הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 בינואר, 2018 20 תגובות

הכרזתו של הנשיא האמריקני על הכרה בירושלים כבירת ישראל איננה רק פרס לממשל נתניהו בתמורה לסיועו לבחירת הנשיא השנוי במחלוקת, ואף איננה רק סטירת לחי גלויה לעם הפלסטיני, שגילה כי טראמפ – באופן גלוי יותר מקודמו – מייעד את פלסטין ההיסטורית כולה לשמש בסיס לקולוניה הציונית, המשמרת את פיצול העולם הערבי. הכרזת טראמפ היא בראש וראשונה יריית הפתיחה במלחמה החדשה לארגון מחדש של הסדר האימפריאליסטי במזרח התיכון. תכניתו של  אובמה לארגון מחודש של האזור הייתה אמנם שונה לחלוטין מזו של טראמפ, אך שתיהן חולקות מקור משותף: ארה"ב איננה זקוקה עוד לנפט המופק במזרח התיכון. עובדה זו היא הבסיס המרכזי להבנת המצב הנוכחי והשלכותיו האזוריות והעולמיות.

כשמונים שנה חלפו מראשית השתלטותה של ארה"ב על האזור העשיר בזהב השחור, החל בגידול בהשקעות האמריקניות בהפקות הנפט במזה"ת מול בריטניה, דרך הסדר העולמי שעוצב בהסכמי יאלטה אחרי מלחמת העולם השנייה והבטיח את שליטת ארה"ב באזור, משחקי חרם הנפט ומלחמת אוקטובר של 1973, מלחמת איראן-עיראק בשנות השמונים, ועד מלחמות המפרץ. התהליך הזה, עבור האימפריאליזם כיום, הוא סוגיה של העבר בעולם של אתמול. המצב הנוכחי מחייב מפנה היסטורי ומכתיב התייחסות חדשה. הנפט המזרח תיכוני, שבעשורים הקודמים היה חיוני לתעשייה האמריקנית, כבר איננו הכרחי ואולי אפילו מיותר. הגידול העצום של הפקות הנפט בארה"ב מאפשר לה אספקה עצמית ארוכה ואף אפשרות לייצוא נפט.

הצורך האימפריאליסטי בסדר אזורי חדש במזה"ת הוביל להקטנת הצורך במעורבות אמריקנית ישירה והמרתה בשליטה מרוחקת. קונספציה זו הניעה את  ממשל אובמה לפעול להשגת ההסכם עם איראן. ארה"ב ניסתה לבנות "מזרח תיכון חדש" שבו איראן, ישראל ותורכיה ישמשו עבורה חצובת שליטה אזורית כתחליף למעורבות ישירה. בתוך המשולש הזה, איראן יועדה לשמש עמוד מרכזי, בשל גודלה, הטכנולוגיה שלה ואוצרות הטבע העצומים שלה. תעשיית החימוש האמריקנית וחברות נפט, שרוב אחזקותיהן מושקעות עדיין באזור, התנגדו ועודן מתנגדות להסכם עם איראן מחשש להסרת ההגבלות על מכירת הנפט האירני. תאגידי הענק שולטים לא רק בפוליטיקה האמריקנית אלא גם בפוליטיקאים האמריקנים, ויש להם השפעה ישירה, ותיקה ועמוקה על מנהיגי המפלגה הרפובליקאית. טראמפ הרפובליקני הוא נציגם המובהק של תאגידי תעשיית החימוש ותאגידי הנפט.

רוב הציבור הישראלי סבור שישראל הצליחה ללחוץ על ארה"ב לקבל את עמדותיה. אשליה זו נובעת מכך שהלחצים הללו – הן בנוגע להסכם הגרעין עם איראן והן בנוגע למתן סטירת לחי לפלסטינים ולעולם הערבי – השתלבו היטב בתכניותיו של ממשל טראמפ לארגון מחודש של הסדר האזורי ואף סללו את הדרך למימושו. בתוך הבורגנות האמריקנית התנהל ויכוח קשה על האסטרטגיה האימפריאליסטית החדשה, אך בחירתו של טראמפ עצרה את הדיון הפכה את התמונה די מהר, בין היתר בשל האובססיביות של הנשיא החדש למחוק את מדיניות קודמו.

בינתיים, המשך זרימת הנפט המזרח תיכוני והתנגדותן של חברות אופ"ק לצמצום תפוקתן מחשש לאבדן לקוחות, שומרים על מחירו הנמוך של הנוזל השחור בשווקי העולם. הראשונה שיוצאת נשכרת מכך היא התעשייה הגרמנית, הפורחת בשנים האחרונות. נהנות נוספות הן סין ויפן, התלויות בנפט המזרח תיכוני, אף על פי שצמצום זמני של התעשייה בסין היה אחת הסיבות העיקריות למחירו הנמוך של הנפט. ארה"ב, המייצרת יתרות נפט גדולות, זקוקה לעליית מיידית של מחירי הנפט בשוק העולמי. עליית המחירים תתמוך אמנם בכלכלה הרוסית אך תעיק בעיקר על מתחרותיה הגדולות של אמריקה (גרמניה, סין ויפן), תקטין את עלויות הייצור האמריקני ותאפשר רווחים גדולים ממכירת נפט אמריקני. נוסיף על כך את העובדה שהפקת הנפט בכמה אזורים כמו הים הצפוני מול החוף הבריטי מצויה בירידה תלולה. חרף התחזיות לגידול בהשקעות של חברות הנפט, קבוצות הנפט הבינלאומיות הגדולות מארה"ב ואירופה – כגון אקסון-מוביל, רויאל דאץ' ושל-טוטאל – מדווחות על ירידה בתשואות על השקעותיהן, ובשנתיים האחרונות הן צמצמו את ההשקעות. השקעה מוקטנת עשויה להוביל אמנם להפקת נפט מוקטנת ולעליית מחירים, אך ניסיון העבר מלמד שמחירי נפט קשים לחיזוי, ואירוע כמו האטה כלכלית בסין עשוי לשגר אותם מטה לתקופת מה. אולם בטווח הארוך, הביקוש לנפט ב"כלכלות מתעוררות" ילך ויגדל, והמחירים צפויים לעלות.

חששן של מפיקות הנפט המקומיות מפני הצפת השוק בנפט מארה"ב, שתדחוף מטה את מחירי הנפט ותגרום להן אובדן לקוחות, היא שהובילה לכינון הברית הזמנית בין הריאקציה המלוכנית הערבית ובין ישראל. למרות שביעות רצונו רוב של הציבור הישראלי מן הברית הזו, האינטרס ארוך הטווח של סעודיה שונה ואפילו הפוך מן האינטרס הישראלי. מטרתם של הסעודים היא היא שימור זרימת הנפט שלהם לשוק העולמי, ולשם כך עליהם להקטין את סכנות התלקחות במזרח הערבי. לכך נועדה "תוכנית השלום" הסעודית. לעומת זאת, ישראל, שהסדר הקודם דרדר במידת מה את חשיבותה האזורית, חותרת לשיפור מצבה באמצעי שאליו פנתה תמיד – מלחמה. ישראל נוסדה לשמש צבא בשירות האימפריאליזם, ועד עצם היום הזה היא צבא שיש לו מדינה.

ההתנגדות הישראלית להסכם עם איראן מרגע הצגת הרעיון לא נבעה מן החשש שאירן תפר אותו ותנסה ליצר נשק גרעיני, אלא להיפך – מחשש סביר ביותר שאירן תקיים את ההסכם ככתבו וכלשונו. דחייה לעשר שנים לפחות של ייצור נשק גרעיני באיראן עשויה להחזיר את הלחץ על ישראל להצהיר על כוחה הגרעיני, להפסיק להסתתר מאחורי מסך העמימות ולהצטרף בגלוי להסכמי הגרעין בזירה הבינלאומית. הטענה הישראלית שמצרים, סעודיה ותורכיה ישאפו כעת לפתח נשק גרעיני, עשויה לתרום דווקא לחידוש הלחץ האמריקני על ישראל להתייחס ברצינות לפירוז האזור מנשק גרעיני. דרישה כזאת מצדן של ארה"ב ושאר המעצמות היא חלום הבלהות של כל הפוליטיקאים והגנרלים הציונים. טראמפ, ביחסו להסכם הגרעין עם אירן ובהכרזה על ירושלים כבירת ישראל, מרומם מחדש את מעמדה של ישראל ומספק בסיס לתוקפנותה הצבאית של ממשלת נתניהו.

דווקא במישור היחסים בין ישראל לפלסטינים אין שינוי גדול במדיניות הממשל האמריקני. אובמה הכיר למעשה בצורך של מדינת האפרטהייד היהודית לקבוע את גבולות שליטתה, ואף דרש מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינת הלאום היהודי, למרות סכנת ההדרה של אזרחי ישראל הפלסטינים. טראמפ, לאחר התייעצות עם המשטר הסעודי, הדליף כבר שהפליטים הפלסטינים לא יורשו לחזור לבנטוסטאן הפלסטיני, בין אם ייקרא מדינה ובין אם לאו. יתרה מכך, הטריטוריה הפלסטינית בראשות הסולטה (הרשות הפלסטינית) תדמה למיקרונזיה בים של התנחלויות ולא יהיה בה רצף טריטוריאלי. הפליטים הפלסטיניים לא יורשו לחזור אפילו למדינת הבובות הפלסטינית. עם האדונים היהודי ימשיך לשלוט בכל פלסטין ההיסטורית.

בשל הגיבוי אמריקני הגלוי והברור, נתניהו עשוי בתקופה הקרובה לדחוף בדרך זו או אחרת את האזור למלחמה חדשה, שאיש לא יוכל לנחש את סופה, דבר שבהחלט יפריע להליכים הפליליים נגדו. בכך הוא יכול להיענות להתפתחויות החדשות והצרכים החדשים של ארה"ב. מלחמה כזו, הרסנית ככל שתהיה, עשויה להיות פתרון שדווקא יעזור לכלכלה האמריקנית להחליש את מתחרותיה – סין, יפן וגרמניה – ולבצר מחדש את המעמד האמריקני בתוך המערכת האימפריאליסטית העולמית. מלחמה אזורית שתפגע קשות בזרימת הנפט מן המזרח התיכון תיתן לכלכלה האמריקנית, המשתמשת בנפט אמריקני, תנאים מצוינים שאין לאף אחת ממתחרותיה. הדרך למלחמה אנטי-אסלאמית, שאליה נדחף נתניהו, עשויה לשרת את האינטרסים האמריקנים הנוכחים ואולי להאט, תוך גביית קורבנות עצומים, את שקיעתה הבלתי נמנעת של המדינה הציונית, או את מה שיישאר ממנה. הרי ידוע לכול שתוצאותיה של מלחמה אינן ידועות מראש. שנה טובה.

תגובות
נושאים: מאמרים

20 תגובות

  1. עודד הגיב:

    אינני יודע מיהו אלי ויין ומהו, בדיוק, מקומו באוניברסיטה. מילא… ארשה לעצמי להעיר: * הבנת השדה הפוליטי דורשת – איך לומר זאת? – קצת יותר מחזרה על קלישאות של יחצ"נות רשמית (מי "מאיים" על מי, כיצד ומדוע). רצוי לקרוא, לבחון ולהשוות הרבה מחקרים ופרשנויות, ואלי אמינוב , כך נראה, טורח ועושה זאת, לפחות במידה ניכרת יותר מא' ויין ** אמינוב לא "טוען" שיש בישראל נשק גרעיני. אכן, יש.*** פקיסטן אינה "מדינה ערבית" מחוייבת למדינות ערב, ממש כשם שגרמניה אינה "מדינה נוצרית" מחויבת, למשל, לאורוגוואי… **** היו דברים מעולם, וממשלות ישראל יזמו מלחמות (מיותרות וקטלניות)) מתוך מניעים שונים ומשונים. האם הממשלה הנוכחית אינה רוצה או אינה מסוגלת לכך? ויש לשאול : מי מגדיר, ועל סמך מה, "הפסד במלחמה"? בראייה נכונה, ניצחון 1967 היה אחד ההפסדים החמורים ביותר ליהודים בישראל. האם נלמד לקח כלשהו? ***** את התקווה לעתיד זוהר שכולו מחשבים וחקר גנום אני משאיר לסיינס פיקשן.בינתיים אנחנו חיים ומשתדלים לשרוד ב-2018.

  2. ברוך. הגיב:

    הדרישה מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי אינה דרישה מופרזת. העולם הכיר בכך בהחלטת החלוקה ב 1947. לו הכירו בכך הפלסטינאים בזמנו הייתה נחסכת מהם הנכבה
    אני בז לנתניהו אבל דרישתו מהפלסטינים צודקת ונכונה !

    • ק.א. הגיב:

      נכונות, צדק – ונתניהו- לא הולכים במשפט אחד. האימפריאליזם כה מסובך בשקרים על שקרים שלא ניתן לשלב את המילה אימפריאליזם ביחד עם מילים כמו יושר והגינות צודק או נכון. אני בטוח שתוכל להבין שזה ממש מצחיק לדמיין את זה אפילו לרגע קט. אי לכך מובנת רתיעה מצידם של למודי נסיון פלסטינים לעשות איתו (או עם הכוחות שמאחוריו) עסקים ולתת לו "הכרה" (מחווה?) שכזו שאין להם דבר איתה, ומבלי שקיימת בקשת סליחה רשמית בשם היהודים והעולם על מה שנעשה במזרח התיכון מזה עשרות שנים למען אימפריאליזם נקי לשמו. אתה מצפה מהם לעשות עסק-מכר עם מי שרק רוצה לנשל אותם.. ובכל דרך מתחת לפני האדמה – דבר שמוכח בשטח יום יום עשרות בשנים… התעורר, ברוך, והרח את הבבל"ת האינסופי. {אני גם אינני מעלה על דעתי שראש ממשלה בישראל יכול בכלל לעשות עסקים *עצמאית* עם פלסטינים. וכי יש מישהו שיכול להעלות בדעתו שרה"מ ישראלי מודיע לנשיא אמריקאי בזו הלשון: שמע נא חברי הנשיא, ניהלתי מגעים ממושכים עם פלסטינים ללא מעורבותכם והחלטנו לחתום על פתרון קבע. מכיוון שהגענו להסכמה מלאה הריני מזמינך לטקס החתימה בחודש הבא. ישראל היא הרי בסיס צבאי אמריקאי}

      • ברוך. הגיב:

        עזוב את נתניהו
        אם הפלסטינאים היו מאמצים ב 1947 את החלטת החלוקה לא היו ״נכבה ״ או נישול
        מספיק לנופף עם הדחליל האימפריאליסטי

        • ק.א. הגיב:

          אשר לשאלה על 47', מניין אתה יודע בוודאות כזו שלא. בקשר לאימפריאליזם. שמע נא, בכל הכבוד לך – אינני יודע בן כמה אתה ומהו נסיון החיים שלך. גם אני לפני 10 או 15 שנה כששמעתי את המילה "אימפריאליזם" זה לא ממש השאיר בי רושם מיוחד. אבל מתישהו בן אדם (תלוי בניסיון החיים שלו) לומד שדברים עובדים לפי עקרונות מסויימים, או על כל פנים היכולת להתעלם מהם נעשית בלתי אפשרית. במקרה שלנו מדובר במרכזי כוח והון ובמנטליות השולטת בהם. להתעלם מן האימפריאליזם במזרח התיכון זה כמו לנסות לדבר על דינמיקה של גלקסיה מבלי להתייחס לחור השחור שבמרכזה. אתם שם ב"מרכז" לא אוהבים לשמוע את המילה "אימפריאליזם" – אולי משום שזו מן מילה גדולה ורחוקה כזו – שאין הרבה מה לעשות איתה ואתם הרי רוצים משהו יותר קונקרטי להתעסק איתו, משהו שיש לו פוטנציאל אלקטורלי קורץ ומפתה.

  3. ק.א. הגיב:

    צפוי, מגעיל ולא מפתיע: ישראל (כמו כל בריון ואימפריאליסט מצוי) רוצה לתפוס את המקל מ 2 הקצוות (וכי למה לא? – הרי אנו ניבחרים ונעלים) :

    -מצד אחד להיות מוגדרת בבהמיות ובחוליגניות – להשתין ולחרבן על כל השכנים (הם בעיניה הרי בני אדם מדרגה נחותה, לא-יהודים, וצבע עורם אינו בדיוק לבן).

    -מן הצד השני למנוע מהם – בכל דרך – להרים ראש.

    היש חרא גדול מזה?

    • רבקה הגיב:

      אנחנו משתינים על השכנים..
      איזו שפה, איזו אבחנה, איזו עובדה נכונה ?
      צא ולמד :
      יושב לו ק.א. בביתו, ממורמר ומתוסכל על מדינתו, מלא כרימון עליה מכל בחינה והיבט אבל..
      חי בה.
      ולא מממש את היותו אדם חורין שיכול לחיות בכל מקום אחר, למצער כזה שמעורר בו פחות תחושת קבס וגועל כמו מדינת ישראל.
      אז מה נאמר עליו ? מזוכיסט ? מיזנתרופי ? חסר יכולת אבחנה ?
      אולי.
      דבר אחד נכון – האיש לא נמצא במקומו הטבעי ובבית הגידול הטבעי שלו.

      • ק.א. הגיב:

        קשה להתייחס לתגובתך כי אין לי מושג מה את רוצה. אם רצית לשפוך לכלוך סתם כך אז מערכת הגדה השמאלית איפשרה לך. אם רצית לשאול שאלה של ממש, נסי שנית.

        • רבקה הגיב:

          אתה לא נמצא בעמדה של להשיב על שאלות.
          משכך, איני רואה צורך להפנות אלייך שאלה כלשהי.
          תגובתי הייתה ביחס ישיר להתלהמות הרגילה שלך.
          ואם מערכת הגדה השמאלית מאפשרת לי להגיב, למורת רוחך, זה מפני שיש בה אנשים שמבינים שסתימת פיות כמו שצבוע כמוך מייחל לה, היא לא הדרך למנוע שיח נוקב.
          ברור שאתה מאלה שמעדיפים להשמיע ולא לשמוע , בושה שאתה מבקר את המערכת שנותנת במה לשפה הבוטה והמתריסה שלך.
          דמוקרט, לכאורה.

    • אמיתי הגיב:

      כן
      תסתכל על השכנים שלך מעבר לגבול בסוריה בלבנון ירדן מצרים תימן עירק….
      ותראה באיזה גיהנום הם חיים.
      אחרי זה תשאל שוב את עצמך, אם אתה רוצה להתחלף איתם.
      כן כן ק.א. אני יודע …. אנחנו אשמים גם במצבם.אימפראליסטים שכמותנו.

  4. אלי אמינוב הגיב:

    נראה שאלי ויין איננו קורא מה שנאמר אולם קורא מה שלא נאמר. הסברתי שתוכניתו של אובמה לסדר החדש היתה השענות על ישראל, אירן וטורקיה, לכן לחץ אובמה לחתימת הסכם הגרעין. הסברתי גם שטרמפ טרף את הקלפים ובחר בדרך הפוכה, אך מר אלי ויין. מאשים אותי שאני טוען שהסדר שארה"ב שואפת אליו עם הנשיא החדש דומה למה שהגה קודמו.. זוהי שטות ממדרגה ראשונה וגם סילוף. השאלה אם נתניהו יזום מלחמה או לא תלויה בעיקר בדרך שבה ארה"ב תנסה לארגן את הסדר האזורי מחדש.הסברתי זאת באופן ברור במילים "בחירתו של טראמפ עצרה את הדיון הפכה את התמונה די מהר, בין היתר בשל האובססיביות של הנשיא החדש למחוק את מדיניות קודמו.".
    מערכת הביטחון הישראלית מתריעה כי סכנת המלחמה הולכת וגוברת (ראה כותרת ראשית ב"הארץ" אתמול-12.1.17), כך שההנחה שלי שהאזור על סף תבעלה דומה להערכת מערכת הביטחון הישראלית. ואחרון אחרון חביב כל המצאות הסייבר. הבינה המלאכותית והמחקר הגנטי המתקדם לא תרמו דבר לשאלת האנרגיה לתעשיה העולמית והנפט נשאר מקור האנרגיה העיקרי. מחירו והקשיים בהשגתו קובעים בשלב הזה יותר מאשר מערכות הסייבר והבינה המלאכותית.

    • עלי הגיב:

      לתשובת אמינוב
      אתה מעיד שיש פיתוחים טכנולוגיים אשר מאפשרים לארה"ב להיות עצמאית בתחום הפקת הנפט (הפקת נפט מפצלי שמן)אבל טוען שהטכנולוגיה אינה מעורבת בעניני הנפט ?
      הטכנולוגיה מאפשרת להפיק נפט מבארות שנחשבו לא כדאיות וכיום שיטות שאיבת הנפט מנצלות הפקה בצורה מקסימלית באמצעות תוכניות מחשב וצינורות מיוחדים.
      זה לא נכון שארה"ב אינה מיבאת נפט (מיבאת מסעודיה וקנדה כל זמן שמחיר הנפט נמוך משום שהפקה מפצלי שמן יקרה) !
      הבעיה היא בתלות של אירופה בצינור הנפט הרוסי דבר שמאפשר לרוסיה ללחוץ על אירופה פוליטית
      ולכן אירופה נאלצת ליבא נפט האמצעות מיכליות מהמפרץ הפרסי דבר שמיקר את מחיר הנפט לאירופה
      לגבי אירן אירן רוויה בנפט וגז ואירן עקפה את העיצומים והחרם כנגדה על ידי בניית צינור נפט לתוך רוסיה ורוסיה מעבירה את הנפט האירני לאירופה (תמורת עמלה) וזו הסיבה העיקרית שאובמה נאלץ לעשות הסכם כושל עם אירן.(זו גם אחת הסיבות שמחיר הנפט ירד )
      שאר הטענות שלך מוטות אידיאולוגית ולכן לא ניתן להגיב עליהן

  5. עובדות הגיב:

    חשוב שאלי אמינוב ידגיש כמה עובדות: המזרח התיכון לא "לקראת" אלא כבר בתבערה: מלחמות בתימן לוב עיראק וסוריה. מאות אלפי הרוגים.
    מלחמות עדתיות/שבטיות שמעידות על הכישלון בהטמעת תפיסות ליברליות וסוציאליסטיות. מחיר הדלק ירד . הפלסטינים במלחמה פנימית בים חמאס לפתח.
    קשה להאשים את ביבי כמקור כל הצרות. למרות שחשוב להחליף את ממשלתו בממשלת שמאל.

  6. אמיתי הגיב:

    התאווה הבלתי נשלטת לחזות בסופה של המדינה הציונית ואם אפשר עם קורבנות רבים מעידים על ההדרדרות המונוטונית והזניחות של השמאל הקיצוני . תוסיף לזה את השימוש המופרך במונחים כמו "עם פלסטיני" "פלסטין ההיסטורית" ותקבל סלט קצוץ עשוי שקרים , בדותות, שנאה עצמית רגשות אשם ורצון עצמי להתאיין בשם צו מוסרי מעוות . ואיך אפשר בלי האימפראיליזם……. אמינוב אנחנו כבר ב 2108 אפשר כבר לעדכן את ארסנל המונחים כדי לתאר פוליטיקה בין לאומית מודרנית. סטלין כבר מת אפשר להשתחרר.
    שנה טובה.

    • ק.א. הגיב:

      תגובה מכוערת וחסרת אחריות.

      'אמיתי' מתשייר כאן עם הטירוף המשיחי (פסיאודו יהודי) ויורה לכל הכיוונים… בפרץ של שימת קצוץ על כל מה שאינו חלק מהחגיגה הצבאית – האגרוף היהודי.

      התנגדות לאימפריאליזם ולפרוגרמה הציונית האלימה, הדיכוי, הטיהור האתני, מוצגת על ידו כ "תאווה הבלתי נשלטת לחזות בסופה של המדינה הציונית ואם אפשר עם קורבנות רבים"… מטורף!

      תגובה מוטרפת ומטורפת – שגם הוא יודע(!) בוודאות שהוא שם זין על כל מה שזז.

      מי שמדבר על חוסר שליטה…

      • אמיתי הגיב:

        ק.א .
        א. לפני שאתה מתחיל להגיב בשצף קצף תקרא את המאמר עד סופו.

        "הדרך למלחמה אנטי-אסלאמית, שאליה נדחף נתניהו, עשויה לשרת את האינטרסים האמריקנים הנוכחים ואולי להאט, תוך גביית קורבנות עצומים, את שקיעתה הבלתי נמנעת של המדינה הציונית, או את מה שיישאר ממנה. הרי ידוע לכול שתוצאותיה של מלחמה אינן ידועות מראש. שנה טובה." אם זו לא שמחה לאיד ,לשקיעתה של היישות הציונית אז אני לא יודע מה זו שמחה לאיד.

        ב. נראה לי שחלק ממה שהגבת לא קשור למה שכתבתי. יכול להיות שהגבת לכותב אחר?

        ג. אפשר לכתוב מה שרוצים, אבל בוא ננסה לשמור על שפה נקייה.

  7. משה הגיב:

    מנהיג כנופית רמאללה .עבאס .עובר לקללות פומביות כנגד הנשיא טראמפ .כנהוג בכנופיות מסוג זה . הנשיא טראמפ הצליח בלי משים לחשוף את פניה האמיתיות של הכנופיה .לא שלום לא 2 מדינות אלא דחיה מוחלטת של לאומיות יהודית ומדינת ישראל. הגיע הזמן שמקצת הישראלים הנאיבים שנשארו יחזרו למציאות.

  8. "שקיעתה הבלתי נמנעת של המדינה הציונית" הגיב:

    זאת המנטרה של אמינוב ושאריות הזרם הטרוצקיסטי מזה לפחות 50 שנה.

    אליבא דאמינוב, 'המהפכה הערבית' בהנהגת הפרולטריון ו'בעלי בריתו' היו צריכים כבר מזמן למחוץ את הסרטן הציוני ולחולל 'סוציאליזם' בנוסח טרוצקי (עם גולאגים, כיתות יורים ועמודי תלייה).

    אלא מאי? המציאות סרבה לנהוג ע"פ התכתיבים הטרוצקיסטיים, וקרה ההיפך הגמור מהזיות אמינוב וחבריו. המדינה הציונית גדלה, התחזקה והיא צומחת ומשגשגת, רבבות יהודים עולים אליה מדי שנה בשנה, מצרים וירדן כרתו איתה חוזי שלום והמדינות הערביות השפויות במידת מה מחפשות את קירבתה. וזאת כאשר סביבה מתחוללת מלחמת הכל בכל, וכל 'המזרח הערבי' מתפרק ושוקע בדם ואש ותמרות עשן והדם הערבי נשפך כמים בידי ערבים ואיסלאמים מעיראק ועד תימן, מסוריה ועד סודן, ומסומליה ועד לוב.

    אבל אמינוב מתעקש לעמוד על הראש ולחזור שוב ושוב כמו תקליט שרוט על דברי ההבל שהוא משמיע כבר דור שלישי: שוב האימפריאליזם והציונות, הנפט והבורגנות וישראל מחרחרת המלחמות ששוב מתכננת סיבוב, הפעם כדי להשתיק את החקירות של נתניהו – רק הביורוקרטיה הסובייטית נעלמה משום מה מהלקסיקון הטרוצקיסטי העבש והבלה שנשלף מהנפטלין.

  9. גד דרום הגיב:

    לשיטתך מר אמינוב,
    כל היהודים שהיגרו לארץ ישראל מאז העליה הראשונה ועד עצם היום הזה הם חלק מהתכנית האימפריאליסטית.

    זה לא משנה איזה טיעון אתה תטען כעט, אתה חלק מהעוול שנגרם לערבים. (גם אם אתה לוחם את מלחמתם אתה נטע זר).

    אם אתה רוצה להיות נקי כפיים אתה חייב לעזוב מבעוד מועד את מדינת האפרטהייד המושחתת שקמה

    כבסיס אירופי בלב המזרח התיכון…

  10. רבקה הגיב:

    מה הטעם לבקר נשיא אמריקני שנבחר בבחירות דמוקרטיות בארצו ?
    אם צבועים רבים מהמשאל הקיצוני קראו לדבר עם החמאס שנבחר בבחירות ״דמוקרטיות״ (כולל זריקת אנשי פתח מגגות עזה) אז שאותם צבועים ילמדו לדבר עם טראמפ.
    אני מנחשת שהוא פרטנר עדיף מברגותי וחבר המרצחים שלו.

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים