מאת אפרים דוידי
"הרחוב הפך לזירה המרכזית של המאבק. זהו המרחב האחרון בו אין להון הפיננסי שליטה מוחלטת. כעת, ברחוב נפגשים ומפגינים אזרחים רבים שלא מחו מעולם. לפתע אותם אזרחים מוציאים את עצמם נאבקים למען זכויותיהם וגם למען הזכויות של האחרים. לפתע הזכויות של האחרים היו לזכויות של כולנו".
מאת חמי שטורמן ואוסו באיו
איננו מוכנים עוד לשאת עינינו אל המנהיגים וּלְצפות שייצגו אותנו ושיפעלו למעננו. אנו מבינים שה'מנהיגים' האלה אינם אלא מריונטות שבויות בידי בעלי ההון, כמו כולנו. אנו מבינים שבישראל של סוף 2011 אין לנו אלא לסמוך על עצמנו ולייצר במו ידינו מציאות חדשה, ראויה לחיי אדם.
ראיון עם אלברטו גרסון
בין נבחרי השמאל המאוחד החדשים, הכלכלן אלברטו גרסון (26) שנבחר בעיר מלגה והיה לחבר הפרלמנט הצעיר ביותר. גרסון הוא אחד ממנהיגי ה"זועמים", תנועת המחאה העממית שקמה בשנה האחרונה ברחבי ספרד. שליחת העיתון הצרפתי "הומניטה", קאטי סייבה, שוחחה עמו.
מאת חגית קאופמן
המעברה היא קבוצת פעילים במנעד רחב של גילאים, והיא צמחה מתוך מאהלי ה"אין ברירה" בירושלים. היא מתמקדת במאבק לדיור ציבורי ובקולם של העשירונים התחתונים ושל הפריפריה הסוציו-אקונומית בירושלים וברחבי הארץ.
מאת נדב שרון
האם ענתות דומה יותר לסדום או לגבעה שבבנימין, הידועה בגלל אותו מעשה נורא בפילגשה? מצד האלימות, כולל האלימות המינית, ענתות דומה לשני המקומות. אני לא בטוח איזה עונש גרוע יותר – הפיכתה של סדום או מלחמת האזרחים העקובה מדם אשר בה שילם גם העם כולו מחיר כבד כפי שהיתה בגבעה.
מאת רונן ברוך
כרופא משפחה אני רואה את הפערים בבריאות מדי יום. הבריאות של כל אחד ואחת מאיתנו נקבעת לא רק על-ידי המערכת הרפואית אלא כתוצאה מגורמים שנמצאים בלב המחאה החברתית: מצב כלכלי, תנאי מגורים, תנאי תעסוקה, גורמים סביבתיים, סטרס וחוויות חיים.
מאת תמר גוז'נסקי
בעוד שבת"א, לאחר מאבק משפטי, פינו את האוהלים על כל תכולתם מרוטשילד, בניו-יורק הפינוי לא התרחש. סוד ההצלחה בניו-יורק הוא ההתגייסות הציבורית הרחבה לטובת פעילי המחאה בפארק זוקוטי.
מאת עופר יהלום
מה לעשות שלא ניתן לשבת לנצח בבית קפה בשדרה, לארגן הפגנות, לעשות "פוליטיקה של ההמונים" ולהשיג שינוי אמיתי. אם מנהיגי המחאה לא יפנו לשדה הפוליטי בזמן הקרוב, אולי יהיו אחרים שיעשו זאת במקומם.
מאת חדוה ישכר
על רקע ההתפעמות הכללית מהצלחתה המוחשית הראשונה, למעשה, של תנועת המחאה עשיתי על עצמי ניסוי קטן בחשיבה אבסורדית, ותהיתי מה היה קורה אילו תנובה היתה מייצרת את גבינותיה באחד מאזורי התעשיה שהוקמו בהתנחלויות.
ראיון עם קמילה וייחו
קמילה וייחו, יו"ר התאחדות הסטודנטים של צ'ילה (FECH), פעילה בנוער הקומוניסטי, היא האישה השנייה בתולדות פדרציית הסטודנטים המכהנת בתפקיד הרם. ביום ששי האחרון היא צעדה בראש הפגנה של כ-600 אלף אזרחים. "התחלנו בחינוך, אבל המחאה חשפה שבחברה קיים חוסר שביעות רצון, שיש זעם רב, כלפי המשטר כולו. קודם כל בשאלת הדמוקרטיה."
מאת שירה אוחיון
במשך שנים הפרידו בינינו עם חומות וגדרות עשויות בטון שנאה וגזענות, ושיסו אותנו זה בזה להילחם על פירורי הפירורים שהותירו לנו הטייקונים אחרי שהשתלטו על כל משאבי המדינה. היום אנו ניצבים כאן כולנו: נשים וגברים, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, עולים וותיקים, דתיים וחילונים אזרחי הדרום המרכז והצפון, מהגרי עבדות ופליטים מאוחדים יחד להשיב את הריבונות על המדינה לידינו האזרחים. צדק חברתי וצדק חלוקתי. לא נתפשר על פחות מזה.
