נשיא סין, שי ג'ינפינג, קרא בשבוע שעבר במהלך כינוס מדינות ברית ה׳בריקס׳ (ראשי תיבות באנגלית של ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה – BRICS) להמשיך "בשיתוף הפעולה לטובת כל הצדדים בחדשנות ולמען הצמיחה הכללית". כך, בלשון הדיפלומטית הסינית המקובלת בדור האחרון. בנאומו לפני הפורום העסקי של הארגון שנערך ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, הוסיף "אנחנו צריכים להמשיך את שיתוף הפעולה בין מדינות ה'בריקס' בתהליך ההיסטורי של השינוי הגלובלי, ואנחנו חייבים להאיץ את הפיתוח הכלכלי במדינות שלנו במסגרת מהלך ההיסטורי של קידום מדינות הברית בעשור הקרוב – לצד מדינות אחרות בעולם".
הנשיא הסיני שיתף את מחשבותיו על השינויים הצפויים בעולם בעשר השנים הבאות ואמר כי "העשור הבא יהיה מכריע, ובו מנועי הצמיחה חדשים יחליפו את הישנים, תוך שינוי מהיר יותר בנוף הבינלאומי וביחסי הכוחות הבינלאומיים, ולעיצוב מעמיק מחדש של מערכת הממשל הגלובלית". "אנחנו צריכים להתעדכן במגמה ההיסטורית, לתפוס הזדמנויות פיתוח, לעמוד במשותף באתגרים ולקחת תפקיד בונה בבניית סוג חדש של יחסים בינלאומיים ובהם עתיד משותף לאנושות“, אמר שי, ולא הזכיר ולו במילה אחת את נשיא ארה"ב, דונלד טרמאפ, שפתח במלחמת סחר נגד ארצו – אבל כל מילה כוונה לעברו.
במילים אחרות, שי הוציא בשבוע שעבר תעודת פטירה לגלובליזציה שבהובלת ארה"ב. הארון עם הגווייה הוצג לעיני כל בכנס השרים האחרון של ארגון הסחר העולמי (WTO), הארגון האמור לקדם את הגלובליזציה. הכנס נפתח ב-11 בדצמבר האחרון בבואנוס איירס, ארגנטינה, והסתיים כעבור ארבעה ימים בלא תוצאות. במהלך אירוע הפתיחה של הכנס הדו-שנתי קראו שרים מ-164 מדינות החברות בארגון לפיתוחה של מערכת סחר גלובלי כוללנית יותר "כדי לענות על הצרכים של המאה ה-21". אבל, כאמור, ציפיות לחוד ומציאות לחוד.
ארגון הסחר העולמי נוסד ב-1995 במטרה להסדיר את כללי הסחר בין המדינות. כעבור יותר מ-20 שנה 164 מדינות החברות בו. הוא משמש כפורום לניהול משא ומתן: סבבי מו"מ נעשים במטרה לבצע רפורמות ניאו-ליברליות גדולות בסחר הבינלאומי וכמסגרת לגיבוש כללי סחר בינלאומיים וכבסיס חוקתי לקביעת כללי התנהגות בזירה זו. לפי הגדרת משרד הכלכלה הישראלי, "המדינות החברות נוטלות על עצמן התחייבויות המסייעות ליצרני טובין ושירותים, יצואנים ויבואנים לעבוד בסביבה עסקית יציבה כחלק מתכנון ארוך טווח". קרי, זהו מכשיר בידי בעלי ההון כדי להבטיח את צבירתו באין מפריע. ישראל חברה בארגון מאז הוקם. כל שרי הכלכלה (לשעבר שרי התמ"ת) מטעם מפלגות הליכוד, העבודה, קדימה, כולנו ומרצ דבקו במדיניות הדוגלת בהשתלבות ישראל בגלובליזציה הקפיטליסטית בהובלת ארה"ב, תוך אימוץ מדיניות ניאו-ליברלית קיצונית.
אבל מה שלא נאמר על ידי משרד הכלכלה הישראלי הוא שהגלובליזציה תקועה. המשבר הקפיטליסטי שהחל ב-2007 רק העמיק את היעדר ההסכמה בין חברות הארגון, שמתמודד עם תחושת אי-ודאות גדולה בשל העובדה שארה"ב – המנהיגה הוותיקה והבלתי-מעורערת שלו – שינתה את עורה תחת ממשלו של טראמפ. עתידו של הנשיא והסכמי הסחר שהוא מתכנן להוציא לפועל נתונים בסכנה.
ממשל טראמפ "מחשב מסלול מחדש" והוא מבקש לסגת מהתפקיד המסורתי של הנהגת מוסדות גלובליים, למשל ארגון הסחר העולמי. מדיניות זו הותירה ריק בהנהגת המוסדות ועוררה ספק בקשר לעתידם. סיסמת הבחירות של טראמפ, "ארה"ב קודם" (America First), עוררה חששות כבדים מפני השלכות בינלאומיות שיהיו למדיניותו, המנוגדת למדיניות המוצהרת של הארגון.
השינוי במדיניות האמריקאית משקפת עמדה, לפיה המבנה הגלובלי הנוכחי של חוקים וארגונים פוגע בריבונות של ארה"ב ובבעלי ההון האמריקאים. מעט אחרי כניסתו לתפקיד, מתח טראמפ ביקורת חריפה על הסכמים בינלאומיים, ואף ביטל את החברות של ארה"ב בהסכם הסחר הטרנס-פסיפי ההיסטורי. ממשלים קודמים, ובעיקר ממשל אובאמה, קידמו את ההסכם ההוא במשך יותר מעשור. ממשל טראמפ ביטל את חתימת ארה"ב על הסכם פריז בעניין איכות הסביבה, והחל לשאת ולתת מחדש בעניין הסכמי הסחר עם קנדה, מקסיקו ודרום קוריאה.
טענה נוספת של טראמפ ויועציו היא, כי ארגון הסחר נכשל בפיקוח על סין ו"הפרות חוקי הסחר הבינלאומיים שהיא מבצעת". לדברי טראמפ, סין מעולם לא מילאה את המחויבות שלקחה על עצמה כתנאי קבלה לארגון, ולא ריסנה את התפקיד שממלאת המפלגה הקומוניסטית במשק.
בכיר בבית הלבן מסר לעיתונות הכלכלית כי לא ברור אם ארגון הסחר יוכל להמשיך בפעילותו כשסין, שהפכה בשנתיים האחרונות לכלכלה השנייה בגודלה בעולם, "אינה מסכימה לחלוק עם שאר המדינות החברות את היעד של מעבר למערכת מבוססת כלכלת שוק".
ייתכן ועוד מוקדם להספיד את ארגון הסחר העולמי, שהיה אחד המכשירים המרכזיים הנתונים בידי המדינות הקפיטליסטיות הגדולות במטרה להעמיק את הגלובליזציה. אך ייתכן שהשלכות המשבר הקפיטליסטי, עצמת הכלכלה הסינית, מדיניות כלכלית אמריקאית בלתי-מתערבת והתנגדות המונית להעמקת הגלובליזציה – מייתרות את קיומו. אכן, כדברי שי, ייתכן ש"העשור הבא יהיה מכריע" לגבי עתידה של ההגמוניה האמריקאית בגלובליזציה.
