מאת אפרים דוידי
השבוע נמסר כי באגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר משלימים את פרטי הרפורמה בדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני, שבעקבותיה "יחסוך הציבור בין חצי מיליארד למיליארד שקל בשנה". וכמו בכל דבר הקשור למדיניות האוצר יש המטילים ספק מהו היעד האמיתי של אותה רפורמה
מאת אפרים דוידי
טוטו המשבר הכלכלי מוסיף להתגלגל. היום זו אירלנד המככבת. "יש להצילה" זועקות השבוע כותרות העיתונים. לפני חודשים ספורים הייתה זו יוון שכיכבה. לכאורה יוון ניצלה, אבל מקריאת העיתונות הכלכלית האירופית של השבוע ניתן להבין שההצלה לא הצליחה
מאת אפרים דוידי
כ-120 אלף בני-אדם הצטרפו בשנה שעברה למעגל העוני. כך עולה מדו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם השבוע. בסך הכל חיים בישראל 850,300 ילדים עניים. מהנתונים עולה כי כמעט שניים מכל חמישה ילדים הם עניים. מהדו"ח עולה עוד כי 15 אלף משפחות, רובן מרובות ילדים, ירדו מתחת לקו העוני בשנת 2009. ר
מאת אפרים דוידי
לפני שבועיים הסברנו כאן, מדוע ה"תקציב החברתי" (כדברי שר האוצר יובל שטייניץ) איננו חברתי. עכשיו יש לטפל באח-התאום של חוק התקציב – חוק ההסדרים. כבכול שנה הגישה הממשלה לכנסת את הצעת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה, הכוללת שלל הצעות חוק שחלקן משקפות רפורמות ארגוניות ומשקיות מקיפות בעלות השלכות חברתיות הרסניות, האמורות להידון בחופזה משך חודשיים באופן שאינו מאפשר הליך חקיקה תקין.
מאת עופר יהלום
במדינת ישראל של היום מיושם הקפיטליזם בצורתו הקיצונית ביותר. הפערים החברתיים המתבטאים בפערי הכנסה בין שכבות שונות, הינם הגבוהים ביותר בין המדינות המפותחות (פרט לארה"ב). במובן זה כל ראשי מפלגות השלטון, מברק עד ליברמן הינם תלמידיו הנאמנים של ג'ורג' בוש, למרות כל חילוקי הדעות ביניהם בתחומים אחרים.
מאת אפרים דוידי
"זהו תקציב חברתי", הכריז השבוע שר האוצר, יובל שטייניץ, עם הנחת הצעת התקציב על שולחן הכנסת. "זהו תקציב חברתי", שבו וטענו במקהלה דוברי האוצר ובכיריה. לא מדובר עוד בתקציב של ריסון, אלא בתקציב של הרחבה. לטענת האוצר יש בו יותר כספים "לכל" מאשר בתקציבים שאושרו, כמעט באופן אוטומטי, על ידי הכנסת בעשור האחרון. גם אם נתעלם לרגע מה"פרטים", כגון הקפאת קצבאות, המשך הורדת של מס החברות ומס ההכנסה לבעלי ההון, ייתכן שהאוצר צודק.
מאת חדוה ישכר
לפני ימים אחדים בעת שהמתנתי לרמזור ירוק מול אחד מסניפיה של רשת קימעונאית ידועה לאופנה, הלבשה ואבזרים לבית (שאינני מזכירה את שמה כי היא רק דוגמה אחת מרבות), נתקל מבטי בכרזות פרסומת גדולות לאופנת החורף של הרשת שכיסו את חלונות החנות. את אופנת הגברים מדגמנים גברים בגיל העבודה, ואילו את אופנת הנשים מציגות שתי ילדות הנראות כגרסאות נדושות של לוליטות, שהוטל עליהן לשמש פיתיון לנשים בטווח הגילאים של אימותיהן.
מעטים זוכרים כעת את ה"דגם האירי". אותו דגם כלכלי וחברתי שרבים תרגמו למושג "הנמר הקלטי". יש להזכיר שה"דגם האירי" קסם לרבים בישראל. בחודש מאי 2008 אף התארח שגרירה של הרפובליקה האירית במשכנה של המכללה החברתית-כלכלית שבשכונת התקווה בתל-אביב כדי להסביר לעשרות פעילים חברתיים את "סודו של הדגם האירי": הקמת מועצה הכלכלית-חברתית בהשתתפות נציגי המעסיקים, האיגודים, הארגונים הלא-ממשלתיים והממשלה.
ישראל והפלסטינים הסכימו (פעם נוספת) לפתוח בשיחות ישירות בוושינגטון ב-2 בספטמבר. ממשל אובמה יברך על כך לבטח כעל פריצת דרך משמעותית. ירושלים, פליטים, התנחלויות וגבולות יהיו כולם על השולחן. אך יש לדבר גם על צמיחה כלכלית פלסטינית עצמאית ולערוב לכך שהכלכלה הפלסטינית לא תיחנק, כפי שקורה עכשיו. בהכנות לקראת השיחות הללו שיווקו מנהיגים פלסטינים וישראלים [ קראו עוד ]
