הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 בספטמבר, 2017 20 תגובות

בכינוס לקראת ראש השנה היהודי שהתקיים במשרד החוץ ביום 6.9.2017, התפאר בנימין נתניהו כי "מה שקורה בפועל עם גוש המדינות הערביות לא קרה בתולדותינו גם כשחתמנו על הסכמים" (מתי טוכפלד, ישראל היום 7.9.17). לטענת נתניהו: "בפועל שיתוף הפעולה בדרכים שונות ברמות שונות עדיין לא חוצות את רף ההחצנה, אך מה שיש מתחת לרף ההחצנה גדול יותר מכל תקופה אחרת בתולדות ישראל". נתניהו כמובן אינו מסביר למה מדינות אלה אינן יכולות "להחצין" כלומר לחשוף את התחברותן לישראל, אך למי שמכיר את המזרח התיכון הסיבה ברורה: כל המשטרים האלה מצויים בשיווי משקל עדין בין הניסיון לשמור על שלטונם לבין החשש מזעם ההמונים. לא רק שההמונים יודעים שישראל היא האויב האמיתי, אלא שניתן לומר שאחרי דיכוי האביב הערבי, רגישות ההמונים למניפולציות של המשטרים הריאקציוניים, גדלה בהרבה. גם הטענה כי אלה יחסים חדשים הינה שקר גמור ההיסטוריה של האזור מצביעה על כך במפורש, בניגוד ל"פייק ניוז" שמספק ראש ממשלתנו. מטרתו האמיתית היא להשלות את תושבי ישראל, כי לא רק שהוא מצליח להשיג דברים שקודמיו רק חלמו עליהם, אלא שהישראלים ימשיכו לשכון לבטח בווילה המצויה בלב הג'ונגל.

אם נסתכל על המזרח התיכון כיום, מאה שנה לאחר תחילת הקולוניזציה של פלסטין, נוכל לקבוע בבירור כי ההתנחלות היהודית-האירופית בחבל ארץ זה, היא הגורם המרכזי שעיצב את האזור ובעיקר את המזרח הערבי. נקודת ההתחלה של בניית המבצר המרכזי של האימפריאליזם המערבי באזור היא 1917, בה הונחה אבן הפינה למוסד אותו מהווה מדינת ישראל. בשנה זו גמלה ההחלטה של המעצמה הבריטית לשמש כמעצמת אם לקולוניזציה הציונית, מה שהתבטא בהצהרת בלפור המפורסמת. אמנם ההתנחלות הציונית החלה מוקדם יותר, אך ללא מעצמת חסות אימפריאלית, לא הייתה לקולוניה הציונית כל סיכוי לשרוד.

הבריגדה היהודית. תצלום של יחידת הסרטים והצילום של הצבא הבריטי (1946-48).

מארכיון Imperial War Museums

את הרעיון לשימוש ביהודים לשם יצירת תשתית לשליטת האימפריה הבריטית במזרח הערבי העלו פקידים בריטיים כבר בשנות הארבעים של המאה ה-19, כאשר חלמו להשתלט על חלקים מהאימפריה העות'מאנית השוקעת. אולם, החלומות הקולוניאליסטים הבריטיים לא יכלו להתממש אז, כי בתקופה זו עדיין לא קמה תנועה קולוניאלית יהודית שתבקש את חסותה של מעצמה עולמית. התנועה הציונית שקמה ב1897, החלה לבקש מאז היוולדה את חסות המעצמות. הרצל ניסה לסירוגין לקבל חסות רוסית, חסות גרמנית, חסות בריטית וחסות עות'מאנית. אך בתחילת המאה החלה להתגבר התחרות הבין-אימפריאליסטית, תחרות שתביא מאוחר יותר – באוגוסט 1914 – למלחמת העולם הראשונה. לתנועה הציונית לא הייתה עדיין כל חשיבות והשפעתה על המוני היהודים הייתה זעירה. רק לקראת סיום המלחמה האימפריאליסטית הראשונה, כאשר עמדה בריטניה לכבוש את פלסטין, הוציאה האימפריה הבריטית את חלומות העבר מן המגירה ואימצה את תנועת התנחלות היהודית-אירופית להיות לה לנקודת משען בפלסטין.

הסכם סייקס פיקו שנחתם בסתר בין צרפת ובריטניה, ופורסם רק על ידי הבולשביקים אחרי מהפכת אוקטובר, עמד בניגוד להבטחות האימפריאליזם הבריטי לערבים בעת ארגון "המרד הערבי הגדול" נגד העות'מאניים, ב-1916-18. באמצעות ההבטחה למסירת האזור שיילקח מתורכיה לערבים, הוקם כוח צבאי ששימש כחיל עזר במלחמה לכיבוש המרחב. ההסכם בין מק מהון, מושל מצרים, לבין פייסל, שליט חיג'אז, הבטיח לאחרון שליטה ברוב האזור הערבי. חלקה השני של הקנוניה האימפריאליסטית הייתה הצהרת בלפור. ב-2 בנובמבר 1917, כשפלסטין הייתה עדיין תחת שליטת האימפריה העות'מאנית, האימפריאליזם הבריטי פרש כבר אז את חסותו האימפריאלית על המפעל הציוני. בהצהרה נקבע בעצם, כי אחרי שבריטניה תכבוש את המרחב, היא תשלב את הקולוניה הציונית באסטרטגיה הפוליטית שלה. במרכזו של המרחב האימפריאלי שכנו תעלת סואץ והים האדום, הנתיב למושבות הבריטיות במזרח אפריקה שעל חוף האוקיינוס ההודי. פיצול המַשְׁרֵק הערבי והשלטת יסודות פיאודלים ריאקציוניים על חלקיו, הבטיחו את פיגורו ואת אי יכולתו לעבור רפורמה אגרארית, תיעוש ומהפכה דמוקרטית. משפחת ההאשמים הפכה לעמוד התווך השני במבנה שהקימה בריטניה באזור. לימים הפכו שושלת ההאשמים בממלכת עבר הירדן (וממלכת ירדן) והמפעל הציוני לבעלי ברית אסטרטגיים. מאוחר יותר כשתקום מדינת ישראל, אחד מתפקידיה המרכזיים יהיה לשמור על חלוקת העולם הערבי, על המשטרים הריאקציוניים המופקדים על חלקיו ולהמשיך למנוע את איחודו. כלומר, כדי ליצור במזרח הערבי ווילה עבור היהודים היינו חייבים להמשיך ולטפח את הג'ונגל שיצר האימפריאליזם.

עד 1940 היה המפעל הציוני בפלסטין כלי שרת מסור של השלטון הקולוניאלי. המיליציה שהקים "ההגנה" פעלה בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון של המנדט. ב-1936 פרץ בפלסטין המרד הערבי שנמשך עד 1939. קצין הביון האנגלי וינגייט הקים יחידות קומנדו מתוך "ההגנה" שמטרתן הייתה להוות חוד חנית בדיכוי המרד. מ"פלוגות הלילה" של וינגייט יצא כוח המחץ של המיליציה הציונית, הפלמ"ח. החברות הכלכליות שהקים המפעל הציוני היו לנשק חשוב בשבירת השביתה הכללית.

בתקופת מלחה"ע השנייה הנהגת הקולוניה הציונית העמידה את עצמה לרשות המאמץ המלחמתי של האימפריאליזם הבריטי, גייסה כוחות שהשתלבו בצבאו ("הבריגדה היהודית"(, ושלחה מספר אנשים שהוכשרו למשימות ריגול והוצנחו באירופה הכבושה. באותו זמן, הפלג הפורש מההנהגה הציונית לח"י התחבר לאימפריאליזם היריב, גרמניה שתחת השלטון הנאצי. הארגון הפורש השני, אצ"ל, ביקש עוד בשנות ה-30 להתחבר לאימפריאליזם היריב האחר, איטליה הפשיסטית.

במהלך מלחה"ע השנייה שקיעתה והתפוררותה של האימפריה הבריטית נעשתה ברורה לעין וההנהגה היהודית הסבה את פניה לארה"ב, שירשה את האימפריה הבריטית. המניעים של ארה"ב להשתלט על מרחב המזרח התיכון היו שונים מאלה של בריטניה. להשתלטות ארה"ב על האזור היו שלוש סיבות עיקריות. הראשונה: מילוי החלל הריק שסילוקה של בריטניה היה משאיר במפת הסדר האימפריאליסטי העולמי. ההמונים במרחב היו עשויים לשאוף ולתפוס את השלטון למורת רוחה של ארצות הברית שראתה חובה לעצמה לחסום תהליך כזה. סיבה שנייה: השליטה במרחב נועדה להפעיל לחץ על המדינה הסובייטית בתוך המערכת שהתנהלה אחר הסכמי יאלטה ופוטסדאם. וכמובן הסיבה השלישית החשובה והידועה: העובדה שבמשרק נמצא מלאי הנפט הגדול ביותר בעולם. למשטר הציוני נועד תפקיד של מצודת השמירה על ההפקה הסדירה של הנפט הזה לטובת ההון הפיננסי האמריקאי והבינלאומי.

ההכשרה הצבאית שקיבלו חיילי היישוב הציוני וקציניו הן בתקופת המרד האנטי קולוניאלי ובמשך המלחמה העולמית, והניסיון המעשי שעברו בהדרכת הפיקוד הבריטי הפכו את "ההגנה" לכוח צבאי בעל עדיפות אסטרטגית וטקטית באזור. במלחמת 1948 ל"הגנה" הייתה גם עדיפות מספרית הן על קבוצות הגרילה של הפלסטינים והן על צבאות המדינות הערביות. היה ל"הגנה" יתרון גם באיכות הכוחות והפיקוד שהוכשרו ע"י הצבא הבריטי, ועדיפות ברורה בטיב ובכמות של ציוד הלחימה. הקרמלין, נאמן להזדהותו עם המפעל הציוני, סיפק לארגון ההגנה, דרך המדינה הצ'כוסלובקית, מטוסים, כלי נשק רבים ותחמושת.

מאז הקמתה ב-1948 מתפקדת מדינת ישראל כמנגנון צבאי שיש לו מדינה. הצבא ושירותי המודיעין הם עמוד השדרה שסביבו מסתדרים המבנים הממלכתיים השונים, לרבות הכלכלה והחברה. והרי כך נגזר על המדינה הזאת להתקיים. סיבת הקמתה הייתה כדי לשמש אבן ראשה של הסדר האימפריאליסטי במשרק. כל קיומה בנוי על היותה מבצר שמירה מרכזי על האינטרסים של האימפריאליזם. הכוח הצבאי שלה הוא סיבת קיומה היחידה. זאת משום שהמדינה היהודית אינה רק תוצר של התנועה הציונות אלא גם תוצר האינטרסים של אותן מעצמות, שמילאו או קיוו למלא תפקיד דומיננטי בעיצוב המזרח התיכון לטובתן ולניצול משאביו הטבעיים. בתחילה כאמור היה זה האימפריאליזם הבריטי שבחיקו התפתחה ההתיישבות היהודית ועם שקיעתו, במשך ואחרי מלחמת העולם השנייה, הפכה ארה"ב לבעליו של הנכס האסטרטגי הקרוי מדינת היהודים.

הצורך בנכס זה נובע מן העובדה שהוא מצוי במזרח התיכון, המכיל אוצרות נפט עצומים, בעוד ארצות האזור אינן יכולות לשבור את מעגל הקסמים של עוני, נחשלות, העדר תיעוש ודמוקרטיזציה, המשרתים את מנגנון אספקת אנרגיה זולה לארצות המפותחות ובמקום שאוצרות הטבע ישמשו את אזרחי המדינות המפיקות אוצרות אלה. תפקיד ישראל באזור הוא לשמר את המצב הקיים ובעת הצורך להעניש את המשטרים או הכוחות הרוצים לשנותו. בשל תפקידה זה נהנית ישראל מסיוע מסיבי של ארה"ב, ואף מתמיכת מעצמות אחרות הנהנות מהמשך המצב הקיים. זו הסיבה שלמרות שישראל היא מעצמה צבאית המחזיקה בכל סוגי הנשק להשמדה המונית, כימי, ביולוגי וגרעיני, המקיימת מדיניות אפרטהייד הגובלת בג'נוסייד מול הפלסטינים ואשר מעולם לא החמיצה הזדמנות לשימוש בכוח צבאי, היא ממשיכה ליהנות מתמיכת ממשלות המדינות המוגדרות דמוקרטיות.

תיאור מוסמך וברור של עקרונות השליטה והאסטרטגיה המופעלת על ידי ישראל, נתן האלוף (במילואים) שלמה גזית, לשעבר מפקד אגף המודיעין בצה"ל. על פי גזית:( ידיעות אחרונות, 27 באפריל 1992):

"משימתה העיקרית של ישראל לא השתנתה כלל [מאז נפילת ברית המועצות] ונשארה בעלת חשיבות עליונה. המיקום הגיאוגרפי של ישראל בתוככי המזרח התיכון הערבי-מוסלמי קבע שגורלה של ישראל הוא להיות השומרת הנאמנה של היציבות של כל המדינות שמסביב לה. [תפקידה] להגן על המשטרים הקיימים: למנוע או לעצור את התהליכים של רדיקליזציה, ולבלום את התפשטותה של הקנאות הדתית הפונדמנטליסטית. למטרה זו תמנע ישראל שינויים שיתרחשו מעבר לגבולותיה [אשר] ייתפסו כבלתי נסבלים, עד לנקודה שבה [עשויה ישראל] לחוש נאלצת להשתמש בכל כוחה הצבאי, למטרת מניעה או עקירה של שינויים כאלה"

במילים אחרות, על פי גזית, ישראל בסך הכול דואגת ליציבותם של המשטרים הערבים. לדעתו של האלוף במילואים, בהגינה על המשטרים במזרח התיכון, ישראל מבצעת שירות חיוני ל"מדינות התעשייה המפותחות, שכולן דואגות לקיום היציבות במזרח התיכון". הוא טוען שללא ישראל, המשטרים הקיימים באזור היו מתמוטטים מזמן והם נשארים על כנם רק הודות לאיומיה של ישראל. כך ממשיכה ישראל להיות לווילה בג'ונגל בו סובלים ההמונים במזרח הערבי. השאלה העומדת היום על הפרק היא האומנם תצליח ישראל, באמצעות הברית המשודרגת כביכול עם השליטים הריאקציוניים האזוריים, לשמור על מעמדה המרכזי ועל מצבם הנחות של המוני האזור.

תגובות
נושאים: מאמרים

20 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    המסקנה ש "ישראל" שלובה באימפריאליזם (מלידה) היא כמעט טריויאלית. חשוב להבין שלא מדובר כאן על דיעה פוליטית אלא בהבחנה עובדתית ללא כל קשר להשקפת עולם או נטייה זו או אחרת. הבחנה זו גם עובדת במישורים רבים – כלכלי, צבאי, טכנולוגי, תרבותי, ארגוני – מה שהופך אותה למובנת בעליל. ניתן לתמוה בשאלה האם היתה לה בכלל אפשרות אחרת, כלומר לבחור לעצמה אופי שונה מנקודת המוצא? היו ישראלים שהסכימו (בלב דואג) לקבל סאדיזם ציוני לפרק זמן מוגבל (אולי רק בכדי להקים את המדינה המיוחלת). מאוחר יותר רוב הישראלים כבר נסחפו באינדוקטרינציה והנארטיב הזה ממלא את נפשם וזהותם. בנתיב חולני זה מדינת ישראל מחוייבת לשוות לעצמה, כלפי פנים, חזות פנטסטית-הירואית וכלפי חוץ לתפוס בעלות על העם היהודי והיהדות. מבחינת המנגנון השלטוני זו אולי שיטת עבודה קרה, סופר-יעילה, חסרת כל חשיבות מצד עצמה אבל מבחינת העם מדובר בחינוך לשיגעון הגובל בטירוף ממש. כמה זמן יוכל הברדק המעוות הזה להמשך ובאיזה מחיר? ישעיהו ליבוביץ הכריז שמאז 67 הוכרע שישראל הפכה למסגרת של אלימות יהודית בעם אחר, היום ברור שזה הוכרע לא מעט קודם. חג שמח וכשר לכל בית ישראל.

    • אמיתי הגיב:

      התבלבלת בחג.
      לפני ראש השנה יהודים מאחלים האחד לשני שנה טובה.
      אז שתהיה לך שנה טובה ולכל בית ישראל.

      • ק.א. הגיב:

        לא התכוונתי לראש השנה (זה יצא תזמון מקרי) אלא לעובדה הקבועה והמתמשכת שבאופן הזה העם הזה חוגג את עצמו. חג שמח וכשר לכל בית ישראל.

  2. עלי הגיב:

    אמינוב טוען שלפני 1917 לא היתה נוכחות יהודית בארץ ישראל וזה לא מדוייק משום שיושבי הערים היו ברובם יהודים והיהודים היוו 20% מהאוכלוסיה.
    בויקיפדיה בערך "הקונגרס הציוני הראשון " מתוארים חילוקי דעות בהנהגה הציונית פלג אחד רצה בהתישבות מסיבית וחלק אחר בו תמך הרצל תמך ברעיון של ציונות מדינית כלומר השגת ערבויות בין לאומיות לנוכחות היהודית בארץ ישראל. כיום אנחנו מבינים שהרצל טעה משום שמדינות דואגות לאינטרסים שלהן בלבד. בהצהרת בלפור תמכו כל משרדי החוץ של המדינות האירופאיות וחלק ממשרדי החוץ האירופאים יצאו בהצהרות דומות. אמינוב מסתיר שההחלטה לתת מנדט בריטי להקמה של מדינה יהודית ניתנה על ידי חבר הלאומים.הקולוניאליזים היחיד בארץ ישראל היה של הבריטים היהודים יצרו חברה נבדלת מהחברה הערבית והיהודים לא שלטו במשאבים של הארץ ולא ניצלו את הערבים ואלו 2 תנאים הכרחיים כדי לכנות את ההגירה היהודית כקולוניאליסטית. בהתחשב בעובדה שהציונות החלה את דרכה ב-1897 ותוך זמן קצר לכדה בעקר צעירים לרעיון הציוני היא הישג גדול ..סטפן צוויג מתאר את הלווית הרצל שבה השתתפו עשרות אלפים מכל חלקי אירופה ואת האבל שחשו
    היהודי

    • אלי אמינוב הגיב:

      לעלי: מעולם לא טענתי שלא היו יהודים בארץ לפני הכיבושהבריטי. יתרה מזו ציינתי גם שההתנחלות הציונית החלה לפני מתן החסות הבריטית, אלא שלדעתי לולא החסות הבריטית לא הייתה ההתנחלות הציונית מחזיקה מעמד,והמרד הפלסטיני האנטי קולוניאלי היה פוגע קשה בשלטון הבריטי ומתגבר בקלות על ההתנחלות הציונית.

      • דינו הגיב:

        לאלי אמינוב: אין שום סיבה לכנות הגירת יהודים לפלסטינה כ"התנחלות".
        זאת אומרת, מבחינה טכנית המילה "התנחלות" במובן המקורי שלה יכולה להתאים, בדיוק כפי שמעבר דירה מכפר-סבא להוד-השרון יכול להיקרא "התנחלות של משפחת לוי בהוד-השרון". אבל הקונוטציה השלילית של המילה "התנחלות" מאז שנות השבעים אינו רלוונטי למעשה הציוני המקורי.
        מלבד זה, לא ברור לי איך מרד פלסטיני" היה פוגע קשות בשלטון הבריטי" אם הבריטים לא היו נותנים חסות לציונות.
        אם קיים שלטון בריטי אזי הוא היה מגיב למרד. נקודה. ה"חסות לציונים" באותו זמן אינה רלוונטית.
        בכל מקרה חשוב לזכור ש-400 יהודים נהרגו במהלך המרד, בדיוק כמו שב-1834 פרעו הערבים ביישובים יהודיים בחברון, צפת וירושלים תוך כדי המרד נגד שליט מצרים מוחמד עלי. מקרים דומים קרו שוב ושוב באירופה, והמגמה של מוסלמים ונוצרים כאן היא ברורה: "בדרך להפגנה עוצרים בשטייטל".
        אמינוב והשותפים לדעותיו נוטים לשכוח שהיהודים היו שק חבטות במשך מאות שנים (גם של המוסלמים הכורעים היום לכאורה תחת נטל ה"קולוניה הציונית") והיה ממשיך להיות קורבן אלמלא הייתה מדינת ישראל קמה.

  3. עלי הגיב:

    המשך.. אמינוב מוזמן לעיין בנאומו של שר החוץ הבריטי מטעם הלייבור בווין אשר אמר שהאינטרס הבריטי הוא בתמיכה בערבים בארץ ישראל ולא ביהודים כמו כן טען בווין שלעשרות אלפי העצורים היהודים במחנות בקפריסין ולכל ניצולי השואה אין קשר לישראל…
    הבריטים פרסמו את הספר הלבן ב-1936 אשר סגר את שערי ישראל בפני הנרדפים היהודים באירופה ובכך גזרו דין מוות למאות אלפים וזו היתה הוכחה לתנועה הציונית שהבריטים לא התכונו להקים מדינה יהודית.
    הטענה של אמינוב על שיתוף פעולה בין בריטניה לציונות במלחמת העולם השניה היא טענה שערורית הגובלת בהכחשת שואה ברור שליהודים היה אינטרס לתמוך בבריטניה משום שהנאצים והמדינות הפאשיסטיות באירופה הכריזו מלחמה כנגד היהודים ורומל עמד בשערי מצרים..
    הטענה שישראל תמכה במשטרים הדיקטטורים במדינות ערב היא טענה מגוחכת אבסורדית
    בהתחשב ב-5 המלחמות שישראל לחמה במשטרים האלה צריך לזכור שהמשטרים הערבים תמכו בברית המועצות במלחמה הקרה וישראל המרה על המערב וזו הסיבה שהמערב תמך בישראל..
    ישראל דאגה לזרימת הנפט ?? טענה מגוחכת בהתחשב באמברגו הנפט שנקטו מדינות ערב בגלל ישראל..(וצרפת הטילה אמברגו נשק

  4. אמיתי הגיב:

    השאיפה היהודית לחזור לארץ ישראל היא עתיקה ולא ניתנת להכחשה.המימוש התבצע בעזרת
    מעצמות אזוריות ועולמיות שסייעו לעיתים גם מאינטרסים אנוכיים שלהם קוראים לזה פוליטיקה.בשורה התחתונה יש ליהודים בית לאומי בארצם העתיקה.מדינת ישראל היא
    אכן וילה בג'ונגל ,מוצלחת מתקדמת ומושא לקנאה בכל המדינות מסביב.
    עד פה העובדות.

    ללא מודעות לכותב ולסביבה הפוליטית סביבו הייתי מנחש שמאמר זה הוא המשך טרחני של הפרוטוקולים של ציון.כי מה השורה התחתונה של המאמר ? ישראל פה ובגללה סובלים המוני הערבים במזרח התיכון .שהרי ללא היהודים השיעים היו חיים בשלום עם הסונים.הנוצרים הערבים מאוהבים בערבים המוסלמים חמאס והרשות היו צמד חמד וכו' גן עדן היה יכול להיות במזרח התיכון ללא היהודים.כל מי ששנאתו לישראל עדיין לא סימאה אותו מבין את חוסר הקשב למה שקורה בעולם הערבי והמוסלמי . נדמה לי שהכשל העיקרי קשור לידיעת שפות.קורס בסיסי בשפה הערבי יעזור לתת פרספקטיבה והבנה יותר טובה על המציאות.

    • על מי אתה עובד? הגיב:

      הגיון יהודי (אמיתי): בגלל שיש קונפליקט בין שיעים לסונים אז ניתן (בכיף) להתפרנס מברדק כוחני ואז להתמם ולהתחבא מאחורי מתיחות עתיקה בין אגפים שונים בדת אחרת. אחלה. כולה מדובר בגויים מסריחים. נכון חמודי?

      • אמיתי הגיב:

        נשגב מבינתי להבין את הקשר בין מה שכתבתי ולבין מה שהגבת.
        לא מדובר על ניצול המתח בין העדות,השבטים,והדתות בעולם הערבי
        אלה על האשמה המופרכת במאמר,שישראל אשמה בכל הצרות והחוליים בעולם הערבי.
        כיוון שאני רואה את הערבים בגובה העיניים, לא היה עולה בדעתי להשתמש בביטוי גויים מסריחים.

        • לא היה עולה? וואלה. הגיב:

          "לא היה עולה בדעתי להשתמש בביטוי גויים מסריחים" … אולי לא היה עולה בדעתך להשתמש (תלוי בסיטואציה) בביטוי אבל בהחלט היה עולה בדעתך לחשוב על זה! או אולי בוורסיה דומה (במקום גויים מסרחים אז ערבים מסריחים). אם היית אדם ישר היית מודה בזה.

          • אמיתי הגיב:

            בוחן כליות ולב רגיש שכמותך .אבל למה להשתמש בשורש ס.ר.ח
            כל הזמן ,יש תארים נרדפים שהם לא פחות מלבבים.

      • דינו הגיב:

        יהיה נחמד לדעת מה אתה מציע למדינת ישראל לעשות *היום* לגבי הקונפליקט בין שיעים לסונים.
        אולי כבודו מציע התערבות צבאית כלשהי? תמיכה אקטיבית באחד הצדדים?
        הרי אפילו הסיוע הרפואי שישראל מספקת לסורים מתפרש כתמיכה ישראלית בדאע"ש ובאל-נוסרא.
        אשמח גם להבין איך בדיוק ישראל "מתפרנסת" מהקונפליקט הנ"ל, או לכל הפחות – איזה דיבידנד מיוחד מפיקה ישראל ("בכיף!") ממנו? מה משמעות המילה "בכיף" באמירה שלך?
        סיום תגובתך "כולה מדובר בגויים מסריחים. נכון חמודי?" אינו הגיוני ואינו ראוי.

        • לא היה עולה? וואלה. הגיב:

          לשניכם: בתגובתי ציינתי את המילה (פועל) היתממות. והנה אתם מיתממים. אנחנו??? שנאה? התפרנסות ממלחמות? מה פתאום. אנחנו רואים ערבים בגובה העיניים (רק דרך כוונות). מה פתאום – לא היה עולה בדעתינו, גם לא לרגע. מזכיר לי כשהתחתנתי, הקרובים הסבירו לי שאני צריך לתת כסף לרב המחתן וכך עשיתי. אולם מייד שהושטתי את הכסף אמר לי הרב, מה פתאום אין צורך – רק כסף לנסיעות, לא יותר. בטח שהוא לא צריך יותר – אם אתם חושבים שהכסף (או חלקו) נשאר אצלי אתם טועים.

          • דינו הגיב:

            יכולת לתת לרב המחתן את הוצאות הנסיעה ולא שקל יותר. אם נתת יותר הרי שזה באחריותך/אשמתך הבלעדית.
            לגבי היחס שלנו לערבים: בהינתן שערבים ומוסלמים התעמרו ביהודים במשך מאות שנים, שיתפו פעולה עם הנאצים (שת"פ אמיתי, לא כמו הזוטות של האצ"ל והלח"י), גירשו את אזרחיהם היהודים, תקפו את ישראל מספר פעמים, סיגלו אנטישמיות בסגנון גבלס והביעו אינספור פעמים את רצונם הברור בהשמדת ישראל – אני לא מבין על מה בדיוק אתה מלין. למעשה אתה הוא זה שמיתמם.
            נראה שאתה לא שותף לדעתו של אמינוב לפיה ישראל היא האשמה במצב המדינות סביבה, והטענה שלך היא שאנחנו לא ממש במצב של אבל על מצבן. יש לי תחושה שאם המצב היה הפוך אז גם הערבים סביבנו לא היו בדיוק יושבים שבעה, ולכן העניין סימטרי לחלוטין.
            לגבי "התפרנסות ממלחמות" אני רק תוהה אם יש לך טענה דומה כנגד רוסיה (ובריה"מ לפניה), שכן כמות הנשק שהיא הזרימה לאזור גדולה עשרות מונים מכמות הנשק (הקטנה מאוד, אם בכלל) שישראל הכניסה למדינות ערב

          • אמיתי הגיב:

            חויות קשות …. אין ספק בכך !
            אבל איך זה קשור לנושא ?

  5. דינו הגיב:

    המאמר של אלי אמינוב מכיל סלט של עובדות היסטוריות עם תבלון של המצאות ועיוותים שאין להם בסיס. למשל:
    – האמירה על ההמונים במדינות ערב ש"יודעים שישראל היא האויב האמיתי".
    כל בר דעת יודע שהצרות של העולם הערבי אינן קשורות לישראל והטענה לפיה שילובה של ישראל האזור מפריע לערבים לבצע "רפורמה אגרארית" היא פשוט הזויה.
    גם האמירה "אחד מתפקידיה המרכזיים (של ישראל) יהיה לשמור על חלוקת העולם הערבי" היא הפוכה למציאות, והוכחת לזה היא הפיקציה שנקראה "האומה הערבית" שחוברה לה יחדיו ע"י הדבק הערבי הידוע, הלא הוא השנאה לישראל.
    הזיגזג של הבריטים בין הערבים ליהודים בפלסטינה הוא עוד הוכחה לכך שהתאוריה של אמינוב לא עומדת במבחן ההיסטוריה. והתיאוריה קורסת עוד יותר עם הטענה "סיבת הקמתה הייתה כדי לשמש אבן ראשה של הסדר האימפריאליסטי במשרק" , כאשר בפועל נטשה בריטניה את היישוב היהודי בפלסטינה (והיישוב נטש את בריטניה) כמה שנים טובות לפני 1948… הרי לא יתכן שהקולוניה (לכאורה) סיפקה את המצופה ממנה לאחר שסיימה להיות קולוניה *עבור המעצמה שהקימה אותה*.
    הקינוח הוא האמירה האבסורדית לפיה מדיניות ישראל גובלת בג'נוסייד.

  6. יוסי ברנע הגיב:

    אלי אמינוב כותב על כיבוש "פלסטין", אבל לא הייתה מדינה בשם זה וגם לא חבל ארץ או מחוז בשם זה. זה לא אומר שלא התפתחה זהות פלסטינית, אולי כן ,בעיקר הודות לסכסוך. והערה שנייה, כל מדינות העולם החדש נוצרו ע"י מעצמות קולוניאליסטיות אבל אין אחד שיצדיק להחזיר את האדמות לילידים בתהליך דה קולוניאליסטי של החזרת הילידים לשלטון על חשבון צאצאי הפולשים.

  7. אמינוב עדיין מטפח את ההזייה הטרוצקיסטית הגיב:

    על 'אחדות ערבית' תחת 'המהפכה הערבית' מבית מדרשם של מנהיג ה'אינטרנציונל' הטרוצקיסטי הרביעי או החמישי-שישי מישל פאבלו ושות'.

    קצת מצחיק לקרוא את אוסף דברי ההבל האלה מפרספקטיבה של שני דורות.

  8. דינו הגיב:

    אשמח אם אלי אמינוב יסביר כיצד קיומה של מדינת ישראל מפריע למדינות האזור לנצל את רווחיהם העצומים מהפקת נפט כדי "לשבור את מעגל הקסמים של עוני, נחשלות, העדר תיעוש ודמוקרטיזציה". מדוע לטענתו הן אינן יכולות לעשות זאת וכיצד מדינת ישראל קשורה לזה *בפועל*?
    עיראק למשל היא המדינה השלישית בעולם מבחינת רווחי הפקת נפט, והסכומים האדירים נכנסים היישר לקופת המדינה. כך היה לפני הפלישה האמריקאית וכך גם אחרי הפלישה.
    אני ממש סקרן לדעת כיצד מדינת ישראל הפריעה לסדאם חוסיין בעבר וכיצד היא מפריעה לממשלת עיראק היום? כנ"ל לגבי ערב-הסעודית, כווית ועוד..
    את מי מדינת ישראל הענישה וכיצד? מדוע אמינוב לא מצביע על "המענישים" האמיתיים באזור? (איראן וערב-הסעודית).
    אגב, ענקית הנפט הרוסית לוקויל זכתה ב-2009 במכרז הנפט הגדול ביותר בעיראק, ועל-פי ההגיון של אמינוב הייתה אמורה ישראל לתקוף את עיראק בערך שעתיים לאחר המכרז מפני שלא זכו בו חברות אמריקאיות.
    אמינוב מציג האשמות מופרכות שאין להן שום קשר למציאות, ועובדה היא שהוא מציג רק טענות ללא תיאור הדרך בה הדברים מתבצעים בפועל.

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים