הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

אינפלציה בהכרזות על עידן חדש

בשבועות האחרונים חוגגים ידידיי הסוציאל-דמוקרטים וגם רבים מאנשי השמאל הרדיקלי את גוויעתו הקרובה של העידן הניאו-ליברלי, או בעצם הסופר שמרני. יש לכך סימנים בספרד, ביוון ובאיטליה. חלק מקורבנות השמרנות הכלכלית-חברתית מתחילים להבין שהם נפלו קורבן לדמגוגיה סוציאלית מהסוג הנחות ביותר. אפילו בישראל יש סימנים של התעוררות בחוגים חברתיים מסוימים, וזו בשורה גדולה לכל אלה שהתייאשו מהקיפאון הכמעט מוחלט בחשיבה האידיאולוגית ...

29 באוגוסט, 2015 8 תגובות

דנון, הבייבי של ביבי

במהלך סוף השבוע קראתי מאות התכתבויות באתרי האינטרנט, והגעתי למסקנה שרבים מהכותבים מנקודת ראות שמאלית מקִלים את המלאכה על המגיבים מצד ימין, חרף הפשטנות והפרימיטיביות של הטיעונים הפשיסטיים. השמאל מטיף מוסר לאנשים שאין להם מושג על מה מדובר, ושולח מסרים רהוטים, יפים ולעתים אפילו פואטיים שנופלים על אוזניים ערלות, מוח אטום ולב אכזר. אנחנו מנסים להצטייר בדעת הקהל כאנשים יפים ...

21 באוגוסט, 2015 8 תגובות

הפחד

החברה הישראלית מחולקת, מנקודת ראות פסיכולוגית, לשני חלקים: הרועדים מפחד 24 שעות ביממה; המדחיקים את הפחד עד שהוא מתחיל להתבטא בחולשת הגוף, במחלות קשות, בסבל פיזי רב. "ייאוש ותקווה" (ציור: אבלין דה מורגן) כאשר שמעתי את המשפט הזה לראשונה מחבר ישראלי באנגליה משכתי בכתפיי בביטול. משפטים כאלה היו מופיעים בלוחות שנה מהסוג הישן, אמרתי, והם נעלמו לתהום הנשייה. הוא ניסה להוכיח את ...

14 באוגוסט, 2015 14 תגובות

מה נאמר ומה נדבר

השבוע עברנו כמה ימים שחורים ועכשיו איבדנו גם את שירה בנקי החמודה. טרם מצאנו מזור לנפשנו. כל זה אינו חדש בשבילנו; כבר ראינו הכול, ועוד נראה דברים גרועים מאלה. קראתי את כל דברי הפרשנות, וראיתי שנשארנו בלי תחמושת. כל מה שניתן, נכתב בסגנונות שונים וברמות שונות של כנות. מה לא עשינו? בכינו, מחינו, גינינו, קיללנו, ארזנו את חפצינו רק כדי ...

7 באוגוסט, 2015 5 תגובות

נשמות אבודות

קראתי בעניין ראיון עם מזכ"ל הליגה נגד השמצה של בני ברית אייב פוקסמן ב"ידיעות אחרונות". הוא כבר חמישים שנה בצמרת הארגון עתיר ההשפעה ועזר לכל ממשלות ישראל לצאת איכשהו בשלום מההאשמות הקשות שהוטחו בהם. בחוגים שלנו קראו לארגון שלו "הליגה להשמצה" כי כל אנשינו שעסקו בהסברה נגד הכיבוש בארצות הברית נתקלו בהכפשות של פוקסמן ואנשיו נגד מחנה השלום. כאשר ערכנו ...

31 ביולי, 2015 12 תגובות
hertzog-lapid

העכבר ששאג

הביקורת הזועמת של יאיר לפיד ותאומו יצחק הרצוג הייתה יכולה להיות מאתגרת, אלמלא שברה את כל שיאי הגיחוך. מוזר לחוות את המכניזם החוזר שוב ושוב על עצמו בפוליטיקה הישראלית: כיוון שאין לאופוזיציה שום הצעה חלופית שלא לדבר על פילוסופיה לעומתית כלשהי, מתרכזים תמיד בפרטים הטכניים. אין הרבה הבדל בין זעקתו של מנחם בגין בשנת 1973 ("מדוע לא קירבתם את הכלים?") ...

25 ביולי, 2015 9 תגובות
stupidcap

קורבנות

כבר הכול נאמר על פרשת התנהגותו המחפירה של שליחו של ראש הממשלה אל"מ (מיל) ליאור לוטן, בביתו של השבוי אברה מנגיסטו. היה ברור מלכתחילה שהסקנדל יטויח ושהמכונה המשומנת של נתניהו ושל שדולת הכתבים הצבאיים תעבוד שעות נוספות כדי שנושא הגזענות וההקשרים שלו יוסרו מעל סדר היום הלאומי. נדמה לי שהמאמץ המתואם נחל הישגים בלתי מבוטלים. לא רק שמנגיסטו הוא אתיופי, ...

18 ביולי, 2015 19 תגובות

גז רעיל

הוויכוחים על הגז, כמו הדיונים בציבור על הסכסוך הישראלי-ערבי, מתמקדים בביבי נתניהו. זוהי עובדה שאין טעם לקיים עליה דיון ערכי. הציבור הנאור, השמאלי והליברלי, מתייחס אל נתניהו בתיעוב; הציבור הימני רואה בכל ביקורת עליו משום מעשה בגידה. לא ניתן כיום לגשר בין המחנות אלא רק לנסות להגדיר את הגבולות. יאיר לפיד הונה מאות אלפי מצביעים כאשר התחפש לפוליטיקאי הממוקם משמאל ...

10 ביולי, 2015 7 תגובות

מותו של מורה

    ביום חמישי לפנות ערב ליווינו את חברנו דני פתר (פטרזייל) לקברו ביד-חנה שבעמק חפר, ובתוך תחושת הריקנות והאבל נמהלה גם חגיגיות מיוחדת, שמקורה בגאווה על כך שאיש כזה חי בינינו. הבת שלי קראה לזה "הדר סוציאליסטי", בעיקר בשל שירת האינטרנציונאל בעברית ובערבית, שהוסיפה הוד אדום אמיתי לטקס ההלוויה. גוש המורים בהפגנת ה-1 במאי של ההסתדרות (סוף שנות החמישים), דני במרכז. ההדר הסוציאליסטי ...

3 ביולי, 2015 6 תגובות

תשתית חלופית

הבמאי הצרפתי פרנסואה טריפו המחיש לנו בסרטו "פרנהייט 451" שלא ניתן להשתיק את קולה של התרבות, גם לא במשטר טוטאליטרי. שם הסרט מצביע על הטמפרטורה הנחוצה לשרפת ספרים, והחברה שבה חיו האזרחים (או שמא הנתינים?) בסרט נכנעת לכאורה לכל תכתיבי המשטר. תמיד נותר מיעוט קטן, אבל נחוש, שלומד מאות יצירות קנוניות בעל-פה, מנחיל אותן לילדים ודואג לכך שדנטה אליגיירי או ...

26 ביוני, 2015 8 תגובות

מיתולוגיה

השימוש הנלעג בביטוי "גיבור מיתולוגי" עיקר אותו מכל תוכן, והפך למחמאה זולה לגיבורי תרבות, ספורט ופוליטיקה מליגה ד'. עוד מעט-קט יגדירו גם את חבר הכנסת אורן חזן כדמות מיתולוגית ומרימי הגבה יוקעו כגזענים.  אין לאף אחד מאיתנו מונופול על הגדרות כאלה, אבל האינפלציה גורמת גם כאן להתמוטטות הבסיס שלהן. כולם מיתולוגיים, מחלוץ של קבוצה מליגה ג' שפרש, ועד פוליטיקאי אלמוני ...

19 ביוני, 2015 9 תגובות

לחסל את האשליות

כאשר נוכחו אנשי השמאל לדעת, שלא תיתכן חלופה שמאלית לממשלת האוון הזו כל זמן שחלק מהאופוזיציה מתהדר בנוצות של שמאל אבל מצדיק בכל הנושאים החשובים את מדיניות הימין, הפך הייאוש למטבע עוברת לסוחר. יבבות המיואשים מחלחלות מהרובד האישי אל התחום הציבורי, ורבים מאנשינו מתגדרים בפאסיביות קודרת ומוצאים לעצמם ערי מקלט בתחום האישי. הנהגת ה"אופוזיציה" (מתוך דף הפייסבוק של המחנה הציוני) חבר התבטא ...

12 ביוני, 2015 7 תגובות

מה יש לו בחייו?

חבר בן גילי התוודה השבוע שהוא שינה את נוהגו הישן לקרוא את מדורי הספורט בעיתונים ורק אחר כך את עמודי החדשות. "למען האמת", אמר ביותר משמץ של  מבוכה, "אני מתחיל את היום בקריאת מודעות האבל". ההרגל המורבידי החדש שלו גרם לי עצבות רבה, כי אני יודע שישנם רבים שהולכים באותה דרך חד-סטרית. קשה מאוד להתרגל לשמות של חברים מהגן ומבית ...

5 ביוני, 2015 7 תגובות
sunrise

המוּאר

בשנה הראשונה לממשלתו החדשה של ביבי נתניהו הציף גל של אופטימיות את השמאל הציוני והעקבי. אגדת המוּאר פשטה בקרבנו כשריפה בשדה קוצים. לראשונה ראינו חיוכים בהתוועדויות שלנו, שבדרך כלל היו מוצפות ברעל המצחין של ייאוש קיומי. על אודותיו לא דלף מידע רב; בעצם לא ידענו שום דבר. אבל את הבשורה שלו שמענו ברדיו השלום, שהפופולאריות שלו ממש גאתה באותו זמן. ...

29 במאי, 2015 תגובה 1

לא נושא אישי

הדיון הציבורי באיוש תפקידי השרים במשרדי הממשלה השונים הפך להיסטרי לגמרי, וקבוצות הלחץ השונות עוסקות בעיקר בניסיונות להשתיק ביקורת בתואנות שונות ומשונות. אסור לנו לזעוק נגד מינויו של שר מזרחי, אפילו אם מדובר בפשיסט מושבע; ביקורת נגד שרה חדשה, קניבלית שואפת קרבות ומעודדת מלחמות, מוקע כאקט אנטי-פמיניסטי; מי שמתקומם נגד השימוש במוצא או בג'נדר הופך למוקצה מחמת מיאוס. רק לפני ...

22 במאי, 2015 14 תגובות
taxiz

לא רק 61

המשחק הפרלמנטארי בכנסת ה-20 ישעשע קרוב לוודאי את צרכני התקשורת, והאיסור על יציאות לחוץ לארץ של אנשי הקואליציה עשוי לשמח את צרי העין ואת השמחים לאיד, כלומר, פחות או יותר את כולנו. מטבע הדברים שמרגע שהנושאים המהותיים נעלמים בהדרגה מסדר היום הציבורי, מזדקרת דמותו של מנהיג "יש עתיד" יאיר לפיד מעל פני השטח. הנושא הזניח של מספר השרים המכהנים בממשלה ...

15 במאי, 2015 6 תגובות
kahlon

תופעת כחלון

ח"כ משה כחלון, מנהיג הישות העלומה הקרויה "כולנו", יהיה איש מפתח חשוב בממשלת בנימין נתניהו. לשר האוצר יש יכולת להשפיע באורח מאסיבי על המשק, ויש להניח שכחלון לא יהיה בובה של נתניהו. כחלון אינו מהפכן גדול, וקשה להאמין שהוא יפגע באמת במעמד הבכורה של אנשי ההון במסדרונות השלטון. הוא ינסה לקדם מגמות יותר פלורליסטיות במשק, ותוכניות הפעולה שהתפרסמו בתחילת השבוע ...

8 במאי, 2015 5 תגובות
barne

בין ברנע לבגין

לפני כחודש ראיתי בטלוויזיה את ח"כ בני בגין מגנה במלים חריפות ובארשת פנים אימתנית את העיתונאי המוביל ב"ידיעות אחרונות", נחום ברנע. למען האמת, חשתי צער על בגין, שהגן על הבוס שלו בנימין נתניהו והחליט להוקיע דווקא את ברנע כ"שקרן". ובכן, ברנע איננו שקרן, אלא מפא"יניק מהסוג הטוב והישן שמתחיל רק לקלוט כיצד הקונפורמיזם הסתגלני שלו גרם לו לגלות סלחנות כזו ...

2 במאי, 2015 5 תגובות
knesset

הברירה הלא טבעית

קראתי השבוע בעיון רב את מאמרו המעולה של יוסי ורטר מ"הארץ", ששילב ידע רחב במתרחש בזירה הפוליטית הישראלית עם הבנה עמוקה של התהליכים.  אחרי שסיימתי לעכל את הטקסט המשובח הצטערתי בכלל על עצם הקריאה. האופטימיות שלי, שבתוכה אני מתבצר כדי לשמור על שפיותי, נסדקה קצת. את כל מה שמתרחש עכשיו חזיתי מראש, עם כל הצער שבדבר: שוב משא ומתן ארוך ...

24 באפריל, 2015 7 תגובות

ספיחי האבל

בעשור השני של המאה ה-21 קשה מאוד לנתח את הרגשות שעולים מתוך ימי אבל רשמיים, שמציינים את העבר הטרגי של עמנו. האם חורבן הבית עדיין מרטיט אותנו? האם אנחנו מטפחים רגשי עברה וזעם כלפי טיטוס הרומאי, בנו של הקיסר אספסיאנוס? מישהו מאיתנו חש צורך לנקום בספרדים בעטיו של הגירוש האכזרי (1492) וזוועות האינקוויזיציה במאה ה-15? איננו מכירים די הצורך את המתרחש ...

17 באפריל, 2015 8 תגובות

הרצוג, הסָנִיטָר

לא בכדי אימץ ראש הממשלה בנימין נתניהו את עצתו הנואלת של מנהיג מפלגת העבודה יצחק בוז'י הרצוג להתנות את אישור ההסכם בין ארצות הברית לבין איראן בהכרה של המשטר השיעי בטהרן במדינת ישראל. ממאמרים רשמיים למחצה ב"הארץ" ניתן ללמוד לא מעט על הלוך הרוחות השורר עתה באליטות הליברליות למחצה בישראל: קואליציה של נתניהו עם הרצוג תרכך את הכעס בוושינגטון כלפי ...

9 באפריל, 2015 8 תגובות
passover

סיפור לפסח: ביקורו של אליהו

אליהו הנביא לא בא. זה היה ליל הסדר הרביעי ברציפות שבו הייתי מודע להיעדרותו. לא היו לי הרבה אשליות. בני משפחתי התייחסו בציניות רבה לפולחן אליהו הנביא ולא הבינו מדוע אבי ואימי פינו לו כיסא מכובד ליד השולחן. כך עשתה גם דודתי רחל, שהייתה אתיאיסטית מוחלטת. היא אמרה שכיסא אליהו זה לכבוד סבתא, שבשלב הזה הייתה כבר עיוורת לחלוטין ובכלל ...

3 באפריל, 2015 9 תגובות

אור בוהק בקצה המנהרה

מי שרוצה לרחם על עצמו 24 שעות ביממה, או להשמיץ את המזרחים על שמימשו את זכותם הריבונית להצביע כרצונם, שיבושם לו. מערכת הבחירות לכנסת העשרים וספיחיה גררו דברי כיעור מבחילים לא רק מבנימין נתניהו, אלא גם מבורגנים מפונקים שהוציאו את מררתם על ישראלים שלא חושבים ולא מצביעים כמוהם. אז הגיע הזמן לומר שלא קרה שום אסון בבחירות, שהתוצאות חידדו את ...

29 במרץ, 2015 15 תגובות

זה רק מתחיל

בנימין נתניהו נשבע תמיד בשמו של ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, וינסטון צ'רצ'יל. זה אולי מגוחך, אבל צ'רצ'יל הוא מקור השראה לגיטימי עבור פוליטיקאי שמרני. למרבה האירוניה תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 השבוע הזכירו דווקא את הפרשיה השנויה ביותר במחלוקת בעידן צ'רצ'יל. ישראלים עם חוש היסטורי מפותח נזכרו השבוע דווקא בפרשת דנקירק, כאשר צבא בריטי גדול היה תקוע בעיר ...

21 במרץ, 2015 7 תגובות

בחירה קלה

בסוף השבוע פגשתי קבוצה של חברים ותיקים, ורוב הנוכחים הצהירו על כוונתם להצביע בעד מרצ. בעבר הלא רחוק היינו מתווכחים עד כלות הכוחות; עכשיו אנחנו מתבוננים זה בזה בסקרנות קלה, בלי שמץ של כעס. מעולם לא הצבעתי מרצ בבחירות לכנסת, וגם לא לרצ שקדמה לה. אני יכול רק להצטער שמרצ לא חצתה את הרוביקון הציוני; נראה שבמרצ יותר קל למנהיגים ...

13 במרץ, 2015 17 תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים