מאת גדעון ספירו
עתה, בא דו"ח מבקר המדינה ומגלה שהממשלה לא דנה בחלופה מדינית למלחמה. וכי למה ידונו שרי הממשלה, ממשלת בנט-נתניהו, בחלופה מדינית, כאשר מדובר בקבוצה של צמאי דם שוחרי מלחמה, פושעים שצריכים לעמוד לדין בבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג?

מאת רוחמה מרטון
לבחור במוסר בישראל, אז ב-1988, כמו היום, זה אומר להיות ארגון של התנגדות. ארגון שאינו רוצה להיות חלק מה"מיינסטרים" או כמו שאני מעדיפה לכנותו בשם המרכז הקיצוני. זו בחירה לא קלה שהמחיר עליה גבוה. המרכז הקיצוני רואה את ארגוני זכויות האדם כבוגדים, כמפירי חוק השבט.

מאת גדעון ספירו
רצח אמיל היה שלב א' בתוכנית של מחנה הימין המשיחי-גזעני, תוכנית רב-שלבית לחסל פעילים מרכזיים של תנועת השלום. רצח יצחק רבין, שנתפס על ידיהם כאיש שלום, היה שלב ב'. שלב ג' עדיין מצפה לנו. על פי האיומים שפעילי שלום מקבלים ברשת החברתית, שלב ג' יהיה קטלני הרבה יותר.

מאת אנדרה דרזנין
תוכנה קומפקטית השתרגה בתודעה העממית, תוכנה אשר למראה מה שנחזים להיות מעשי איבה מצד ערבים מפעילה על פי הסדר מערכת-זיהוי חפה מספקות, בית-משפט חף מחמלה ומערכת הוצאה לפועל חפה מהיסוסים.

מאת הדס תגרי
שנת 2016 הסתיימה: מסכמים שנה קשה ועצובה עם 48 קורבנות בנפש באתרי הבנייה ותחילתו של שינוי חברתי ביחס לבטיחות עובדי הבניין. כל אחד מההרוגים – ערבי או יהודי, סיני או מולדובי, פלסטיני או טורקי – עולם ומלואו, חיים שנגדעו, זיכרונות ותקוות לעתיד שלא יהיה, בנות ובני משפחה, חברים ומכרים מיותמים.

מאת חיים ברעם
האקט של אובמה בעד הישרדות ישראל ונגד ההתנחלויות היה אולי אמיץ, אבל הגיע מאוחר. ההימנעות במועצת הביטחון הייתה מאוחרת מדי, והזכירה לי שער "כבוד" בדקה ה-90 של קבוצת כדורגל שתבוסתה כבר מובטחת.

מאת גדעון ספירו
האנטישמיים האשימו את היהודים בהרעלת בארות ושתיית דם ילדים נוצרים. ממשלת הימין ותומכיה אימצו את השיטה הגזענית של הטלת אשמה קולקטיבית, ומאשימים את הערבים בהצתת שריפות.

מאת חיים ברעם
הימין הלאומני והכלכלי ניצחו לפי שעה במאבק על התודעה. המנושלים והנחשלים במרוץ העכברים נאלצים לעקוב אחרי אורחות חייהם של העשירים בקנאה מהולה בטינה, אבל גם בהערכה מסוימת. זה אולי מסביר חלקית את האדישות של רוב הציבור לשחיתות שהכתה כאן שורשים עמוקים.

מאת אלי אמינוב
החוק מתיר ליהודים להעביר לחזקתם, כביכול כדין, קניין קרקעי פרטי של לא-יהודים החיים בפלסטין הכבושה. כך בוטלה באחת זכות הקניין של הפלסטינים, כשם שבוטלו קודם לכן שאר הזכויות האזרחיות והאנושיות של העם הפלסטיני.

מאת דב חנין
כרגיל, החברה בישראל, עסוקה בלראות רק את עצמה, אפילו בשמאל דיברו יותר על הפגיעה בבג"ץ מאשר על מה שנמצא בלב העניין. עצוב לי מאוד שבתוך כל הדברת הזאת נשכחו הנפגעים העיקריים בכל הסיפור: הפלסטינים בעלי הקרקעות, שכבר 20 שנה, מאז הוקם המאחז עמונה ב-1996, מחכים שיעשה הצדק.