהם.זו סמנטיקה פנימית שלהם.הבעייה מתחילה כשאתה מאמץ את הסמנטיקה הזאת והופך שהידים רצחניים ,שאוהבים לקחת איתם השמיימה חפים מפשע, לוחמי חופש ועוד שלל סופרלטיביים.
    3. נראה קצת מוגזם אחוז המנסים להתאבד בחברה הישראלית ,אבל גם אם כך, המתאבדים הישראלים עושים זאת לבדם להבדיל מהמתאבדים מבני דודינו שאוהבים משום לגרום גם לאחרים למות איתם.

  6. ק.א. הגיב:

    לי יש קשיים רציניים בהבנת הדבק שמדביק את החברה היהודית-ישראלית (או עכ"פ את רובה) והוא היודונאציזם (על גילויו השונים) המבעבע אצלהם 24/7/365. יותר נכון אני מבין שזהו המצב אך אני מתקשה לקלוט מה הם מוצאים בזה. שיהיו בריאים. חג שמח וכשר לכל בית ישראל.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים