הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

לכסח את השדים

ההשוואה בין בל"ד לבין אנשי כהנא היא מטעה ומזיקה. קירוב האזרחים הערבים הוא אינטרס עליון של ישראל   מעולם לא תמכתי בבל"ד. כמה מפעיליה המרכזיים הם ידידיי עוד מהתקופה שפעלו בחד"ש, אבל הסיעה עצמה לא הייתה קרובה במיוחד ללבי. עם זאת, אני שמח שבל"ד פועלת במסגרת הרשימה הערבית המאוחדת. הנהגת בל"ד תרמה לסיכול מזימתו של אביגדור ליברמן למחוק את האזרחים הערבים ...

12 בפברואר, 2016 15 תגובות

כטב"מים

יבואו ימים, לא בעתיד רחוק מאוד, שרק טכנוקרטים שותפים לסוד (פעם קראו לזה יודעי ח"ן) יוכלו לפענח את החדשות מהחזית. השבוע העיתון "ידיעות אחרונות" בצוותא עם אתרים זרים, הודיעו לנו שהאמריקאים ושותפיהם מבריטניה חדרו לסודותיה של מערכת הביטחון הישראלית. היו גם שרמזו שארצות הברית הדליפה לחיזבאללה את כוונות ישראל לתקוף באמצעות כטב"מים (כלי-טייס בלתי מאוישים) שרק ישראלים מאותגרים טכנית עדיין ...

6 בפברואר, 2016 7 תגובות

אל תיקחו את זה אישית

בתוך עמנו אנחנו יושבים, ומאז שהפייסבוק דרך במחוזותינו, אנחנו לא רק שומעים אלא גם רואים את הקולות. אני לא מדבר עכשיו על הטוקבקים האינפנטיליים והרצחניים מצד פשיסטים, אלא בעיקר על סתם ישראלים מן השורה, כולל אנשי שמאל מושבעים, המודאגים מן המצב. רובם ככולם (כלומר, גם אני עצמי) כואבים, נעלבים, מתחלחלים ובעיקר מחפשים קורבן שאשם במצבה האומלל של החברה הישראלית. ראש הממשלה ...

29 בינואר, 2016 10 תגובות

"את אוהבת שבדים?"

את השאלה הטעונה הזאת היפנה דוד בן-גוריון לאשתו פולה כאשר מזכיר האו"ם דאג המרשלד ביקר בארץ (ינואר 1959). הפגישה שלו עם משפחת בן-גוריון הייתה טראומטית. בשלב מסוים שאלה אותו פולה, מדוע הוא נשאר רווק כל כך הרבה זמן. היועצים למיניהם ישבו בפנים חיוורים שכן כל העולם ידע היטב שהמזכ"ל השבדי הוא הומוסקסואל. אומרים שבעלה נעץ בה מרפק אבל אין לכך ...

22 בינואר, 2016 29 תגובות

עוד משיח שקר

הכותבים הליברלים בעיתונות הישראלית מתפלשים עתה בתוך בִּצה של ייאוש שיש לה ניחוח מעט נרקיסיסטי. אינני מאשים איש בפריחת התסמונת הזאת: כולנו חוטאים בכך, וגם אני. מפעם לפעם אנחנו מנערים את חוצננו מ"המדינה" וטוענים שאין לנו חלק ונחלה במה שמתרחש בה. אחרי שבוע כותבים אותם אנשים עצמם, באמת מדם לבם, מאמרי מחאה קשוחים ולחילופין דומעים, שמבכים את גורלנו מתוך תחושה ...

15 בינואר, 2016 11 תגובות

הכל זורם

הפילוסוף היווני הקלאסי הרקליטוס (המאה השישית לפנה"ס) הסביר לנו ש"הכל זורם". מי הנהר שבו אנו טובלים, למשל, זורמים כל הזמן ולמעשה אנחנו נכנסים בכל פעם לנהר אחר. נזכרתי בדברי התבונה העתיקים האלה כאשר קראתי ביום ראשון עוד מאמר משובח של גדעון לוי ב"הארץ". תורתו של היווני הקדום, הפרה-סוקראטי היא סבוכה ודיאלקטית, אבל לכל הדעות היא מצביעה על ההתקדמות ועל השינוי. (מקור) לוי ...

8 בינואר, 2016 13 תגובות

בִּמקום בכי מר

ביום ראשון השבוע טלפן אליי חבר שלא ראיתיו מזה זמן רב. בדרך כלל הוא מתקשר רק בערבי חגים כדי לברך, אבל הפעם היה בקולו גם רעד עצבני, כמעט כועס. "קראתי את הטור שלך", אמר, "ורציתי לחתוך לעצמי את הוורידים. הניתוח שלך נכון, אבל המסקנות אכזריות מדי. הקריאה היא ממש מרפה ידיים". ייאוש ותקווה (ציור: אבלין דה מורגן) קשה להיות במקהלת המעודדות, כאשר ...

1 בינואר, 2016 13 תגובות

אויב או יריב?

הפשיזם הגזעני מרים את ראשו בארצנו, ומכלה כל חלקה טובה בחברה הישראלית. מה הלאה? מנחם בגין המנוח טען, מיוני 1948 ועד ליום מותו, שהוא מנע מלחמת אחים במדינת ישראל שזה עתה נולדה. שמעתי בסביבה החברתית שלי סברות, שהגענו שוב אל סף מלחמת אחים ומפא"יניקים טובים שזוכרים היטב את העבר אפילו ביכו את העובדה שאין עכשיו אדם בשיעור קומתו של בגין שיעמוד ...

25 בדצמבר, 2015 16 תגובות

יוסי

רוב דברי ההספד היפים על יוסי שריד לימדו אותנו יותר על הכותבים מאשר על המנוח. אין דבר טבעי מזה: הרי יחד עם המת אנחנו מספידים גם את עצמנו. קלטנו שחלל נִבעה בחיינו הפרטיים וגם במעמדנו כחלק מהחברה הישראלית. עמוס עוז ובן-דרור ימיני ביכו את שריד כ"פטריוט", ובכך ניסו להדיר את השמאל העקבי מהאבל הכללי. כיוון ששריד התנגד לסירוב לשרת בשטחים והצהיר ...

12 בדצמבר, 2015 4 תגובות

לנו או לצרינו?

לפני כמה שנים השתתפתי כמרצה בערב נחמד לכבוד ספר חדש של אמיר גוטפרוינד. היה נעים במשכנות שאננים בעירנו, וכל הנאספים היו חובבי ספר אמיתיים שבלעו בצמא כל מלה על הספר ועל הסופר. גוטפרוינד עצמו היה משתתף פעיל, הקשיב לדברי הביקורת המעטים ולדברי השבח הרבים בחיוך שובה-לב. השבוע, ארבע שנים אחרי מות רעייתו הראשונה, נפטר הסופר מאותה מחלה ממאירה שהפכה לשכיחה ...

5 בדצמבר, 2015 5 תגובות

קצה המנהרה / לא (בדיוק) סיפור

אוריה חזר באוטובוס מתל-אביב לקיבוצו בעמק יזרעאל, ורק בדירתו הקטנה התפנה לקרוא את מדור "ספרות ותרבות" ב"הארץ". בתל-אביב הוא שוחח שוב עם עורך ההוצאה שהייתה בעבר גדולה ומשגשגת, והפכה עתה לשבר כלי. כתב היד שהגיש להוצאה, "אידיאלים חברתיים בעידן הפוסט-אידיאולוגי" התקבל בנימוס, אבל לא בחמימות שאליה הורגל במשך השנים. לבו נחמץ, אבל ארשת פניו לא הסגירה את מצוקתו. העורך היה ...

6 בנובמבר, 2015 2 תגובות
libersaar

הדילמה של ליברמן

ח"כ אביגדור ליברמן מחה השבוע במלים די חריפות נגד מאמציו של ראש הממשלה לדחות קצת את העברת חוק הלאום במליאת הכנסת. הכעס היה אמיתי, אבל חולף כמו נייר העיתון שעליו הודפס הסיפור הלעוּס על הרומאן המתמשך בין שני הפוליטיקאים. "ישראל ביתנו" שבה שולט ליברמן כמו מלך אבסולוטי בימי הביניים, יושבת לפי שעה על ספסלי האופוזיציה, אבל למעשה היא תומכת ברוב ...

30 באוקטובר, 2015 5 תגובות

אתנחתא

לסיפור שלפניכם אין שום קשר לסכינים, ליריות, לגועל ולכיעור האופפים אותנו מכל עבר. ביבי לא הגיב לפי שעה על ההצעה שלי מהשבוע שעבר להפסקת אש בת חמש שנים. אז הבה נרחיק עתה למחוזות אחרים לגמרי. כשהייתה בכיתה ג' נסעה נילי שלומוביץ' עם הוריה לארצות הברית, ומאז ועד עתה היא חיה בעיירה קטנה בקליפורניה, בין סן פרנסיסקו לסן דייגו. הוריה כבר נפטרו ...

23 באוקטובר, 2015 4 תגובות

מה לעשות?

בני עירנו מדממים, הסכינים נשלפות, היד על ההדק קלה, גזענים ופשיסטים מעודדים יהודים חמושים לירות על ערבים וקשה להתנחם בכך שהיו כאן ימים קשים יותר. הייאוש גובר בכל מקום, בעיקר בקרב סתם אזרחים ישראלים משני העמים, המנסים לבנות כאן את חייהם. כרגיל בימים כאלה, אנשים רבים מתבטאים בצורה קיצונית, וסבורים ש"הכול אבוד". בנימין נתניהו הוא כתובת המרכזית לביקורת נוקבת, גם ...

16 באוקטובר, 2015 22 תגובות
article

אֵבֶל סקטוריאלי

לא ממש כעסתי על עמיתי מ"הארץ", בני ציפר, על שזרק מרה בפולחני האבל בעקבות מותו הבלתי צפוי של איש הטלוויזיה מוטי קירשנבאום. חיבבתי במידה ידועה את קירשנבאום, שקיבל אותי לפני 21 לעבודת פרשנות בערוץ הראשון. יחסי העבודה איתו היו הוגנים, חרף חילוקי הדעות הפוליטיים בינינו. היה לו גם חן מיוחד ואהבתי מאוד את הסרטים התיעודיים שלו על החיות באפריקה וקצת ...

9 באוקטובר, 2015 4 תגובות

יעקוּבי

קשה לומר שהתאמצתי יתר על המידה לאתר את יעקוּבי פירוז, חברי מטירונות הנדסה מחזור 1959. דרכינו נפרדו אחרי שיעקוּבי יצא לקורס מ"כים ואחר כך גם הפך למש"ק הנדסה מדופלם. חיבבתי מאוד את יעקוּבי, אבל הייתי גם מקור בלתי נדלה לצרות שפקדו אותו. כיוון שחלקנו אוהל סיירים בכל פעילויות השדה של הפלוגה, הוא נאלץ לשאת בעונשים שכולם הגיעו רק לי. כפיצוי ...

4 באוקטובר, 2015 2 תגובות

לא רק זוטות

ראש מחנה השמאל בתוך מפלגת הלייבור (עבודה) ג'רמי קורבין נבחר ברוב עצום למנהיג המפלגה כולה. לא רק הכנופיה הקונפורמיסטית בתקשורת הישראלית הרימה את שוועתה השמיימה, אלא גם ראשי המפלגה השמרנית בבריטניה כולל ראש הממשלה דיוויד קמרון. איזה כתבלב ישראלי ששכחתי את שמו אף טען שבחירתו של קורבין משולה להחלטת רוב מכריע של פעילי העבודה לבחור בח"כ ד"ר ג'מאל זחאלקה למנהיג ...

25 בספטמבר, 2015 18 תגובות

על הרגש הלאומי / טור ליום הכיפורים

לפני כמה ימים שוטטתי לי במרכז העיר, ורטנתי בפעם האלף על כך שכמעט כל המסעדות, החנויות ובתי הקפה מתהדרים בשמות לועזיים. בעת ובעונה אחת בירכתי את שתי החומוסיות הוותיקות במרכז העיר, "טעמי" ו"פינתי" על כך שהן מתעקשות לשמור על השמות העבריים שלהם. כמו המאואיסטים הוותיקים שפגשתי בפריז בתחילת שנות השמונים, ערכתי מיד ביקורת עצמית. מה לי וללאומיות כזו, אפילו אם ...

18 בספטמבר, 2015 12 תגובות

חלומות

ישראל גרינטל, פקיד ממשלתי מתל-אביב, חגג את יום הולדתו בגפו בפאב ברחוב אבן-גבירול. הוא לא חש אפילו שמץ של רחמים עצמיים; דווקא תחושה של אושר שקט התאכסנה בלבו. הוא היה בדיוק בן 35 וחשב, שאין לו שום סיבה לקונן על מר גורלו. הוריו השאירו לו כסף ודירה ברחוב בר-כוכבא, לא רחוק מדיזנגוף סנטר, ומשכורתו הבינונית אפשרה לו לקיים רמת חיים ...

11 בספטמבר, 2015 3 תגובות

מות קיר הברזל

מציאת מאגרי הגז הגדולים במצרים גרמה לתגובה כאילו היסטרית, אבל מחושבת היטב, של השר יובל שטייניץ. בהופעה (שכדאי לשמור את ההקלטה שלה) ניסה ד"ר שטייניץ לשכנע את שומעיו שמתנגדי הפקרת המשאב הלאומי הזה בידי יצחק תשובה ודומיו, בעצם מחבלים בניצול הגז למען שגשוג הכלכלה הישראלית ואף פוגעים בדרך מסתורית כלשהי בביטחונה של המדינה. אבל הסוגיה החשובה הזאת מחייבת קצת העמקה. ...

4 בספטמבר, 2015 12 תגובות

אינפלציה בהכרזות על עידן חדש

בשבועות האחרונים חוגגים ידידיי הסוציאל-דמוקרטים וגם רבים מאנשי השמאל הרדיקלי את גוויעתו הקרובה של העידן הניאו-ליברלי, או בעצם הסופר שמרני. יש לכך סימנים בספרד, ביוון ובאיטליה. חלק מקורבנות השמרנות הכלכלית-חברתית מתחילים להבין שהם נפלו קורבן לדמגוגיה סוציאלית מהסוג הנחות ביותר. אפילו בישראל יש סימנים של התעוררות בחוגים חברתיים מסוימים, וזו בשורה גדולה לכל אלה שהתייאשו מהקיפאון הכמעט מוחלט בחשיבה האידיאולוגית ...

29 באוגוסט, 2015 8 תגובות

דנון, הבייבי של ביבי

במהלך סוף השבוע קראתי מאות התכתבויות באתרי האינטרנט, והגעתי למסקנה שרבים מהכותבים מנקודת ראות שמאלית מקִלים את המלאכה על המגיבים מצד ימין, חרף הפשטנות והפרימיטיביות של הטיעונים הפשיסטיים. השמאל מטיף מוסר לאנשים שאין להם מושג על מה מדובר, ושולח מסרים רהוטים, יפים ולעתים אפילו פואטיים שנופלים על אוזניים ערלות, מוח אטום ולב אכזר. אנחנו מנסים להצטייר בדעת הקהל כאנשים יפים ...

21 באוגוסט, 2015 8 תגובות

הפחד

החברה הישראלית מחולקת, מנקודת ראות פסיכולוגית, לשני חלקים: הרועדים מפחד 24 שעות ביממה; המדחיקים את הפחד עד שהוא מתחיל להתבטא בחולשת הגוף, במחלות קשות, בסבל פיזי רב. "ייאוש ותקווה" (ציור: אבלין דה מורגן) כאשר שמעתי את המשפט הזה לראשונה מחבר ישראלי באנגליה משכתי בכתפיי בביטול. משפטים כאלה היו מופיעים בלוחות שנה מהסוג הישן, אמרתי, והם נעלמו לתהום הנשייה. הוא ניסה להוכיח את ...

14 באוגוסט, 2015 14 תגובות

מה נאמר ומה נדבר

השבוע עברנו כמה ימים שחורים ועכשיו איבדנו גם את שירה בנקי החמודה. טרם מצאנו מזור לנפשנו. כל זה אינו חדש בשבילנו; כבר ראינו הכול, ועוד נראה דברים גרועים מאלה. קראתי את כל דברי הפרשנות, וראיתי שנשארנו בלי תחמושת. כל מה שניתן, נכתב בסגנונות שונים וברמות שונות של כנות. מה לא עשינו? בכינו, מחינו, גינינו, קיללנו, ארזנו את חפצינו רק כדי ...

7 באוגוסט, 2015 5 תגובות

נשמות אבודות

קראתי בעניין ראיון עם מזכ"ל הליגה נגד השמצה של בני ברית אייב פוקסמן ב"ידיעות אחרונות". הוא כבר חמישים שנה בצמרת הארגון עתיר ההשפעה ועזר לכל ממשלות ישראל לצאת איכשהו בשלום מההאשמות הקשות שהוטחו בהם. בחוגים שלנו קראו לארגון שלו "הליגה להשמצה" כי כל אנשינו שעסקו בהסברה נגד הכיבוש בארצות הברית נתקלו בהכפשות של פוקסמן ואנשיו נגד מחנה השלום. כאשר ערכנו ...

31 ביולי, 2015 12 תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים