מאמרים מאת חיים ברעם:
מסע מעבר לטִמטום
הטבח המזוויע בבית הכנסת בהר-נוף זיעזע את כל תושבי עירנו, עורר בהם כעס וזעם וגם תחושת אין אונים. הוא פגע גם, ואולי במיוחד, באנשי השמאל בעיר שבמשך עשרות שנים הזהירו שהסיפוח ה"טדי קולקי" של מזרח העיר איננו אלא אשליה מסוכנת. במשך השנים התמסד הסיפוח. קיים "חוק ירושלים", הוקצה יום מיוחד לחגוג בו את "אחדות העיר" ודורות שגדלו כאן אחרי יוני ...
פלא יועץ
לאחרונה שמעתי ברחוב ובשיחות טלפון וקראתי ברשתות החברתיות השונות השגות דווקא מאנשי שמאל, על המגמה בטור הזה להשפיע על החברה הישראלית מתוך אמפטיה לגורלנו כאן. ניסיתי להסביר שככותב יש לי כמה יעדים, ושהשאיפה להציל את תושבי המדינה ממר גורלם בעתיד הלא-רחוק היא טבעית לגמרי. הניסיון לנתח את האירועים ואת ההתפתחויות מנקודת מבט סוציאליסטית והומניסטית מלווה במאמץ לנתח את המצב. יש ...
סהרורים מהלכים בתוכנו
קראתי ב"הארץ" סיפור די מוזר על "פעילת שמאל" שעשתה את צרכיה על אסופה של דגלים לאומיים, כולל דגלי ארצות הברית, פלסטין וישראל. המחווה הזו, שניחוחה רובץ כביכול על ארצנו ומקשה עלינו לנשום את אווירה, היא כמובן מסריחה ומעוררת גועל. גברים ונשים שהתחנכו בשמאל נמנעים בדרך כלל מעיסוקים אקסצנטריים כאלה, ומעדיפים לגבש טיעונים שכלתניים נגד הממסד, שאותו הם מתעבים בכל לבם. ...
זה לא רק בוגי
שר הביטחון משה בוגי יעלון נחשב עתה לכמעט מנודה בבירת ארצות הברית. כיוון שלישראל יש עניין רב בשמירת היחסים הטובים עם הבית הלבן ועם משרד החוץ (מחלקת המדינה) בוושינגטון, ניתן לומר שיעלון חיבל ביחסים בין שתי המדינות מבלי להסתכן בתביעת דיבה. כל משקיף מדיני בעולם היה מגיע לאותה מסקנה: כוונותיו של יעלון אינן ברורות, ויש להניח שהוא היה רוצה להתקבל ...
החיים די קשים
קראתי לראשונה את ספרו של קובי ניב, "החיים קשים, הא?" (הוצ' כנרת, זמורה-ביתן דביר 2014) לפני כמה חודשים, וחזרתי וקראתי בו שוב השבוע. הספר הוא לדעתי מעולה ומפריך לחלוטין את הפתגם "הרוצה לשקר ירחיק עדותו". הסיפור מתרחש כולו בצפון גרמניה (שנים רבות לפני הקמת הרייך השני ב-1871) באזור שלזוויג-הולשטיין, אבל מסריו הם אוניברסאליים לגמרי. סיפורו של האזור היה תמיד מסקרן בעיניי, ...
היום הראשון של העתיד
במקום מאמר, במקום סיפור, במקום שיר הקדמה בעוד 48 שעות, ביום הראשון של העתיד, ניפרד שוב מכל חגי תשרי, ונשתדל להישיר מבט לקראת הבאות. יותר קל לכתוב מאשר להתבונן לתוך הערפילים, הצבועים לקראת הערב בצבע אדמדם מקסים. החוויה הזו מסתירה בחוּבּה גם איום סמוי. ייתכן שתהיה לנו עוד שנה מאוסה, כמו זו שחלפה לה לאנחות, אבל אנשים חיים אנחנו, ואין לנו שום ...
דמוסתנס
יש הטוענים שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הוא נואם גדול, בעיקר בשפה האנגלית. ייתכן שהם צודקים, אבל המחמאה המופרזת הזאת איננה עונה לשאלה המרכזית: מיהו קהל היעד ומי עשוי להתרשם מהרטוריקה המיושנת של מר נתניהו. שמעתי את נאומו האחרון בעצרת האו"ם ואף קראתי את הטקסט באנגלית בקפידה רבה. המסקנות הנאום הן עצובות: נתניהו התייחס לקהל שומעיו בעצרת ובעולם כולו כאילו היו ...
בעיות אישיות
התהליך המואץ של הצהבה הפוקד את התקשורת שלנו הוא חדש יחסית, תוצאה ברורה וחד-משמעית מהאמריקניזציה ומההשטחה של רמת הדיון ברוב הנושאים. זוהי תופעה מרתקת, כיוון שבעבר עסקו רוב העיתונים בנושאים פוליטיים ואפילו רעיוניים, ולא היו שטופים בפסיכולוגיה בגרוש שחלחלה לכל חלקה טובה בתקשורת בשנים האחרונות. בשנים הנהדרות שבהן לימדתי בבצלאל קורס בשם "תקשורת וחברה" נהגתי לערוך השוואות בין עיתונים צהובים ...
האיש מעולם החלומות (סיפור לראש השנה)
בראש השנה בשנות החמישים נהגנו לערוך עם אבי סיור בבתי הכנסת של מאה שערים. תמיד חששתי קצת מהסיור הזה, שכן אבי שעמד בראש מוסדות ההסתדרות בעירנו ניהל מערכת יחסים קצת בעייתית עם החרדים. אבל הוא סמך על כך ששורשיו העמוקים ביהדות החסידית ושמו של אביו החרדי שגר בשכונת שערי חסד בפאתי רחביה, יסוככו עליו מפני אלימות בוטה. לא כולם האירו ...
תותחים במקום גרביים
המגזר היהודי בישראל, שתומך בדרך כלל בממסד בכל הנושאים, מתקשה להבין את המריבה בין בנימין נתניהו לשר האוצר שלו יאיר לפיד בנושאי התקציב. בעבר ניטשו וויכוחים כאלה בתוך הליכוד בגלגוליו השונים, שנבעו מהשוני בין אנשי תנועת החרות לבין הציונים הכלליים (ליברלים). אסור לטעות, גם תלמידי זאב ז'בוטינסקי היו ימנים ברוב הנושאי הכלכליים-חברתיים, תמכו בשבירת כוחה של תנועת הפועלים ובהחלשת ההסתדרות ...
מוֹת הדוקטרינה
מעשי השחיתות האמיתיים או המדומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו צפים ועולים שוב, הדוקטרינה המדינית שלו התנפצה לגמרי, ועדיין עלובי הנפש מהמרכז הלאומני סבורים, שאין לו תחליף. כך הפכה הפוליטיקה הישראלית לפתטית. הידיעות על אודות ביביטורס משעממות את הקוראים ואת הצופים, שהפרשיות למיניהן של גדולי המדינה היו להם לזרא. כבר קראנו את כל הפרטים בפרשיות הקודמות והצעירים בני ימינו, מגיל ...
צביקה ד' (סיפור כמעט אמיתי)
כיצד הגענו מגיבורי המלחמות הקנוניים צביקה א', צביקה ג', צביקה ב', לצביקה ד' התלוּש של ימינו. סיפור קצת עצוב לפני כמה חודשים טִלפן אלי אדם בלתי מוכר בשעה די מאוחרת בלילה. הוא דיבר במבטא צברי ישראלי, מהול בלא מעט סלנג אמריקאי. התחיל ב"נו, תנחש מי זה..." אבל ממקצב נשימותיי קלט שאין לי יותר מדי סבלנות להומור הארכאי שלו. בכל זאת היסס ...
העץ הרעיל שלנו
כמו חייליו המרדניים למחצה (שרים, סגני שרים ואפילו סגן שר מפוטר) גם בנימין נתניהו חש שהגיעה שעתה הגדולה של הציונות הפרימיטיבית. יותר ממאה שנים של יחצנות-על שהסתירו בהצלחה את אופיו החמקני והאלים של מבצע הנישול והכיבוש, נראים עתה מיותרים לראש הממשלה. האקלים הרעיוני השולט עתה בעולם מאפשר שילוב אלים של שוד העניים לטובת העשירים עם הפעלת כלי נשק סדיסטיים על ...
אור מבהיק בקצה המנהרה
כמה בשורות טובות, לשם שינוי בתוך הענן הרעיל שירד על כולנו במהלך הקיץ הנתעב הזה, הפכה הפסימיות לפולחן המשותף של כל אנשי השמאל בישראל. לעתים דומה שכל חיוך שאנחנו משחררים לאוויר העולם מעליב את הרוב העצוב, בתוך המיעוט שאיבד את עולמו. ברגע שאאזור כוח פיזי, אוכל להצטרף להפגנות השמאל הרדיקלי, שהוכיח את עליונותו המוסרית על הוורדרדים למיניהם במהלך המלחמה הנבזית, שאסור ...
סיוטי יום קיץ
במורד רחוב בארי במרכז העיר, פגשתי באדם מבוגר שהכרתי ממקום כלשהו את קלסתר פניו אבל מעולם לא למדתי את שמו. משהו בתת-המודע שלי יצר בתוכי תחושה של נינוחות. לאיש יש ארשת פנים נעימה, המחפה כמעט לגמרי על האפרוריות שלו. חייכתי אליו, אפוא, בנעימות אבל הוא הזעיף פנים. "מר ברעם", כך אמר, "אני מקווה שיחטפו אותך אנשי חמאס. אולי אתה חושב ...
יחצנות תמורת שלום
בערב בטלוויזיה הרעים השר עמיר פרץ בקולו, ודרש מהממשלה שבה הוא יושב, שתבטיח את שלום הישובים בעוטף עזה בפרט ובדרום בכלל. הוא גם ביקש לשמור על יוקרת הצבא, "שלא ברח משום קרב". בעצם, לא בדיוק במלים האלה, פרץ חתר להציג את התבוסה היחסית כניצחון כמעט מוחלט. כאשר שמעתי את דרשתו של השר שהתנהג בצורה שפויה יחסית לעמיתיו, התייאשתי קצת ואז ...
ימי מלחמה – על הרקע החינוכי לאטימות המוסרית של ימינו
כשהייתי בן 16 גייסו אותנו לחזק את כוננות העורף בעיר. באוקטובר 1956 פרצה מלחמת סיני (מבצע קדש) אבל כותרות העיתונים בשבוע שקדם לצניחה במעבר המיתלה עסקו כמעט רק במתיחוּת עם ירדן. בחוגי ההיסטוריונים הצבאיים עדיין מתווכחים אם העיסוק בממלכה ההאשמית בא רק לצורכי הסוואה, אבל הכוננות האזרחית בעיר נועדה לצמצם את הסכנה ממזרח. השכנים שלנו בנחלת אחים ואחר כך ברחוב ...
סיפור (לא) פשוט
כל חיי חיפשתי את האור בקצה המנהרה, וזה הקל במידה רבה על קיומי בתוך החשיכה. כך גם במהלך הקיץ הרע הזה. לדעתי, ניתן היה למנוע את הטבח בעזה ואת ההרוגים בצד שלנו, אלמלא ההתעלמות המוחלטת של הממשלה מהמציאות בשטח. האירוניה הגדולה נעוצה ביחס כלפינו, אנשי השמאל והשלום. הטרוניה נגדנו, איך אנחנו מעיזים להפגין נגד הממשלה כאשר חיילים נהרגים, היא עלבון ...
איש קטן גדול
הטילים שנשלחים מעזה (וההפצצות המסיביות על תושבי עזה) הם גם תפאורה נהדרת להצגה המקאברית של בנימין נתניהו. הלב של כל ישראלי נתון לילדי שדרות והדרום החיים במקלטים ולכל נפגעי החרדה ברחבי הארץ. חיים איתנו גם אזרחים שנפגעו בגוף, וזה מעורר פחד וחשש. זה לא מס שפתיים: אנחנו חיים כאן כמו כל הישראלים, יהודים וערבים, ולא יושבים על שפת אגם מרהיב ...
בשוק החופשי שורפים ספרים
בתחילת השבוע קראתי ב"הארץ" מאמר מרתק וכתוב היטב, פרי עטו של הסופר אורי בר-יוסף, שהוא גם מרצה למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. בר-יוסף דורש מאיתנו להשלים עם שליטתו של השוק החופשי בענף מכירת הספרים: "אבל מה לעשות, והשוק החופשי, שמכתיב תחרות חופשית, כשל במשימתו ותעיד על כך קריסתה של רשת סטימצקי". המסקנה מהמשבר, לפי בר-יוסף, היא "באמצעות צמצום, עד כדי חיסול, ...
יש רק דרך מדינית
העיתונאי ניצול השואה נוח קליגר ניצל היטב את ההיסטריה השוררת עתה בדעת הקהל שלנו והציע שוב את תרופת הפלא הקטלנית תרתי משמע, להטיל עונש מוות על המרצחים מחברון, אם וכאשר יילכדו. ומה יקרה אם גם רוצחי הנער מבית חנינא ייפלו בידי כוחות הביטחון? קשה להניח שמר קליגר יציע לתלות גם אותם. לכן ניתן לקבוע בפסקנות, שאפילו אמות המידה לענישת רוצחים ...
לא חסד ולא משפט
אכזריות שפוכה, חסרת מיצרים, היא כנראה הדרך הקצרה ביותר ללבם של מאות אלפי ישראלים. מציאות חיינו כמשעבדי עַם אחר יצרה ציבור גדול שלבו רע. השמחה לאידו של האחר הפכה לנורמה, ואילו מושג החסד, שיש לו שורשים עמוקים ביהדות, הפך כאן לבדיחה. כאשר גזר השופט דוד רוזן את דינם של כמה עסקנים מושחתים, כולל ראש עירנו לשעבר אהוד אולמרט, היה מקום להבנה ...
מזעור נזקים
כל כמה שנים אנחנו נדרשים לנושא הזה, אבל התרגלנו קצת למצב. אנחנו חיים כמו בקבוצה של בני אדם שנתקעה בדירה קטנה ומוגנת יחסית, שממוקמת באגף מרוחק של בניין בוער. האש לא פוגעת בנו עדיין, רק מלחכת קצת את שולי דירתנו, רומזת לנו שיש עוד למה לצפות אבל לא למה לייחל. קצת אוויר רעיל חודר דרך הסדקים הקטנים שבין הדלתות לקירות. ...
אל תצדק הרבה
קריאה יסודית בעיתוני השבוע מזמנת לנו גם רגעים של קורת רוח, בצד הרטינות הבלתי נמנעות. כל הטיעונים והטענות מצד כתבים מהמרכז הליברלי והלאומני כבר נכתבו כאן, באותיות דפוס ברורות ושוות לכל נפש, במשך השנים: האזהרות שלבידוד מדעת הקהל באירופה יהיו השלכות חד-משמעיות גם בארצות הברית; המחאה נגד הבנייה בהתנחלויות והנזק העצום שהיא תגרום לכולנו; הפנייה למעמד הבינוני הלאומני למחצה, שעדיין ...
בתוככי הריק הגדול
חשבון נפש אישי על הזמן, על התקופה ועל האדם השמאלי המנסה לשרוד כאן החיים מזמנים לנו מפחי נפש מפעם לפעם, ימים ארוכים של שממון מדכדך וגם רגעים יפים של התרוממות רוח, שיאים בלתי נשכחים שיככבו בסיפורינו לילדים ולנכדים. לפני כשלושים-ארבעים שנה עברו עלינו חוויות מגוונות וסותרות כאלה בימים של בחירות כלליות לכנסת. אחרי עשרות שנים של השתייכות אורגאנית למפלגת שלטון גדולה ...
