הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

begin

האם הימין חוגג?

השאלה הזאת איננה מוזרה כל כך. קריאה נרחבת של עיתונים ואתרים חברתיים מניבה מסקנות בלתי צפויות: אנשי הימין דואגים בדיוק כמונו, ואולי אפילו יותר. תוך כדי שהם ממיטים עלינו אסון בלתי הפיך, גם הם מקוננים על מר גורלם. אולי גרסה חדשה, תמוהה משהו, של "יורים ובוכים" מבית מדרשו של השמאל הציוני ז"ל. מנחם בגין, מנהיג אחוז בפחד השלטון כבר בשנת המהפך הגדול, ...

16 באפריל, 2016 11 תגובות

רשות הדיבור לטיפשים

לפני זמן קצר ביליתי זמן איכות בספריית "יד בן-צבי" וקראתי במשך שעות ארוכות עיתונים ושבועונים משנות החמישים. הרמה הטכנית, האיורים והתמונות היו ירודים, המאמרים נוסחו בשפה מליצית וארכאית ועיתוני הממסד לא היו ביקורתיים די הצורך. פה ושם העליתי חיוך על השפתיים ונהניתי מהקוד הפנימי של הכתבים והעורכים, שהשתדלו לשמור על שפה נקייה אפילו במאמרים שדנו בנאצים. "ידיעות אחרונות" נחשב אז ...

8 באפריל, 2016 4 תגובות

עלילות שאול / סיפור לתחילת האביב

שאול לוין שתיעב את החורף התאושש לגמרי כשבא האביב. הערבים היו עדיין קרים, אבל השמש החורפית במהלך היום גרמה לו לחייך, בלי סיבה הנראית לעין. סוף-סוף חלף חג הפורים השנוא עליו, והוא חלם על פריחה, על שקיעות קסומות ועל ימים טובים יותר. אביב בפארק האגם בראשון לציון (מקור) שאול היה פקיד די זוטר בעירייה, ולא חלם אפילו על עלייה בדרגה. הוא ידע ...

2 באפריל, 2016 3 תגובות

רמון, מטהר אתני

גילוי נאות: תמיד הייתי מיודד עם חיים רמון. אחרי ניצחונו בבחירות להסתדרות הוא הציע לי מקום בהנהלת ההתאחדות לכדורגל חרף העובדה שבאותה שיחה עצמה אמרתי לו שלא הצבעתי בעדו. סירבתי, כיוון שרציתי להמשיך להיות עיתונאי. מאז נפגשנו לעתים רחוקות מאוד, עד שזרקתי בו מרה באולפן הכנסת בטלוויזיה כיוון שחבר ל"פושע המלחמה" אריאל שרון. הוא רק חייך קצת במבוכה, לא יותר. חיים ...

25 במרץ, 2016 27 תגובות

ההקשר הגלובאלי

אני לא מכיר שום זרם שמאלי בעולם שיכול לתמוך בלב שלם או אפילו בלב חצוי בחיזבאללה. השמאל מבוסס מעצם טבעו על הכרה עמוקה בערך חיי האדם. רצח אזרחים מסיבה כלשהי פסול בעינינו, ולצורך זה אין הבדל בין הפצצות מהאוויר לבין פיגועי טרור. התנועה השיעית בלבנון והמחתרות הצבאיות שלה אינן מקדמות אינטרס הומאניים בארצן או באזור, למעט פעילות למען החברה (בתי ...

19 במרץ, 2016 20 תגובות

ניצחון האראלים

אראל סג"ל היה תמיד לאומן ובית"רי, אבל בניגוד למה שחברי הטוב קובי ניב כתב, הוא לא ממש "דוחה באישיותו". ניב יודע להבחין היטב בין סלידתו מסג"ל לבין הסאטירה שכתב על ח"כ סתיו שפיר. מותר לצחוק גם על אנשי שמאל בסגנון מוחצן (סאטירי) ולא רק על אנשי ימין. אני בעד להשיב מלחמה שערה, ולא בוחל בביזוי דעות פשיסטיות, שמטרתן להגן על ...

11 במרץ, 2016 21 תגובות
gola

מלכודת הפתאים

א. היה יהודי בשכונתך ... השבוע שלי החל בפגישה מוזרה בפתח אחת החנויות ברחוב קק"ל בעירנו. אנחנו כבר רגילים לרוב גדול של חרדים המדברים במבטא ניו-יורקי בשכונה, ולי אישית הם בכלל לא מפריעים. לעתים אני רוטן, ממש כמו יתר החילונים, אבל לא ממש חש איבה כלשהי כלפיהם. כבר יצא לי לשוחח באורח אקראי לגמרי עם כמה מעוברי האורח, חובשי הספסלים בגנים ...

4 במרץ, 2016 6 תגובות

סתם יום

בבוקרו של יום חול, שמעתי מחדר עבודתי את הצפירות של שיירת ראש הממשלה בדרכו לעבודה. יצא לי לראות את השיירה הארוכה עשרות פעמים, ויש להניח שהשירותים החשאיים (שאורי אבנרי קרא להם "מנגנון החושך") הגיעו למסקנה שזהו צעד מניעתי נחוץ, אולי אפילו הכרחי, כדי לשמור על בנימין נתניהו מפני מתנקשים חורשי רע. רק החשדנות כלפי נתניהו, שהיא נחלת רבים וטובים בישראל, ...

27 בפברואר, 2016 6 תגובות

חִדלו לכם מן האדם

על מִשבּתו של איש חסר בושה, על חמלה ועל איבה. אהוד אולמרט, ספק מטאור, ספק משל על אודות קורותיו של הדור השני למייסדי המדינה ובוניה. סיפור עצוב 1. אישי במהלך השבוע ישבתי מול הטלוויזיה וראיתי משחק של קבוצת הכדורגל המובילה בליגה הספרדית, ברצלונה. המשחק היה נהדר, אמנות צרופה שגירתה את בלוטות הדמעות בעיניהם של שרופי כדורגל אמיתיים. אחרי המשחק קראתי באיזה אתר ...

19 בפברואר, 2016 5 תגובות

לכסח את השדים

ההשוואה בין בל"ד לבין אנשי כהנא היא מטעה ומזיקה. קירוב האזרחים הערבים הוא אינטרס עליון של ישראל   מעולם לא תמכתי בבל"ד. כמה מפעיליה המרכזיים הם ידידיי עוד מהתקופה שפעלו בחד"ש, אבל הסיעה עצמה לא הייתה קרובה במיוחד ללבי. עם זאת, אני שמח שבל"ד פועלת במסגרת הרשימה הערבית המאוחדת. הנהגת בל"ד תרמה לסיכול מזימתו של אביגדור ליברמן למחוק את האזרחים הערבים ...

12 בפברואר, 2016 15 תגובות

כטב"מים

יבואו ימים, לא בעתיד רחוק מאוד, שרק טכנוקרטים שותפים לסוד (פעם קראו לזה יודעי ח"ן) יוכלו לפענח את החדשות מהחזית. השבוע העיתון "ידיעות אחרונות" בצוותא עם אתרים זרים, הודיעו לנו שהאמריקאים ושותפיהם מבריטניה חדרו לסודותיה של מערכת הביטחון הישראלית. היו גם שרמזו שארצות הברית הדליפה לחיזבאללה את כוונות ישראל לתקוף באמצעות כטב"מים (כלי-טייס בלתי מאוישים) שרק ישראלים מאותגרים טכנית עדיין ...

6 בפברואר, 2016 7 תגובות

אל תיקחו את זה אישית

בתוך עמנו אנחנו יושבים, ומאז שהפייסבוק דרך במחוזותינו, אנחנו לא רק שומעים אלא גם רואים את הקולות. אני לא מדבר עכשיו על הטוקבקים האינפנטיליים והרצחניים מצד פשיסטים, אלא בעיקר על סתם ישראלים מן השורה, כולל אנשי שמאל מושבעים, המודאגים מן המצב. רובם ככולם (כלומר, גם אני עצמי) כואבים, נעלבים, מתחלחלים ובעיקר מחפשים קורבן שאשם במצבה האומלל של החברה הישראלית. ראש הממשלה ...

29 בינואר, 2016 10 תגובות

"את אוהבת שבדים?"

את השאלה הטעונה הזאת היפנה דוד בן-גוריון לאשתו פולה כאשר מזכיר האו"ם דאג המרשלד ביקר בארץ (ינואר 1959). הפגישה שלו עם משפחת בן-גוריון הייתה טראומטית. בשלב מסוים שאלה אותו פולה, מדוע הוא נשאר רווק כל כך הרבה זמן. היועצים למיניהם ישבו בפנים חיוורים שכן כל העולם ידע היטב שהמזכ"ל השבדי הוא הומוסקסואל. אומרים שבעלה נעץ בה מרפק אבל אין לכך ...

22 בינואר, 2016 29 תגובות

עוד משיח שקר

הכותבים הליברלים בעיתונות הישראלית מתפלשים עתה בתוך בִּצה של ייאוש שיש לה ניחוח מעט נרקיסיסטי. אינני מאשים איש בפריחת התסמונת הזאת: כולנו חוטאים בכך, וגם אני. מפעם לפעם אנחנו מנערים את חוצננו מ"המדינה" וטוענים שאין לנו חלק ונחלה במה שמתרחש בה. אחרי שבוע כותבים אותם אנשים עצמם, באמת מדם לבם, מאמרי מחאה קשוחים ולחילופין דומעים, שמבכים את גורלנו מתוך תחושה ...

15 בינואר, 2016 11 תגובות

הכל זורם

הפילוסוף היווני הקלאסי הרקליטוס (המאה השישית לפנה"ס) הסביר לנו ש"הכל זורם". מי הנהר שבו אנו טובלים, למשל, זורמים כל הזמן ולמעשה אנחנו נכנסים בכל פעם לנהר אחר. נזכרתי בדברי התבונה העתיקים האלה כאשר קראתי ביום ראשון עוד מאמר משובח של גדעון לוי ב"הארץ". תורתו של היווני הקדום, הפרה-סוקראטי היא סבוכה ודיאלקטית, אבל לכל הדעות היא מצביעה על ההתקדמות ועל השינוי. (מקור) לוי ...

8 בינואר, 2016 13 תגובות

בִּמקום בכי מר

ביום ראשון השבוע טלפן אליי חבר שלא ראיתיו מזה זמן רב. בדרך כלל הוא מתקשר רק בערבי חגים כדי לברך, אבל הפעם היה בקולו גם רעד עצבני, כמעט כועס. "קראתי את הטור שלך", אמר, "ורציתי לחתוך לעצמי את הוורידים. הניתוח שלך נכון, אבל המסקנות אכזריות מדי. הקריאה היא ממש מרפה ידיים". ייאוש ותקווה (ציור: אבלין דה מורגן) קשה להיות במקהלת המעודדות, כאשר ...

1 בינואר, 2016 13 תגובות

אויב או יריב?

הפשיזם הגזעני מרים את ראשו בארצנו, ומכלה כל חלקה טובה בחברה הישראלית. מה הלאה? מנחם בגין המנוח טען, מיוני 1948 ועד ליום מותו, שהוא מנע מלחמת אחים במדינת ישראל שזה עתה נולדה. שמעתי בסביבה החברתית שלי סברות, שהגענו שוב אל סף מלחמת אחים ומפא"יניקים טובים שזוכרים היטב את העבר אפילו ביכו את העובדה שאין עכשיו אדם בשיעור קומתו של בגין שיעמוד ...

25 בדצמבר, 2015 16 תגובות

יוסי

רוב דברי ההספד היפים על יוסי שריד לימדו אותנו יותר על הכותבים מאשר על המנוח. אין דבר טבעי מזה: הרי יחד עם המת אנחנו מספידים גם את עצמנו. קלטנו שחלל נִבעה בחיינו הפרטיים וגם במעמדנו כחלק מהחברה הישראלית. עמוס עוז ובן-דרור ימיני ביכו את שריד כ"פטריוט", ובכך ניסו להדיר את השמאל העקבי מהאבל הכללי. כיוון ששריד התנגד לסירוב לשרת בשטחים והצהיר ...

12 בדצמבר, 2015 4 תגובות

לנו או לצרינו?

לפני כמה שנים השתתפתי כמרצה בערב נחמד לכבוד ספר חדש של אמיר גוטפרוינד. היה נעים במשכנות שאננים בעירנו, וכל הנאספים היו חובבי ספר אמיתיים שבלעו בצמא כל מלה על הספר ועל הסופר. גוטפרוינד עצמו היה משתתף פעיל, הקשיב לדברי הביקורת המעטים ולדברי השבח הרבים בחיוך שובה-לב. השבוע, ארבע שנים אחרי מות רעייתו הראשונה, נפטר הסופר מאותה מחלה ממאירה שהפכה לשכיחה ...

5 בדצמבר, 2015 5 תגובות

קצה המנהרה / לא (בדיוק) סיפור

אוריה חזר באוטובוס מתל-אביב לקיבוצו בעמק יזרעאל, ורק בדירתו הקטנה התפנה לקרוא את מדור "ספרות ותרבות" ב"הארץ". בתל-אביב הוא שוחח שוב עם עורך ההוצאה שהייתה בעבר גדולה ומשגשגת, והפכה עתה לשבר כלי. כתב היד שהגיש להוצאה, "אידיאלים חברתיים בעידן הפוסט-אידיאולוגי" התקבל בנימוס, אבל לא בחמימות שאליה הורגל במשך השנים. לבו נחמץ, אבל ארשת פניו לא הסגירה את מצוקתו. העורך היה ...

6 בנובמבר, 2015 2 תגובות
libersaar

הדילמה של ליברמן

ח"כ אביגדור ליברמן מחה השבוע במלים די חריפות נגד מאמציו של ראש הממשלה לדחות קצת את העברת חוק הלאום במליאת הכנסת. הכעס היה אמיתי, אבל חולף כמו נייר העיתון שעליו הודפס הסיפור הלעוּס על הרומאן המתמשך בין שני הפוליטיקאים. "ישראל ביתנו" שבה שולט ליברמן כמו מלך אבסולוטי בימי הביניים, יושבת לפי שעה על ספסלי האופוזיציה, אבל למעשה היא תומכת ברוב ...

30 באוקטובר, 2015 5 תגובות

אתנחתא

לסיפור שלפניכם אין שום קשר לסכינים, ליריות, לגועל ולכיעור האופפים אותנו מכל עבר. ביבי לא הגיב לפי שעה על ההצעה שלי מהשבוע שעבר להפסקת אש בת חמש שנים. אז הבה נרחיק עתה למחוזות אחרים לגמרי. כשהייתה בכיתה ג' נסעה נילי שלומוביץ' עם הוריה לארצות הברית, ומאז ועד עתה היא חיה בעיירה קטנה בקליפורניה, בין סן פרנסיסקו לסן דייגו. הוריה כבר נפטרו ...

23 באוקטובר, 2015 4 תגובות

מה לעשות?

בני עירנו מדממים, הסכינים נשלפות, היד על ההדק קלה, גזענים ופשיסטים מעודדים יהודים חמושים לירות על ערבים וקשה להתנחם בכך שהיו כאן ימים קשים יותר. הייאוש גובר בכל מקום, בעיקר בקרב סתם אזרחים ישראלים משני העמים, המנסים לבנות כאן את חייהם. כרגיל בימים כאלה, אנשים רבים מתבטאים בצורה קיצונית, וסבורים ש"הכול אבוד". בנימין נתניהו הוא כתובת המרכזית לביקורת נוקבת, גם ...

16 באוקטובר, 2015 22 תגובות
article

אֵבֶל סקטוריאלי

לא ממש כעסתי על עמיתי מ"הארץ", בני ציפר, על שזרק מרה בפולחני האבל בעקבות מותו הבלתי צפוי של איש הטלוויזיה מוטי קירשנבאום. חיבבתי במידה ידועה את קירשנבאום, שקיבל אותי לפני 21 לעבודת פרשנות בערוץ הראשון. יחסי העבודה איתו היו הוגנים, חרף חילוקי הדעות הפוליטיים בינינו. היה לו גם חן מיוחד ואהבתי מאוד את הסרטים התיעודיים שלו על החיות באפריקה וקצת ...

9 באוקטובר, 2015 4 תגובות

יעקוּבי

קשה לומר שהתאמצתי יתר על המידה לאתר את יעקוּבי פירוז, חברי מטירונות הנדסה מחזור 1959. דרכינו נפרדו אחרי שיעקוּבי יצא לקורס מ"כים ואחר כך גם הפך למש"ק הנדסה מדופלם. חיבבתי מאוד את יעקוּבי, אבל הייתי גם מקור בלתי נדלה לצרות שפקדו אותו. כיוון שחלקנו אוהל סיירים בכל פעילויות השדה של הפלוגה, הוא נאלץ לשאת בעונשים שכולם הגיעו רק לי. כפיצוי ...

4 באוקטובר, 2015 2 תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים