הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

הסוד של חביבי

משה חביבי גר בגפו בדירה קטנה בנחלת אחים. כמו כל בני השכונה הוא סלד מהשם "נחלאות" שהיאפים הדביקו לה שלא בטובתה. יש נחלת אחים ויש נחלת ציון. "נחלאות" היא פרי דמיונם של האשכנזים אמר למעטים שהיו מוכנים לשמוע. הדירונת שלו שופצה קצת לעומת הפחון שעמד שם קודם, בניגוד לכל חוקי העזר העירוניים. הפקחים לא אהבו לריב עם אנשי השכונה האותנטיים, ...

15 ביוני, 2018 אין תגובות

על הנפילה

אומרים שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן (שהוא תמיד גם שר הבריאות לשעבר) מאיים עלינו גם בסגירת מתחם התחנה וגם בחיסול חיי הלילה והתרבות היפים שצמחו בשוק מחנה יהודה. ובכן, זה פשוט לא יקום ולא יהיה. ההתגרות בחברה החילונית-ליברלית עוברת כל גבול, ואפילו חובבי חרדים כמוני לא יסבלו אותה. לחרדים היה בדרך כלל חוש תבונה וזהירות, שאותו הם הביאו מחייהם הבעייתיים ...

8 ביוני, 2018 תגובה 1

נילי

נילי ביקרה עם אביה בזיכרון יעקב והתאהבה במקום. האב יעקב היה איש בית"ר אידיאולוגי ומחתרת נילי תמיד קסמה לו. במזג אוויר אביבי נפלא זיכרון דמתה לו כגן עדן ערטילאי, והוא ניסה להנחיל את החוויה הזו גם לנילי. בתו הייתה יפה מאוד, והתעניינה יותר בתכשירי קוסמטיקה מאשר במחתרת האנטי טורקית, אבל לעתים העמידה פנים כדי לרצות את אביה. במרכז העיר התפנו ...

1 ביוני, 2018 אין תגובות

חלון קדמי

יערה ישבה בכיסא הנוח שאותו קבעה ליד החלון הקדמי שלה. מבחוץ הבחינה בעוברים והשבים שעושים את דרכם לשוק מחנה יהודה. לעיתים אפילו זיהתה כמה מהם על אף שהדמויות היו קצת מטושטשות בשל הרשת הכהה שבעלה המנוח התקין בחלון. נקודת התצפית שלה בחלון הפכה למרכז חייה. בעלה יוסף לא אהב במיוחד את ההתעסקות בחלון. "תמצאי לך חיים" נהג לומר ליערה. היא ...

25 במאי, 2018 אין תגובות

אדם במצוקתו

השבוע הזה היה חגיגי עד גבול ידוע. ביום ראשון חל יום הולדתי ה-77, ואיכשהו נחלצתי ממנו בלי תחושה של מצוקה. בני משפחתי ערכו למעני ארוחה נחמדה במסעדה עממית אבל טעימה בבית צאפפה. זה בדיוק הספיק לי; לא יותר מדי וגם לא פחות מדי. החדשות מבחוץ היו מטרידות, וכאבתי את דרך הייסורים שיעברו ילדינו כדי להציל את כסאו של המושחת. העובדה ...

18 במאי, 2018 2 תגובות

שערי צדק בלי מירכאות

ביום ראשון שעבר התעלפתי באמצע הרחוב. בשלב הראשון הייתי מודע לגמרי לאובדן השליטה ואפילו התמכרתי לעולם ההזוי שנפער בפני. אחר כך ארזו אותי באמבולנס. אני מכיר היטב את בית החולים "שערי צדק" וידעתי שמצפה לי המתנה ארוכה בחדר המיון. משום מה שיבצו אותי באותו מקום שבו שהיתי לפני חודשים אחדים, והמחשב השמיע קול זוועות במשך שעות ארוכות. לידי רבץ בחצי ...

11 במאי, 2018 7 תגובות

בין ברלין לירושלים: גרשֹם שלום וחברו וולטר בנימין

עברו כמה שנים טובות מאז שקראתי את ספרו של גרשֹם שלום "סיפורה של ידידות", על יחסיו הסבוכים עם ידידו, מימי ברלין של וייאמר, ולטר בנימין. זהו ספר מאלף ומרגש בהוצאת עם עובד הוותיקה והטובה, שהשפיע עליי רבות בעבר. קיימת בי להיטות רבה לקרוא על גרמניה בין שתי מלחמות העולם ואף לגלוש לתקופה שבין עליית הנאצים לשלטון (1933) לבין תחילת מלחמת ...

20 באפריל, 2018 4 תגובות

אדם נוסע בזמן: חוויית וודסטוק – היה או לא היה?

אדם מקול ישב ליד שולחנו המבולגן במשרד האוצר, ובהה כדרכו במגרש החנייה שמעבר לחלונו. הוא נחשב לאיש קצת תימהוני במשרד, ומירב, שכנתו לחדר, אמרה פעם שהיא לא יודעת אם הוא ישלוף סוכרייה מתיקו, או שמא אקדח. אדם חיבב מאוד את מירב מלאת הגוף, ולעתים נעץ מבט ארוך בגופה. היא לא חשה מבוכה כלשהי. גם ליצור לא מיני כמו אדם מותר ...

30 במרץ, 2018 2 תגובות

כשאולמרט מפליא לעשות

מי שקרא את תמצית זיכרונותיו של אהוד אולמרט מימי הכלא וספחיהם השתאה בוודאי מקור רוחו של הפוליטיקאי המורשע. האיש השכיל לכתוב טקסט מרתק, אבל סטרילי מדי. בקושי איתרנו שם סימני מרירות או תחושות נקם. אולמרט כתב כמו עיתונאי כמעט אובייקטיבי, תיאר את המתרחש מנקדת ראותו, אבל ללא התלהמות. אם ראינו בטקסט סימני התרגשות או כעס, הם הופיעו בהקשר של מזכירתו ...

23 במרץ, 2018 2 תגובות

ד"ש מארץ החולים

כאשר שוחרר נפתלי מבית החולים בפעם השלישית השנה הוא כאילו חייך אל העולם מתוך החיוורון הנורא שפשה בפניו. הוא נסע הביתה באוטובוס, והיה מאושר לשמוע כמה שירים ברצף של אלה פיצ'גרלד האהובה עליו כל כך. כדרכו חש כאילו השירים חוברו בשבילו ושלשאר בני האדם יש חלק מזערי בתחושת האושר שאופפת אותו. הרופאים בהחלט הקלו על כאבי הפרקים שלו אבל התחזיות ...

1 במרץ, 2018 4 תגובות

סיפור לשבת: שפנים מהלכים אי-שם בין לונדון של שנות השישים לירושלים של מעלה

מאז שקרא את ספרו של ויליאם סארויאן "הקומדיה האנושית" בגיל 8, היה גיורא מבועת מתופעת השפנים, שמכתרים כביכול את העיר ומקיפים אותנו מכל עבר. נכון שהנער השליח הומר מקולאיי פעל בכלל בעיר איתקה אשר בקליפורניה, והשפנים היו בחלקם פרי דמיונו הפורה. את עולמו של גיורא, קורא פעיל מגיל שש, אכלסו מאז ומתמיד גיבורים מספרי ילדים ונוער, שרובם גרו באירופה ומיעוטם ...

22 בפברואר, 2018 אין תגובות

ישראלים טובים

כיוון שאני מתקשה לצעוד בימים אלה, לא נותר לי אלא להתבונן באהבה באלפי המפגינים נגד גירוש הפליטים בכל מקום בארץ וגם בעירנו. התמונות מכיכר ציון המלאה עד אפס מקום ממש מרחיבות את הלב. הכיכר הייתה תמיד מקוללת בעיניי, זרועה באלפי פשיסטים מהסוג הגרוע ביותר שבאו לשמוע מסיתים ומדיחים, שהרתיחו את דמו של האספסוף רק כדי לשכתב את ההיסטוריה בעתיד. ההמונים ...

16 בפברואר, 2018 2 תגובות

שרון מרחוב הנביאים

בבית החינוך ע"ש ארלוזורוב אהבו מאוד את שרון ולא לעגו לה כאשר אביה הכוחני קרס, איבד את משרתו הנכבדה ואת כבודו העצמי. סימון גרין שנולד באיטליה ונמלט ממנה בתקופת רודנותו של בניטו מוסוליני, היה איש רעים נעים, ואולי אפילו קצת פטפטן. מבטאו האיטלקי המתגלגל הצחיק את חבריו אבל האדיר את חינו בעיניי הנשים במשרד. אשתו לא הייתה קנאית במיוחד, שמחה ...

8 בפברואר, 2018 2 תגובות
haredim

שכנינו ואנחנו: רק קשר אישי, בין אדם לאדם, יטהר אולי את האווירה בעיר

לפני כמה שבועות פנה אליי יהודי חרדי צעיר ליד פלאפל "מעוז" וביקש לדעת את מקור איבתי לכריסטיאנו רולנדו, הכוכב הגדול של קבוצת ריאל מדריד הספרדית. כיוון שנעלמתי בשנים האחרונות ממרקע הטלוויזיה הייתי סקרן מאוד והוא אמר לי מייד, שהוא קורא בקביעות את רשימותיי ב"כל העיר". סבר פניו היה נעים וסקרנותו בהחלט אותנטית והסברתי לו שרונלדו הוא שחקן נהדר גם בעיניי, ...

4 בפברואר, 2018 4 תגובות

משה נגבי

נגבי היה בעבר חברי הטוב, החלפנו דעות ותמיד נהניתי מאישיותו הקורנת. ח"כ שלי יחימוביץ אמרה עליו שהיה "איש מקסים". זה נכון. בנוסף לקסם האישי היה גם צנוע ונעים הליכות. עם זאת, היה גם עיקש ונחוש להילחם על אמונותיו, בעיקר על טוהר המידות במסדרונות השלטון ועל חופש הביטוי וחופש העיתונות. כל הניסיונות מצד עורכים שונים, בעיקר ב"מעריב" להכתיב לו תכנים זרים ...

2 בפברואר, 2018 3 תגובות

סודו של מנש

ברחוב שטראוס בעיר עוברים אוטובוסים רבים, ולכן איבד הרבה מתחושת הביתיות השכונתית שאפיינה אותו בעבר. תושבים חילונים פוקדים את קופת החולים הממוקמת בשוליו, בהם ותיקים רבים הרואים עדיין בעיני רוחם את הרחוב של פעם. בקופת החולים החילונים הם בכל זאת במיעוט, ונטמעים בשלווה יחסית בחרדים ובערבים. מחוץ לבניין הולכים לאיטם אנשי הפנקס האדום מפעם, מהם עובדים לשעבר במוסדות ההסתדרות שהיו ...

27 בינואר, 2018 3 תגובות

אזהרה שלא תועיל: האם נוכל למנוע את "המלחמה להצלת נתניהו"?

כותבים משמאל התרגלו בעשור האחרון לכתוב למען ההיסטוריה הכללית ואולי גם ההיסטוריה הפרטית שלהם. הם יודעים שיטו להם אוזניים ערלות, או ישלחו אליהם חיוך נבזי קטן, שישלב התנשאות ותחושה, ששלטונם הנצחי הוא מובטח לחלוטין. כך השמאל העקבי מקובע בשוליים של הדיון הציבורי, אלא אם כן יתקרנף כמו מאות אלפי הנמושות במרכז הלאומני, שמנסים להתחפש למאמינים של יאיר לפיד או אבי ...

19 בינואר, 2018 3 תגובות

אלכס

אביב קסום שלא בזמנו פקד את עירנו באמצע החורף ונסך בנו תחושה אופטימית ואולי אפילו שמחת חיים. בסמטא צדדית הניצבת לרחוב רמב"ן ההומה בשעות היום, נהנו הדיירים מהשמש שקרעי עננים כיסו אותה לפרקים. אלכס ישב כדרכו ליד החלון, ניסה למקד את מבטו בציפורים ובחרקים ולא שעה כלל לעוברים והשבים. על גדר המרפסת טיפסה לטאה מכוערת להפליא, אבל אלכס מצא בה ...

12 בינואר, 2018 2 תגובות

סיפור גבולי

בעלה של אסתר יוחננוף נסע לארצות הברית באישון לילה, מבלי להיפרד ממנה. הניכור בין בני הזוג נמשך זמן רב מדי. אסתר מאסה בשידורי הטלוויזיה, ואילו בעלה יוסי לא מש מהמרקע. הם לא חגגו ימי הולדת והבן היחיד, מומי, ישן ברוב שעות היממה. אסתר חשדה שמומי הוא אוטיסט אבל הילד לא ענה על כל התסמונות מהאינטרנט. הוא היה מוזר ושתקן מופלג, ...

5 בינואר, 2018 אין תגובות

ישנים עם פשפשים

תתפלאו, אבל ראש עירית ירושלים ניר ברקת הוא חבר שלי בפייסבוק. אני מקבל ממנו הודעות (לא אישיות, חלילה) ונדהם לעתים מהאותנטיות שלו בכלי התקשורת הזה. בתחילת השבוע קיבלתי עוד מסר כללי, שכולו דברי שבח והלל לנשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ. דומה שברקת קיבל אור ירוק למדיניות החד-צדדית שלו בעיר. ראש העיר קורא את המפה הגלובאלית דרך משקפיים ורודים-שחורים, ממש כמו ...

29 בדצמבר, 2017 5 תגובות

מוקש בירושלים

ביום חמישי שעבר התעלמתי מכל המצוקות האמיתיות והמדומות, והסתובבתי בעיר ובאוטובוסים כדי לראות כיצד תושבי עירי חוגגים את הבשורה הגדולה מוושינגטון. אחרי הכול, ראינו את ראש הממשלה זורח כולו כמו מושל במדינת אלבאמה בשנות הארבעים, נוכח השחורים הנרדפים בעיר הבירה ברמינגהם. מובן שבנימין נתניהו אשם באסוציאציה הזו, שנובעת לא רק מדמיוני הפרוע לשִמצה. אלא שבעירנו, שבה נוגעים הדברים ושעליה דנים ...

17 בדצמבר, 2017 5 תגובות

יום לא קל

זהבה יצאה ממקום עבודתה בבית האבות בשעת ערב מוקדמת. היא ניקתה ומירקה את השירותים, ניסתה לשמוח במעשי ידיה אבל לא הצליחה להפיק מעצמה עליצות של ממש. הגב כאב לה וכפות ידיה היו אדומות וגסות. בגיל 40 היא כבר הגיעה למסקנה ששום דבר לא ישתנה. בעלה נפטר ממחלה קשה, ובנה היחיד עוד גר בבית. עברו כמה שנים מאז המירה את השם ...

1 בדצמבר, 2017 תגובה 1

התעוררות על תנאי

ראש סיעת התעוררות במועצת העיר וסגן ראש העיר עד לפני זמן די קצר עופר ברקוביץ, הכריז על מרד נגד ניר ברקת. הוא הודיע שסיעתו תתמודד בנפרד בבחירות בשנת 2018 ושהוא עצמו ירוץ גם לראשות העיר. זה נחמד. לברקוביץ ולחבריו יש זכויות רבות וחשובות במאבקים חברתיים, וגם עשייה ממש מרשימה למען צעירי העיר. הסביבה החברתית של אנשי התעוררות היא אידיאלית לאנשים ...

24 בנובמבר, 2017 תגובה 1

סדר עדיפויות

קוראים שבעיניהם הפלתו של בנימין נתניהו היא חזות הכול, עשויים להזעיף פנים  נוכח הטור הזה. מובן שגם אני רוצה לראות ברחוב בלפור בעירנו ראש ממשלה יותר ליברלי, פחות ימני ופחות לאומני, אבל לא משלה את עצמי שבכך יסתיים המאבק נגד שלטון הרשע בארץ, שהגיע גם לעירנו. הכתבות הפיקנטיות על הנעשה בבית ראש הממשלה הן אולי משעשעות, ויש להן הצדקה מסוימת ...

17 בנובמבר, 2017 5 תגובות

החיים הטובים

כאשר יצא משה משערי כלא רמלה, הוא בקושי התגבר על החולשה והפחד שאחזו בו. אחרי שהתבשר על ההחלטה להעניק לו שחרור מוקדם הוא בכה בתאו, וחבריו האסירים התבוננו בו באהדה. למזלו כולם אהבו אותו בכלא, ולכן הקיפו אותו בגדר ביטחון מעובה, שמנעה ממנו חלק מייסורי המאסר. אחרי חמש שנים בכלא הוא תהה כיצד יסתגל לחיים בחוץ. לפחות יוכל ללכת עם ...

10 בנובמבר, 2017 אין תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים