מאמרים מאת חיים ברעם:
פטריוטים
ידיד ותיק ומוערך שלי, שהוא, תתפלאו, גם קצין בכיר במילואים טילפן אלי בתחילת השבוע כדי להגיב על הכתבה שלי על שאול מופז. להפתעתי, הוא הסכים שיש למנוע את ההתקפה האווירית הישראלית על איראן בכל מחיר וגם קיבל את נימוקי אודות הנזק העצום שעלול להיגרם לנו אם ננקוט בצעד הזה. עם זאת, הוא ביקש גם למתוח ביקורת ונזף בי בעדינות על ...
האתגר של מופז
חבריי הבולשביקים, שהם אפילו יותר מבוגרים ממני, יודעים לספר שפעם הלעיזו באוזני המנהיג הגדול ולאדימיר איליץ’ לנין שחבר פוליטבורו (הנהגת המפלגה) מסוים הוא טיפש. תשובתו האלמותית של לנין נחרתה בתודעתם של כל חסידיו בכל הדורות: "זה לא מעניין אותי. אני רק רוצה לדעת אם הוא טיפש לטובתי או טיפש נגדי". כאשר איים שאול מופז בתחילת יוני על האיראנים בהתקפה צבאית, ...
פוליטיקה של מחלוקת
אנשים כמונו חיים כבר שנים בצלה הכבד של אי-ההסכמה עם הסביבה החברתית המיידית שלהם. זה נכון שסביב המעגל הקטן של השמאל העקבי חגים גם מעגלים גדולים יותר של שוחרי שלום סבירים, שתמיכתם בהסכמים השונים ואפילו ב"וויתורים" משמעותיים פחות או יותר תלויה בעיקר בשיקולים פרגמטיים. אנחנו אולי מכבדים אותם לעתים תכופות מדי בכינוי "וורדרדים", אבל כדי להתקיים מבחינה פוליטית-תרבותית אנו זקוקים ...
הציונות האכזרית
בתחילת יולי 2008 פירסם ההיסטוריון בני מוריס מאמר תקיף בעיתון האמריקני הליברלי "ניו-יורק טיימס" והביע תמיכה מוחלטת וחד-משמעית במתקפה ישראלית "מונעת" על הכור הגרעיני באיראן. הנימוקים בקושי ראויים לאזכור מחמת רדידותם ומוסריותם הירודות, אבל כדרכם של מטיפים לתוקפנות בכל הדורות, ובעיקר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, התיימר מוריס להיות רודף שלום הרואה בהפצצה ישראלית על אדמת מדינה ריבונית וחברה באו"ם ...
הדור פוחת והולך
בשל עבודתי כפובליציסט אני קורא את שלושת העיתונים הגדולים בכל יום, סבור שהם בהחלט ברמה נאותה יחסית לעיתונים דומים בחו"ל ולא משחק את תפקיד העורך אפילו בהזיות הכי פרועות שלי. מניסיוני אני יכול להעיד, שקשה מאוד להיות עורך, וצריך לקבל החלטות משמעותיות רבות במצבי לחץ גדולים. אבל בכל זאת עלי לומר במלוא הכנות, שאם הייתי עורך ב"ידיעות אחרונות" אז הראיון ...
אין אור בקצה המנהרה
לפני חודשיים בדיוק כתבתי כאן טור שסקר את פרשת יחסיו של אהוד אולמרט עם "כל העיר", עם עורכיו ופרשניו, ועם החבורה הזריזה והמיומנת של כתבים שהעלתה מעל דפיו את רוב ההאשמות שעליהן חוזרים עתה בתקשורת הממוסדת. לא אחזור כאן שוב על הדברים. כל הטענות שאולמרט מסוגל לקדם תהליכים מדיניים כלשהם באזור כבר הופרכו, ולזכותם של כל העיתונאים שהסתופפו ב"כל העיר" ...
מפונקים
באתר האינטרנט "וואלה" התנוססה השבוע תמונתו של נשיא ארצות הברית ג’ורג’ בוש ומתחתיה הכותרת המתחסדת: "מנהיג המדינה העשירה בעולם נחלץ להגנת המדינות העניות". כל זה, על רקע הכרזת הנשיא ערב ועידת המדינות העשירות בעולם ביפן (ארצות הברית, צרפת, בריטניה, יפן, איטליה, קנדה, גרמניה ורוסיה) המכונה G-8. מסתבר שכדי לקיים החלטות משנת 2005 יש להעביר למדינות אפריקה 40 מיליארד דולר, אחרת ...
בין לופו למרציאנו
חברי מתי שמואלוף בישר השבוע, שתושבי השכונות מקימים רשימה חדשה למועצת העיר שתיקרא "הפנתרים השחורים-תנועת השכונות לשינוי ירושלים". בראש הרשימה תתייצב איילה מרציאנו-סבאג, אחותו של סעדיה מרציאנו ז"ל ופעילה חברתית ידועה ונחשבת בזכות עצמה. אני בהחלט שוקל להצביע בעד הפנתרים, ומקווה שהם יכניסו למצע סעיפים שיעסקו באפליית ערביי מזרח העיר. התופעה עצמה היא חיובית ומשמחת. הגיע הזמן למסד את הנוכחות ...
שליט ותושבי הדרום
רק ערל-לב אמיתי היה נשאר אדיש מול מחאתה המתוקשרת של אביבה שליט, אמו של גלעד השבוי בידי חמאס. בדרך כלל גילתה משפחת שליט איפוק כמעט סטואי מול הסבל הנורא שפקד אותה. אבל עתה פקעה סבלנותם, אפילו נועם שליט כמעט והחצין כעס, ונקט בנשק חסר תקדים בנושאים כאלה: פנייה לבג"צ, שנדחתה בצדק. המידע אודות גלעד שליט הוא מועט, ועל הטפטופים הבודדים ...
שלום? לא עכשיו
למען האמת אני ניגש היום למקלדת בתחושת מועקה ובלי חמדה. לפעמים נעים להשתכר, אבל כמעט אף פעם לא קל להתפכח. המטלה הפעם היא קשה במיוחד: להתווכח עם חברי לדעה במשך שנים, לאמץ תובנות מסוימות של אויבינו הפוליטיים הקשים ביותר ולהודות שמרכבת השלום שלנו תקועה לשנים בדרך ללא מוצא. לא שיניתי דבר מעמדותיי הבסיסיות, אלא להיפך. האיבה להתפשטות הטריטוריאלית ולעוול שנעשה ...
שאלות קשות
אחרי ששאול מופז איים על איראן במלחמה לא נותר לנו אלא להציג כמה שאלות נוקבות לפתיחה: 1. האם שר התחבורה מופז הוא אוויל שמסכן את עצם קיומנו?2. האם ייתכן שאיש כזה היה שר הביטחון של מדינת ישראל?3. האם ייתכן שאיש כזה היה הרמטכ"ל של צה"ל?4. מה כל זה אומר עלינו?5. האם צודקים משקיפים ברחבי העולם הרואים בישראל סכנה לשלום העולם?6. האם איש כמו מופז מסוגל לחרחר ...
חזרה במנהרת הזמן
את טומי לפיד המנוח נשאיר לפעם הבאה, ונניח לו ללכת לעולמו בכבוד ובשקט. שהרי את האמת עליו אין לכתוב במהלך השבעה, ואינני רגיל להלעיט את קוראי בשקרים. אסתפק בינתיים במשפט אחד: הסתלקותו של לפיד משנה באורח בולט את הנוף בארצנו. נעקר אדם שמילא תפקיד מרכזי בחיינו, ולא ניתן להתכחש לזה. אבל באמת עדיף כרגע לעסוק דווקא בחיים גורי.רבים מבני דורי, ...
אין רמה
אולי מוטב לנו לא ללכת בדרך הקלה ולהתקלס שוב בחבר הכנסת אפרים סנה. כבר עשיתי זאת פעמים אחדות בטור הזה, ותמיד חשתי כמו נער שנטפל לתלמיד הכי חלש בכיתתו. ח"כ סנה הוא איש רציני עד גבול מסוים, ולכן קשה לראות אותו הולך בדרכו של אסף יגורי ז"ל. התבוננתי בו ארוכות השבוע בטלוויזיה, הפנמתי את המראות וגם נזכרתי בכל קודמיו. מי ...
נשיאים ורוח
פגשתי מכר בבית קפה קטן בדרום העיר, שוחחנו קצת על הטור על אהוד אולמרט שהופיע כאן בשבוע שעבר והאיש התעניין בנושא הבא שלי. אני לא אוהב לדבר על טורים שטרם התפרסמו אבל מכרי היה עיקש, וכאשר שמע את השם "שמעון פרס" האירו פניו. "איש גדול", הוא אמר, "ולא לחינם הצליח להביא לכאן גדולי עולם כמו הנרי קיסינג’ר, מיכאיל גורבצ’וב ונשיאי ...
פוסט-אולמרטיזם
בשבת שעברה התחלתי כדרכי לתת את הדעת על הטור הזה, לאסוף ולבדוק נתונים היסטוריים ואקטואליים ולבנות (בראש) תזה נגישה ואמינה. בעצם החלטתי להתעלם, לפחות לשבוע אחד, מפרשת אהוד אולמרט שכן ידעתי שכל כלי התקשורת יעסקו בנושא וילעסו כל פיסת מידע אמיתית או מדומה עד לזרא. לכן שקדתי על נושא אחר לגמרי, עד שנתקלתי בתחילת השבוע במודעה ענקית, מעוצבת יפה מבחינה ...
זיכרון ולקח
ביום השואה הופיע בכיתתו של בני אביתר (י"ב בניסויי) פעיל מ"יד ושם" שהדגיש במסר שלו בעיקר את מוטיב הנקמה. הוא הביע פליאה כיצד לא נקם העם היהודי בגרמנים, לא שרף כנסיות ולא אנס נשים. מדבריו קשה היה להבין האם התכוון להרים על נס את מוסריותו המופלגת של העם היהודי, או להביע צער על הכנסיות שלא נשרפו ועל הנשים שלא נאנסו. ...
אורז
גילוי נאות (שוב): אני צרכן מושבע של אורז, והזן הפרסי הוא הבסיס העיקרי למזון שאני מבשל וצורך. לכן אני קורא בעניין רב את כל הידיעות והניתוחים שבאים להסביר, לעתים גם להצדיק, את העלייה המטורפת במחיר האורז "בשווקים העולמיים" וגם אצלנו. הפעם ירגיש הצרכן הישראלי בצלחתו את מחיר הגלובליזציה ואת ההשלכות של תהליכים המתרחשים במקומות רחוקים יחסית שיכולים להשפיע מאוד על ...
פרות קדושות
כל ימי בתקשורת אני עוסק בשחיטתן השיטתית של פרות קדושות, הזמן קצר והמלאכה מרובה ולעתים נדמה לי שמדובר בזן שאיננו כלה. הפרה הקדושה של השבוע היא אולי חביבי משכבר הימים, מנהל בית"ר איציק קורנפיין. השוער המצטיין לשעבר היה פעם דוגמה ומופת לרוח ספורטיבית, אולי האנטיתזה של התדמית הבית"רית הישנה. כיצד הפך איש כזה לעסקן מליגה ג’ בתוך חודשים אחדים? ממש ...
אותו סיפור
בשבוע שעבר, ביום רביעי בערב, ישבתי בבית קפה לונדוני במרכז העיר ונקלעתי לשיחה עם זוג אנגלים, בערך בשנות החמישים שלהם. לאורך כל היום קראתי ברכבות ניתוחים מלומדים על הבחירות לראשות עיריית לונדון שיתקיימו בחודש הבא. ראש העיר, קן ליווינגסטון, עשה עבודה נפלאה בעיר לכל הדעות, שיפר בצורה ניכרת את התחבורה הציבורית המסובכת, המורכבת והיקרה, ותרם גם לחיי התרבות של העיר. ...
שמאל זה יפה
המדורים הפוליטיים בעיתונים, שאינם אלא מדורי רכילות מורחבים, עסקו בעיקר במריבות ובהדלפות של העילגים והשוטים המהווים את הנהגת מפלגת העבודה. אני מקווה שעד יום שישי כבר תתעייפו מזה ותהיו מוכנים לקרוא גם מאמר שמנסה לעסוק ברעיונות ושברם. הרבה שנים חלפו מאז שנות השישים העליזות, אבל בני דורי עדיין זוכרים את הקולות ואת המראות, את המוסיקה, את הסרטים, את וודסטוק 1969 ...
הגודל לא משנה
ציבור הבוחרים של מרצ העדיף את חיים אורון מקיבוץ להב על פני מתחריו רן כהן וזהבה גלאון. זוהי בחירה צפויה למדי, בעצם פונקציה ישירה של המבנה החברתי והפוליטי במרצ, ואורון הוא איש סימפטי והגון. כך נבלמה הסיעה החברתית שכהן ניסה להקים בתנועה המתברגנת, וגם הזרם השמאלי יחסית שאותו מייצגת זהבה גלאון. למען האמת רציתי שגלאון תנצח בבחירות הפנימיות במרצ, אבל ...
ברק? תחתית החבית
עמיתי נחום ברנע הפליא לעשות השבוע ברשימה נחמדה ב"ידיעות אחרונות", שבה ערך הבחנה מלומדת ומלאת השראה בין פוליטיקאי מושחת לבין פוליטיקאי נהנתן. מאז מאמריו המאלפים של אחד העם שאותם למדנו בתיכון בשקידה יחסית, לא נתקלתי בהברקה כזאת. אם אחד העם לימד אותנו להבחין בין אמת ארכיאולוגית ואמת היסטורית, והדריך אותנו כיצד לזהות עלילת דם ולהבדיל בינה לבין סתם השמצה, תלמידו ...
אמפתיה, ביקורת ואידיאולוגיה
כאשר נטבחו בחורי ישיבה רכים בשנים בישיבה הגדולה בשכונת קריית-משה, ארבע דקות נסיעה מביתי, ראיתי בעיני רוחי (ואחר כך גם בטלוויזיה) בעיקר את ההורים ואת בני המשפחה. אני מודה שנקוו בעיני דמעות. קשה לראות בני 15 ו-16 שרועים על הרצפה בתוך ספרייה לימודית שהם שותתים דם, ולזכור שהם בני עמי ודוברי שפתי. נכון שהגבתי באותה צורה גם למראה הילדים הטבוחים ...
טיפשות מרושעת
ביום ראשון השבוע זרק הפובליציסט בן-דרור ימיני מרה בסגן שר הביטחון מתן וילנאי, שדברי השטות שפלט גרמו "נזק הסברתי לישראל". המאמר של ימיני ב"מעריב" (אני מקווה שהעורכים החדשים יעמדו על טיבו של האיש) היה טיפוסי מאוד לכתיבתו בעשור האחרון. ביום שבו נהרגו עשרות בני אדם בעזה בפעולה תוקפנית של הממשלה (שסירבה להפסיק את ירי הטילים והקסאמים על אשקלון ועל שדרות ...
תוציא לו כרטיס אדום, אולמרט
בכתבה החשובה של נחום ברנע וטובה צימוקי ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי שעבר (בעיקר בראיון עם שר המשפטים דניאל פרידמן) נחשפה דמותו האמיתית של השר באור עגום מאוד, אולי בניגוד לכוונותיהם הטובות של המראיינים כלפי האיש. קראתי את רוב התגובות בתקשורת אחרי פרסום הכתבה, והן התייחסו, מטבע הדברים, ליחסים הקשים בין פרידמן לבין בית המשפט העליון ולפגיעה האמיתית או המדומה שלו ...
