הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 במרץ, 2018 8 תגובות

אחת השאלות הסמויות מהעין הייתה והינה מהו הגיל שבו אדם נולד. על פי רוב מציינים את שנת מותו וכמובן את שנת לידתו אך אין איש הטורח לברר מהו גילו באותו רגע דרמטי שעליו לעזוב את כור מחצבתו, את תיבת נח החמה והמגוננת, את חמאם התשעה חודשים שמספקת אִמו בעודה רצה ומתרוצצת בין המטבח לאביו הנרגן כי קבוצת הפועל תל-אביב ירדה ליגה.

ועם שאלה נוקבת זו עלה הכותב המקרי לבוידם בביתו ומצא שם ארגז מלא תופיני זיכרונות של דודו, אלברט "זיגי" פינקלשטיין שהלך בדרך כל בשר אך לפני שנתיים ימים כשהוא בן תשעים ותשע, לא יותר כי אם הרבה פחות.

כבר בדף הראשון של זיכרונותיו, הכתובים בכתב רש"י האמון על הכותב המקרי בגין היותו, בעבר הרחוק, "יויישב" – ביטוי שגור בעגת החרדים – כלומר, תלמיד ישיבה, חסיד בלז עד שעבר לתנועה המאוחדת לפני הבגרות והיה למגשים החזון הסוציאליסטי בקיבוץ עין גדי. וכך מספר פינקלשטיין:

"נולדתי הרבה לפני משה רבנו, באור כשדים. כאשר מלאו לי שנתיים עקרנו לחרן ומאוחר יותר לארץ גושן. גרנו בצריף אחד עם משפחת פיני גרשון מהכדור-סל. הוא יגיע בשלבים הבאים של דברי ימי עם עולם. מאחורי הבית התקיימה הפגישה הראשונה ביני לבין הרועה שמאוחר יותר יזכה להוציאנו מעבדות לחרות. אני הייתי אז בין תשע-שערה, בוגר היחידה למלחמה במרור והוא בן עשר, מגמגם, קפדן במצווה קלה כחמורה אפילו שעדיין לא היו מצוות, ומאחר שהתקשה לקלוע לסל לקחתי אותו ביד והסברתי כיצד להניף את הזרוע השמאלית על מנת לדייק. רק שמע את המילה שמאל ומיד התכרכמו פניו. שאלתיו האם הוא חש ברע. ענה בשלילה והוסיף: "אך דע לך פינקלשטיין יקירי כי במיסטיקה היהודית השמאל מזוהה עם השטן ואילו הימין עם הקדוש ברוך הוא וגם עם מוריס שבלייה". התבלבלתי לגמרי. על מוריס שבלייה שמעתי גם שמעתי. היו לנו בבית תקליט בקליט, אך מיסטיקה, שמאל וימין-אלו נשמעו לי כמו סינית.

משה ולוחות הברית (מקור)

"עם זאת, מיד הבנתי שיש לי פה עניין לא עם איזה רועה צאן עובר אורח או פועל בניין בסגנון של נעמי שמר אלא עם פונקציה בעלת משמעות קוסמית. לחצתי את ידו בחוזקה ואמרתי: 'רועה, אני אתך באש ובמים אפילו שאינני יודע לשחות ואינני מבין כלל מה יש לקדוש ששמו ברוך, אם הבנתי אותך נכון, לעשות כאן'. ענה: 'זיגי, זה לא קדוש מדוכן הפלאפל בכניסה למקדש של אוזיריס באום רשרש, זה הקדוש ברוך הוא שעל פיו יישק כל דבר'.

"רעד מר התמקם בלבלב שלי, איבר רגיש מאד והחלטתי לשתוק. משה שלף כרטיס ביקור והטעים בבס עמוק שיגיע עם הזמן: 'בעוד פרק היסטורי קצר אשבור למנחשים של רעמסס את העצמות ואז נצא כולנו אל הארץ המובטחת. עם ידע כמו שלך בכדור-סל אזדקק לך מאד, מאד. אסור להפועל ירושלים לרדת ליגה'. 'זה ברור לגמרי', אמרתי, 'גם לא להפועל קטמון!'".


הדפים הבאים היו מבולבלים לגמרי. ברור שאלו נכתבו במשך ארבעים שנות מדבר סיני. בחלקם מצאתי פירורי מן. היו גם כמה ימים חסרים שתמכו במה שהיה ידוע במשפחה שלנו לאורך ההיסטוריה שתגיע בהמוניה לאחר מכן: גם זיגי היה בין היוצאים לרגל את הארץ ולא רק שנים עשר הידועים לכול. ובנוסף לכך גם הוא וגם יהושע בן נון וכלב בן יפונה היו שטענו כי ניתן לרשת את הארץ ואין מה לחשוש מהנפילים. הדוד כתב:

"אמרתי לממונים כי עם קצת חדווה וקצת שירי מולדת ניתן יהיה לגמוז את הבנדיטים הללו…וציינתי בריש גלי כי כאשר סרקנו את השטח בן נון, בן יפונה ואנוכי שמעתי את האדמה פותחת את פיה ולוחשת: "שבטים עבריים, שבטים שלי בואו ועשו באדמתי ככל העולה על רוחכם. אין צורך לכבוש בכוח הזרוע, אני מקבלת אתכם בזרועות פתוחות ואתם בפנים"

בהערת סוגריים ייאמר, כי דודתי פייגה פנתה בשעתו לרבנות הראשית ולמצפון התנכ"י בתביעה להכיר בשבט פיקלשטיין בדיוק כמו שהכירו בשעתו בכל השאר. כמובן שזרקו אותה מכל המדרגות וגם בזזו את כלי האיפור שלה.

ואכן, באחד האמשים מצאתי את מספר הטלפון של אהרון אבינו ומיד התקשרתי אליו לברר למה השבט שלנו לא יקבל את הגושפנקא הראויה. אהרון, אבי מסדר הכהנים כידוע היה חד וחלק: "אדוני היקר, אני מתפלא עליך. כבוגר ישיבת בלז אינך יודע שמשה רבנו פחד מהמספר 13 כמו גם מחתולים שחורים. זה הרי כתוב שחור על גבי לבן בכול אסטלה, גוויל וחשבונית מאז ומתמיד." מאחר והיה רך דיבור חשבתי לנכון לבקשו לתקן את המעוות ואמרתי משהו בנדון אך הוא הזעיף קולו ונתן לי להבין שפניו לרחוב החלונות באמסטרדם לחנוך בית ספר מתקדם לכהנים וללווים שיחזירו בתשובה בעזרת השם את כל העובדות באשר הן.


בדפים הבאים מצאתי אותו מחובק עם בת יפתח, רוקד דבקה עם בנו של שאול המלך, מפיבושת, מנקה את זקנו של דוד המלך המלא רוק מגת פלישתים, לוחץ את ידו של חזקיהו המלך לאחר המגפה שפשתה בצבאו של סנחריב וכן הלאה וכן עד לימי שנות החמישים והמנונם "קח את לבי, הוא לא נחוץ ליותר", "חמסינים במשלט, הזמן עובר לאט" ועד ימינו אנו עם "הם שכחו להיות יהודים".

ואז בעמוד האחרון מצאתי פנייה לכל אתרי החדשות באשר הם ובקשה להתקנת מחיקון במכשיר הטלוויזיה ומשתיקון לגלי האתר ואלו הלכו לקראתו אלא שאז, כך הבנתי, החלו ריצודים וכרכורי איזוטופים עוד מהמפץ הגדול שאט-אט חנקו את בן משפחתי את זיגי פינקלשטיין, היקר באדם, סופר דופר של יהודי נצחי…

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. אסתי זיו הגיב:

    חה, חה, וליהודים היתה תקוה

  2. בלה הגיב:

    קראתי בעניין רב ומשתומם את רשימתו המוזרה של מר קווה.
    מצד אחד מלים גבוהות ומשפטים מורכבים ומנגד אבסורד מוחלט.
    באיזה עולם הוא חי,האיש הזה? האם הוא נמצא תחת השגחה?
    בלה

  3. עודד הגיב:

    שתי הערות (חיוביות, כמובן): * בני שבט פינקלשטיין העדיפו, מטעמים השמורים עמהם, להתעלם משבט נוסף: שבט פיפשקוביץ'. נמצאו כמה רמזים (דקים כעורו של געפילטע פיש) לסכסוכים בין שני השבטים הללו, בעיקר סביב שירה של נ' שמר, 'חמסינים במשלט'. שבט אחד שר את המשך השיר בגרסת להקת פיקוד חצי-שבט המנשה ( הקלטה מקורית דיגיטלית משנת 13 לפני הספירה – תאריך שגם עליו פרצה מחלוקת, ואין צורך לפרט מדוע) כך: 'כל יום כמו שבת נמתח'; ואילו השבט היריב נהג להפריע לפינקלשטיינים כל אימת ששרו זאת, ולטעון שחייבים להוסיף את השעות המדויקות של כניסת השבת הזאת ויציאתה.**א' קווה, ביודעין ואולי שלא במודיעין, ואפשר שבגלל זיקתו למורשת פינקלשטיין ( כמדומני, הוא מתגורר בסוויטה,במרכז מורשת פינקלשטיין – מבנה מפואר, צמוד לקבר משה על הר נבו, שהוקם בסיוע יהודי הגולה הדוויה במלאת 70X70 שנה למלחמת גוגל-מוגל, המכונה גם 'מבצע השם ירחם') אינו מציין שאחרי מותו של זיגי הופעלו המשתיקונים והמחיקונים בהצלחה יתרה, עד היום, בעושר ובאושר. [המעיר: בא גד בן בגד כפת]

  4. עלי הגיב:

    כל סיפורי ההיסטוריה נראים פאטטים לאלה שיחיו בעתיד…. פרט למאבק ההרואי
    של העם הפלסטיני האציל בעמים ….העם הפלסטיני התקיים לפני שהדינוזאורים הכובשים
    הצליחו להשתלט על האדמה הפלסטינית היקרה .
    המבול הוא שגאל את הפלסטינים מהכיבוש של הדינוזאורים והגיבור גילגמש שהיה המנהיג הפלסטיני לאחר הכיבוש הראשון הצליח בעזרת הספינה של נוח להעביר את שרידי הפלסטינים לארץ הקודש
    אלא שאז החל הכיבוש השני של השבטים הברברים היהודים הללו היו גרועים מהדינוזאורים והם
    גזלו את התנ"ך (שהוא יצירה פלסטינית ) …את בית המקדש שלהם בנו היהודים על חורבות אל אקצה הראשון ..ברור שהיהודים לא כתבו את התנ"ך משום שהיו שבטים ברברים שלא ידעו קרוא וכתוב..
    הגלות של היהודים זה עונש שקיבלו על הדיכוי האלים של העם האציל אבל היהוד כרתו ברית עם
    הנאצים ועם אירופה כדי להקים קולוניה יהודית ולדכא שוב את העם הנצחי הפלסטיני
    אבל הכזב היהודי נחשף בספרו של החכם המוסלמי קרל מרכס

  5. ק.א. הגיב:

    זה עונש לא פשוט להיוולד למועדון המטורף הזה – כל דבר שאינו בחזקת נעים ומתחנף הופך לעלבון צורב שנרשם בפנקס עד קץ הימים.

  6. עודד הגיב:

    בהמשך לתגובתו של ק' א ': אכן, לא פשוט להיוולד למועדון הנעלבים-הנצחיים והקורבנות- הנצחיים והצדקנים-הנצחיים ( דוגמה מובהקת: תגובתו של 'עלי' ,14 במרץ). ולא פחות קשה – להחליט, מסיבה זו או אחרת, להמשיך ולחיות בתוך /ליד מועדון כזה… מנגנון הגנה פנימי אחד, אפשרי וכנראה הכרחי, הוא ההומור האירוני – מנגנון שאבשלום קווה השכיל לפתח כבר בסיפוריו ובספריו הקודמים, ולמרבית היהודים, במהלך אלפיים שנות גלות, הוא היה אמצעי לא רע להישרדות כלשהי, ואבל בישראל הוא נשחק לחלוטין; רואים בו ממש אויב ( חנוך לוין נמלך בדעתו כבר מזמן, והלך לעולם אחר. הפזמונים הסאטריים של 'רביעיית מועדון התיאטרון', משנות החמישים המאוחרות ותחילת שנות השישים, לא היו מושמעים ברדיו ואולי גם לא מופיעים בתקליטים, אילו היו נעשים עכשיו. 'ניקוי ראש' בטלוויזיה בשנת 2018? חלומות באספמיא). וההוכחה – תגובתו של 'עלי' וכמובן גם תגובתה של 'בלה'. ב' מיכאל – אחד מפליטי 'ניקוי ראש' – מציע הבוקר, ב'הארץ', חג חדש לתפארת מדינת ישראל: חג הקורבן ( הידד! כולנו קורבנות, כל הזמן. אשרינו וטוב לנו! אניי, מצדי, כבר מכין את המנגל).

הגיבו לאסתי זיו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים