מאת חיים ברעם
לכן יוצא הקצף נגד נתניהו רק מצד אנשים כמו שלמה אבינרי ששירתו תמיד את מטרותיו העיקריות של ממסד מפלגת העבודה אבל חוששים עתה מהקרע בין ישראל לבין ארצות הברית. כאן, בבטן הרכה של נתניהו, היו חייבים להכות מנהיגי המרכז הלאומני שלי יחימוביץ', ציפי לבני ויאיר לפיד. הם לא מסוגלים אפילו לכך.

מאת גדעון ספירו
הדוברת אמרה שארה"ב מאוכזבת מהדפוס הפרובוקטיבי החוזר על עצמו בתחום הבנייה בשטחים הכבושים. גינוי זה, גם אם יש בו החרפה מילולית כלשהי, שווה כקליפת השום, אם אינו מלווה במעשים. ממשלת ישראל משתינה מהמקפצה על ארה"ב ועל הקהילה האירופית, ביודעה כי הגינויים הם מס שפתיים.

מאת משה יהודאי
ההצבעה בעד חלוקת הארץ ב1947 נחשבה ע"י שני הצדדים לסכסוך כאקט פרו ציוני כשם שההצבעה להכרה בפלסטין כמדינה משקיפה ב2012 נחשבת על ידם כאקט אנטי ישראלי, או כזה המנוגד למדיניות ממשלת ישראל.

מאת חיים ברעם
אין כיום איזון, ואף לא מראית עין של איזון. הזירה הפוליטית מורכבת עתה מימין חזק מאוד, מתוגבר בכל נציגי הציבור הדתי והחרדי, ושלוש רשימות חלשות יחסית של המרכז הלאומני: מפלגת העבודה, "התנועה" (לבני) ו"יש עתיד" (יאיר לפיד). מרצ וחד"ש מאיישות לבדן את הצד השמאלי של המפה.

מאת חיים ברעם
איך נתגבר על אובדן הדרך, על ניתוק הזיקה שלנו מהתרבות העברית, מהשירים, מהספרות, מההיסטוריה? האם נפקיר את הכול בידי פשיסטים ומסלפי תולדות עמנו, ונסכים שהשליטים שלנו יביאו חורבן על כל הישראלים בלי קשר להשקפת עולמם ולרמתם המוסרית?

מאת שמואל אמיר
עם סיום מבצע עמוד ענן יש לשאול מה היו המטרות שלשמן יצאה ישראל למסע ההרג וההרס בעזה? מתקפה שהראתה שוב, שלמרות הררי הנשק והכסף האמריקאי אין להכניע (אפילו חלק) מן העם הפלסטיני.

מאת חיים ברעם
מערכת הבחירות 2013 איננה אלא משחק, שעשוע לא תמים אבל עם כמה אספקטים מבדרים. אחרי שהאבק הדקיק של המאבקים הקלילים ייעלם, תקום ממשלה חזקה מאוד. למונח "אופוזיציה" יש רק משמעות מפלגתית, אבל לא רעיונית.

מאת ראובן קמינר
אפשר לראות ביוזמת המלחמה של נתניהו נגד עזה אינטרס ישראלי-אמריקאי לשם פגיעה נוספת בכוח העמידה של הפלסטינים. יש להצטער שישנם עדיין שוחרי שלום בארצנו שמבקשים לראות בברק אובמה שוחר שלום כמוהם. בטל זמנן של אשליות כאלה. אובמה זקוק לביבי אפילו עם ההתנחלויות שלו. זוהי האמת העצובה.

מאת גדעון עשת
הדיון על בטחון תזונתי עוזר להבדיל בין שמאל וימין במדיניות רווחה. הימין, עתיר חמלה, יגדיר עניים  הסובלים  מאי ביטחון תזונתי, וייתן להם תלושי מזון. השמאל, למי שתוהה, ידאג שלכל ילד יהיה מזון שיסופק לו במערכת החינוך בלי קשר למוצא והכנסת הורים.

מאת ישראל פוטרמן
מה שאנחנו כבר יודעים היום על רצונם של ארה"ב ואירן להידבר והתוצאות הצפויות מכך ידוע לממשלת נתניהו כבר מזמן. ברור שהסכם כזה יפחית את חשיבותה האסטרטגית של ישראל בשביל ארה"ב. כמו כן ברור שישראל תצטרך לפנות את המוקש ליציבות שהצדדים מבקשים להשיג, הבעייה הפלסטינית.

מאת חיים ברעם
הפוליטיקה הישראלית הסבוכה (אבל הצפויה עד לכאב) מקנה עתה פירוש חדש לדחיקת הקץ. עכשיו אנחנו עוסקים בפוליטיקאים, בעיתונאים ובאזרחים מן השורה, שמבקשים להתעלם איכשהו מהתהליכים במדינה, באזור ובעולם, כדי לנכס לעצמם ואולי גם לכולנו עוד יממה, עוד שבוע, עוד חודש של הפוגה מהמאבק הקיומי ובעיקר מהספק המקנן בנו לגבי העתיד.