הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 בנובמבר, 2017 2 תגובות

 כדי להבין את התקופה בה אנו מצויים וכדי לחשוב על פתרונות לבעיות להן היא גורמת, אני מציע סקירה של המהפכות הגדולות בהיסטוריה האנושית, שיצרו שינוי דרמתי באורחות חיי האדם. 

נתחיל במהפכה החקלאית, בה עבר האדם מדרך חיים של לקט-צייד, לדרך חיים של חקלאי, המייצר את מזונו. המהפכה הבאה – התעשייתית – התרחשה אלפי שנים מאוחר יותר, ובה חל מעבר מעבודה חקלאית לעבודה תעשייתית. תהליך זה לווה במעבר של בני אדם מהכפר אל העיר, ככל שרמת התיעוש בחברה נתונה עלתה כך פחת מספר העובדים בחקלאות.  היום רק אחוזים בודדים מאוכלוסיית העולם התעשייתי העובדים בחקלאות. היום, כמאתיים וחמישים שנה לאחר המהפכה התעשייתית, אנו מצויים במהפכה נוספת – המהפכה המדעית-טכנולוגית – ובה יותר ויותר עובדים נפלטים מהתעשייה, ועוברים לענף ההיי-טק. יחסית לשתי המהפכות הקודמות, מהפכה זו מתרחשת במהירות בלתי נתפסת. מה שמעלה את האפשרות שזו מהפכה מתמדת, וקשה יהיה להגדיר את התחנות השונות שלה.

מקור ICAPlants

עד המהפכה העכשווית, ראינו תמיד חלוקה מעמדית בין בעלי הכוח הכלכלי, מול מחוסרי הכוח. ראינו את העבדות, את הפיאודליזם ואת הקפיטליזם. בכל השיטות היו בעלי הכוח הכלכלי תלויים בעבודתם של חסרי הכוח הכלכלי. אחד מהמאפיינים החשובים של המהפכה התעשייתית היה, שהעובדים החלו להבין שיש להם כוח מול המעסיקים, התלויים בעבודתם, ושבעזרת התארגנות הם יכולים להיאבק על זכויותיהם. בשיא המהפכה התעשייתית הופיעה התנועה הסוציאליסטית, על כל ענפיה, שניהלה את מאבקי העובדים על זכויותיהם.

מאידך, אחד המאפיינים המרכזיים של המהפכה המדעית-טכנולוגית, הוא ביטול התלות של בעלי הכוח הכלכלי בעובדים. אנו נמצאים בתהליך שיביא לכך, שבעזרת האוטומציה והבינה המלאכותית, אפשר יהיה להחליף את העובדים כמעט או בכל פעולות עבודתם! זה יקרה לא רק בתעשייה, אלא בכל ענפי העבודה, כולל ההיי-טק.  המכשירים והמכונות עזרו לנו לייצר דברים שבלעדיהם אי-אפשר לייצרם; הם עזרו לנו להקל על עבודתנו; הם אפשרו ייצור המוני; הם הביאו לשיפור דרמתי בטיפולים הרפואיים; הם מאפשרים לנו תחבורה מהירה; הם מאפשרים תקשורת שקודם לא היתה קיימת וכו'. אנחנו מצויים בתקופה בה הגולם קם על יוצרו! המכונות עוברות מעזרה לאדם, להחלפתו! הן גורמות למצב בו האדם יהיה מיותר…

זה מצב שכבר היום גורם למשברים חברתיים קשים, שאם לא ייעשו השינויים הנדרשים, שום מדינה לא תוכל לעמוד בהם. יותר ויותר בני אדם נפלטים ממעגל העבודה, או נאלצים לעבור לעבודות פחות מכניסות. זה גורם להם להרגיש שהמערכת הקיימת אינה משרתת אותם ואף פוגעת בהם. רוב הפוליטיקאים לא מודעים או לא מתייחסים לשינויים המתרחשים כעת, ויואצו בעתיד. היחלשות התנועה הסוציאליסטית ותהליך פירוק מדינת הרווחה, מחמיר את מצבם של אלה שאיבדו את מקור פרנסתם וביטחונם בעתיד.

זה הרקע להיבחרותו של טרמפ לנשיאות ארה"ב. הוא מבקש לגרש את המהגרים, המתחרים על העבודות הפשוטות ונתפסים כמי שאחראים לשחיקת השכר. הוא מבקש להקל על התעשיינים, בכך שיוריד מהם את הפיקוח הסביבתי והבטיחותי, וכך, לכאורה, יוזיל את היצור התעשייתי.  זה גם הרקע לעלייתן של מפלגות ימין ולעלייתן של תנועות דתיות פונדמנטליסטיות. בני אדם הנפגעים מההתפתחות המהירה, עם השינויים שהיא מביאה, מנסים לשמר את הסדר הישן והבטוח.

כדי להימנע מפגיעה בעובדים, ולהקל על תהליך השינוי הבלתי נמנע, עלינו לעצור את תהליך פרוק מדינת הרווחה. בנוסף, עלינו להעלות ולהיאבק למען הרעיון של "משכורת בסיס לכל". כל אדם יקבל מהמדינה שכר חודשי בסיסי, בין אם יעבוד או לא. אם יעבוד, זה יתווסף לשכר העבודה שלו, אם לא יעבוד, קיומו יובטח. כאן יכול להיות אינטרס משותף לנפגעי המהפכה המדעית-טכנולוגית ולבעלי ההון הזקוקים לקונים לתוצרתם. כך גם תחזיר המערכת הפוליטית את אמון האזרחים ותמנע מהם לפנות לפתרונות שרק ירעו את המצב. עובדים תמיד היו גם צרכנים. הרובוטים שיחליפו את בני האדם בעבודות לא יהיו צרכנים. הכסף שייחסך מעבודתם יכול לשמש לתשלום שכר בסיס לכל.

תהליך ההתפתחות האנושית-מדעית-טכנולוגית יוצר פרדוקס קיומי. המאמץ האדיר להיטיב את חיי האנושות מביא להפיכת החיים לחסרי תוכלת. עולה השאלה האם ניתן יהיה למצוא טעם לקיום האנושי שאינו פונקציונאלי? הרי אנחנו מגדירים עצמנו בפונקציות שאנחנו ממלאים ואלה גם נותנים לנו את טעם קיומנו, בעיני עצמנו ובעיני הסובבים אותנו. עבודה, לימודים, חיי המשפחה, אמונה דתית או אידיאולוגית, פעילות חברתית ו/או תרבותית, פעילות ספורטיבית, פעילות פוליטית וכו'. כל אלה מגדירים כל אחד מאתנו וגם מקנים משמעות לחיינו. כאשר המכונות יחליפו אותנו בכל או כמעט בכל הפונקציות הללו, תעלה שאלת טעם קיומנו.

הפונדמנטליזם הדתי נראה בעיני כריאקציה למהפכה המדעית-טכנולוגית בה אנו מצויים. בתקופה של שינויים בלתי פוסקים, להם גורמת המהפכה, חזרה לערכי הדת הישנים, נותנת תחושה של יציבות וביטחון. כך גם הימין הפוליטי, הדבק בערכי העבר. כל אלה אינם מוותרים על היתרונות של המהפכה מדעית-טכנולוגית, אבל דוחים את השינויים שהיא מביאה באורחות חיינו. בעיני רוחי אני מדמיין את המנהיגים הדתיים מפסיקים לגרור אותנו למלחמות העבר, מסתגלים לשינויים ועוזרים לנו למצוא טעם לא פונקציונאלי, אלא רוחני לחיי האדם וכך מחזירים את הדת להיות מרכיב מרכזי בחיי האדם העתידי, כפי שהיתה בעבר.

תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. אסתר בן חור הגיב:

    שלום עמוס
    נראה לי ששכחת מהפכה נוספת. מהפכה שהתרחשה ב40 שנים האחרונות. שלא כקודמותיה התרחשה המהפכה הניאו-ליברלית בשקט מוחלט ומאחורי הקלעים, מה שמסביר את חוסר ההתנגדות למרות מספר הקורבנות העצום.

    ראה בהקשר את סיפרו של דיוויד הארווי 'קיצור תולדות הניאו-ליברליזם'

  2. ק.א. הגיב:

    מדברים כיום (בצדק) על "ריאקציה" למהפכה המדעית-טכנולוגית אך אינני משוכנע שדבר כזה אכן מתרחש באמת. הסימנים הם שהמגמה הקיימת (התמכרות לחומרנות, לתועלתנות-נקייה, לכוחנות לשמה, לאימפריאליזם כלכלי-צבאי, לאינטליגנציה מלאכותית) רק נמשכת ואילו הציבור ממשיך לטמון הראש בחול ולהפוך לאטום-רגשית ולאדיש (שלא לומר למסומם). התגליות החדשותיות האחרונות, על אלימות מינית הנפוצה בקרב בעלי הכוח וניצול המעמד שלהם למען תאוות נפשעות אינן צפויות להביא לשינוי ממשי אלא רק (אולי) לשינוי טקטיקה מצדו של הממסד. ההגיון אומר שמתישהו הציבור יצטרך למרוד אבל אין לדעת מתי זה יקרה ובאיזה נסיבות. קשה לראות כיצד הדת חוזרת להיות מה שהיתה בעבר (אגב מה היא היתה?)… אם היא תחזור אז אולי בתור אלמנט שטחי או אופנתי, ללא משמעות רוחנית ערכית של ממש. לא נראה שגוגל ואפל (והתאגידים הדומים, שהם הממשלה האמיתית) יסכימו בקלות לתת לבני האדם לפתח רוחניות שאינה בבעלותם או בשליטתם. הממסד הדתי גם הוא מושחת והיה צריך לפתוח את הפה מזמן… לפי שעה הציבור ממשיך להיות אדיש לגמרי. הלוואי ואני טועה.

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים