ריקרדו אלארקון דה קסאדה (69) הוא יו"ר הפרלמנט הקובני מאז 1993. אלארקון הוא ד"ר לפילוסופיה והיה שגרירה של קובה באו"ם בין השנים 1978-1966. באו"ם הוא כיהן כסגן נשיא האסיפה הכללית. אלארקון, לשעבר שר החוץ, נחשב לאחד האישים המרכזיים בשלטון הקובני. להלן השיחה שנערכה עמו השבוע בהוואנה.

ש. מזה כשישה חודשים פידל קסטרו התרחק מהנשיאות בעקבות מחלתו. האם משהו השתנה?

ת. טוב, הוא לא התרחק לגמרי.

ש. נגיד שנבצר ממנו לבצע את תפקידו...

ת. זו כבר הגדרה מדויקת יותר. מה שהשתנה הוא שאנו לא מבחינים בפידל בפעילות היום-יומית שלנו. פידל נוהג לקחת אחריות אישית על נושאים רבים. זהו סגנונו ועכשיו אנו לא מבחינים בו. הוא הגיע אישית לכל אירוע מרכזי שהתרחש בקובה בעשורים האחרונים, גם בעת סופה וגם בעת פלישה. עכשיו נבצר ממנו להגיע לכל מקום. הוא מחלים, אבל הוא מעודכן היטב על הנעשה בקובה. ראול קסטרו סיפר שבידי פידל מכשיר טלפון והוא עושה שימוש בו לעיתים קרובות מאוד.

ש. גם אתה בין אלה שקיבלו שיחת טלפון מקסטרו?

ת. שוחחנו כמה פעמים בטלפון. אבל סגן הנשיא קרלוס לגה ושר החוץ פליפה פרס רוקה הם אלה המקבלים את מרבית שיחות הטלפון מקסטרו. לגה האחראי על האוצר הוא תמציתי מאוד והוא מסוגל למסור מידע באופן מהיר ובדיוק רב. פידל גם מטלפן רבות לפליפה כי הוא עוקב מקרוב אחר הזירה הבינלאומית.

ש. הם משהו השתנה בקובה מאז שפידל קסרטו אושפז?

ת. החברה והפוליטיקה לא השתנו. גם בפעילות הממלכתית לא חלו שינויים. רבים הפרשנים בחו"ל שכתבו על מה שיקרה ב"יום שאחרי". אבל עם פרסום ההודעה על העברת סמכויות הנשיא של פידל בסוף יולי אשתקד, לא נרשמו שינויים משמעותיים. האזרחים קיבלו את הידיעה בכאב אבל בצורה שקטה ובוגרת. הוכח שוב שמסודות המהפכה והחברה הם יציבים.

ש. אבל יתכן ופידל קסטרו לא ישוב לבמה הציבורית. מה יקרה אז?

ת. לכל אחד מאיתנו תרומה ייחודית, אבל אלה החיים. יש היוצאים לגמלאות, יש ההופכים מילדים למבוגרים ויש המתים. בתחילת שנות ה-90, כאשר התפוררה ברה"מ, המשק הקובני ספג מכה קשה. ארה"ב העמיקה באותן השנים את החרם ובכל העולם נמסר כי ימיה של קובה הסוציאליסטית ספורים. אבל מה קרה מאז? תסתכל על הנעשה באמריקה הלטינית - סביב קובה. שם דווקא מה שנכשל היא האופציה הניאו-ליברלית ומה שמתחזק הוא כל מה שקובה מייצגת. בכל מקום גוברת הביקורת כלפי הקפיטליזם. רבים באים לקובה בחיפוש אחר אלטרנטיבה כלכלית וחברתית לקפיטליזם. יש הרוצים לאמץ את הדגם הסוציאליסטי. או ליתר דיוק הסוציאליזם על צורותיו השונות במאה ה-21. באמריקה הלטינית איש לא יוצא להגנת הדגם הניאו-ליברלי. לא ניתן לדרוש מקובה לאמץ מדיניות ניאו-ליברלית שנכשלה בכל היבשת. אין לנו ספק שיש להתמיד בדרך שלנו, גם כדי להציל את העולם מהאסון הסביבתי ההולך וקרב כפי שתואר בסרטו של אל-גור.

ש. האם אתם מצפים לשובו של פידל קסטרו לבמה הציבורית?

ת. פידל קסטרו משתקם היטב. הוא ביקש מאיתנו שלא למסור הודעות שאינן מדויקות על מצב בריאותו. הוא שב ואמר שמצבו עדין ומורכב; ויחד עם זאת הוא מרגיש טוב. נדמה לי שבקרוב הוא עומד לשוב אל הבמה הציבורית.

ש. כפי שהיה בעשורים האחרונים?

ת. אני תקווה שהתשובה היא חיובית, אבל לדעתי הוא צריך לצמצם את היקף הפעילות שלו. אני צעיר ממנו ב-11 שנה ואני מתעייף מהר יותר מפידל. יש לו כושר עבודה כמעט בלתי מוגבל. אבל לא הייתי רוצה לנבא דבר, כי יתכן והוא מסוגל לשוב במלוא הכוח ולהפתיע את כולנו.

ש. לראול קסטרו סגנון שונה מאחיו פידל...

ת (...) ללא ספק זהו סגנון שונה ואנו מכירים אותו היטב. ראול קסטרו לא אוהב את אור הזרקורים. הוא ישיר ומדבר לעניין. הוא מעדיף למצוא פתרונות ואינו מוכן להיכנס לפולמוסים ארוכים. אני זוכר שלפני שנים רבות ראול תואר כ"הקומוניסט" ו"הקיצוני". עכשיו הפך ל"פרגמטי" ואיש המעשה. אני מכיר אותו היטב מזה עשרות שנים וכבר מותר לגלות שתמיד היה בו שילוב של עקרונות ועשייה.

ש. רבות דובר על הרפורמות נוסח סין או וייטנאם הצפויות בקובה?

ת. כידוע לך איננו סינים. ניתן ללמוד לקחים רבים מן הניסיון הסיני. אנו מודעים היטב שלא קיים דגם סוציאליסטי אחיד, וגם הסינים יכולים ללמוד כמה דברים מן הקובנים. רק במערב יש עדיין הטוענים שניתן לקיים רק דגם סוציאליסטי אחד. אנו נטשנו עמדה זו.

ש. האם אתה לא חושש שהשחיתות תנצח את המהפכה?

ת. פידל אמר פעם שהאויבים לא מסוגלים לנצח את המהפכה. רק הקובנים מסוגלים להרוס את מה שהם בנו. הכלי המרכזי להרס החברה הקובנית הוא השחיתות. זו מכה הניכרת בכל העולם, ובקובה היא לא כל כך מרכזית. אבל בניגוד למדינה קפיטליסטית בה השחיתות היא חלק מן אושיות המשטר, השחיתות בקובה מחלישה את החברה הסוציאליסטית. באמריקה הלטינית השחיתות גברה יחד עם ההפרטות והעמקת הדגם הניאו-ליברלי. השחיתות בקובה היא תולדה מכמה מנגנונים קפיטליסטים שנאלצנו לאמץ. הסיבה השנייה לשחיתות בקובה מקורה בקשיים החומריים של חלק מן האוכלוסייה.

* הראיון עם יו"ר הפרלמנט הקובני אלארקון נערך על ידי שליח העיתון הרואה אור בברצלונה "לה ונגוארדיה", פרנרדו גארסיה.

  גרסה להדפסה |   שלחו לחבריכם |   הוסיפו למועדפים