הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

סיפור לראש השנה: ליטוף ענוג של רוח סתווית

כששמואל פלס התבונן בברושים הגבוהים ברחוב מגוריו ברחביה, נקוו כמה דמעות בעיניו. הוא תמיד היה גבר קצת רגשן, ולא הצליח להעמיד פני פוקר קבל עולם, בעיקר לא ביום שישי אחר הצהריים. הוא לא נכנס לביתו הסמוך, אלא התיישב על גדר קטנה ולא מסוידת והסתכל על עוברי האורח. רובם היו חרדים אבל גם כמה סטודנטים צעירים התערבו איכשהו בהמוני המטיילים והרגישו ...

22 בספטמבר, 2017 אין תגובות

פרשת איחוד ירושלים

לפני שנים רבות הזמנתי שני ידידים מג'אבל מוקאבר לאסיפת בחירות של חד"ש. הייתי אחד הדוברים, לצד תמר גוז'נסקי ומוחמד ברכה, ולא תמיד הרגשתי כל כך בבית. כמה מהנוכחים באולם ועל הבמה כעסו עליי כי התנגדתי לתמיכה במועמדותו של אהוד ברק לראשות הממשלה. אני לא מוצא שום סיבה להתנצל על העמדה הזאת, וגם היום הייתי מצביע נגדו. עם זאת, היה לי ...

15 בספטמבר, 2017 4 תגובות

מהפכה או הפיכה

ההתקפות החריפות על בני הזוג נתניהו מתרכזות בהליכותיהם של השניים וגם במעורבותם במעשי שחיתות. אין בכך רע, אם כי ניתן להבחין באכזריות שנובעת יותר משנאה מאשר מביקורת פוליטית מסודרת. ההתמקדות בראש הממשלה וברעייתו מסיטה לדעתי את תשומת הלב הציבורית מיעדיו של המאבק נגד הימין והימין הקיצוני. אם סילוק המשפחה הלא סימפטית הזאת ממעון ראש הממשלה היא חזות הכול, אנחנו פותחים ...

8 בספטמבר, 2017 3 תגובות

דהרני מחזיר ציוד

בערב נאה אחד בשלהי אוגוסט יצא יוסי דהרני מביתו בנחלת אחים, וסקר את השכונה בקורת רוח גלויה. זהו המקום הכי יפה בעולם, מלמל לעצמו, ודשדש לאיטו על המדרכה הצרה. דהרני כבר התרגל לשם "יוסי" אחרי שהיה "יוסף" כל כך הרבה שנים. הוא קיבל באהדה רבה את התושבים החדשים בשכונה, סטודנטים, אמריקאים, רוסים וסתם ילידי העיר שהתאהבו בסביבה האקזוטית והמזרחית. בית ...

1 בספטמבר, 2017 3 תגובות

מגמות שיפור

השנה העברית המקוללת הזאת עומדת לחלוף לה מן העולם ואין לנו שום סיבה לחשוב שבעתיד יהיה יותר גרוע. קיים סיכוי גדול שבמהלכה יודחו או יתפטרו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. אין טעם לצפות שבמקומם יבואו מלאכי השרת, שוחרי הטוב, השלום והשוויון. אבל עצם הסתלקותם תבטיח לעולם החרד ששינויים עשויים להיות גם לטובה. האיש המשונה והמרושע ...

26 באוגוסט, 2017 3 תגובות

בגנות ההומגניות
לא טור ספורט. סיפורה של מתינות בהתגוננות

כמה חברים בהחלט מסורים מבין אוהדי הפועל קטמון ירושלים הזעיפו פנים בשל נוכחותו של ח"כ איימן עודה בסביבה החברתית שלנו. יש כמה לאומנים (אמנם "מתעבי גזענות") גם אצלנו ונדרשת הפגנת נוכחות שמאלית באגודה כדי לשמר את אופייה האינטרנציונליסטי.  כדאי שהימין באגודה יפנים שכל פגיעה בעודה פוצעת אנושות גם אותנו, אנשים כמו אודי ארנון, אריה  דיין וגם אני. אין פנינו לפילוג ...

18 באוגוסט, 2017 2 תגובות

אור בוהק בקצה המנהרה

מי שמאמין במסר הטמון בכותרת הזו, יאמין בכל דבר. אפילו בקצה שממנו באנו, כבר כבה האור. אין לאן ללכת, לא להקיא ולא לבלוע. אז מה נעשה? נילחם בביבי נתניהו עד חורמה, נגרור את אשתו בציצית שערותיה לאורך רחוב בלפור ונשמיע זעקות ריקות של שמחה חלולה? אחרי האופוריה תשתלט עלינו הריקנות. הרסנו את נתניהו? השפלנו את רעייתו שרה? אז מי יחליף ...

4 באוגוסט, 2017 אין תגובות

בין יריב לאויב

אחרי הפיגוע המזוויע בהר הבית קראתי תגובות רבות באינטרנט, ודווקא חבריי מהשמאל ציערו אותי מאוד. בפיגוע שבו נשפך דם של ישראלים ושל פלסטינים אין שום דבר מצחיק, ובוודאי שאין טעם לקרוא לו "פיגועון". כמה חברים, חלקם בני עירנו, הביעו חשש גלוי שמא ישתמש ראש הממשלה בנימין נתניהו בפיגוע ל"הסחת הדעת" מחטאיו. ייתכן שהוא יעשה כן, ובכל זאת הפיגוע עצמו הוא ...

29 ביולי, 2017 8 תגובות

עיניים צרות

לעתים דומה שאחינו הישראלים ניחנים בעיניים צרות במיוחד. "סליחה שזכינו" ביטוי שטבע אחרי מלחמת 1967 (בשינוי קל) אפרים קישון, מתאים גם לדור הזה. ביום שישי שעבר הופיע במדור "תרבות וספרות" של "הארץ" מאמר מושחז, כתוב היטב, של אוריאל קון. הוא כעס בעליל על זכייתו של הסופר בן עירנו, דויד גרוסמן, בפרס היוקרתי "מאן בוקר", שבו זכו בעבר כמה מטובי הסופרים ...

2 ביולי, 2017 תגובה 1

שבחי קורבין

הגיע הזמן שנפסיק את הגישה הקרתנית לפוליטיקה העולמית. ג'רמי קורבין, שהיה קרוב מאוד להפיל את שלטון הניאו-ליברלים בבריטניה, הוא איש כלבבי, גם אם השליחים של התקשורת הישראלית בלונדון מלכלכים עליו בסגנון הצהובונים האנגלים. הוא לייבור אמיתי, לא טוני בלייר ולא שמעון פרס, הסוסים הטרויאניים של המרכז הלאומני בשמאל. התקשורת הבריטית היא בדרך כלל ימנית, וגם העיתונים הליברלים יותר כמו ה"גארדיין" ...

20 ביוני, 2017 10 תגובות

האיש מגן ג'ירפה / סיפור שרובו אמיתי

עברו שבועות רבים מאז ישבתי לאחרונה בגן ג'ירפה כדי לקרוא ספר בנחת ולשאוף אוויר נקי. בתחילת השבוע קרטעתי איכשהו לספסל האהוב עליי, בין יד בן-צבי לבין מגרש המשחקים. בדמדומי שעת בין הערביים כבר התקשיתי לקרוא את הספר המרתק שהבאתי. בקושי הרגשתי שאדם זר התיישב לו לידי, קילף תפוח עץ וחיפש הזדמנות לפתוח בשיחה. לבסוף האיש הפטיר שהוא מכיר אותי ועוקב ...

9 ביוני, 2017 תגובה 1

אחרי הסערה

נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ הפך את עירנו למרקחה ונפרד מאיתנו עם המון סימני שאלה. נכזבה תוחלתו של בנימין נתניהו שטראמפ יידבר כמו חבר מתלהם במיוחד של מרכז הליכוד;  נכזבה תוחלתם של אנשי המרכז הלאומני שהנשיא יקשקש על פשרה טריטוריאלית ויגמד את קומתו של ראש הממשלה. האיש המוזר הזה השאיר מסך עשן, ולרוב אנשיו אין שום זיקה לישראל. אם הצמרת ...

3 ביוני, 2017 2 תגובות

חיה / גם עירנו החילונית היא לא בדיוק גן עדן לנשים בודדות

במוצאי שבת נמלטה חיה מדירתה הקטנה במרומי רחוב שמאי, ושוטטה כדרכה מזה שנים ברחוב המלך ג'ורג'. היא תמיד חששה מתשומת לב בלתי צפויה מצד גברים זרים, ולכן הלכה בלבוש צנוע שהסווה היטב את גופה החטוב. חיה הייתה יפה מאוד גם בגיל 37, השתדלה לבקר פעמיים בשבוע במכון כושר וגם בספרייה העירונית ברחוב בצלאל. גם עתה, בשנת 2017, חיה ראתה ברחוב ...

26 במאי, 2017 אין תגובות

אחיי, קורבנות הקפיטליזם האטום

בשנות עבודתי הארוכות בטלוויזיה למדתי להכיר ולהוקיר את עובדי רשות השידור, החל בעיתונאים וכלה בעובדי האולפן. הם התייחסו להשקפותיי בנושאי כדורגל בספקנות, אבל גם בהערכה כנה. היו המון צחוקים באולפן, בעיקר כאשר הבעתי דעות סוציאליסטיות שלא היו אז באופנה. פעם (ואולי יותר מפעם אחת) אמרתי שאם זה היה תלוי בי "הייתי מלאים אפילו את הקיוסקים". זה הפך לאמרת כנף די ...

20 במאי, 2017 5 תגובות

הזיות מתוך הכאב

ירושלים של פעם קמה לתחייה נגד עיניי במלוא עליבותה החיננית הגבס הציק לי ומתחתיו בקע הכאב, ואילץ אותי לקום מוקדם יחסית. יצאתי מהבית ונעזרתי במקל ההליכה שלי עד שישבתי על גדר נמוכה ברחוב הסמוך. קצת ריחמתי על עצמי עד שאחד משכניי, צבר מבוגר אפילו ממני, הציץ בי ואמר בחיוך: "הנה חיים ברעם, שהגיח מביתו במקלו ובתרמילו". הגבתי בחיוך רפה והאיש, שהוא ...

12 במאי, 2017 אין תגובות

חטא ההפרזה

אם נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ יחליט שאין טעם להעביר את שגרירות ארצו לעירנו, שכן צעד כזה נזקו רב מתועלתו, קשה להאמין שראש הממשלה בנימין נתניהו ינהל נגדו מערכה בקונגרס ובתקשורת. אובמה, ידיד ישראל מובהק וחניך האסכולה הליברלית-דמוקרטית בארצות הברית, לא השיב לנתניהו כגמולו. בשלהי הקדנציה השנייה שלו הוא העדיף להביע את מורת רוחו באמצעים מתונים יחסית לגודל חוצפתו של ...

5 במאי, 2017 3 תגובות
levinsky-lib

חברה חדשה: לא אוטופיה אלא תוכנית פעולה

גם תומך הרכושנות החזירית הגרוע ביותר שבתוכנו מודע היטב לעובדה שבעיית הפליטים הקשה לא תיפתר מעצמה. כדי שנגיע לפתרונות יצירתיים ומועילים נצטרך להשקיע המון מחשבה ואפילו מעוף, כך שכל תושבי דרום תל-אביב ושאר ריכוזי הפליטים ימצאו בהם עניין ואפילו תקווה. הטפת מוסר לתושבי השכונות העניים, המוזנחים והמקופחים לא תביא שום תועלת. כדי להביס את המסיתים (וזה אפשרי) יש לשתף את ...

29 באפריל, 2017 2 תגובות

רק הרגל שבורה

אחרי שבוע מנוחה אני שב לכתוב. הרגל עדיין שבורה, אבל למצער אני יכול להגיע לשולחן הכתיבה ולעבוד. היה לי חג נפלא, פשוט ומשפחתי כך שלא בזבזתי אותו על רחמים עצמיים. אחי עוזי, בן 80 בדיוק, נסע למינכן למשחק הבית האומלל שלה נגד ריאל מדריד. ביום שישי שעבר נסעתי לארוחת הערב שנערכה לכבודו בנווה צדק בתל-אביב. האירוע היה משפחתי, צנוע ולבבי, ...

21 באפריל, 2017 תגובה 1
passover

בלי חשבון נפש

חג הפסח האהוב עליי מתקרב בצעדי ענק, וכרגיל אני מעלה באוב את זכרו של אבי שמת כבר לפני שלושים שנה, כשהיה בדיוק בגילי היום. מאז שנפטר ליל הסדר איבד את קסמו בעיניי. גם כשהייתי ילד לא האמנתי שאליהו הנביא יגיע וילגום מכוס היין המתוק שהניחו על השולחן העמוס כל טוב. זה לא העלה ולא הוריד. תמיד הניחו את הכוס היפה ...

7 באפריל, 2017 אין תגובות
barkat

לעצור את הפשיזם החילוני

השבוע בישרו אנשי ראש העיר ניר ברקת שהוא מתכוון לרוץ לקדנציה שלישית. למען האמת, ציפיתי שהוא ישתלב די במהירות ברשימת הליכוד לכנסת הבאה מה גם שאינו מסתיר את שאיפותיו לעמוד בראש הפירמידה אחרי שביבי נתניהו יתפטר, מרצונו או בעל כורחו. אבל המצב בליכוד איננו ברור, מה גם שעתידו של נתניהו לוט בערפל. אם יהיה שכנו של אהוד אולמרט בבית הכלא, ...

1 באפריל, 2017 2 תגובות

געגוע

ביום שישי בערב הסתובב לו חנן אילוז בכיכר פיקדילי, הסתחרר מריח התבשילים בדוכני האוכל, הציץ שוב ושוב באורות המרצדים וחש, שהוא מאבד לחלוטין את עצמיותו. בפאב קטן בריג'נט סטריט פגש את אנה, האיטלקיה שגרה בשכנותו במערב לונדון. היא לא הייתה יפה במיוחד, ושיניה היו שחורות מעישון, אבל היה בה משהו חינני וחם, שנגע ללבו של חנן. הוא ידע שבצד עיסוקה ...

25 במרץ, 2017 תגובה 1

ימים יפים

בשבוע שעבר, כאשר ברצלונה חוללה נס אדיר וניצחה 1-6 את פריז סט ג'רמן, שמעתי זעקות אדירות של שמחה מהחלונות של שכניי. לא בכדי מתלונן העיתונאי אורי דן מ"הארץ" על התסמונת הקטלוּנית של אוהדי הכדורגל בישראל. הוא צודק, אבל האהבה לברצלונה היא אמיתית, גם בשל הסגנון הנפלא שלה וגם משום שעצם קיומה היה כצנינים בעיניו של הרודן הניאו נאצי פרנסיסקו פרנקו. ...

17 במרץ, 2017 אין תגובות

מהגרים

לפני כמה שבועות סיכם בני את מספרם של חבריו שברחו מעירנו לשפלה, בעיקר לתל-אביב. למען האמת, היה יותר קל למנות את הנשארים. בכל שיחה עם צעירים אני שומע קינות על עזיבת העיר, ובעיקר על תוכניות שונות ומשונות של אוהבי ירושלים, שמתחילים למאוס בה בהדרגה. אני לא אוהב במיוחד את הדיונים האלה על תל-אביב או על ברלין כערי מקלט לירושלמים. למרבה ...

11 במרץ, 2017 אין תגובות
creation-of-adam

ויכוח שעבר זמנו

בעיתון "הארץ" מתנהל עתה ויכוח בין שני כותבים טובים, רוגל אלפר ומנחם בן, על אודות קיומו או אי-קיומו של אלוהים. בניגוד לציפיותיי לא מצאתי בו תובנות חדשות. שני הכותבים חזרו על עמדות לעוסות מימי הביניים, ועל טענות סרק לשוניות. בן, למשל, סבור שהתנ"ך כתוב בלשון "אלוהית" ומעלה באוב את הפסוק הפותח של הספר הקדוש "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת ...

2 במרץ, 2017 6 תגובות

ימי זהבה

לפני יותר מארבעים שנה הגיעה תורה של זהבה הקטנה לצאת עם אחיותיה למרכז העיר. היא יפתה מאוד בשנים האחרונות, אבל האחיות הקפידו מאוד על  צניעותה. השיער השחור שלה נשאר מתולתל, והשמלה שלה הייתה פרחונית בנוסח הישן. האחיות היו יותר מפורכסות, אבל במידה. לאחותה שרה היה חזה ענקי, והיא דאגה להבליט ולהצניע אותו בעת ובעונה אחת. הבחורים בשכונה חמדו אותה, אבל ...

17 בפברואר, 2017 תגובה 1

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים