הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

בלי בחירות (ג')

הפרק האחרון בסִדרה. מערכת הבחירות הדלה גורמת לניכור כללי בשל הסטריליות שלה. על לוחות המוֹדעוֹת של פעם    במהלך טיול צהריים ארוך ונינוח ברחוב המלך ג'ורג' עמדתי לרגע ליד בית המרקחת החדש יחסית ונזכרתי בלוח המודעות הענקי שניצב שם בילדותי. אחרי שעזבנו את נחלת אחים ועברנו למרכז העיר, הייתי יושב במשך שעות רבות על הגזוזטרה המערבית שלנו, ממש בפתח חדרי, ומתבונן ...

6 במרץ, 2015 4 תגובות
Jerusalem_snow_feb_2003

החיים בלי בחירות (ב')

הטור השני בסִדרה הקצרצרה: ההפוגה ממערכת הבחירות הוא גם תרגיל באסוציאציות חופשיות. במרכז העניינים: עירנו ירושלים אחרי השלג המתון יחסית השתררה בעירנו תחושת אכזבה, שמלווה את חובבי הכדורגל שבינינו אחרי תוצאת תיקו אפס בכדורגל. מהתגובות למדתי, שיש הרבה חובבי שלג בעיר, בעיקר תלמידים שמקווים שעוד יום לימודים יבוטל. רבים חושבים על גלויות הדואר ששלחו או קיבלו בעבר משוויץ, לפני שמוסד המכתבים ...

27 בפברואר, 2015 אין תגובות

החיים בלי בחירות

לפני שבוע בדיוק החלטתי להניח לבחירות לכמה זמן, לפחות לשלושה שבועות. עייפתי לא רק מהטיעונים שכנגד, אלא גם מהטיעונים שלי עצמי. לשווא התרוצצו בראשי הפסוקים החביבים עליי, שאת כולם רתמתי כאן לטורים שלי עד לעייפה. למשל, "מה אעשה עוד לכרמי לא עשיתי בו"?. אף קורא מתחת לגיל 80 לא יטרח לקרוא פסוקים כאלה שלא לדבר על התעמקות בתוכנם. לכן ניסיתי ...

21 בפברואר, 2015 2 תגובות

מהתנועה המאוחדת לרשימה המאוחדת

בפעם האחרונה שאמא שלי הצליחה לצאת מבית האבות בגוש דן ולבקר בדירתנו החדשה היא הגיעה עם אחי הבכור עוזי, כדי להצביע בעד מפלגת העבודה. הכנתי אורז פרסי צהוב על בסיס תפוחי אדמה מטוגנים, ואימי אמנם חייכה אבל כמעט שלא נגעה באוכל. "אתה לא מרוצה שנסעתי עד ירושלים כדי להצביע למפא"י? כך אני רגילה, כך עשיתי תמיד וכך אעשה גם הפעם". ...

13 בפברואר, 2015 35 תגובות

וחוץ מזה, איך הייתה ההצגה?

האגדה מספרת שאחרי רצח הנשיא האמריקאי הגדול אברהם לינקולן בהצגת תיאטרון (1865) פנה עיתונאי לרעיית הנשיא ההמומה ממראה בעלה המתבוסס בדמו ושאל אותה: "..וחוץ מזה, גברת לינקולן, איך הייתה ההצגה?" תשובתה של מארי טוד לינקולן לשאלה האווילית ביותר בתולדות העיתונות לא נרשמה בדפי ההיסטוריה. קראתי פעם ביוגראפיה שלה ומשם עלתה דמות חזקה ונוקשה מאוד. היא עברה עם בעלה תלאות רבות והיו ...

6 בפברואר, 2015 11 תגובות

הבית של אוחנה?

הידיעה שאלי אוחנה הצטרף למפלגה הדתית-לאומנית "הבית היהודי" ואף יכהן מטעמה בכנסת הבאה, הייתה משמעותית וחשובה מבחינה פוליטית. הכדורגלן המבריק בעבר נפל קורבן לקונפליקט המבני, הבראשיתי, בין האגף הטכנולוגי מודרניסטי בבית היהודי, שהוא לאומני ופשיסטי מעצם טבעו, לבין האגף "החשמונאי", שלא ראה באוחנה בשר מבשרו. זה לא הספיק להם שאוחנה נטש את נאמנותו המסורתית לאגף המתון של הליכוד. בעבר היה ...

30 בינואר, 2015 7 תגובות

אין הבּוֹר מתמלא מחולייתו

מאז ימיי הלא כל כך עליזים בהנדסה קרבית כמעט שלא חפרתי בּורוֹת אבל תמיד זכרתי את דבריו של סמל הדת שלנו, "אין הבור מתמלא מחולייתו". מי שחפר אז בור ושמע מסמל המחלקה שיש למלא אותו מחדש, ככה סתם, ידע שלא ניתן למלא אותו מהחול הרך בתוכו אלא שעליו למצוא חול מחוץ לבור. לימים נתקלתי בביטוי הזה לעתים די נדירות, אבל ...

24 בינואר, 2015 24 תגובות

עניי כדור הארץ קודמים

בישראל הניאו-ליברלית הפך המושג "חמלה" למנוּאץ, וכל ניסיון להציב את העניים במרכזו של הוויכוח הפוליטי והחברתי נדחה על הסף. זה לא רק מכאיב מבחינה מוסרית, אלא גם מסלף את הניתוח המדיני. העוני הוא מקור כל הרע, וממנו ניזונות כל הדתות ובעיקר היסודות הקיצוניים בהן. בשנת 1980 הייתי, לצערי, העיתונאי היחיד בארץ שהתעניין בדו"ח שחיברו הסוציאל-דמוקרט הגרמני וילי בראנדט והשמרן המתון הבריטי ...

17 בינואר, 2015 12 תגובות

החיים בערפל

יהודה התעורר בבוקר חורפי, התבונן רגעים ארוכים מבעד לחלון חדרו, והגשם השוטף נסך בו עצב עמוק ורצון עז לברוח שוב אל השינה. החלום הרע שחווה חזר אליו שוב על כל פרטיו ודקדוקיו, ויהודה הצטמרר וגזר על עצמו לא לספר עליו לאיש. הזוועה הייתה מוחשית מאוד, כמעט בנאלית. בחלומו הלך ברגל למרכז העיר מביתו ברחביה, ולא פגש בדרך נפש חיה. הכבישים ...

9 בינואר, 2015 8 תגובות

פרולוג (2015)

בשבוע האחרון של שנת 2014 מצאתי את עצמי מתעוות מצחוק אחרי שבאחת הסדרות הדי מטומטמות בטלוויזיה הזכיר מישהו את ה"בוקסיג דיי" (היום "הנוסף" בחג המולד החל ב-26 בדצמבר) ומישהו תרגם זאת ל"יום הקופסאות". הבורות והחוצפה חברו להם יחדיו כדי למצות כמה תכונות בולטות של האדם הישראלי בתחילת העשור השני של המאה ה-21, וזה היה אדיר. אחרי שהתעשתנו קשה היה לנו ...

3 בינואר, 2015 16 תגובות

למה (לא) מרצ

כדי שלא אעציב את רוב ידידיי וכמה מבני משפחתי אצהיר מיד שאני לא פוסל לחלוטין את ההצבעה בעד מרצ בבחירות לכנסת במרץ הקרוב. זו לא תהיה הצבעה "שמאלית" כיוון שאין שום קשר בין מפלגה ליברלית מתונה לבין עמדות שמאליות, אבל לישראלים שאינם מסוגלים לתת את קולם לרשימה שמכילה רוב של אזרחים ערבים, מרצ היא אופציה פחות או יותר סבירה. למי ...

26 בדצמבר, 2014 20 תגובות

סערה בשלולית

אין סיבה לזלזל ברגשות העמוקים של העסקנים הזוטרים, שמסתובבים במסדרונות בכנסים פוליטיים, וחווים הרבה סערות פנימיות, ריגושים נוגעים ללב ולעתים קרובות מדי גם אכזבות מרות. בדרך כלל לא שומעים אותם ולא רואים אותם, למעט ברשתות החברתיות, אבל הם שקועים עמוק בתוך עולמם, לא תמיד בהתאם להתרחשויות האמיתיות ברמת המציאוּת. (מקור) רבים מהם מפתחים במהלך השנים תלות רגשית במנהיגים, שבעיני הציבור הם בינוניים ...

19 בדצמבר, 2014 אין תגובות
politica

בחירות עצובות

כל מי שהתנסה במערכות בחירות לכנסת משחר ילדותו מכיר את ההתרגשות, המתח, האדרנלין הגואה וגם את התחושה שהניצחון הוא בהישג יד, שכל הסובבים את משפחתך ואותך מצביעים בעד אותה מפלגה. לעתים, מסתיימת כל האופוריה הזו במפח נפש, אולי אפילו טראומטי. בבחירות המהפך של מנחם בגין (מאי 1977) תמכה כל הסביבה החברתית שלנו ברשימת של"י, בראשות לובה אליאב, מאיר פעיל, אורי ...

12 בדצמבר, 2014 14 תגובות

בדרכי נעם

בתחילת השבוע הלך לעולמו ד"ר נעם קמינר (61) ממחלת הסרטן, ובתוך הריק הגדול שהשתלט על עולמנו עקבנו בחרדה אחרי ההצתה בבית הספר הדו-לשוני בעירנו. קמינר היה איש חמודות, צנוע ומצליח בכל דרכיו ובני דורי בשמאל זוכרים אותו גם כ"בן של ראובן", וחבר של סמדר נהב, שעימה צעד מגיל צעיר בדרך לא סלולה. נעם קמינר (משמאל) בהפגנה למען סרבני המצפון במלחמת לבנון ...

5 בדצמבר, 2014 4 תגובות

ההולנדי באופסייד

הציבור האנטי-פשיסטי הגדול יחסית בישראל (אני לא מדבר רק על שמאל אלא גם על ליברלים ואפילו שמרנים שסולדים מגזענות) הוא עייף. למסקנה הזו הגיעו כל חבריי לדעה, אפילו הנחושים והנוקשים ביותר שביניהם. נקעה נפשנו מהעמידה ליד הסכר המתערער והולך והאצבע שלנו בתוך הסדק, שנועדה למנוע את הצפת ארצנו ברוח העִוועים שעלולה להמיט עלינו חורבן, נשחקה כמעט עד תום. אפילו האגדה ...

28 בנובמבר, 2014 11 תגובות

מסע מעבר לטִמטום

הטבח המזוויע בבית הכנסת בהר-נוף זיעזע את כל תושבי עירנו, עורר בהם כעס וזעם וגם תחושת אין אונים. הוא פגע גם, ואולי במיוחד, באנשי השמאל בעיר שבמשך עשרות שנים הזהירו שהסיפוח ה"טדי קולקי" של מזרח העיר איננו אלא אשליה מסוכנת. במשך השנים התמסד הסיפוח. קיים "חוק ירושלים", הוקצה יום מיוחד לחגוג בו את "אחדות העיר" ודורות שגדלו כאן אחרי יוני ...

21 בנובמבר, 2014 12 תגובות

פלא יועץ

לאחרונה שמעתי ברחוב ובשיחות טלפון וקראתי ברשתות החברתיות השונות השגות דווקא מאנשי שמאל, על המגמה בטור הזה להשפיע על החברה הישראלית מתוך אמפטיה לגורלנו כאן. ניסיתי להסביר שככותב יש לי כמה יעדים, ושהשאיפה להציל את תושבי המדינה ממר גורלם בעתיד הלא-רחוק היא טבעית לגמרי. הניסיון לנתח את האירועים ואת ההתפתחויות מנקודת מבט סוציאליסטית והומניסטית מלווה במאמץ לנתח את המצב. יש ...

14 בנובמבר, 2014 13 תגובות

סהרורים מהלכים בתוכנו

קראתי ב"הארץ" סיפור די מוזר על "פעילת שמאל" שעשתה את צרכיה על אסופה של דגלים לאומיים, כולל דגלי ארצות הברית, פלסטין וישראל. המחווה הזו, שניחוחה רובץ כביכול על ארצנו ומקשה עלינו לנשום את אווירה, היא כמובן מסריחה ומעוררת גועל. גברים ונשים שהתחנכו בשמאל נמנעים בדרך כלל  מעיסוקים אקסצנטריים כאלה, ומעדיפים לגבש טיעונים שכלתניים נגד הממסד, שאותו הם מתעבים בכל לבם. ...

7 בנובמבר, 2014 36 תגובות
Yaalon

זה לא רק בוגי

שר הביטחון משה בוגי יעלון נחשב עתה לכמעט מנודה בבירת ארצות הברית. כיוון שלישראל יש עניין רב בשמירת היחסים הטובים עם הבית הלבן ועם משרד החוץ (מחלקת המדינה) בוושינגטון,  ניתן לומר שיעלון חיבל ביחסים בין שתי המדינות מבלי להסתכן בתביעת דיבה. כל משקיף מדיני בעולם היה מגיע לאותה מסקנה: כוונותיו של יעלון אינן ברורות, ויש להניח שהוא היה רוצה להתקבל ...

31 באוקטובר, 2014 15 תגובות

החיים די קשים

 קראתי לראשונה את ספרו של קובי ניב, "החיים קשים, הא?" (הוצ' כנרת, זמורה-ביתן דביר 2014) לפני כמה חודשים, וחזרתי וקראתי בו שוב השבוע. הספר הוא לדעתי מעולה ומפריך לחלוטין את הפתגם "הרוצה לשקר ירחיק עדותו". הסיפור מתרחש כולו בצפון גרמניה (שנים רבות לפני הקמת הרייך השני ב-1871) באזור שלזוויג-הולשטיין, אבל מסריו הם אוניברסאליים לגמרי. סיפורו של האזור היה תמיד מסקרן בעיניי, ...

24 באוקטובר, 2014 9 תגובות

היום הראשון של העתיד

במקום מאמר, במקום סיפור, במקום שיר הקדמה בעוד 48 שעות, ביום הראשון של העתיד, ניפרד שוב מכל חגי תשרי, ונשתדל להישיר מבט לקראת הבאות. יותר קל לכתוב מאשר להתבונן לתוך הערפילים, הצבועים לקראת הערב בצבע אדמדם מקסים. החוויה הזו מסתירה בחוּבּה גם איום סמוי. ייתכן שתהיה לנו עוד שנה מאוסה, כמו זו שחלפה לה לאנחות, אבל אנשים חיים אנחנו, ואין לנו שום ...

15 באוקטובר, 2014 6 תגובות

דמוסתנס

יש הטוענים שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הוא נואם גדול, בעיקר בשפה האנגלית. ייתכן שהם צודקים, אבל המחמאה המופרזת הזאת איננה עונה לשאלה המרכזית: מיהו קהל היעד ומי עשוי להתרשם מהרטוריקה המיושנת של מר נתניהו. שמעתי את נאומו האחרון בעצרת האו"ם ואף קראתי את הטקסט באנגלית בקפידה רבה. המסקנות הנאום הן עצובות: נתניהו התייחס לקהל שומעיו בעצרת ובעולם כולו כאילו היו ...

10 באוקטובר, 2014 26 תגובות

בעיות אישיות

התהליך המואץ של הצהבה הפוקד את התקשורת שלנו הוא חדש יחסית, תוצאה ברורה וחד-משמעית מהאמריקניזציה ומההשטחה של רמת הדיון ברוב הנושאים. זוהי תופעה מרתקת, כיוון שבעבר עסקו רוב העיתונים בנושאים פוליטיים ואפילו רעיוניים, ולא היו שטופים בפסיכולוגיה בגרוש שחלחלה לכל חלקה טובה בתקשורת בשנים האחרונות. בשנים הנהדרות שבהן לימדתי בבצלאל קורס בשם "תקשורת וחברה" נהגתי לערוך השוואות בין עיתונים צהובים ...

4 באוקטובר, 2014 13 תגובות
haredim

האיש מעולם החלומות (סיפור לראש השנה)

בראש השנה בשנות החמישים נהגנו לערוך עם אבי סיור בבתי הכנסת של מאה שערים. תמיד חששתי קצת מהסיור הזה, שכן אבי שעמד בראש מוסדות ההסתדרות בעירנו ניהל מערכת יחסים קצת בעייתית עם החרדים. אבל הוא סמך על כך ששורשיו העמוקים ביהדות החסידית ושמו של אביו החרדי שגר בשכונת שערי חסד בפאתי רחביה, יסוככו עליו מפני אלימות בוטה. לא כולם האירו ...

24 בספטמבר, 2014 2 תגובות
crisis2011

תותחים במקום גרביים

המגזר היהודי בישראל, שתומך בדרך כלל בממסד בכל הנושאים, מתקשה להבין את המריבה בין בנימין נתניהו לשר האוצר שלו יאיר לפיד בנושאי התקציב. בעבר ניטשו וויכוחים כאלה בתוך הליכוד בגלגוליו השונים, שנבעו מהשוני בין אנשי תנועת החרות לבין הציונים הכלליים (ליברלים). אסור לטעות, גם תלמידי זאב ז'בוטינסקי היו ימנים ברוב הנושאי הכלכליים-חברתיים, תמכו בשבירת כוחה של תנועת הפועלים ובהחלשת ההסתדרות ...

19 בספטמבר, 2014 9 תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים