מאת תמר גולדשמיד, איה קניוק וניצה אמינוב
בפני השופט סא"ל מאיר לחן הובאו רביעיות-רביעיות של בני נוער פלסטינים (כמספר המקומות על הספסל), נגררים עם האזיקים על הרגליים והידיים. באולם מורידים אזיקי הידיים.

מאת עוואטף חמודה חוסיין אבו דאהר
הגשתי שוב בקשה להיתר בשבילי ובשביל נעים אבל גם הפעם לא קיבלנו שום תשובה. כעבור יומיים המשרד לעניינים אזרחיים הודיע לי שמשרד הקישור הישראלי במחסום ארז רוצה להזמין אותי לפגישה עם השב"כ במחסום.

מאת אילנה המרמן ונורה אורלוב
נקמת מערכת הביטחון על הסרטון הויראלי לא בוששה לבוא, ועל הכפר נבי סאלח הוטל עונש קולקטיבי. מאז אוקטובר השנה נעצרו 14 צעירים, ביניהם גם קטינים, במועדים שונים.

מאת חסיב שחאדה
על משכב חוליה שכבה לבדה, ללא אם או אב על ידה. אחרי הטיפול הדחוף הועברה הנערה השברירית לבית כלא אחר, אך משום שתפוסת כלא השרון מלאה, הועברה לתא מעצר מבודד ועלוב בכלא אשקלון.

מאת זואי גוטצייט

לטענת ביה"ח בו היה מאושפז, אילו היה לו ביטוח רפואי, היה ניתן לשחררו כבר לאחר כחודש, ולהבטיח את המשך הטיפול התרופתי והתזונתי שלו הוא נזקק בקהילה, תחת פיקוח של קופת החולים. ואולם בנסיבות הקיימות כיום אין באפשרותו להיות כרגע מבוטח כלל.

מאת יעל מאיר

מקרים אלו מהווים את קצה הקרחון של מגוון תופעות נסתרות מהעין, כולל מצבי סיכון והזנחה, המתרחשות מדי יום בגנים הפיראטיים, גניהם של התינוקות והפעוטות השקופים של ישראל.

מאת חיים ברעם

אליהו הנביא לא בא. זה היה ליל הסדר הרביעי ברציפות שבו הייתי מודע להיעדרותו. לא היו לי הרבה אשליות. בני משפחתי התייחסו בציניות רבה לפולחן אליהו הנביא ולא הבינו מדוע אבי ואימי פינו לו כיסא מכובד ליד השולחן.

מאת מועתז אל-עזאייזה

התחלתי לבכות ויצאתי מהבית של סבא שלי למרות ההפצצות והמלחמה והתחלתי ללכת לכיוון בית החולים כדי לראות אותו. לא פחדתי ולא היה לי אכפת מההפגזות כי שכחתי מכל מה שקורה מסביבי וחשבתי רק על עלאא ומה שקרה לו. נזכרתי בטיולים שלנו ובזמנים שבילינו ביחד.

מאת סוהיר שבאת
המצב הפך יותר ויותר קשה. הפצצות וירי ממטוסים והפגזות מהיבשה ומהים. באזור שלנו הופצצו כמה בתים ואנשים נהרגו ונפצעו. אני כבר לא מצליחה לעקוב אחרי כל השמות של הנפגעים. אני מרגישה שהזיכרון שלי משתבש. מאז תחילת המלחמה אני לא מצליחה ממש לישון.

מאת ח'אלד אל-עזאייזה
ביולי 2012 חידשה ישראל, באופן חלקי, את ביקורי המשפחות של אסירים פלסטינים תושבי רצועת עזה בבתי כלא בישראל, בעקבות שביתת רעב של קרוב לאלפיים אסירים פלסטינים. בהחלטתה לחדש את הביקורים, קבעה ישראל קריטריונים נוקשים והתירה רק ביקורים של הורי האסיר ושל בת זוגו.

מאת חיים ברעם
האם החלומות נועדו להגן עלינו בפני המציאות? אין לי תשובה חד-משמעית לשאלה הזאת. דווקא ההזיות והחלומות בהקיץ, כאשר ההכרה מפקחת איכשהו על התרחישים, מספקים לנו לעתים קצת נוחם ועידוד.