מאת גדעון ספירו
פרשת הרס הכפר הבדואי אום אל-חיראן מכילה את המרכיבים של לינץ' משטרתי בנוסח הקו-קלוקס-קלן, בשילוב עם עלילת דם מפיהם של מפכ"ל משטרת ישראל רוני אלשיך והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, שמזכירים את הפרוטוקולים של זקני ציון.

מאת גדעון עשת
יש החושבים כי שר האוצר מריח בחירות בהקדם, ואחרים סבורים כי הוא באמת מאמין בסגולות הרפואיות של הפחתת מסים. כך או כך משה כחלון העלה את הנושא על סדר היום. וכהרגלו האמת לא נר לרגליו וההטעיה זורחת מראשו.

מאת חיים ברעם
חודש ינואר 2017 מסמל אולי את ימי החושך המצפים לעולם כולו, אבל אנחנו רק בתחילת הדרך. במקום לשקוע בייאוש יתגייסו רבים לעשות מעשה, ובעולם החדש והיפה שיקום, לא תהיה תקומה לנתניהו ולבני בריתו מעולם החושך.

מאת יונתן פלד
הוויכוח אינו על העובדות ועל האמת. הוויכוח הוא בשני מישורים: האם לתת לגיטימציה למעשים בלתי חוקיים, על ידי היעדר חקירתם ואי העמדת מבצעיהם לדין. והאם "לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ" או להסתיר אותה, ואם לפרסם את המעשים הללו בעולם, מחוץ לחברה הישראלית.

מאת חיים ברעם
כמעט בכל מערכת בחירות בארצות הברית מאיים עלינו מועמד הצמא לכסף יהודי ולתקשורת אוהדת בחוגים פרו ציונים, בהעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. ההבטחה הזאת נשארת פיסת ניר ריקה, וטוב שכך. תושבי עירנו לא ירוויחו דבר משגרירות אמריקאית ברחוב אגרון.

מאת חיים ברעם
זהו רק ביטוי לרדידות שחלחלה בשנים האחרונות לדיון על סוגיות מדיניות וחברתיות. הרצוג ולפיד זנחו סופית את הרעיון לחבור לשני מיליון האזרחים הערבים כדי ליצור חלופה אפקטיבית להשתוללות של ראש הממשלה, לעמדה הלעומתית שלו כלפי כל העולם, להתנכלותו לזכויות האזרח ולבריונות שלו נגד השמאל העקבי.

מאת חיים ברעם
האקט של אובמה בעד הישרדות ישראל ונגד ההתנחלויות היה אולי אמיץ, אבל הגיע מאוחר. ההימנעות במועצת הביטחון הייתה מאוחרת מדי, והזכירה לי שער "כבוד" בדקה ה-90 של קבוצת כדורגל שתבוסתה כבר מובטחת.

מאת אלי לינדר
לאחרונה הגיח שר החינוך נפתלי בנט עם הסיסמא המפוצצת הבאה: "רק מי שהארץ לא שייכת לו מסוגל לשרוף אותה". כל כך פשוט, כל כך "הגיוני"…. אבל רגע אחד. מי הדובר כאן? האין זה המנהיג ומליץ היושר של משחיתי מטעי הזיתים בשטחים?

מאת אנדרה דרזנין
במצב כזה, אדם במדינת ישראל מביט סביב ושואל מאין יבוא עזרו. היה נדמה שהוא עשוי לבוא מחברי הכנסת של הרשימה המשותפת הערבית-יהודית. והנה – כלום או כמעט כלום. אף גינוי לא נשמע אצלם כלפי שלושת תלייניה של חאלב. זהו חסר מטריד מאוד ולמרבה הצער הוא לא עניין חדש במק"י ובבל"ד.

מאת חיים ברעם
בעבר חשבתי שיש לחיים רמון יכולת וכישרון להנהיג את מפלגת העבודה לעתיד טוב יותר, ולאפשר לשמאל העקבי להתפתח ולצייד את המחנה המתון כולו בתחמושת רעיונית. במקרה הזה לפחות טעיתי טעות מרה.

מאת גדעון עשת
ירון זליכה היה פעם חבר של בנימין נתניהו. מאז הפך זליכה את עורו הפוליטי ועכשיו הוא נגד שחיתות, והון-שלטון וכל מיני מרעין אחרים הפוקדים את חיינו הציבוריים. טוב שחזר בתשובה. כי בזמן אמיתי – כאשר הוא ונתניהו היו שותפים לדרך – לא נשמע קולו.