נשיא מצרים חוסני מובארק התפטר ביום שישי אחר הצהריים מתפקידו, לאחר ששלט במצרים במשך 30 שנה. סמוך לשעה 18:00 הודיע סגנו של מובארק, עומר סולימאן, בטלוויזיה הממלכתית כי הנשיא החליט לסיים את תפקידו ולהעביר את הסמכויות לידי הצבא

מאת אילנה הרסטון-לוטן

העובדה שזיעה הופיעה על מצחו של ביבי נתניהו למראה המרי הערבי המחודש לא מאד מפתיעה. מנקודת מבטו, ההתעוררות החברתית הפושטת בעולם הערבי מעלה באוב את רוח הרפאים של הדרקון הערבי, שלפי האגדה, הוכנע ב-48' ושוב ב-67' בידי אותו צבר פרחח חמוש בקרבין ורכוב על מגש של כסף

מאת גדעון ספירו

הר הגעש הפוליטי-חברתי שהתפרץ במצרים הפתיע את כל המומחים והמומחים לכאורה, באקדמיה, בתקשורת ובגופי המודיעין הצבאיים. ביום הראשון להפגנות עוד התנבאו כמעט כולם שמשטרו של מובארק יציב, חזק, הצבא איתו, המשטרה והשירותים החשאיים איתו, ואלה יוכלו למחוץ את ההתקוממות העממית

מאת ראובן קמינר

יש לפעילי סולידריות (שייח ג'ראח) – סיבות רבות לסכם שנה וחצי של פעילות בסיפוק ובגאווה. סולידריות הצעידה את תנועת המחאה נגד הכיבוש צעדים משמעותיים קדימה. במהלך השנה חזרה התנועה על ההצלחה במאבקה נגד ההתנחלות בשייח ג'ראח גם בשכונות ואזורים נוספים בירושלים המזרחית

מאת חדוה ישכר

המשט הדרמטי לעזה ב-31 במאי 2010 הצליח לעורר עניין בינלאומי במצבם של הפלסטינים הכלואים ברצועה ורשם לזכותם של מתנגדי המצור הצלחה מרשימה בזירה התקשורתית הבינלאומית. בזירת המציאות הרבה יותר קשה להשיג בדל של שינוי, אף כי לא בלתי אפשרי

הפעולות המציינות עשור לאירועי אוקטובר 2000 רבות ומגוונות. זה טוב, אפילו טוב מאוד, שמאות יהודים באו לנצרת בתחילת אוקטובר 2010, וזה טוב שרבבות אזרחים ערבים מזכירים, מפגינים ומציינים את המועד במגוון צורות מחאה. וזה טוב שמתקיימים סימפוזיונים ומשמרות מחאה ואזכרות. זה טוב שישנו היום מחנה לא קטן של פעילים ופעילות משני העמים, מחנה גדול בהרבה [ קראו עוד ]

בעיר הזאת אתה אף פעם לא יודע לאיזה יום תקום. יום רגוע ואיטי, ראשון של חופש שלו חיכיתי מזמן, או יום שבו כל העיר הזאת הופכת לסיפור קפקאי. ואולי בסופו של יום זאת לא העיר- אלה האנשים. אז הנה סיפור: יש בו רצח, משטרה, עצורות, אנשים שנעלמו, שנאה, שקרים והרבה טפשות ואיוולת. בקיצור, יום במזרח ירושלים.

המשק התכווץ ב-18 אחוז, ועל מנת למנוע את התמוטטות מערכת הבריאות הממשלה החליטה לסגור 30 בתי חולים. מעתה, החולים חייבים לשכור את מיטותיהם בבתי החולים הממלכתיים. שכר המורים קוצץ בכ-50 אחוז. שכר המינימום, שהיה מאוד נמוך, קוצץ אף הוא ב-20 אחוז, ותשלומי הפנסיה המזעריים נפגעו ב-10 אחוז. מחירי הנדל"ן צנחו ביותר מ-45 אחוז מהמחיר לפני המשבר, דבר המציב את המדינה במקום הראשון בנפילת מחירי הנדל"ן. הכל קרה במכה אחת והכל קרה לקראת החורף. שזו עונה קשה במיוחד ובה ההוצאות גדלות בהרבה. תיאור זה אינו לקוח מניתוח המשבר הכלכלי החריף שפקד את ארגנטינה בתחילת שנות ה-2000. אף שכלכלנים נודעים כמו פול קרוגמן ונוריאל רוביני סבורים שמדובר במצב דומה עד מאוד.

נשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, חתם השבוע על הסכם קיבוצי עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ועם נשיא לה"ב, יהודה טלמון, לשיפור הסכם הפנסיה הקיים מזה מספר שנים. ההסכם המקורי, שברוש ועיני חתמו עליו ב-2007, חייב את המעסיקים להעניק לעובדיהם פנסיה, שהחלה בשיעור של 2.5% לפחות משכרם, וקבע כי עד שנת 2013 הם יצטרכו להפריש לכל עובד לפחות 15% משכרו – 10% על חשבון המעסיק ו-5% על חשבון העובד.

הצבא גויס בסוף השבוע כדי לשבור את שביתת העובדים במגזר הציבורי בדרום אפריקה – הדורשים תוספות שכר. רופאים ואחיות המשרתים בצבא דרום אפריקה הוצבו בבתי חולים ברחבי המדינה בעקבות הכרזת השביתה והפעלת בתי החולים במתכנות "חירום". עוד דיכאו שוטרים ביד קשה ובאמצעות כדורי גומי הפגנות של רבבות עובדים ברחבי המדינה. היד הקשה המפעילה הממשלה נגד השובתים זכתה לביקורת קשה – גם מראשי המפלגה הקומוניסטית החברה בקונגרס הלאומי האפריקאי, החזית השלטת במדינה.