הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

כיתה ו׳

כשראיתי את הסרט על טביעת ה"טיטניק" נזכרתי בכיתה ו'. כמו הספינה הטובעת משנת 1912 גם אנחנו התפרקנו והתפזרנו לכל עבר, ורק החברות המשותפת בתנועה שימרה את הקשר בינינו. הצונאמי הזה פסח על הכיתה המקבילה שלנו, ורק אותנו דנה המציאות לכליה. הכיתה המקבילה הייתה הרבה יותר מגובשת וניכר שהתלמידים שם רצו להישאר ביחד. שלנו הייתה יותר הטרוגנית, והתלמידים השלימו עם הפרידה ...

17 באוגוסט, 2018 אין תגובות

כיתה ד׳

בשבועיים הראשונים בכיתה ד' המחנכת שושנה בן-ארי לא הופיעה לשיעורים. השמועה אמרה שהיא חולה מאוד אבל בשבוע השלישי כבר ראינו אותה. פניה היו חיוורים, היא רזתה קצת ועיניה היפות היו מצועפות במין ערפל דק, כחלחל שהסתיר את העליצות השובבה שרבצה בהן תמיד. היא בכל זאת חייכה ובירכה אותנו בחמימות. המתח המעובה התפזר מיד וכולם נשמו לרווחה. היא תמיד הייתה עניינית ...

10 באוגוסט, 2018 אין תגובות

שלום כיתה ב׳

כיתה א'  פחות או יותר נשדדה ממני. אמנם קראתי את ספרו של שלמה קודש "שלום כיתה א'", אבל את רוב השנה ביליתי בבית בגין מחלות שונות ומשונות, וקראתי בעיקר כרכים ישנים של "דבר לילדים". בחופש הגדול שברתי את רגלי כאשר אחי הגדול הסיע אותי על קורקינט ברחוב נרקיס. רגלי נשברה בשלושה מקומות, וחבשו אותה בגבס לחודשים ארוכים. בולמוס הקריאה שלי ...

3 באוגוסט, 2018 אין תגובות

הבטחות, הבטחות

כל המועמדים לראשות העיר הפגינו חשש כבד נוכח ירידת אלפי צעירים לשפלה, כאילו היה מדובר בתופעה חדשה. למען האמת, אנחנו עדים להגירה השלילית הזאת כבר שנים, ולא מצליחים למנוע מהילדים להצטרף לחבריהם בתל-אביב. בשבוע שעבר הופיעה בכל העיר תמונה של בני אביתר וחברתו טליה, אוהבי ירושלים מובהקים, שגם הם זורמים עם חבריהם אל מחוץ לעירנו. העסקנים שהתראיינו ל"כל העיר" שפעו ...

28 ביולי, 2018 אין תגובות

ימים אחרים

ביום חורף מדכא במיוחד עזבתי לכמה שעות את ביתי הקר ברחוב המלך ג'ורג' והלכתי למצוא מקלט בקולנוע אוריון. המבנה דמוי החבית ברחוב שמאי קסם לי תמיד, ואפילו כסאות עץ הקשים לא הציקו לי במיוחד. נותרה חצי שעה עד למועד הקרנת הסרט, וניצלתי אותה לשיטוט בפסאז' שבין אוריון לאורנע. כמו כל ירושלמי טוב התבוננתי היטב בתמונות של הסרטים, וערימות הזבל לא ...

21 ביולי, 2018 אין תגובות

שלומית

שלומית וייס חלמה את החלומות של אביה על אושוויץ, למדה את הפרטים וקראה רבות על הנושא. אבא סיפר לה המון, אבל תמיד חשה שהוא מסתיר לא מעט דברים. אימה, שנולדה בארץ, נהגה לבקש מבעלה לחסוך קצת בסיפורים האלה, "שהפחידו מאוד את הילדה" אבל היא עשתה המון תורנויות בבית החולים "הדסה" ואבא של שלומית המשיך לבעת את חלל חדר הילדים בסיפורים ...

6 ביולי, 2018 אין תגובות

אהבתו של אבי יהודיוף

כאשר צעד אבי יהודיוף במורד רחוב שפרעם הוא חש היטב בתוצאות המאמץ שעשה במשך היום. אבי עבד בחברת החשמל, ועשה שם את כל העבודות השחורות. בעבודה היה רוב גדול לאוהדי הפועל, אבל אבי היה בית"רי לא בולט במיוחד. הוא בכלל לא אהב כדורגל, אבל היה לו אינסטינקט שאנשים כמוהו שייכים לבית"ר. בגיל 35 עדיין חי לבדו, ערירי אבל לא תימהוני. ...

29 ביוני, 2018 אין תגובות

עם בוא הקיץ

הצללים ירדו על ביתי לעת ערב, והשרו עליו מעין נינוחות ושלווה. החורף השנוא וספיחיו נעלמים לאיטם מהנוף וגם מן הנשמה. הנטייה להיות יותר טוב לב ונדיב משתלטת על ישותנו. האסקפיזם שורר בכל מקום, ואנחנו מתעלמים מקורבנות הכיבוש וגם מן העובדה ששונאים אותנו בכל מקום. דונאלד טראמפ לא יישאר איתנו לתמיד, והתקרית הקטנה עם נבחרת הכדורגל של ארגנטינה הבהירה לנו היטב, ...

22 ביוני, 2018 אין תגובות

הסוד של חביבי

משה חביבי גר בגפו בדירה קטנה בנחלת אחים. כמו כל בני השכונה הוא סלד מהשם "נחלאות" שהיאפים הדביקו לה שלא בטובתה. יש נחלת אחים ויש נחלת ציון. "נחלאות" היא פרי דמיונם של האשכנזים אמר למעטים שהיו מוכנים לשמוע. הדירונת שלו שופצה קצת לעומת הפחון שעמד שם קודם, בניגוד לכל חוקי העזר העירוניים. הפקחים לא אהבו לריב עם אנשי השכונה האותנטיים, ...

15 ביוני, 2018 2 תגובות

על הנפילה

אומרים שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן (שהוא תמיד גם שר הבריאות לשעבר) מאיים עלינו גם בסגירת מתחם התחנה וגם בחיסול חיי הלילה והתרבות היפים שצמחו בשוק מחנה יהודה. ובכן, זה פשוט לא יקום ולא יהיה. ההתגרות בחברה החילונית-ליברלית עוברת כל גבול, ואפילו חובבי חרדים כמוני לא יסבלו אותה. לחרדים היה בדרך כלל חוש תבונה וזהירות, שאותו הם הביאו מחייהם הבעייתיים ...

8 ביוני, 2018 תגובה 1

נילי

נילי ביקרה עם אביה בזיכרון יעקב והתאהבה במקום. האב יעקב היה איש בית"ר אידיאולוגי ומחתרת נילי תמיד קסמה לו. במזג אוויר אביבי נפלא זיכרון דמתה לו כגן עדן ערטילאי, והוא ניסה להנחיל את החוויה הזו גם לנילי. בתו הייתה יפה מאוד, והתעניינה יותר בתכשירי קוסמטיקה מאשר במחתרת האנטי טורקית, אבל לעתים העמידה פנים כדי לרצות את אביה. במרכז העיר התפנו ...

1 ביוני, 2018 אין תגובות

חלון קדמי

יערה ישבה בכיסא הנוח שאותו קבעה ליד החלון הקדמי שלה. מבחוץ הבחינה בעוברים והשבים שעושים את דרכם לשוק מחנה יהודה. לעיתים אפילו זיהתה כמה מהם על אף שהדמויות היו קצת מטושטשות בשל הרשת הכהה שבעלה המנוח התקין בחלון. נקודת התצפית שלה בחלון הפכה למרכז חייה. בעלה יוסף לא אהב במיוחד את ההתעסקות בחלון. "תמצאי לך חיים" נהג לומר ליערה. היא ...

25 במאי, 2018 אין תגובות

אדם במצוקתו

השבוע הזה היה חגיגי עד גבול ידוע. ביום ראשון חל יום הולדתי ה-77, ואיכשהו נחלצתי ממנו בלי תחושה של מצוקה. בני משפחתי ערכו למעני ארוחה נחמדה במסעדה עממית אבל טעימה בבית צאפפה. זה בדיוק הספיק לי; לא יותר מדי וגם לא פחות מדי. החדשות מבחוץ היו מטרידות, וכאבתי את דרך הייסורים שיעברו ילדינו כדי להציל את כסאו של המושחת. העובדה ...

18 במאי, 2018 2 תגובות

שערי צדק בלי מירכאות

ביום ראשון שעבר התעלפתי באמצע הרחוב. בשלב הראשון הייתי מודע לגמרי לאובדן השליטה ואפילו התמכרתי לעולם ההזוי שנפער בפני. אחר כך ארזו אותי באמבולנס. אני מכיר היטב את בית החולים "שערי צדק" וידעתי שמצפה לי המתנה ארוכה בחדר המיון. משום מה שיבצו אותי באותו מקום שבו שהיתי לפני חודשים אחדים, והמחשב השמיע קול זוועות במשך שעות ארוכות. לידי רבץ בחצי ...

11 במאי, 2018 7 תגובות

בין ברלין לירושלים: גרשֹם שלום וחברו וולטר בנימין

עברו כמה שנים טובות מאז שקראתי את ספרו של גרשֹם שלום "סיפורה של ידידות", על יחסיו הסבוכים עם ידידו, מימי ברלין של וייאמר, ולטר בנימין. זהו ספר מאלף ומרגש בהוצאת עם עובד הוותיקה והטובה, שהשפיע עליי רבות בעבר. קיימת בי להיטות רבה לקרוא על גרמניה בין שתי מלחמות העולם ואף לגלוש לתקופה שבין עליית הנאצים לשלטון (1933) לבין תחילת מלחמת ...

20 באפריל, 2018 4 תגובות

אדם נוסע בזמן: חוויית וודסטוק – היה או לא היה?

אדם מקול ישב ליד שולחנו המבולגן במשרד האוצר, ובהה כדרכו במגרש החנייה שמעבר לחלונו. הוא נחשב לאיש קצת תימהוני במשרד, ומירב, שכנתו לחדר, אמרה פעם שהיא לא יודעת אם הוא ישלוף סוכרייה מתיקו, או שמא אקדח. אדם חיבב מאוד את מירב מלאת הגוף, ולעתים נעץ מבט ארוך בגופה. היא לא חשה מבוכה כלשהי. גם ליצור לא מיני כמו אדם מותר ...

30 במרץ, 2018 2 תגובות

כשאולמרט מפליא לעשות

מי שקרא את תמצית זיכרונותיו של אהוד אולמרט מימי הכלא וספחיהם השתאה בוודאי מקור רוחו של הפוליטיקאי המורשע. האיש השכיל לכתוב טקסט מרתק, אבל סטרילי מדי. בקושי איתרנו שם סימני מרירות או תחושות נקם. אולמרט כתב כמו עיתונאי כמעט אובייקטיבי, תיאר את המתרחש מנקדת ראותו, אבל ללא התלהמות. אם ראינו בטקסט סימני התרגשות או כעס, הם הופיעו בהקשר של מזכירתו ...

23 במרץ, 2018 2 תגובות

ד"ש מארץ החולים

כאשר שוחרר נפתלי מבית החולים בפעם השלישית השנה הוא כאילו חייך אל העולם מתוך החיוורון הנורא שפשה בפניו. הוא נסע הביתה באוטובוס, והיה מאושר לשמוע כמה שירים ברצף של אלה פיצ'גרלד האהובה עליו כל כך. כדרכו חש כאילו השירים חוברו בשבילו ושלשאר בני האדם יש חלק מזערי בתחושת האושר שאופפת אותו. הרופאים בהחלט הקלו על כאבי הפרקים שלו אבל התחזיות ...

1 במרץ, 2018 4 תגובות

סיפור לשבת: שפנים מהלכים אי-שם בין לונדון של שנות השישים לירושלים של מעלה

מאז שקרא את ספרו של ויליאם סארויאן "הקומדיה האנושית" בגיל 8, היה גיורא מבועת מתופעת השפנים, שמכתרים כביכול את העיר ומקיפים אותנו מכל עבר. נכון שהנער השליח הומר מקולאיי פעל בכלל בעיר איתקה אשר בקליפורניה, והשפנים היו בחלקם פרי דמיונו הפורה. את עולמו של גיורא, קורא פעיל מגיל שש, אכלסו מאז ומתמיד גיבורים מספרי ילדים ונוער, שרובם גרו באירופה ומיעוטם ...

22 בפברואר, 2018 אין תגובות

ישראלים טובים

כיוון שאני מתקשה לצעוד בימים אלה, לא נותר לי אלא להתבונן באהבה באלפי המפגינים נגד גירוש הפליטים בכל מקום בארץ וגם בעירנו. התמונות מכיכר ציון המלאה עד אפס מקום ממש מרחיבות את הלב. הכיכר הייתה תמיד מקוללת בעיניי, זרועה באלפי פשיסטים מהסוג הגרוע ביותר שבאו לשמוע מסיתים ומדיחים, שהרתיחו את דמו של האספסוף רק כדי לשכתב את ההיסטוריה בעתיד. ההמונים ...

16 בפברואר, 2018 2 תגובות

שרון מרחוב הנביאים

בבית החינוך ע"ש ארלוזורוב אהבו מאוד את שרון ולא לעגו לה כאשר אביה הכוחני קרס, איבד את משרתו הנכבדה ואת כבודו העצמי. סימון גרין שנולד באיטליה ונמלט ממנה בתקופת רודנותו של בניטו מוסוליני, היה איש רעים נעים, ואולי אפילו קצת פטפטן. מבטאו האיטלקי המתגלגל הצחיק את חבריו אבל האדיר את חינו בעיניי הנשים במשרד. אשתו לא הייתה קנאית במיוחד, שמחה ...

8 בפברואר, 2018 2 תגובות
haredim

שכנינו ואנחנו: רק קשר אישי, בין אדם לאדם, יטהר אולי את האווירה בעיר

לפני כמה שבועות פנה אליי יהודי חרדי צעיר ליד פלאפל "מעוז" וביקש לדעת את מקור איבתי לכריסטיאנו רולנדו, הכוכב הגדול של קבוצת ריאל מדריד הספרדית. כיוון שנעלמתי בשנים האחרונות ממרקע הטלוויזיה הייתי סקרן מאוד והוא אמר לי מייד, שהוא קורא בקביעות את רשימותיי ב"כל העיר". סבר פניו היה נעים וסקרנותו בהחלט אותנטית והסברתי לו שרונלדו הוא שחקן נהדר גם בעיניי, ...

4 בפברואר, 2018 4 תגובות

משה נגבי

נגבי היה בעבר חברי הטוב, החלפנו דעות ותמיד נהניתי מאישיותו הקורנת. ח"כ שלי יחימוביץ אמרה עליו שהיה "איש מקסים". זה נכון. בנוסף לקסם האישי היה גם צנוע ונעים הליכות. עם זאת, היה גם עיקש ונחוש להילחם על אמונותיו, בעיקר על טוהר המידות במסדרונות השלטון ועל חופש הביטוי וחופש העיתונות. כל הניסיונות מצד עורכים שונים, בעיקר ב"מעריב" להכתיב לו תכנים זרים ...

2 בפברואר, 2018 3 תגובות

סודו של מנש

ברחוב שטראוס בעיר עוברים אוטובוסים רבים, ולכן איבד הרבה מתחושת הביתיות השכונתית שאפיינה אותו בעבר. תושבים חילונים פוקדים את קופת החולים הממוקמת בשוליו, בהם ותיקים רבים הרואים עדיין בעיני רוחם את הרחוב של פעם. בקופת החולים החילונים הם בכל זאת במיעוט, ונטמעים בשלווה יחסית בחרדים ובערבים. מחוץ לבניין הולכים לאיטם אנשי הפנקס האדום מפעם, מהם עובדים לשעבר במוסדות ההסתדרות שהיו ...

27 בינואר, 2018 3 תגובות

אזהרה שלא תועיל: האם נוכל למנוע את "המלחמה להצלת נתניהו"?

כותבים משמאל התרגלו בעשור האחרון לכתוב למען ההיסטוריה הכללית ואולי גם ההיסטוריה הפרטית שלהם. הם יודעים שיטו להם אוזניים ערלות, או ישלחו אליהם חיוך נבזי קטן, שישלב התנשאות ותחושה, ששלטונם הנצחי הוא מובטח לחלוטין. כך השמאל העקבי מקובע בשוליים של הדיון הציבורי, אלא אם כן יתקרנף כמו מאות אלפי הנמושות במרכז הלאומני, שמנסים להתחפש למאמינים של יאיר לפיד או אבי ...

19 בינואר, 2018 3 תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים