מאת דוד גלעד
אני רואה שחיתות קיומית בעובדה שאדם יחיד, יהיה חכם, מוכשר, מוצלח ויפה ככל שיהיה, מכניס לכיסו סכום של ארבעת אלפים מיליוני שקלים, סכום השווה לשכר השנתי של כ-70,000 עובדים בשכר מינימום.

מאת גדעון עשת
מדברים על חלום שמישהו שילם עבורו כמה מיליארדים טובים. אלא שאם החלום יתממש מדובר יהיה בחלום בלהות. אין לאנושות עתיד עם תחבורה פרטית. זה לא עובד כבר היום וזה לא יוכל לעבוד אי פעם. וככל שרמת החיים תעלה – הסיוט התחבורתי שמקורו ברכב פרטי יתפח.

מאת יזהר גיל אור
שורשי נגע הגזענות והפירוד עמוקים בתוכנו, ומבהיל עד כמה. גזענות משתרשת היום ביתר שאת, כפי שעולה ממשפטו של אלאור עזריה, מאירועי אום אל-חיראן, מפינוי תושבי עמונה, כמו בדים של צמח רעיל שברובו שורש עמוק וארסי.

מאת חיים ברעם
בכל שיחה עם צעירים אני שומע קינות על עזיבת העיר, ובעיקר על תוכניות שונות ומשונות של אוהבי ירושלים, שמתחילים למאוס בה בהדרגה. אני לא אוהב במיוחד את הדיונים האלה על תל-אביב או על ברלין כערי מקלט לירושלמים. למרבה הצער, אין לי הרבה נימוקים רציונאליים נגד ההגירה לשפלה.

מאת גדעון ספירו
עתה, בא דו"ח מבקר המדינה ומגלה שהממשלה לא דנה בחלופה מדינית למלחמה. וכי למה ידונו שרי הממשלה, ממשלת בנט-נתניהו, בחלופה מדינית, כאשר מדובר בקבוצה של צמאי דם שוחרי מלחמה, פושעים שצריכים לעמוד לדין בבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג?

מאת חיים ברעם
בעיתון "הארץ" מתנהל עתה ויכוח בין שני כותבים טובים, רוגל אלפר ומנחם בן, על אודות קיומו או אי-קיומו של אלוהים. בניגוד לציפיותיי לא מצאתי בו תובנות חדשות. שני הכותבים חזרו על עמדות לעוסות מימי הביניים, ועל טענות סרק לשוניות.

מאת גדעון ספירו
הפוליטיקה מזמנת לעיתים בריתות ושיתופי פעולה מוזרים ומפתיעים ביותר, בין מי שאמורים להיות אויבים בנפש. בעלי מיכל האמוניה הצליחו לשטות במנהלי המאבק לסגירתו ויישמו בסיוע השלטונות את הכלל הקפיטליסטי הקלאסי, שרווחים עדיפים על חיי אדם. עד שבא נסראללה ושינה את כללי המשחק.

גדעון עשת
העיתון הבריטי "גרדיאן" הגדיר את מועמד המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות צרפת כ"שמאל קיצוני" ו"הארץ" כ"פופוליסט". מה רוצה המשוגע? אז איפה הפופוליסט הקיצוני: ב"שכר יסוד לכל אדם". האמון מציע להתחיל עם צעירים ולהרחיב בהדרגה לכולם.

מאת רוחמה מרטון
לבחור במוסר בישראל, אז ב-1988, כמו היום, זה אומר להיות ארגון של התנגדות. ארגון שאינו רוצה להיות חלק מה"מיינסטרים" או כמו שאני מעדיפה לכנותו בשם המרכז הקיצוני. זו בחירה לא קלה שהמחיר עליה גבוה. המרכז הקיצוני רואה את ארגוני זכויות האדם כבוגדים, כמפירי חוק השבט.

מאת גדעון ספירו
רצח אמיל היה שלב א' בתוכנית של מחנה הימין המשיחי-גזעני, תוכנית רב-שלבית לחסל פעילים מרכזיים של תנועת השלום. רצח יצחק רבין, שנתפס על ידיהם כאיש שלום, היה שלב ב'. שלב ג' עדיין מצפה לנו. על פי האיומים שפעילי שלום מקבלים ברשת החברתית, שלב ג' יהיה קטלני הרבה יותר.

מאת אנדרה דרזנין
תוכנה קומפקטית השתרגה בתודעה העממית, תוכנה אשר למראה מה שנחזים להיות מעשי איבה מצד ערבים מפעילה על פי הסדר מערכת-זיהוי חפה מספקות, בית-משפט חף מחמלה ומערכת הוצאה לפועל חפה מהיסוסים.