הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 בינואר, 2018 3 תגובות

בימין וגם בחלק מהשמאל כועסים עליהם. איך הם מעזים להודיע על סירובם לשרת בצה"ל. אני דווקא חושב שהם עושים שירות חשוב מאוד לחברה הישראלית.

מאז מלחמת 1967 מתקיים בחברה הישראלית ויכוח נוקב על השטחים שנכבשו באותה מלחמה. הימין קורא לספח את השטחים הכבושים, בעוד השמאל קורא להחזירם תמורת שלום. הויכוח נמשך עד היום. ממשלת ישראל, מבלי להכריז על כך, בחרה בדרכו של הימין, והחלה להקים התנחלויות, בכוונה שבעתיד תוכל לספח את השטחים הכבושים או חלקם. הבעיה היא, שכדי להרחיב את הטריטוריה, ממשלת ישראל משתמשת בצה"ל למשימות שאין להן דבר עם הביטחון. שולחים את צה"ל להשתלט על עוד ועוד קרקעות, תוך דחיקת הפלסטינים לשטחים מצומצמים. זה מחייב פעילות שכל כולה מפרה זכויות אדם, ונתפסת אצל הפלסטינים, כפעילות מלחמתית של צה"ל נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן. תפקידו הביטחוני של צה"ל נובע מההתנגדות הפלסטינית לדחיקתם מהארץ.

הבט חשוב הנוגע לויכוח הזה, כמו לויכוחים נוספים, הוא איך מונעים מויכוח/מאבק זה מלפגוע בלכידות החברתית של העם. ההצלחה הגדולה של השיטה הדמוקרטית היא יצירת מנגנוני שינוי שלא גורמים להרס הלכידות החברתית. אלה מנגנונים העוזרים המונעים דיכוי קשה של המיעוט עד כדי מלחמת אזרחים, למרות חילוקי הדעות העמוקים. הדמוקרטיה מאפשרת לכל דעה להישמע, כאשר המגבלות שהיא מציבה הן על האמצעים לקידום דעותיהם של האזרחים. המגבלה הראשית היא איסור השימוש באלימות. מגבלה בעייתית יותר היא האיסור על הסתה. הרי קשה לקבוע את הגבולות בין ויכוח לוהט להסתה.

בעקבות הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1993, חלה החרפה בויכוח בין שני המחנות. בימין היו כאלה שהחלו בהסתה פרועה נגד ראש הממשלה רבין, שבסופו של דבר הגיע לאמצעי האלים החמור ביותר, לרציחתו! עוד קודם לכן בהפגנה של שלום עכשיו נגד מלחמת לבנון הראשונה ומחוללה אריק שרון, איש ימין זרק רימון לעבר המפגינים ורצח את אמיל גרינצווייג ופצע עשרה מפגינים נוספים. אנחנו רואים שהויכוח בין הימין לשמאל נושא בחובו פוטנציאל מאוד מסוכן ליכולת שלנו לשמור את החברה הישראלית מלוכדת.

מול אלה אנחנו רואים שמאז מלחמת לבנון הראשונה, החלו אנשי שמאל לסרב לשרת מדיניות ימנית, שאין לה דבר וחצי דבר עם ביטחונה של המדינה. מדיניות שכל תכליתה הרחבת הטריטוריה של ישראל. האמצעי הכי קיצוני שאנשי שמאל בחרו להשתמש הוא הסירוב. קיבלת פקודה שכל כולך מתנגד לה, סרב! אל תפנה את הנשק שבידך כנגד מי שהורה על המעשה שאינך יכול להשלים עמו. זה הגבול. סירוב! בשום אופן לא התנגדות אלימה!

כך גם פועלים סרבני השירות. הם אינם מוכנים להתגייס לצבא שפעילות מאוד מרכזית שלו היא הרחבת הטריטוריה ולא ביטחון. כמו סרבני מלחמת לבנון, כך גם סרבני השירות היום מסמנים את גבול הלגיטימיות של המאבק הפנימי בחברה הישראלית. בשום אופן לא אלימות כלפי מי שמובילים מדיניות שאיננו יכולים להשלים אתה. סירוב!

אם יגיע היום שאני כל כך מייחל אליו, וממשלת ישראל תבחר בדרך השלום, יגיע תורם של אנשי הימין לסרב. כן, עם כל התנגדותי לדרכם, אני אתמוך בסירובם לפנות התנחלויות. זה הרי יהיה דבר שהם לא יוכלו להשלים אתו. סרבו! אל תרימו נשק נגד ממשלה שתבחר בדרך הנוגדת את דעתכם.

סרבני השירות מציבים את האתגר לאנשי הימין. בואו נתחייב, ללא קשר למדיניות, לא להשתמש באלימות בהתנגדותנו למדיניות הממשלה או לדרכו של הצד השני לויכוח-מאבק.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. עודד הגיב:

    כללית, עמדתי של ע' גבירץ מקובלת עלי לחלוטין. יפה שהוא מפרסם כאן את המאמר הזה, שהרי במעגלים מרכזיים ( וגם באתרי-הבית) של 'השמאל הציוני' עמדתו היא במיעוט זעיר. אך ברצוני להעיר: * לא ברור לי מה יפגע ב'לכידות החברתית של העם' משום שאינני מוצא שום לכידות של ממש בישראל, פרט לכמה מכנים משותפים הנשענים על מיתולוגיות, על 'חרושת תרבות' (+תעמולה) ועל תוספות מזדמנות של טיפות שמן למדורת השבט. וכך, גם הביטוי 'לשמור על חברה ישראלית מלוכדת' ראוי לבדיקה. **ממש כשם ש'קשה לקבוע את הגבולות בין ויכוח לוהט להסתה' (ציטוט מהמאמר), קשה לקבוע גבולות ברורים ומוסכמים בין התנגדות לא-אלימה להתנגדות אלימה. ההגדרות תלויות בנסיבות, בנרטיבים שונים ומנוגדים ובמי שרוצה להגדיר ולקבוע את הגבולות. כך מלמדת ההיסטוריה, בכל העולם. כך מלמדות גם ההתרחשויות בישראל ה'שלמה' (ה'מאוחדת'?) יום יום. הרי האלימות האמיתית היא כמעט תמיד זו של הממשל/ השולט ושותפיו בחברה, והתנגדותם למי שמתנגד להם היא-היא ההתנגדות הכוחנית והאלימה באמת.

  2. עלי הגיב:

    המאמר אינו מסתמך על עובדות !
    אנשי מצפן הסרבנים בשנות ה-70 ירדו כולם מהארץ והשתקעו בלונדון שם הם שיתפו פעולה עם אנשי החזית לשחרור פלסטין. ביילין מחל להם ואפשר להם לחזור לישראל וכיום הם הגרעין הקשה האנטי ציוני אשר פועל להכפשת ישראל והפלת המשטר הנוכחי לטובת יצירת מדינת כל אזרחיה (זכות שיבה).
    1600 קצינים סרבנים ירדו מהארץ והם פעילים באוניברסיטאות בארה"ב ומעודדים חרם כנגד ישראל .
    השמאל הקיצוני משתמש בחרם שזו פעולה מאוד אלימה (כידוע מההיסטוריה הפעולה הראשונה שעשו הנאצים כנגד היהודים היתה להחרים חנויות ובתי עסק של יהודים ולאחר מכן באו פיטורים של נושאי תפקידים ואנשי אוניברסיטה יהודים ) .חרם על ישראל לא רק שיוצר דהלגטימציה אלא מעודד מלחמה (מלחמת ההתשה ב-1968-69 ואחר כך מלחמת יום כיפור נבעו מהאמברגו הצרפתי על מטוסים )
    חרם בעיני הוא פעולה פאשיסטית הגורם למלחמות (החרם על עירק של סאדם מטרתו היתה להחליש את המשטר כדי ליצור תסיסה פנימית ולהביא בסופו של דבר למלחמה)

  3. ק.א. הגיב:

    "אם יגיע היום שאני כל כך מייחל אליו, וממשלת ישראל תבחר בדרך השלום" …

    ישראל לא תבחר בדרך השלום לעולם. כפי שזה משתקף במציאות -היא פשוט לא מסוגלת!
    זאת משום שאין מאחורי המדינה היהודית כל משמעות כזו. אז מה כן יש לה?

    על התוכן היהודי-לאומי – כמגמה בת 200 שנה – שעומדת ממול העיניים שלנו! – ניתן לשמוע כאן:

    https://www.youtube.com/watch?v=GUyJDeGyBtI

    בנוסף לעיוות הערכי הזה (שתיאר י.ל.) היא גם נרתמה לתפקוד נלהב מאד באימפריאליזם.

    חג שמח וכשר…

הגיבו לעלי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים