הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת דני פתר:

1967 – סיפור אישי

לאחרונה קראתי שני ספרים היסטוריים חשובים על "מלחמת ששת הימים". ספרו הגדול של תום שגב "1967, והארץ שינת פניה", והפרק "שמשון המסכן" בספרו של ההיסטוריון אבי שליים "קיר הברזל – ישראל והעולם הערבי". שני היסטוריונים מכים מכה ניצחת את פולחנה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית הרשמית על "ישראל הקטנה והאמיצה שגברה על מדינות ערב שרצו להשמידה"; והם מספרים סיפור אחר, שחלקים ממנו ...

1 באוקטובר, 2005 12 תגובות

קרל מרקס – אדם ומהפכן (המשך)

הצצה חפוזה בטקסט של המניפסט מדהימה באמת. בצד הטעות אותה כבר הזכרנו: "אולם תקופתנו, תקופתה של הבורגנות, מצטיינת בכך שעשתה את ניגודי המעמדות פשוטים יותר. החברה כולה מתפלגת והולכת לשני מחנות אויבים גדולים, לשני מעמדות גדולים הניצבים במיישרים זה כנגד זה, הבורגנות והפרולטריון"; תחזית המתעלמת משלל מעמדות הביניים, מהאריסטוקרטיה הפועלית, דרך הבורגנות הזעירה והבינונית, המתחזקים 150 שנה אחרי המניפסט; לעומתם ...

25 באוגוסט, 2005 4 תגובות

קרל מרקס – אדם ומהפכן

בחודש מארס 1883 נקבר קרל מרקס (1818-1883) בחלקת קבר נידחת בבית-הקברות שבהיי-גייט בלונדון. היו בלוויה 11 בני אדם. ואלה עיקרי הדברים בהם הספיד אותו פרידריך אנגלס: מת גדול-הוגי הדור, אבדה לפרולטריון ולמדע ההיסטוריה. כמו שדרווין חשף את חוק ההתפתחות של הטבע האורגני, חשף מרקס את חוק ההתפתחות של ההיסטוריה האנושית: בני האדם נאלצים לאכול, לשתות, להשתכן ולהתלבש, לפני שיוכלו לעסוק במדיניות, ...

18 באוגוסט, 2005 20 תגובות

ישנם גם אורות בחשכה

מכיוון שמאמרו של ידידי יובל הלפרין "ערב הקדמת הבחירות", הוא חשוב ובעייתי, אינני מסתפק בתגובה ואני כותב את הדברים שלהלן. לא צריך להיות פסיכולוג כדי להבין שהדברים נכתבו מתוך ייאוש עמוק, ייאוש מהחברה היהודית כמובן. מכיוון שאף אני אינני אופטימי, והכיבוש נראה לי שריר וקיים עוד ימים רבים, הפסימיות של יובל אינה זרה לי. אף על פי כן, אל הייאוש ...

3 ביולי, 2005 6 תגובות

מי קרס, מי לא ומדוע?

שלושה ציבורים שונים של בני-אדם הושפעו באורח שונה מקריסתה של ברה"מ ומדינות הלווין שלה במזרח אירופה: האויבים, הסוגדים והתוהים. האויבים נדהמו וצהלו. הם נדהמו משום שלא היו אפילו סובייטולוגים שבישרו על הקריסה ככזאת; והם צהלו מכיוון שלב ליבו של "ציר הרשע" ולווייניו קרסו כמעט באחת, "בזול" ומבלי שנשפכה טיפת דם אחת. נכון שלא רק "הרעים" צהלו. חברו אליהם גם ליברלים ...

20 במאי, 2005 53 תגובות

מה למדנו בוייטנאם / חלק ג’

מכיוון שכבר שנים רבות אני שולל את האוריינטליזם הימני והשמאלי; וההסתכלות המערבית הלבנה על המזרח, אינה חכמה ואינה צודקת ומכיוון שדרכו של השמאל אל השלטון אינה קשה יותר ממימושם של ערכיו הלכה למעשה בארצות שונות, נסענו ללמוד בוייטנאם.צפון ודרום בוייטנאם שוב סיפור לפני הכניסה לנושא עצמו: קבוצתנו שסיירה 11 ימים בוייטנאם, חילקה את הזמן לשניים, מחציתו בצפון ומחציתו בדרום (לצערי לא ...

19 באפריל, 2005 2 תגובות

מה למדנו בוייטנאם / חלק ב’

מכיוון שכבר שנים רבות אני שולל את האוריינטליזם הימני והשמאלי; וההסתכלות המערבית הלבנה על המזרח, אינה חכמה ואינה צודקת ומכיוון שדרכו של השמאל אל השלטון אינה קשה יותר ממימושם של ערכיו הלכה למעשה בארצות שונות, נסענו ללמוד בוייטנאם.מיסוי ו"ביטוח סוציאלי" מיסים: בערים, בתעשייה (הממלכתית והפרטית) משלמים העובדים כעשרה אחוז. מע"מ – 5%-10%. בכפרים כמעט שלא משלמים מיסים, וכן לא משלמים שכירים ...

11 באפריל, 2005 10 תגובות

מה למדנו בוייטנאם / חלק א’

כבר שנים רבות שאני שולל את האוריינטליזם הימני והשמאלי. ההסתכלות המערבית הלבנה על המזרח, אינה נכונה, אינה חכמה ואינה צודקת. לא חסרות ראיות לכך שעמים במזרח, ובעולם השלישי בכלל, יכולים ללמד עמים מערביים לא פחות משאלה יכולים ללמד אותם בתחומים שונים. כך שנסיעתנו לוייטנאם, רעייתי ברוריה ואני, נבעה קודם לכל מהעובדה ששנינו מכורים להכרת אנשים ועמים השונים זה מזה באורח ...

4 באפריל, 2005 14 תגובות

איך להתמודד עם דו"ח דברת?

הבעיה נובעת מהעובדה כי דו"ח הרפורמה בחינוך שזכה לחיבוק ממשלתי, ולהתייצבות אופוזיציונית של שני ארגוני המורים יחדיו, הוא דו"ח בעייתי: מתוך השלילה מרחיקת הלכת שבו, צומחים גם צמחים חיוביים, שאם יתממשו, יביאו ברכה לחינוך. לעומת זאת, הצדדים השליליים רבים, ואם אלה ימומשו, בכפייתו של השלטון בחקיקה, יביאו אסון על התלמידים, ההורים והמורים.עיקרי השלילה התנאי הראשון להקמתה של ועדת דברת היתה הצהרתו ...

6 בפברואר, 2005 4 תגובות

אנשי חינוך נגד לבנת-דברת

לפני כ-50 שנה, בין השנים 1958-1965 (שנת פילוגה של מק"י) פעלה בהסתדרות המורים "סיעת המורים הדמוקרטיים", אמה הורתה של סיעת חד"ש בהסתדרות המורים. סיעה זו עשתה כל מה שביכולתה, כדי לאחד, או לפחות לקרב, את שני ארגוני המורים; פעלה וכשלה. אתמול, באצטדיון הכדורסל שביד-אליהו, זה קרה. למעלה מעשרת אלפים מורות ומורים, משולהבים, חברי שני הארגונים, חזרו והריעו לאחדות שנוצרה, לשני ...

7 בינואר, 2005 9 תגובות

שמאל כאורח חיים

לדברים שיכתבו להלן אין עיתוי מחייב. הם יכלו להיכתב עם היוולדו של המושג שמאל, כאשר מתנגדי האבסלוטיזם הצרפתי, הג’ירונדיסטים והיעקובינים, ישבו בצד השמאלי של הפרלמנט. אולם הם מתאימים מאוד לאנשים שחיו שנים רבות לפני כן, כמו עמוס הנביא וספרטקוס. הם יתאימו לימים עתידיים רחוקים והם מתאימים מאוד לימינו אנו. הצורך לדון בנושא גדל ככל שהימים בהם הוא נדון הם ימים ...

16 בדצמבר, 2004 13 תגובות

על ממשלות ועמים

מקריאת מספר תגובות למאמרי ("הג’וקים מנצחים עכשיו"), למדתי כי הנושא של יחסי ממשלות ועמים, לא נידון בו במידה הנכונה, והוא ראוי בהחלט לרשימה נפרדת. רשימה זו תבהיר כי לא עלה כלל בדעתי לכנות "אוכלוסייה של עשרות מיליונים בשם ג’וקים" אבל גם לא לנקות עשרות מיליונים מן האחריות לניצחונם.בימינו שושלות מלכים מתפוגגות, וחונטות הקיימות עדיין מצטמצמות. במדינות הקרויות "מערביות" ואף מעבר ...

24 בנובמבר, 2004 18 תגובות

הג’וקים מנצחים עכשיו

הסיפור הוא זה: אדם ששכר חדר במלון נכנס לחדרו ומצא שג’וקים שורצים בכל. הוא רץ למנהל וצעק: "מה זה? אי אפשר לקנות חומרי הדברה, להזמין מדביר ג’וקים מקצועי כדי לחסלם?" "כל זה כבר נעשה", אומר המנהל. "ומה קרה?" "הג’וקים ניצחו!". היום אפשר לומר בבטחה שהג’וקים מנצחים באמת, בשתי המדינות, בארה"ב ובישראל. הם מנצחים "באורח דמוקרטי" מכיוון שכך חושב הרוב המכריע ...

18 בנובמבר, 2004 12 תגובות

סרבנות מימין ומשמאל

דבריו של הרב אברהם שפירא, רב ראשי בעבר וכוהן גדול של הזרם הדתי-לאומי, ש"מסירת אדמתה של ארץ-ישראל לערבים, אינה שונה מחילול שבת ואכילת טריפות" ועל-כן היא עבירה לכל יהודי, וחובה הלכתית לסרב לה – עוררו סערה ציבורית ותגובות של זעם וחרדה בשלטון (נאומי הרמטכ"ל ושר הביטחון על הרס הצבא, המדינה, החברה והציונות). עד לכתיבת הדברים הצטרפו כבר עשרות אם לא ...

21 באוקטובר, 2004 20 תגובות

בשום פנים ואופן – לא!

כאשר אני קורא שוב ושוב את חלוקת הכוחות בהצבעה הצפויה בכנסת בין מחייבי ההנתקות ושולליה, וכל הסיעות הערביות (ואנו כמובן נכללים כרגיל…), יצביעו בעד ההתנתקות, אני מודאג, מודאג מאוד. מאז העלה שרון את רעיון ההתנתקות מרצועת עזה לזירה הציבורית, לא קראתי ולא שמעתי עמדה ברורה של תנועתי, חד"ש, השוללת את ההתנתקות הזו מעיקרה. עמדות ביקורתיות רבות וחשובות היו גם היו: ...

13 באוקטובר, 2004 18 תגובות

עוד על דו"ח דברת – פרק ב’

עברו כארבעה חודשים מאז כתבתי את מאמרי על דו"ח דברת, שהגדרתיו "חיוב בתוך שלילה". בחודשים שחלפו קראתי מאמרים שונים על הדו"ח, מאמרים סוגדים ומאמרים שוללים. לא הזדהיתי עם העמדות הגורפות לשני הכיוונים, מכיוון שכך, אני מוצא לנכון להסביר את עמדתי השונה. כדי לחדד את הדברים אומר כך: ישנם בדו"ח חלקים שנכון להתגייס להדיפתם עם כל הכוחות הציבוריים שימצאו לכך, אותם ...

28 בספטמבר, 2004 4 תגובות

מכתב לתיאודורקיס

מיקיס תיאודורקיס היקר! אין אתה מכיר אותי. שמי דני פתר, אני יהודי, ישראלי, איש שמאל ולוחם לשלום ולאחווה יהודית-ערבית זה עשרות בשנים. בסלידה רבה קראתי את הראיון שערך איתך ארי שביט ושפורסם בעיתון הישראלי "הארץ" ב-20/8 ("הקונספירציה היהודית על פי תיאודורקיס"). אני מסכים עם עיקר הדברים שאמרת בראיון, שתמציתם היא ההתקוממות שלך נגד הברית שבין שרון לבוש, ונגד התמיכה שברית זו ...

22 בספטמבר, 2004 תגובה 1

סולידריות – דווקא כן!

האמת היא שאמור הייתי להמשיך עכשיו את הוויכוח החינוכי על דו"ח דברת; אולם, היכן ניצב לו "דברת" ואיפה עומד אני, דווקא בימים אלה? לא בתחומה של הפדגוגיה החשובה לי כל-כך אני עומד, כי אם בסולידריות, עם 4,000 הפלסטינים השובתים שביתת רעב, שביתה שרק החלה לפני 8 ימים וסופה אינו נראה לעין.כאן מגיע אלי מאמרו השבועי של ידידי משכבר גדעון ספירו, ...

25 באוגוסט, 2004 7 תגובות

שלום בין מדינות ופיוס בין עמים – הסכמה ומחלוקת עם אנדרי דרזנין

אנדרה ידידי! אחרי עשרות שנים של ידידות, קל לי יותר לכתוב אליך מכתב אישי (גם אם יציצו בו קוראי "הגדה"), מאשר לכתוב מאמר מנוכר על הנושאים בהם דנת. מאמרך "זכות השיבה – אשליית מחנה השלום הישראלי" הוא מאמר רציני, מאמר טוב, הדן באחד הנושאים המרכזיים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני – בבעיית הפליטים. אפתח דווקא במשפט מפתח על השוני בין עמדותינו. לאורך ...

26 ביולי, 2004 13 תגובות

מדוע לא להפגין לפני השגרירות הסינית?

במאי 2004 פירסם "קו לעובד" חוברת על מעמדם של העובדים הזרים בישראל. מדינות שונות הסובלות מאבטלה, מעוניינות שאזרחיהן יעבדו בחו"ל, וישלחו את חסכונותיהם למשפחות, לחברות כוח אדם בארצותיהן, ולאוצר המדינה עצמו. הסכומים הגבוהים ביותר הנלקחים מעובדים היוצאים לעבודה בחו"ל – נגבים בסין. לפי האינפורמציה של "קו לעובד", זוהי גבייה בלתי חוקית הנעה בין 6,000 ל-12,000 דולר על הזכות להיות עובד ...

15 ביולי, 2004 13 תגובות

"האוונגרד הרוסי" בעיר הכרתית חאניה

השבוע הגעתי לתערוכה שכותרתה: אמנות + אוטופיה, "האוונגרד הרוסי" מאוספיו של קוסטאקיס. התערוכה מוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית בעיר הכרתית חאניה, שמקבילתה הוצגה עד לאחרונה במוזיאון ישראל בירושלים. "האוונגרד הרוסי" נולד, פרח ושקע בין השנים 1930-1910. הוא צמח לפני מהפיכת אוקטובר, קיבל תנופה רבה בעקבותיה, כמותית ואיכותית, ונקטע עם עליית הסטליניזם, ואתו "הריאליזם הסוציאליסטי", אשר אדריכלו היה שר התרבות של אותם ...

17 ביוני, 2004 תגובה 1

דו"ח דברת – חיוב בתוך שלילה

לפני כחצי שנה כתבתי מאמר תחת הכותרת: "מהרס הרווחה להרס האינטגרציה". עתה, משקראתי בקפידה את דו"ח דברת המלא ואת הראיון עם שלמה דברת ב"הארץ" (21.5.04), הבנתי במה צדקתי ובמה טעיתי. צדקתי בנושא האינטגרציה. לא רק שהמלה אינה נזכרת כלל, אלא שקיימים בדו"ח שורה של עיקרים מרכזיים, שלא משאירים ממנה שריד ופליט. טעיתי באשר למגמת פניו של הדו"ח. כפי שזה קיים ...

31 במאי, 2004 4 תגובות

סוציאליזם, כן!

הערות מקדימות הכמות הרבה של התגובות (כ-80) למאמרי על קובה ("קובה, כן" – חלק א’; חלק ב’), מלמדות ומוכיחות (גם לכותב) שסוציאליזם הוא נושא רלבנטי. אמנם מטבע הדברים מתגלגל הוויכוח מדמוקרטיה בקובה, אל החברה הישראלית ומה "אנחנו" מעוללים ל"מתנגדינו", אבל טבעי שזה כך. האם יש סיכוי כי נציגיה של מק"י-חד"ש בכנסת, ילמדו גם מכך, בנוסף לסיבות חשובות בהרבה, כי ראוי כבר ...

30 באפריל, 2004 10 תגובות

קובה, כן! (חלק ב’)

במובן יסודי אחד אין ספק שקובה אינה מדינה דמוקרטית. אין בה אפשרות להקים מפלגה פוליטית המתנגדת למשטר. גם ללא "המרכסיזם הסובייטי" לא יעלה כלל על הדעת לערער על עובדה זאת: מדינה החיה במצור שכזה, שמיליונים מאזרחיה היגרו ממנה, חיים לידה ומשוחדים כנגדה (630 פעם ניסו כבר להתנקש בחייו של נשיאה), אינה יכולה ואינה רשאית להתיר את הקמתו של כוח עוין ...

19 באפריל, 2004 16 תגובות

קובה, כן! (חלק א’)

במלאת 45 שנים למהפכה הקובנית, נסענו אני ורעייתי ברוריה לראות את קובה במו עינינו. אחרי שבועיים של שהייה באי, כאשר אנו נשאלים "איך היה"? אנו משיבים בערך כך: "אומה משגעת, מדינה מרתקת ובעיות קשות". תוך שפע הרשמים של כל אחד מאיתנו, ומכל מה שהבאנו אתנו – יומן מסע מפורט, תמונות, יצירות אמנות ושפע של מוסיקה – ננסה לפרט בקצרה את ...

8 באפריל, 2004 78 תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים