הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 בדצמבר, 2017 5 תגובות

ביום חמישי שעבר התעלמתי מכל המצוקות האמיתיות והמדומות, והסתובבתי בעיר ובאוטובוסים כדי לראות כיצד תושבי עירי חוגגים את הבשורה הגדולה מוושינגטון. אחרי הכול, ראינו את ראש הממשלה זורח כולו כמו מושל במדינת אלבאמה בשנות הארבעים, נוכח השחורים הנרדפים בעיר הבירה ברמינגהם. מובן שבנימין נתניהו אשם באסוציאציה הזו, שנובעת לא רק מדמיוני הפרוע לשִמצה. אלא שבעירנו, שבה נוגעים הדברים ושעליה דנים עתה מיליוני בני אדם בארשת פנים חמורה, לא ראיתי אפילו שמץ של עליצות. בארבע שעות של שוטטות ראיתי בעיקר אנשים ונשים זעופי פנים. בקו 18 וקו 77 איש לא דיבר על הנשיא דונאלד טראמפ או על הכרזתו המטורפת, שעלולה לזרוע מוות והרס באזור.

הנשיא טראמפ במוזיאון ישראל, מאי 2017 (מקור: שגרירות ארה״ב בתל אביב)

בכניסה לאצטדיון טדי ביום שישי שעבר הזכיר לי המשורר ואיש המעשה (היה במשך שנים מנהל חברת החשמל בעיר) יגאל בן-אריה, את הפסוק מספר ישעיהו א' "מי ביקש זאת מידכם, רמוס חצריי". בערב בטלוויזיה ראינו את טראמפ שהוא מעין כורש לעניים, מפוטם ומרוצה בעצמו כרגיל ונתניהו היה פתטי. שני אישים לאומנים וחסרי אחריות, ניסו להאציל לגיטימציה על דיכויו של עם שלם. רק התקווה שעדיין מקננת בלב מנחמת אותנו במקצת.

אני מאמין ששניהם, נתניהו וטראמפ, לא יכהנו בתפקידיהם הרמים עד סוף שנת 2018. הנשיא פגע באינטרס האמריקאי וקומם נגדו את כל העולם; הוא פגע גם באינטרס הישראלי ובזה של תושבי העיר. כל העולם התקומם נגד הנשיא ו-14 חברות מועצת הביטחון של האו"ם דרשו לגנות את הצהרתו. לשפל דיפלומטי כזה טרם הגיעה ארצות הברית ואפילו בסביבתו של הנשיא מנסים לרכך את משמעותה של ההצהרה.

ההתנהלות הזו מזכירה את הסכם "השלום" שמנחם בגין כרת עם לבנון ב17 למאי 1983. הוא לא היה מבוסס על המציאות באזור וגם לא על יחסי הכוחות בלבנון עצמה. נשיא לבנון באשיר ג'ומאייל נרצח באכזריות, ההסכם התאדה אל שמי המזרח התיכון ונשארנו עם פארסה ליכודניקית טיפוסית. לא היה שום קשר בין דברי הרהב והמליצות הריקות לבין המצב בשטח. ישראל הייתה זקוקה אז, והיא זקוקה גם היום, למדיניות המבוססת על צניעות, על הכרה במגבלות הכוח ועל מערכת נבונה של יחסי חוץ. לשים את כל הביצים בסל של טראמפ? זה יותר גרוע מפשע, זו טעות (כפי שלמדנו מהמדינאי הצרפתי שרל-מוריס טליראן).

בגלל נתניהו ישראל מזוהה היום עם כוחות האופל בזירה העולמית. ניתן בהחלט לקבל את הביקורת בדיעבד על כותבים ותיקים מהשמאל, שתמיד הזהירו שהמשך הכיבוש יביא לנתק לא רק עם מערב אירופה אלא גם עם ארצות הברית. באמת טעינו באפקט המיידי ואישית אני מוכן להכות על חטא. הטעות הנקודתית הזאת איננה משנה את התחזיות לעתיד. לא רק שטראמפ יודח אלא שגם מדיניותו תפשוט רגל. הקרע בין ממשלת ישראל לבין הציבור הליברלי בארצות הברית, עם רוב הקהילה השחורה ועם רוב היהודים שאינם מוכנים להשתעבד לציר נתניהו-טראמפ יעלה לכולנו ביוקר. תמיד חשבתי שאין לסמוך רק על ארצות הברית, ושיש לבזר את צירי היחסים של ישראל כדי שיכילו גם ארצות אחרות בעולם. ושינגטון הוכיחה שוב, שאין לסמוך עליה בתור "מתווך הגון" (honest broker) והתנהלותו של טראמפ חיזקה עוד יותר את תדמיתה הגרועה של ממשלתו. טראמפ הוא אויב הקידמה החברתית לא רק בתוך ארצו אלא מחוצה לה. יש סימביוזה רעיונית בין שני האישים, וגם על זה מבוססת הברית שביניהם.

הבטן הרכה של הימין בשתי הארצות היא שחיתות המידות של רוב מנהיגיו. בישראל פשה הריקבון בכל המערכות, הממשלתית והמוניציפאלית, ונתניהו מסתבך בקורי העכביש שהוא עצמו טווה. חברי מרכז הליכוד האינטרסנטים, שרבים מהם מנסים בכל כוחם לנצל את קרבתם לממשל כדי להתעשר, לא יצילו את ראש הממשלה. גם בחוגו הקרוב של טראמפ ישנם מושחתים רבים, ולרשות שיטת הממשל האמריקאית עומדים מנגנוני בקרה ופיקוח רבים. ריצ'רד ניכסון היה הרבה יותר מתוחכם מטראמפ, ובכל זאת הודח בשנת 1974. החרפת העימות עם העולם המוסלמי איננה מקובלת על הציבור הליברלי בארצות הברית. יש רק לקוות שהנמנים עליו יטרחו ללכת לקלפי בבחירות הבאות לנשיאות.

ההצהרות המתלהמות של נתניהו מזכירות לנו את ההכרזות של מנחם בגין ("הארץ תשקוט ארבעים שנה") שבהן האמין המנהיג הרגשן בכל לבו. אם נצליח לשפוט את נתניהו באמות מידה אובייקטיביות, ניאלץ להודות שהוא השיג את ליטרת הבשר שלו מהבית הלבן. בזאת אפילו שיילוק של ויליאם שייקספיר לא הצליח. אבל הניצחון הפרטי שלו על המפא"ניקים שאולי רדפו את אביו, פרופ' בן-ציון נתניהו לא יניב פירות כלשהן, גם לא בשנים הקרובות. ביבי הפוליטיקאי נוחל הישגים לטווח קצר, אבל אין לו ראייה צלולה ומפוכחת של הצפוי לנו בעתיד.

את ההחלטות של נשיאים, ראשי ממשלות, שרים ופקידים בכירים, יש לשפוט על פני שתי אמות מידה: א. האם ההחלטות ודרך הביצוע שלהן תואמות את המוסר והאתיקה שלנו ולא ימיטו אסונות קשים על מיליוני בני אדם?  ב. האם ההחלטות הן נבונות ומימד הפרובוקציה שבהן לא יסכל את הכוונות שעומדות בבסיסן? בחינה מדוקדקת של הצהרתו האחרונה של הנשיא טראמפ ושל ספיחיה, יביאו אותנו למסקנה חד-משמעית: הנשיא וראש ממשלת ישראל משחקים באש, כמו הקיסר נירון ששרף את רומא.

כיוון שבכל הקשת הפוליטית הציונית, מהבית היהודי ועד מרצ, איש לא התקומם בצורה נמרצת נגד הכרזת טראמפ, אין לנו אלא לִצפות בתוצאות בחרדה גוברת והולכת. אין לנו אפילו את הפריבילגיה לשבת ביציע ולהתגאות בצדקת דרכנו. השלכות המדיניות החדשה יפגעו גם בנו ובבני משפחותינו. אין צורך כמעט להוסיף לטיעון הזה את עמדתו המחפירה של ראש העיר, ניר ברקת. הוא אימץ כצפוי את העמדה הלאומנית הקיצונית ורק אותה הוא מייצג, לא את תושבי העיר המתונים והנבונים שלא עלצו ברחובות העיר ולא חגגו את "משק כנפי ההיסטוריה".

מנקודת ראותם של קובעי סדר היום העולמי, הפלסטינים אינם אלא הערת שוליים זעירה לעומת העימות המטלטל שבין הסונים לבין השיעים באזור. גם על אש קטנה ימשיכו לבעת אותנו מיליוני הפלסטינים תחת הכיבוש ובמחנות הפליטים. אנחנו יושבים כאן, לא בוושינגטון ולא בקליפורניה. הפתיל האיטי של הבעיה הפלסטינית יבער עמוק באדמה, בעירתו תתנהל ברחש כמעט בלתי נשמע כמו לחישת נחש וסופה של פצצת הזמן שתתפרץ כמו רעידת אדמה מתחת לרגלינו.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. אמיתי הגיב:

    חיים ברעם תנוח דעתך לא תתרחש שום רעידת אדמה .כל הסיפור הפלסטיני הוא מומצא והוא ידעך בקול ענות חלש. עוד כמה עשרות שנים, אחרי שהפלסטינים ייבלעו בתוך אחיהם( כי באמת אין בהם שום ייחוד יחסית לערבים לבנונים או ירדנים )יסתכלו עלינו בהשתהות ,איך בכלל התייחסנו לחבורת השקרנים שהמציאה לעצמה היסטוריה פיקטיבית וניסתה לרשת את העם היהודי במולדתו ההיסטורית.שהרי מעולם לא היה עם פלסטיני עד שהיהודים החלו לשוב למולדתם ומעולם לא הייתה ארץ ,מדינה או ממלכה ששמה פלסטין ולשום אומה ירושלים לא שימשה כבירה חוץ מהיהודים.
    וההוכחה היא ההתייחסות להכרת ירושלים כבירת העם היהודי.יהודים לא צריכים הצהרות כאלו וגם לא צריכים להפגין איזושהי שמחה מאולצת.זה שלנו כמו שהשמש זורחת כל בוקר.יהודים מזכירים את ירושלים בתפילות כמה פעמים ביום מזה אלפי שנים.בני דודינו צריכים לצאת להפגנות אלימות כי איך יאמינו להם, אם הם לא יצרחו את השקר על ירושלים המוסלמית שהיא גם בירת פלסטין,שלא מוזכרת בכל הקוראן אפילו פעם אחת.

    • זחיחות ואטימות הגיב:

      "חבורת השקרנים שהמציאה לעצמה היסטוריה פיקטיבית"
      כדאי להיזהר מאד כשמתחילים לקרא לאחרים פיקציה (גולדה)… זה לפעמים יכול לחזור כבומרנג.

      "זה שלנו כמו שהשמש זורחת"
      הפרופ לייבוביץ כבר הסביר – למי שרק רצה להקשיב – שלשום עם אין שום זכות על שום ארץ (או עיר).
      "שלנו" – משמעו בעלות קניינית. אבל בעלות היא מושג משפטי…. משפט דורש קיום מערכת חוקתית – וכי איזו מערכת משפטית נועדה לדון ולפסוק על "בעלות" מסוג זה? גם המושג "עם" כלל אינו משתלב במערכת משפטית משום שעם אינו יש-פיזי אלא יש מסוג אחר (תודעתי).

      • אמיתי הגיב:

        אתה עסוק בהתפלפלות משפטית ואקדמית ואני מדבר איתך על אמת פשוטה.
        האמת היא שהעם היהודי הוא היחיד באלפי השנים האחרונות שארץ ישראל הייתה ארצו ובירתו הייתה ירושלים.עברו פה באיזור הרבה כובשים אבל אף אחד מהם לא קרא לישראל ארצו או הפך את ירושלים לבירתו. לקנות את הסיפור השקרי של המכונים פלסטינים זו הונאה עצמית.לצערי באתר הזה יש אנשים שלא מרפים מהשקר הזה. אפשר לדבר על המציאות כיום ואיך פותרים את הבעייה של שתי אוכלוסיות עויינות שגרות באותו תא שטח אבל זו בורות שאין כדוגמתה לדבר על האוקסימורון -"ירושלים הפלסטינית" .

  2. ק.א. הגיב:

    מסימניה של המחלה: "בארבע שעות של שוטטות ראיתי בעיקר אנשים ונשים זעופי פנים" – – – זוהי ההבעה של הטירוף הישראלי. לאחר עשרות שנים של השרייה בתעמולה מטורפת חילחל טירוף הדעת לנפשם של מרבית הישראלים. כיום הם מסתובבים ברחוב חצי-מוטרפים, חצי-מותשים. תפקודם היומי יושב על זרמי עומק של טירוף הנובע מהזנחה אנושית, מאטימות לערכים האנושיים ומהתמסרות ארוכת שנים לססמאות המטורפות ומחזות האימה שבהם הם חוגגים את עצמם (מיום לידתם). במסגרת העצמאות המדינית שקיבל העם הזה מה הוא עשה, ועושה, עם הכוח הזה שניתן לו? והתשובה: מחוסר תוכן אנושי אחר הוא דבק בפאשיזם יהודי (יודונאציזם) ובטירוף. כל זאת היא בחירתו של העם הזה מרצונו החופשי ואין הוא שואף כלל לשנות מצב זה. מצד אחד – לא טוב לו במצב הזה. מצד שני – אין לו תוכן אחר וזוהי זהותו.

  3. שובל שפט הגיב:

    הבעייה היחידה עם התחזית שלך היא…המציאות. ובכן, שום דבר מהדברים שתיארת לא יתרחש ככל הנראה. הכרזת טראמפ תוביל תוך כמה שנים להעברה של שגרירויות לא מעטות לירושלים. חזית ההתנגדות שמובילים האיחוד האירופי ומדינות ערב תדעך לאיטה. אנחנו נשאר אמנם עם הכיבוש והבעייה הפלסטינית, אבל הפלסטינים יתחילו להבין כרגיל באיחור שהם משלמים מחיר מדיני על דרישותיהם הבלתי סבירות ועל סרבנותם לכל יוזמת שלום. לכן, אפשר לצפות שתוך כמה שנים יחודש התהליך המדיני בתנאים טובים יותר עבור ישראל. גם התחזית הפרסונלית שלך לגב י טראמפ ונתניהו רחוקה מן האמת. נתניהו לא יובס ככל הנראה בבחירות. הסיכוי היחיד לסלק אותו מהשלטון הוא החקירות אבל גם במקרה זה הסיכוי שאיש ימין כמו סער או בנט יהיה ראש ממשלה איננו נמוך. לגבי טראמפ עוד מוקדם לדעת אבל התמונה בכלל לא פשוטה.

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים