
מאת מירה ברק
את מי בעצם מברכים השלטים בכביש 6? נגיד, את יהודי ניו יורק? בטח. הם הרי חלק מבית ישראל. לעומת זאת, את תושבי טירה וטייבה – השלט מברך? ברור שלא.
מאת מירה ברק
את מי בעצם מברכים השלטים בכביש 6? נגיד, את יהודי ניו יורק? בטח. הם הרי חלק מבית ישראל. לעומת זאת, את תושבי טירה וטייבה – השלט מברך? ברור שלא.
מאת איימן עודה
התרבות של יהודי ארצות ערב, היהודים הערבים, היא מפתח לאפשרות אחרת: מדוע שלא נדבר על תרבות יהודית וערבית משולבת, משותפת. תרבות זו לא הייתה רק תרבות קהילתית ומסורתית של הקהילות המיוחדות הללו, אלא גם חלק מתרבותו של המרחב הערבי כולו.
מאת אבשלום קווה
לאחר שנים של חיבוטים, תוכניות ומעורבות של גורמים נוצרים, עות'מאניים, יהודיים ובין לאומיים, יצאה הרכבת – מונח הנושא צליל מיתי, כדברי המשוררת, לאה גולדברג –לדרכה מיפו לירושלים ב-26 בספטמבר 1892. האגדה מספרת שמשימת מציאת תוואי הדרך, העוברת בנחלי שורק ורפאים, הוטלה על חמור שעשה עבודה מצוינת.
מאת אילן שדה
לא יתכן כי הייחוד הגנטי הזה נוצר במשך אבולוציה של 2000 שנה. שונות גנטית כזו נוצרה הרחק במהלך האבולוציה האנושית. במלים אחרות: גם לפני 2000 שנה היו אבותיהם של הקבוצות האתניות היהודיות של היום – שונים אלו מאלו – בערך כפי שהם שונים כיום.
מאת איתן קלינסקי
ינון מגל לובש את מחלצות פשחור בן אמר, זה שדרש להוציא להורג את כל מי שהתנגד למלחה נגד בבל. כל מי שהתריס נגד המלחמה, מבחינתו הוא סייען פעיל של האויב. על הכוונת של פשחור היה בכיר אנשי הרוח של תקופתו, הנביא ירמיהו.
מאת גדעון עשת
ייכנסו המתדיינים לספר החוקים ויבדקו אילו חוקים נוספו מאז לצד הכפייה של הדת היהודית, וכמה חוקים נוספו המחלישים את הדת הממוסדת של היהודים.
מאת מירה ברק
החיבור בין הישות המדינית הישראלית המודרנית לבין העם היהודי הקדום הוא חיבור ייחודי. לכן עלינו למצוא פיתרון מקורי. ותהיה לנו תקווה חדשה, מודרנית, דמוקרטית, סובלנית, נאורה ויהודית-רחומה.
מאת חיים ברעם
דווקא כאדם שמאלי המתנגד לכל דיכוי, אינני חש שום צורך להתנצל על הקשר העז שאני חש לקורבנות מבני עמנו. הדמעות הן אישיות אבל התיעוב כלפי הגזענות הוא אוניברסאלי.
מאת תמרה ארדה
בסרט בחרתי לעקוב ולחשוף נדבך מתהליך זה של בניית הזהות, דרך המנחים והמובילים שלו – המורים. דרך אישיותם, מניעיהם, הדילמות אותם הם חווים, התכנים והערכים שהם מעבירים, והקשרים שהם טווים עם הילדים.
מאת חיים ברעם
אליהו הנביא לא בא. זה היה ליל הסדר הרביעי ברציפות שבו הייתי מודע להיעדרותו. לא היו לי הרבה אשליות. בני משפחתי התייחסו בציניות רבה לפולחן אליהו הנביא ולא הבינו מדוע אבי ואימי פינו לו כיסא מכובד ליד השולחן.
מאת איתן קלינסקי
לראש הממשלה עונים האזרחים הערבים שהם בחרו בגאווה ברשימה בראשות איימן עודה, לבני ציפר אני עונה פעם נוספת – אני יהודי ביזרי גאה שבחרתי ברשימה בראשות איימן עודה.