הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-2 בפברואר, 2018 16 תגובות

פולמוס ציבורי נפתח בשבועות האחרונים סביב נערה בת שש עשרה, עהד תמימי, הכלואה עד תום ההליכים בבית כלא ישראלי.  אך כעת יושבים בין כתלי בתי הכלא בישראל 313 קטינים פלסטינים הממתינים למשפטם. מתוכם 180 קטינים עצורים עד תום ההליכים, כשהצעירה ביניהם היא רטאן אבו-סל בת שלוש עשרה (שוב: ילדה בת שלש עשרה!).

אני מברך את אוהבה של הארץ הזו, יהונתן גפן, שלא התקרנף לגמרי, לנוכח מסע של פרצי אגו לאומני משיחי הזוי מול האגרוף הקמוץ שהניפה נערה פלסטינית בת 16 כלפי חייל, וסטרה על לחיו, עת שהה בחצר ביתה. "בַּסְּטִירָה הַזּאת הָיוּ חֲמִשִּׁים שָׁנָה שֶׁל כִּבּוּשׁ וְהַשְׁפָּלוֹת"  כך הגיב גפן. חבל שבהופעה בפתח תקווה ומול המכבש שהופעל עליו אמר גפן בסוף השבוע האחרון: "עצם זה שהבאתי את אנה פרנק וחנה סנש לסיפור הזה, זאת הייתה טעות ואני מתנצל עליה, מכל לבי. הן לא שייכות. באותה מידה הייתי יכול לכתוב ש… איך קוראים לה, עהד תמימי, עומדת באותה שורה עם וונדר וומן וגל גדות". בתגובה לדבריו של גפן צייץ שר הביטחון אביגדור ליברמן בטוויטר, "מודה ועוזב ירוחם".

מקור חיים שוורצנברג

אבל "ההתנצלות" של גפן אינה יכולה לשנות את העובדות: רואן אבו-סל בת ה-13 הובאה אזוקה ביום ראשון בשבוע שעבר לישיבה בבית המשפט צבאי במחנה עופר. ילדה אזוקה בידיה וברגליה מלווה בשוטרות צבאיות. כך ראתה אותה האם מייסון לראשונה מאז שנעצרה בבית המשפט, שפסק להחזיר את הילדה לכלאה והאם חזרה לאחר הדיון בבית המשפט ללא בתה בת ה-13. זו היתה שעה אחת מתוך חמישים שנות כבוש והשפלות.

לא נעימה לנו ההשוואה, אבל עהד תמימי בת ה-16 ורואן אבו-סל בת ה-13 החליטו להיאבק נגד מציאות של כיבוש בכפות ידיהן. הן בבחינת דוד בן ישי החשוף הנלחם מול גוליית החמוש מכף רגל ועד ראש. ועל כך כותב יונתן גפן "כְּמוֹ דָּוִד שֶׁסָּטַר לְגָלְיַת".  נכון, פשעים חייתיים שביצעו הנאצים במאה ה-20 אין להם אח ורע בהיסטוריה של החברה האנושית. החיה הנאצית טבחה מיליון ילדים יהודים מתוך ששה מיליון יהודים ועוד עשרות מיליונים מבני עמים אחרים. אין מקום להשוואה בין החיה הנאצית לכל אירוע אחר בהיסטוריה האנושית. אגב, גפן לא השווה את ישראל לגרמניה הנאצית.

אך אנחנו איננו יכולים להימלט מהדיון, האם לא הבאנו לחיינו את רוחם של אותם ימים נוראים טרם פרצה מלחמת העולם השנייה. האם הרוח הלאומנית החשוכה של אותם הימים הנוראים טרם מלחמת העולם השנייה אינם מתדפקת כבר על דלתותינו? כשחבר הכנסת, מיקי זוהר מהליכוד, אמר לעיתון "הארץ" ב-2 בדצמבר האחרון: "אין זכות להגדרה לאומית", ואת ה׳אין זכות׳ הזאת הוא משייך לפלסטינים החיים בין הירדן לים, ואף מדגיש באותו ראיון: "אבל יש להם חיסרון אחד בולט, שהם לא יהודים". זאת, הוא אומר, לכתובתם של הפלסטינים. זה מה שאמרו לנו – "שאין לנו זכות להגדרה לאומית, יש לנו חסרון שאיננו בני גזע מסוים".

ח"כ זוהר מדבר אל הפלסטינים, כפי שדיברו אלינו בימים של טרם השואה. הוא מדבר כאילו נוסחו דבריו על ידי מצדדי לאומנות חשוכה ששרה "גרמניה מעל לכול". בפרץ של אדנות הוא מדגיש "מעצם ההגינות שלי" הוא מוכן לתת לפלסטינים פרורי זכויות – זכויות תושב – "תושב מעצם ההגינות שלי". מיקי זוהר מחזיר אותנו לימים של הרוח הרעה במחצית הראשונה של המאה ה-20, בה הגרועים שבתרבות הלאומנית ניסחו פרקים ראשונים בפרץ הגזעני המטורף.

בדיון הזה נטל חלק יהונתן גפן, אוהבה של הארץ הזו, מי שהעניק לה ולנו את פס הקול של שירת האהבה לארץ ושירת הכאב על המחיר הכבד מנשוא שאנחנו נאלצים לשלם –

"הַנָּסִיך הַקָּטָן מִפְּלוּגָה בּ'
לֹא יִרְאֶה עוֹד כִּבְשָׁה אוֹכֶלֶת פֶּרַח
וְכָל שׁוֹשַנָּיו הָיו קוֹצִים כָּעֵת
וְלִבּוֹ הַקָּטָן קָפָא בַּקֶּרַח"

כשאני קורא את השיר אני מוסיף את כאב המחיר היקר שמשלמים שני העמים. גפן שואל שאלות קשות. אלו השאלות של מי שאוהב את הארץ הזו, שאלות של מי שכתב למען החיים ולמען אהבת האדם את "הבלדה של חדווה ושמוליק" ואת "מקום לדאגה" המסתיים בקריאה: "אָסוּר לִקְטוּף אֶת הַפְּרָחִים בַּגַּן", אסור לכתוב עלומים שנולדו לחיות בארץ הזו, בארץ אותה אנחנו אוהבים.

בשבוע שעבר הטיחו לעברו של גפן את אותן הטחות אימה שהטיחו לעבר אוהבה של ארץ ישראל הנוקד, הבוקר ובולס השקמים – עמוס מתקוע – כי החליט לשחוט פרות קדושות. היסטריה לאומנית, עליה ניצח אמציה כהן בית-אל, שאגה לעבר  עמוס: "חוֹזֶה לֵך בְּרַח  לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה וֶאֱכֹל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵּא" (עמוס ח' 12), רק שתעוף לנו מהעיניים.   לעברו של הנביא ירמיהו שאג המון מוסת על ידי השלטונות – "יוּמַת נָא הָאִישׁ הַזֶּה" (ירמיהו ל"ח 4), ועוד הוסיפו כתב אשמה של פגיעה ברוח הלוחמים בצבא.

על פי אותן צרחות דמגוגיות הוא זה שגרם לתופעות של דמורליזציה בין החיילים: "הוּא מְרַפֵּא (מַרְפֶּה) אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה".(שם, ד' 4). ההתנפלות של שר הביטחון ואחריו התקשורת על יונתן גפן היא כמו חזרה גנרלית במחזה המחזיר אותנו להתנפלות של פשחור בן אמר ואצולת התרבות של ימי המלך צדקיהו על ירמיהו הנביא…  אגו לאומני משיחי אינו יכול להכיל את האמת הכואבת את מלחמת המילים והידיים של  "יַלְדָּה יָפָה שֶׁעָשְׁתָה מַעֲשֶׁה כְּשֶׁקָּצִין יִשְׁרָאֵלִי גֵּאֶה שׁוֹב פָּלַשׁ לְבֵיתָהּ".

ביום שבו יסופר סיפור המאבק של העם הפלסטיני למימוש זכויותיו הלאומיות יעמידו את עהד תמימי, אדומת השער, בשורה אחת עם שורה ארוכה של צעירים וצעירות שנאבקו במילותיהם ובידיהם לחופש.

תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. ברק הגיב:

    חבל שגפן "התנצל" בעקבות מסע לחצים.

  2. עלי הגיב:

    הסיפורים שמסופרים במאמר תלושים מהמציאות
    הצבא בא לנאבי סאלח משום שנערכת שם הפגנה וזריקת אבנים והצבא מתפקד כמו משטרה ולא בא לדכא אלא בדמיונו של הכותב.
    הקצין היהודי בכלל לא הגיב על התוקפנות והגזענות שהנערה ביטאה והאירוע כולו מבויים עבור המצלמות הסטירה שהנחיתה הנערה היא פרובוקציה זולה כדי לפרסם את "אכזריות החילים"
    הנערה נמצאת בכלא משום שהפלסטינים אשר צלמו את האירוע חשבו שזה משרת את מטרותיהם
    אם לא היו מפרסמים את הצילומים לא היה מתרחש דבר.
    הפירושים של הכותב לכל האירוע הם פירושים אידיאולוגיים שקריים.
    המהומות האחרונות מקורם בקביעה בנאלית טרויאלית של טראמפ אשר מטרתה היתה לגרום לפתיחת מו"ם אבל אבו מאזן אינו מעונין וכל רצונו להשיג נסיגה ללא הסכם.

  3. גד דרום הגיב:

    כמה דמגוגיה כמה סילופים כמה שקר,

    הדרישה הנאצית של הערבים ושל רוב השמאל היא שיהודה ושומרון תהיה יודנריין.

    בנוסף הם לעולם לא יכירו במדינה יהודית….

    אני לא בעד המשך מעצרה של הנערה אבל מישהו יכול לעלות על דעתו שנערה פלשתינית תכה חייל ירדני ששם דרך אגב הם רוב מוחלט ולאף אחד אין דרישה להקים להם מדינה כי לא יהודים שולטים שם.

  4. איתן קלינסקי הגיב:

    האמירה לכתובתו של ירמיהו הזורע דמורליזציה בצבא – "… מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים" מובאת בספר ירמיהו ל"ח פסוק ד'. ולא כפי שצוין בטעות .

  5. מעיין הגיב:

    חבל שבסופו של דבר גפן התקרנף

  6. אמיתי הגיב:

    "ביום שבו יסופר סיפור המאבק של העם הפלסטיני למימוש זכויותיו הלאומיות יעמידו את עהד תמימי, אדומת השער, בשורה אחת עם שורה ארוכה של צעירים וצעירות שנאבקו במילותיהם ובידיהם לחופש"

    אני חושב שכל אדם שיש בו טיפת יושרה יודע שלא היה מאבק יותר בזוי לחופש מאשר מאבקם של המכונים פלסטינים.
    ברפרטואר יש פיצוצי אוטובוסים על זקנים נשים וטף, כניסות לבתים ושיסוף משפחות,ירי קטיושות לכל דורש ועוד ועוד המצאות וחידושים מפלצתיים שהכניסו לחיינו.

  7. ידידיה הגיב:

    יונתן הקטן רץ בבוקר אל הגן, הוא טיפס על העץ —עץ יותר מדי גבוה בשבילו — ונפל מהעץ . נפל והתקרנף.

  8. נילי ב. הגיב:

    לא תודה ולא נעליים. .יונתן גפן תפס אומץ לב ומול לחץ ציבורי צמוד ברח מעימות חזיתי עם מה שעושה הכיבוש לנו כחברה.

    כיבוש המעוות את דמותנו המוסרית.

    איננו ראויים לאנה פרנק ולא לחנה סנש, כאשר אנחנו כולאים נערה בת 17 ונערה בת 13 עד סוף ההליכים ויותר משלוש מאות קטינים כלואים בבתי הכלא שלנו וכ-180 מהםעד סוף ההליכים.

  9. אדם טוביסקי הגיב:

    קלינסקי כמו אמינוב ספירו ואילן שדה בכתיבתם המוגזמת והקיצונית, פוגעים בסיכויי השמאל לחזור לשלטון. כמו שכתבה צביה גרינפילד בספרה "התרסקות", הרעיונות שהם מביעים מנוגדים לאידיאולוגיה של האבות המייסדים של השמאל. גם וילנר ז"ל לא התבטא כמותם.

  10. לך לגור זוג צעיר הגיב:

    בעיתה של ישראל אינה היודונאציזם. זאת משום שיודונאציזם סתמי היה יכול לחלוף לו. אבל בעיתה של ישראל היא שאין לה תוכן אחר *מלבד* היודונאציזם – גם אם היא היתה רוצה לבחור בכיוון אחר פשוט אין בנמצא כיוון יהודי אחר שיכול לאחד את העם הזה סביבו. מכיוון שלאחר חיפוש מדוקדק ויסודי בבויידעם הישראלי-יהודי לא נמצא שום תוכן אחר צריך להכיר (אמפירית) במפלצת כמות שהיא.

  11. ידידיה הגיב:

    לאדם טובסקי, הימין הצליח להשריש שהאמת הכואבת, היא מוגזמת.

    הימין הצליח להשריש כאן את התפיסה , שנחישות במאבק נגד הכיבוש זו הגזמה.

    • אמיתי הגיב:

      הימין גם הצליח להשריש כאן שהתמימות המטופשת ,היא מוגזמת
      הימין הצליח להשריש כאן את התפיסה שקיום של עוד מדינה ערבית כושלת לצידנו זו הגזמה.

  12. אוהב את מאמריו של ספירו הגיב:

    קורא בשם אדם טוביסקי הציג כאן מספר כותבים , "שכתיבתם המוגזמת והקיצונית , פוגעים בסיכויי השמאל לחזור לשלטון."

    אני כמי שאוהב מאד במיוחד את רשימותיו של גדעון ספירו (ומצטער, שהוא כותב מעט בתקופה האחרונה) רואה בו וחבורה נוספת , שלמרבה הצער היא קטנה, כשם שערב חורבן הבית הראשון ראו את ירמיהו הנביא,

    המון מוסת קרא לעברו של "הקיצוני" ו"המגזים" בן מוות. המון מוסת קרא לעברו מות יומת, ראה בו כמ שגורם למורל ירוד בקרב הלוחמים ולכן יש לדאוג להסירו מעל הבמה והכתובת היתה רק כלא.

  13. אמיתי הגיב:

    ירמיהו !!!???? עד לשם הגעת?
    תקרא קצת ירמיהו ותראה נביא זעם ונחמה.שמבקר את עמו אבל מתוך האהבה ואיכפתיות .הכתיבה של ספירו היא בדולח טהור של שנאה וציניות, נטולת כל אמפתיה. את כל יהבו ומבטחו שם על שונאי ודורשי רעת עמו.עדיף שתתלה באילנות אחרים,בחרת לך משענת קנה רצוץ ,כמו שאמר נביא אחר.

הגיבו לנילי ב.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים