מאת גדעון עשת
התקשורת מלאה בספקולציות סביב המדיניות הכלכלית של הממשלה שתקום, אם תקום, בשבועות הקרובים. אם מסכמים את "מופעי האימים" האלה המכונים בתקשורת גם גזירות  הרי שמדובר במהלכים בסדר גודל של כ – 30 מיליארד שקל לשנים 2013 ו-2014.

מאת חיים ברעם
החישובים המורכבים אודות הקואליציה "המדינית" החדשה של ראש הממשלה אינם מביאים בחשבון את העובדה שסיעת הליכוד ביתנו איננה נמצאת בכיסו של ביבי. המאמרים המלומדים בעיתונות הכתובה על מעשה המרכבה של בנימין נתניהו והמגעים עם הסיעות ועם שברירי הסיעות, מסגירים בעיקר את משאלות הלב של הכותבים.

מאת גדעון ספירו
במדינת ישראל שטופת זימת המלחמה והכיבוש, בה שוטפים את מוחם של ילדים מגן טרום חובה ועד סוף תיכון על חשיבות השירות הצבאי, בכל זאת, על אף המכבש האדיר הזה, צומחים פרחים מלבלבים, יפים, מדיפים ריחות משכרים של אהבת חיים, בניגוד לצחנת המוות שמשדרת מכונת המלחמה הישראלית.

מאת חיים ברעם
פיד לא חנך את תופעת ההתקרנפות במדינה, לא זרע את הלאומנות הפשיסטית בשטחים ולא יצר את הפערים החברתיים; הוא תוצר של המציאות הזאת ולא מחוללה. לכן האיבה כלפיו היא בעצם חלק ממערכת פסיכולוגית שעיקרה הסחת הדעת מהבעיות האמיתיות של המדינה.

מאת גדעון עשת
זה מייגע לקרוא שוב ושוב את הדעה החד ממדית הזו בעיתון הזה אבל זו דעה לגיטימית. מה שלא לגיטימי הוא  להציג את הדעה כעובדה חדשותית ולפיה יש "צורך לחתוך מהתקציב". קורא לא מיומן מתבקש על ידי עורכי "הארץ" להבין שאי אפשר בלי הקיצוץ הזה. וזה פשוט לא נכון.

מאת חיים ברעם
מגוחך ממש לשמוע את הפרשנים בטלוויזיה מדווחים על "שוויון בין הגושים", ועל גוש מרכז-שמאל בראשות יאיר לפיד. אלה הם דברי הבל: לפיד, חברי הכנסת של התנועה ושרידי קדימה אינם מועמדים לשותפות בממשלת מרכז-שמאל עם מרצ, חד"ש והסיעות הערביות. לפיד הוא ניאו-ליברל בדיוק כמו נתניהו, איש המרכז הלאומני.

מאת גדעון עשת
היתה יממה, מתום הבחירות ופרסום מדגמי ערוצי הטלוויזיה, ועד אמש, שבמהלכה התברברו המומחים לדבר פוליטיקה סביב "השוויון" ו"הגוש החוסם". כאילו שיש בחיים הפוליטיים שלנו גוש ימין ובראשו בנימין נתניהו מהליכוד, וגוש שמאל-מרכז שבבחירות התברר שבראשו עומד יאיר לפיד (ולא שלי יחימוביץ'). אז זהו, שאין. ולא רק שאין, גם לא היה.

מאת שלמה סבירסקי וירון דישון
הגרעון התקציבי הוא תוצר של שלושה גורמים עיקריים: מדיניות פיסקלית שמרנית מן הסוג שפוגע כיום בארצות אירופה ותוקע מקלות רפובליקניים בגלגלי המדיניות של הנשיא ברק אובמה; מדיניות מיסוי המעצימה אי שוויון; ומדיניות ביטחון מגלומנית.

מאת גדעון ספירו
טור זה מוקדש לפרויקט בו התחלתי לפני כמעט 30 שנים של שליחת מכתבים אישיים בעיקר לשופטות ושופטים, אבל גם לבעלי שררה אחרים, שהחלטותיהם זוהמו בהפרות זכויות אדם, בגזענות, במתן גיבוי לפשעי הכיבוש או עוולות זועקים אחרים כמו ענישה מקלה לאנסי ילדים או עצימת עין אל מול פשעים חמורים.

מאת חיים ברעם
ברור שבמקרה של משבר ענקי בחברה הישראלית לבני ויחימוביץ', שלא לדבר על לפיד, ירוצו לממשלה כדי "להציל את ישראל מבפנים, ולהגן על האינטרסים של המעמד הבינוני מול ש"ס". כדי להיות אופוזיציה יש לעגן במצע מחייב עיקרים חלופיים לאלה של נתניהו. המרכז הלאומני במצבו הנוכחי איננו מסוגל לכך.