הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 בדצמבר, 2017 3 תגובות

לאורך השנים השוו רבים את חברת התרופות "טבע" לספינת הדגל של התעשייה הישראלית. מעולם לא היה דימוי זה נכון יותר מאשר עם קריסתה. כמו הטיטניקפאר התעשייה של מפעלי הספנות בבלפסטגם כש"טבע" שוקעת, אלו המעמדות הגבוהים שקופצים אל סירות ההצלה עם מצנחי זהב, בעוד שוכני הסיפון הנמוך נאלצים להיאחז בקרשים.

דרושים עצבים של ברזל כדי להסתכל בעיניים של מפוטרי טבע. הרי לא אצלם נפלה ההחלטה להשקיע 40 מיליארד דולר בקניית החטיבה הגנרית של חברת התרופות "אלרגן, אקטוויס ג'נריקס" כאשר מתברר שמדובר בכלל בחטיבה פושטת רגל. כאשר דווקא מי שלא לקח חלק בקבלת ההחלטות שהובילה לקריסה צריך לשים לב ללקחים המבנייםולא רק האישייםהנובעים משקיעתה של טבע:

מסקנות על תעשיית התרופות: העובדה כי למרות הנזקים הגלויים והברורים של משטר הפטנטיםבעיקר הנטל הכבד על מערכות בריאות בכל העולם בשל עלות התרופותהעולם ממשיך לאפשר התנהלות זו מוצאת חיזוק נוסף בגורלה של חברת "טבע" ומראה כיצד במקום לחזק חדשנות, משטר הפטנטים מוביל לבליעתן של חברות קטנות על ידי תאגידי הענק, ולחוסר יכולתן של החברות הגנריות לשווק תרופות לשוק, כיוון שהן ממתינות לתפוגתם של הפטנטים שנים רבות. במצב זה טבע לא יכלה לשחק במגרש של תאגידי הענק האמריקאים והאירופאים, ובניסיונה לגדול קרסה.

מסקנות על מבנה הטבות המס: מדינת ישראל החליטה להיטיב עם מעסיקים גדולים, ו"טבע" במשך שנים לא שילמה מס. ראוי שנשאל מדוע? מדוע לעודד השקעות שאין להן הצדקה כלכלית, מדוע להעדיף מעסיקים גדולים על פני עסקים קטנים ומקומיים? ומדוע לא לקחת מאותן חברות מס ולהשקיעו בציבורבבריאות, ברווחה, בתשתיות, כפי שנלקח מכול האזרחים?

מסקנות על תרבות הבכירים והממשקים בין הון שלטון: הדירקטורים ב"טבע" קיבלו כל אחד עשרות אלפי שקלים בחודש עבור השתתפות בכמה ישיבות. זוהי משכורת שרובנו רק יכולים לחלום עליה. ועל מה? האם מישהו מהם ישלם את מחיר הכישלון? ישתמש בכסף העצום שצבר על מנת לתמוך בעובדים שנזרקים עכשיו? עברה של ישראל מוכיח שרוב הסיכויים שלא. אך מעבר לכך, אנחנו אמורים לשים לב לתופעה נוספת, והיא תרבות הדירקטוריונים.

קחו לדוגמא את גליה מאור. אדם עשוי לתמוה כיצד מי שהייתה בין האחראים העיקריים למשבר ויסות המניות בשנות השמונים, ומאוחר יותר להסתבכות בנק לאומי בסיוע להעלמות מס של אזרחים אמריקאים, עדיין דמות רצויה בדירקטוריונים שונים. וכיצד בכלל אדם יכול להיות בדירקטוריונים כל כך רבים ולהתעמק במצבה של כל אחת מהחברות? להבין באמת מה המשמעות של החלטותיו לפני שהוא מרים את היד בעד השקעות עתק, שהתבררו ככישלון קולוסאלי.

את כל החגיגה הזו, לא רק שהמדינה לא הפסיקהאלא שעודדה בפטור ממס ובהשקעות. עתה היא נדרשת לחלץ את הספינה השוקעת, ויש לוודא שהמדינה תשקיע יותר בחילוץ העובדים המפוטרים. אל תדאגו לספינה. זו כנראה נדונה לשקיעה, אך בניגוד לטיטניק, אסור שתיקח איתה את העובדים.

שקיעתה של "טבע" נושאת מסר מעבר למשק הישראלי, ולא פחות חשובמסר אל השוק הפרוע של חברות התרופות המונע מחולים רבים תרופות היכולות לשפר ואף להציל את חייהםשוק התרופות גדל בעידודה של ממשלת ארה"ב, תוך שזו עושה שימוש בכוחה כדי לכפות את ההסדרים המיטיבים עם חברות אלו על הסחר העולמי כולו. כךבמקום שפטנט על תרופה יפוג לאחר שנים קצרות, הוא מוארך פעם אחר פעם, לפעמים תוך שימוש בתירוץ כי נעשה שיפור בתרופה. כל עוד החברה נהנית ממונופולמחירי התרופות עליהן יש פטנט מאמירים, והחברות הגנריות לא יכולות להוציא מוצרים מתחרים לשוק. בו בזמן, קנייני התרופות הגדולים בארה"ב שינו את מדיניותם לאחרונה והצליחו להוריד את מחירי התרופות הגנריות (אלו שאין עליהן פטנט).

הסיפור של טבע מכיל את האבסורד הזהמחד, במשך שנים נהנתה "טבע" מרווחי ה"קופקסון" וניסתה להיאבק להארכת הפטנט האחראי לחלק ניכר מהכנסותיה, ובמקביל היתה חברה מובילה בייצור תרופות גנריות. באותה עת היא איבדה את שני היתרונות: הפטנט על ה"קופקסון" פג, וחברות אחרות נכנסות לשוק שעד כה היה שלה, ובשוק התרופות בארה"ב חלה ירידה דרמטית במחירי תרופות גנריות עקב שיתוף מידע בין הקניינים. לחברה בישראל הקריסה של "טבע" היא בעיקר מאבק על זכויות העובדים שיפוטרואך אסור שנשכח גם את הלקחים הגלובליים לרדיפת הבצע שמובילות חברות התרופות הגדולות, והשפעתן על חיי כולנו. חטפנו מכההלוואי שנתעורר.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. רגולציה הגיב:

    המאמר בוחר להתעלם מסיבה נוספת שמשפיעה על הצורך בפטנטים לזמן ארוך ועל שרידות של חברות תרופות, רגולציה ודרישות למערכי ניסויים מורכבים מאד לפני אישור של תרופה לשימוש הציבור. העלויות של פיתוח תרופות עלו באופן קיצוני לאורך עשרות השנים האחרונות, סכומים מטורפים… מיליארדי דולרים לפתח תרופה חדשה. בתנאים אלה אף אחד לא ינסה אפילו לפתח ללא ביטחון בכך שהצלחה תהיה גם היא מאד רווחית. אין מערכת ציבורית שמסוגלת אפילו להתקרב להשקעות הנדרשות לפיתוח תרופות חדשות ולאישורן, זו המציאות.

  2. אבשלום ק. הגיב:

    מאמר משובח ביותר.ואפרופו הטיטאניק: מכיוון
    שמספר סירות הצלה באוניה היה מצומצם
    הועלו נשים וילדים, לא כולם ולא מעט גברים
    אמידים ביותר קפצו אל מותם. מוטב היה
    לו חברי ההנהלה ספוגי המיליונים היו
    גם הם קופצים אל מותם לא לפני שחרור
    הכספים עבור המפוטרים שחלקם יתקשו
    למצוא עבודה חליפית. לגליה מאור,
    האחראית על קריסת מניות הבנקים
    במאה הקודמת, יש להגיש כוס תרעלה בנוסח סוקרטס.

  3. דניאל איילי קלטי הגיב:

    יש סיבה פשוטה מאד, מדוע תומכים, הפוליטיקאים המושחתים, בבעלי-ההון:

    תרומות בפריימריז.

הגיבו לאבשלום ק.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים