הוובמאסטר של אתר הגדה השמאלית הוא לרוב טיפוס שקט למדי. עבודתו נעשית מאחורי הקלעים ואין לו חפץ לעלות למרכז הבמה ולשאת דברים. לעתים עולה בו דחף לומר משהו, לאור שטיפת המוח התקשורתית שכולנו עוברים בעת החשיפה למרחב הציבורי-פוליטי.

בספקטרום הרחב של הדיון הציבורי בנושא שחרור החייל החטוף/שבוי, גלעד שליט, נעדר לרוב השיח הנוגע לשחרור האסירים הפלסטינים הנמצאים משך שנים בכלא הישראלי, חלקם אסירים פוליטים שלא עונים לביטוי הציני - עם דם על הידיים.

ראשי המדינה מתלחששים בחשאי עם ראשי מערכת הביטחון בדבר אי אילו אסירים יישארו בכלא, התקשורת דוממת ואילו התנועות למען שחרור החייל שליט, מעלימות מפרסומיהם כל התייחסות למחיר אותו תצטרך ישראל לשלם, ונשארות עם מערך שיווק סטרילי ונעים לעין.

מרואן ברגותי הוא אחד האסירים הבולטים בכלא הישראלי. ברגותי, ראש ארגון התנזים שנעצר בשנת 2002, נשפט ונכלא באשמת אחריות פיקודית לפעולות התנגדות לכיבוש. ברגותי משמש מאז, מתאו בכלא בישראל, מתווך חשוב בדיונים בין החמאס לרשות הפלסטינית. כמנהיג עממי אהוד, המדינה מתנגדת כמובן לשחרורו, פן יחליף את המנהיגים הקיימים, מהם מסתייגים חלק מהפלסטינים, או חמור מכך, יאחד שוב את הזרמים השונים הנאבקים זה בזה בתוך עמו.

הגיע הזמן לומר בגלוי בכל התבטאות הנוגעת לשחרור גלעד שליט, כי המחיר של שחרורו לא יהיה שונה מהמחיר אותו שילמה בעבר מדינת ישראל עבור חיילים חטופים או גופותיהם.

החזירו את ברגותי הביתה. גם לו ולאסירים רבים אחרים ממתינים בבית מאות אלפי תומכים ובני משפחה.