הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

מה יש לו בחייו?

חבר בן גילי התוודה השבוע שהוא שינה את נוהגו הישן לקרוא את מדורי הספורט בעיתונים ורק אחר כך את עמודי החדשות. "למען האמת", אמר ביותר משמץ של  מבוכה, "אני מתחיל את היום בקריאת מודעות האבל". ההרגל המורבידי החדש שלו גרם לי עצבות רבה, כי אני יודע שישנם רבים שהולכים באותה דרך חד-סטרית. קשה מאוד להתרגל לשמות של חברים מהגן ומבית ...

5 ביוני, 2015 7 תגובות
sunrise

המוּאר

בשנה הראשונה לממשלתו החדשה של ביבי נתניהו הציף גל של אופטימיות את השמאל הציוני והעקבי. אגדת המוּאר פשטה בקרבנו כשריפה בשדה קוצים. לראשונה ראינו חיוכים בהתוועדויות שלנו, שבדרך כלל היו מוצפות ברעל המצחין של ייאוש קיומי. על אודותיו לא דלף מידע רב; בעצם לא ידענו שום דבר. אבל את הבשורה שלו שמענו ברדיו השלום, שהפופולאריות שלו ממש גאתה באותו זמן. ...

29 במאי, 2015 תגובה 1

לא נושא אישי

הדיון הציבורי באיוש תפקידי השרים במשרדי הממשלה השונים הפך להיסטרי לגמרי, וקבוצות הלחץ השונות עוסקות בעיקר בניסיונות להשתיק ביקורת בתואנות שונות ומשונות. אסור לנו לזעוק נגד מינויו של שר מזרחי, אפילו אם מדובר בפשיסט מושבע; ביקורת נגד שרה חדשה, קניבלית שואפת קרבות ומעודדת מלחמות, מוקע כאקט אנטי-פמיניסטי; מי שמתקומם נגד השימוש במוצא או בג'נדר הופך למוקצה מחמת מיאוס. רק לפני ...

22 במאי, 2015 14 תגובות
taxiz

לא רק 61

המשחק הפרלמנטארי בכנסת ה-20 ישעשע קרוב לוודאי את צרכני התקשורת, והאיסור על יציאות לחוץ לארץ של אנשי הקואליציה עשוי לשמח את צרי העין ואת השמחים לאיד, כלומר, פחות או יותר את כולנו. מטבע הדברים שמרגע שהנושאים המהותיים נעלמים בהדרגה מסדר היום הציבורי, מזדקרת דמותו של מנהיג "יש עתיד" יאיר לפיד מעל פני השטח. הנושא הזניח של מספר השרים המכהנים בממשלה ...

15 במאי, 2015 6 תגובות
kahlon

תופעת כחלון

ח"כ משה כחלון, מנהיג הישות העלומה הקרויה "כולנו", יהיה איש מפתח חשוב בממשלת בנימין נתניהו. לשר האוצר יש יכולת להשפיע באורח מאסיבי על המשק, ויש להניח שכחלון לא יהיה בובה של נתניהו. כחלון אינו מהפכן גדול, וקשה להאמין שהוא יפגע באמת במעמד הבכורה של אנשי ההון במסדרונות השלטון. הוא ינסה לקדם מגמות יותר פלורליסטיות במשק, ותוכניות הפעולה שהתפרסמו בתחילת השבוע ...

8 במאי, 2015 5 תגובות
barne

בין ברנע לבגין

לפני כחודש ראיתי בטלוויזיה את ח"כ בני בגין מגנה במלים חריפות ובארשת פנים אימתנית את העיתונאי המוביל ב"ידיעות אחרונות", נחום ברנע. למען האמת, חשתי צער על בגין, שהגן על הבוס שלו בנימין נתניהו והחליט להוקיע דווקא את ברנע כ"שקרן". ובכן, ברנע איננו שקרן, אלא מפא"יניק מהסוג הטוב והישן שמתחיל רק לקלוט כיצד הקונפורמיזם הסתגלני שלו גרם לו לגלות סלחנות כזו ...

2 במאי, 2015 5 תגובות
knesset

הברירה הלא טבעית

קראתי השבוע בעיון רב את מאמרו המעולה של יוסי ורטר מ"הארץ", ששילב ידע רחב במתרחש בזירה הפוליטית הישראלית עם הבנה עמוקה של התהליכים.  אחרי שסיימתי לעכל את הטקסט המשובח הצטערתי בכלל על עצם הקריאה. האופטימיות שלי, שבתוכה אני מתבצר כדי לשמור על שפיותי, נסדקה קצת. את כל מה שמתרחש עכשיו חזיתי מראש, עם כל הצער שבדבר: שוב משא ומתן ארוך ...

24 באפריל, 2015 7 תגובות

ספיחי האבל

בעשור השני של המאה ה-21 קשה מאוד לנתח את הרגשות שעולים מתוך ימי אבל רשמיים, שמציינים את העבר הטרגי של עמנו. האם חורבן הבית עדיין מרטיט אותנו? האם אנחנו מטפחים רגשי עברה וזעם כלפי טיטוס הרומאי, בנו של הקיסר אספסיאנוס? מישהו מאיתנו חש צורך לנקום בספרדים בעטיו של הגירוש האכזרי (1492) וזוועות האינקוויזיציה במאה ה-15? איננו מכירים די הצורך את המתרחש ...

17 באפריל, 2015 8 תגובות

הרצוג, הסָנִיטָר

לא בכדי אימץ ראש הממשלה בנימין נתניהו את עצתו הנואלת של מנהיג מפלגת העבודה יצחק בוז'י הרצוג להתנות את אישור ההסכם בין ארצות הברית לבין איראן בהכרה של המשטר השיעי בטהרן במדינת ישראל. ממאמרים רשמיים למחצה ב"הארץ" ניתן ללמוד לא מעט על הלוך הרוחות השורר עתה באליטות הליברליות למחצה בישראל: קואליציה של נתניהו עם הרצוג תרכך את הכעס בוושינגטון כלפי ...

9 באפריל, 2015 8 תגובות
passover

סיפור לפסח: ביקורו של אליהו

אליהו הנביא לא בא. זה היה ליל הסדר הרביעי ברציפות שבו הייתי מודע להיעדרותו. לא היו לי הרבה אשליות. בני משפחתי התייחסו בציניות רבה לפולחן אליהו הנביא ולא הבינו מדוע אבי ואימי פינו לו כיסא מכובד ליד השולחן. כך עשתה גם דודתי רחל, שהייתה אתיאיסטית מוחלטת. היא אמרה שכיסא אליהו זה לכבוד סבתא, שבשלב הזה הייתה כבר עיוורת לחלוטין ובכלל ...

3 באפריל, 2015 9 תגובות

אור בוהק בקצה המנהרה

מי שרוצה לרחם על עצמו 24 שעות ביממה, או להשמיץ את המזרחים על שמימשו את זכותם הריבונית להצביע כרצונם, שיבושם לו. מערכת הבחירות לכנסת העשרים וספיחיה גררו דברי כיעור מבחילים לא רק מבנימין נתניהו, אלא גם מבורגנים מפונקים שהוציאו את מררתם על ישראלים שלא חושבים ולא מצביעים כמוהם. אז הגיע הזמן לומר שלא קרה שום אסון בבחירות, שהתוצאות חידדו את ...

29 במרץ, 2015 15 תגובות

זה רק מתחיל

בנימין נתניהו נשבע תמיד בשמו של ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, וינסטון צ'רצ'יל. זה אולי מגוחך, אבל צ'רצ'יל הוא מקור השראה לגיטימי עבור פוליטיקאי שמרני. למרבה האירוניה תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 השבוע הזכירו דווקא את הפרשיה השנויה ביותר במחלוקת בעידן צ'רצ'יל. ישראלים עם חוש היסטורי מפותח נזכרו השבוע דווקא בפרשת דנקירק, כאשר צבא בריטי גדול היה תקוע בעיר ...

21 במרץ, 2015 7 תגובות

בחירה קלה

בסוף השבוע פגשתי קבוצה של חברים ותיקים, ורוב הנוכחים הצהירו על כוונתם להצביע בעד מרצ. בעבר הלא רחוק היינו מתווכחים עד כלות הכוחות; עכשיו אנחנו מתבוננים זה בזה בסקרנות קלה, בלי שמץ של כעס. מעולם לא הצבעתי מרצ בבחירות לכנסת, וגם לא לרצ שקדמה לה. אני יכול רק להצטער שמרצ לא חצתה את הרוביקון הציוני; נראה שבמרצ יותר קל למנהיגים ...

13 במרץ, 2015 17 תגובות

בלי בחירות (ג')

הפרק האחרון בסִדרה. מערכת הבחירות הדלה גורמת לניכור כללי בשל הסטריליות שלה. על לוחות המוֹדעוֹת של פעם    במהלך טיול צהריים ארוך ונינוח ברחוב המלך ג'ורג' עמדתי לרגע ליד בית המרקחת החדש יחסית ונזכרתי בלוח המודעות הענקי שניצב שם בילדותי. אחרי שעזבנו את נחלת אחים ועברנו למרכז העיר, הייתי יושב במשך שעות רבות על הגזוזטרה המערבית שלנו, ממש בפתח חדרי, ומתבונן ...

6 במרץ, 2015 4 תגובות
Jerusalem_snow_feb_2003

החיים בלי בחירות (ב')

הטור השני בסִדרה הקצרצרה: ההפוגה ממערכת הבחירות הוא גם תרגיל באסוציאציות חופשיות. במרכז העניינים: עירנו ירושלים אחרי השלג המתון יחסית השתררה בעירנו תחושת אכזבה, שמלווה את חובבי הכדורגל שבינינו אחרי תוצאת תיקו אפס בכדורגל. מהתגובות למדתי, שיש הרבה חובבי שלג בעיר, בעיקר תלמידים שמקווים שעוד יום לימודים יבוטל. רבים חושבים על גלויות הדואר ששלחו או קיבלו בעבר משוויץ, לפני שמוסד המכתבים ...

27 בפברואר, 2015 אין תגובות

החיים בלי בחירות

לפני שבוע בדיוק החלטתי להניח לבחירות לכמה זמן, לפחות לשלושה שבועות. עייפתי לא רק מהטיעונים שכנגד, אלא גם מהטיעונים שלי עצמי. לשווא התרוצצו בראשי הפסוקים החביבים עליי, שאת כולם רתמתי כאן לטורים שלי עד לעייפה. למשל, "מה אעשה עוד לכרמי לא עשיתי בו"?. אף קורא מתחת לגיל 80 לא יטרח לקרוא פסוקים כאלה שלא לדבר על התעמקות בתוכנם. לכן ניסיתי ...

21 בפברואר, 2015 2 תגובות

מהתנועה המאוחדת לרשימה המאוחדת

בפעם האחרונה שאמא שלי הצליחה לצאת מבית האבות בגוש דן ולבקר בדירתנו החדשה היא הגיעה עם אחי הבכור עוזי, כדי להצביע בעד מפלגת העבודה. הכנתי אורז פרסי צהוב על בסיס תפוחי אדמה מטוגנים, ואימי אמנם חייכה אבל כמעט שלא נגעה באוכל. "אתה לא מרוצה שנסעתי עד ירושלים כדי להצביע למפא"י? כך אני רגילה, כך עשיתי תמיד וכך אעשה גם הפעם". ...

13 בפברואר, 2015 35 תגובות

וחוץ מזה, איך הייתה ההצגה?

האגדה מספרת שאחרי רצח הנשיא האמריקאי הגדול אברהם לינקולן בהצגת תיאטרון (1865) פנה עיתונאי לרעיית הנשיא ההמומה ממראה בעלה המתבוסס בדמו ושאל אותה: "..וחוץ מזה, גברת לינקולן, איך הייתה ההצגה?" תשובתה של מארי טוד לינקולן לשאלה האווילית ביותר בתולדות העיתונות לא נרשמה בדפי ההיסטוריה. קראתי פעם ביוגראפיה שלה ומשם עלתה דמות חזקה ונוקשה מאוד. היא עברה עם בעלה תלאות רבות והיו ...

6 בפברואר, 2015 11 תגובות

הבית של אוחנה?

הידיעה שאלי אוחנה הצטרף למפלגה הדתית-לאומנית "הבית היהודי" ואף יכהן מטעמה בכנסת הבאה, הייתה משמעותית וחשובה מבחינה פוליטית. הכדורגלן המבריק בעבר נפל קורבן לקונפליקט המבני, הבראשיתי, בין האגף הטכנולוגי מודרניסטי בבית היהודי, שהוא לאומני ופשיסטי מעצם טבעו, לבין האגף "החשמונאי", שלא ראה באוחנה בשר מבשרו. זה לא הספיק להם שאוחנה נטש את נאמנותו המסורתית לאגף המתון של הליכוד. בעבר היה ...

30 בינואר, 2015 7 תגובות

אין הבּוֹר מתמלא מחולייתו

מאז ימיי הלא כל כך עליזים בהנדסה קרבית כמעט שלא חפרתי בּורוֹת אבל תמיד זכרתי את דבריו של סמל הדת שלנו, "אין הבור מתמלא מחולייתו". מי שחפר אז בור ושמע מסמל המחלקה שיש למלא אותו מחדש, ככה סתם, ידע שלא ניתן למלא אותו מהחול הרך בתוכו אלא שעליו למצוא חול מחוץ לבור. לימים נתקלתי בביטוי הזה לעתים די נדירות, אבל ...

24 בינואר, 2015 24 תגובות

עניי כדור הארץ קודמים

בישראל הניאו-ליברלית הפך המושג "חמלה" למנוּאץ, וכל ניסיון להציב את העניים במרכזו של הוויכוח הפוליטי והחברתי נדחה על הסף. זה לא רק מכאיב מבחינה מוסרית, אלא גם מסלף את הניתוח המדיני. העוני הוא מקור כל הרע, וממנו ניזונות כל הדתות ובעיקר היסודות הקיצוניים בהן. בשנת 1980 הייתי, לצערי, העיתונאי היחיד בארץ שהתעניין בדו"ח שחיברו הסוציאל-דמוקרט הגרמני וילי בראנדט והשמרן המתון הבריטי ...

17 בינואר, 2015 12 תגובות

החיים בערפל

יהודה התעורר בבוקר חורפי, התבונן רגעים ארוכים מבעד לחלון חדרו, והגשם השוטף נסך בו עצב עמוק ורצון עז לברוח שוב אל השינה. החלום הרע שחווה חזר אליו שוב על כל פרטיו ודקדוקיו, ויהודה הצטמרר וגזר על עצמו לא לספר עליו לאיש. הזוועה הייתה מוחשית מאוד, כמעט בנאלית. בחלומו הלך ברגל למרכז העיר מביתו ברחביה, ולא פגש בדרך נפש חיה. הכבישים ...

9 בינואר, 2015 8 תגובות

פרולוג (2015)

בשבוע האחרון של שנת 2014 מצאתי את עצמי מתעוות מצחוק אחרי שבאחת הסדרות הדי מטומטמות בטלוויזיה הזכיר מישהו את ה"בוקסיג דיי" (היום "הנוסף" בחג המולד החל ב-26 בדצמבר) ומישהו תרגם זאת ל"יום הקופסאות". הבורות והחוצפה חברו להם יחדיו כדי למצות כמה תכונות בולטות של האדם הישראלי בתחילת העשור השני של המאה ה-21, וזה היה אדיר. אחרי שהתעשתנו קשה היה לנו ...

3 בינואר, 2015 16 תגובות

למה (לא) מרצ

כדי שלא אעציב את רוב ידידיי וכמה מבני משפחתי אצהיר מיד שאני לא פוסל לחלוטין את ההצבעה בעד מרצ בבחירות לכנסת במרץ הקרוב. זו לא תהיה הצבעה "שמאלית" כיוון שאין שום קשר בין מפלגה ליברלית מתונה לבין עמדות שמאליות, אבל לישראלים שאינם מסוגלים לתת את קולם לרשימה שמכילה רוב של אזרחים ערבים, מרצ היא אופציה פחות או יותר סבירה. למי ...

26 בדצמבר, 2014 20 תגובות

סערה בשלולית

אין סיבה לזלזל ברגשות העמוקים של העסקנים הזוטרים, שמסתובבים במסדרונות בכנסים פוליטיים, וחווים הרבה סערות פנימיות, ריגושים נוגעים ללב ולעתים קרובות מדי גם אכזבות מרות. בדרך כלל לא שומעים אותם ולא רואים אותם, למעט ברשתות החברתיות, אבל הם שקועים עמוק בתוך עולמם, לא תמיד בהתאם להתרחשויות האמיתיות ברמת המציאוּת. (מקור) רבים מהם מפתחים במהלך השנים תלות רגשית במנהיגים, שבעיני הציבור הם בינוניים ...

19 בדצמבר, 2014 אין תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים