מאת איתן קלינסקי
השיר נכתב בשרב של חודש אוגוסט 2016, כשרעייתי ואני הצטרפנו לקבוצה קטנה של פעילים חברתיים, שרכשה טנקר של מים כדי לחלק מים במאהלי הבדואים בפסאיל בבקעה רותחת מחום. מאהלים הפרוסים למרגלות טרסות שוממות, שנבנו במשך מאות שנים, וכיום הן יבשות ודומעות בצימאונן למים.

מאת חיים ברעם
מהיעדר סיבות אמיתיות לחגוג, אין לנו אלא לשמוח בחיים עצמם, בריטואלים שחוזרים על עצמם בכל שנה, באיזו רכות כמעט מוסיקלית הקיימת באוויר, בעיקר בעירנו. חשבון הנפש השנתי הוא, לעומת זאת, מיותר. לא קרה דבר משמעותי לא בעיר ולא במדינה.

מאת אורן שלמה
בשונה מתחום התכנון המרחבי וניהול הקרקע, מאז שנות ה-2000 בערך ניכרים תהליכים של מעורבות גוברת של מנגנוני המדינה והעירייה בתחומי אספקת שירותים אחרים בירושלים המזרחית.

מאת שמואל אמיר
הדרך האחת להפוך את ישראל למדינה דמוקרטית באופן בלתי ניתן לערעור היא פשוטה: נגרש מכאן את הפלסטינים. אזי לא יישאר את מי להפלות, לקפח ולשלול את זכויותיו. נישאר בגפנו ונהיה דמוקרטים כלבבנו כלפי עצמנו.

מאת שמואל ברקוביץ'
ישראל כבר הודיעה על דחיית יוזמת השלום הצרפתית לכינוס ועידה בינלאומית להסדר שלום בין ישראל לבין הפלסטינים, בטענה שאין תחליף למו"מ ישיר. יוזמת השלום הערבית היא בסיס ראוי למו"מ כזה. אם ישראל תדחה גם את היוזמה הזאת, היא תצטייר גם בעיני תומכיה בעולם כסרבנית שלום, ותיפגע עוד יותר התמיכה בה.

מאת יהודית אופנהיימר
עליית המדרגה של פעולותיה החד צדדיות של ישראל בירושלים המזרחית ניכרת כמעט בכל תחום ושותפים לה כל זרועות השלטון. כדי להבין לאן חותרים הדברים ראוי להעיף מבט על השלטים שהציבה לאחרונה רשות הטבע והגנים בנקודות תצפית בתוך ומסביב לאגן ההיסטורי.

מאת חיים ברעם
ממשלות ישראל ניצלו את ההסכמים לבנייה רחבה של התנחלויות ו"שכונות" חדשות גם בעירנו, העצמאות היחסית של הרשות הפכה כבר מזמן לבדיחה עצובה, והמאמצים המשותפים של הממשלה ושל ההנהגה העירונית נועדו לדחוק את הערבים מהעיר.

מאת שמואל אמיר
הטעות המרכזית של הס היא בחוסר מבט היסטורי נרחב על מאבקים לאומיים. האם היה אי פעם מאבק לשחרור לאומי שלא היה בו גם שימוש בכוח, ואפילו הרבה כוח? שלא נפגעו בו אזרחים חפים מפשע משני הצדדים?

מאת חיים ברעם

שני הרמטכ"לים לשעבר השנויים במחלוקת, אהוד ברק ובוגי יעלון פתחו בשבוע שעבר פה גדול על עמיתם לשעבר, ביבי נתניהו, וכל השוכחים והמשכיחים הריעו להם בכל כלי התקשורת, למעט "ישראל היום". הזקָן של ברק איננו רלבנטי לשום דבר ועניין, אבל ההתפעלות מהשחצנות שלו היא מקוממת.

מאת שרון שחף
לא מדובר באסופה אקראית של נתונים. כך נראה סדר העדיפויות הלאומי של ממשלת הימין: ההתנחלויות מעל הכל – מעל ביטחון אזרחי ישראל, מעל מיגון לתושבי עוטף עזה, מעל חיזוק הפריפריה, מעל חינוך בתחומי הקו הירוק.

מאת חיים ברעם
לדעתי לא ישמידו את ישראל ואין לנו אלא להתפלל שלא נגיע למצוקה קיומית עד שמנהיגינו יחליטו להשתמש בנשק לא קונבנציונאלי מסוכן. "העולם" שאותו אנחנו משמיצים כל כך יהיה בעתיד תקוותנו היחידה. כלי התקשורת המודרניים הקיימים עתה לא יאפשרו לרצוח אוכלוסייה שלמה. זה לא אומר שהנזק הצפוי לנו הוא נסבל.