מאת ניצה אמינוב
המתורגמנית לשפת הסימנים אמרה שהוא רק אומר שהוא רוצה הביתה. עו"ד טארק ברגות שייצג אותו, ניסה לומר לתובעת, עוד לפני שהחל הדיון, שתסתכל עליו, על החרש אילם. תשובתה הייתה: "חרש אילם אבל אבנים הוא יודע לזרוק".

מאת תמר גולדשמיד, איה קניוק וניצה אמינוב
בפני השופט סא"ל מאיר לחן הובאו רביעיות-רביעיות של בני נוער פלסטינים (כמספר המקומות על הספסל), נגררים עם האזיקים על הרגליים והידיים. באולם מורידים אזיקי הידיים.

מאת אילנה הרסטון-לוטן
פול לה-רו נלכד ב-2012 על ידי הסוכנות האמריקאית לאכיפת חוקי הסמים (DEA) והפך לעד מדינה, לאחר כעשור שנים בהן ניסו הרשויות להתחקות אחרי אימפריית הפשע שבנה. סיפור חייו של לה-רו מרתק.

מאת ניצה אמינוב
בסרטון רואים צעירה מתבוססת בדמה שוכבת, וחייל חמוש מונע מכולם להתקרב אליה. בסרטון ישנו גבר שצועק: זו הבת שלי, והחייל מרחיק אותו.

מאת תאיר קמינר
בכל פעם שאני מסרבת אני מציבה אלטרנטיבה לדרך של השנאה והמלחמות ואני נותנת השראה לצעירים בני גילי – לבחון את המעשים שלנו ולא לפעול בלי לחשוב.

מאת רעיה ירון
בתיהם של הפלסטינים מבקעת הירדן נהרסים חדשות לבקרים. הם לא פגעו באיש. הם מתווספים ל"הומלסים החדשים" אותם מבקשת מדינת ישראל להרתיע. המדינה הורסת – כי היא יכולה.

מאת תאיר קמינר
שבע בבוקר. הפסקה. "למה את כאן?", "סירבתי להתגייס לצה"ל". לא כולן מאוד אוהדות לרעיון, אבל מצאנו מחנות משותפים. כל הבנות כאן שונאות את המדינה והצבא.

מאת לוטפי בני עודה
חיילי הצבא חנו את הטנקים בסמוך לבתים ומנעו מאתנו להגיע לשטחי המרעה הקרובים למגורים שלנו. עשרות טנקים ירו ליד הבתים שלנו ושל השכנים שלנו. היה רעש אדיר. הילדים שלנו נבהלו מאוד, וכולנו פחדנו שפגז של טנק יפגע בנו.

מאת חיים ברעם
העימות עם האמריקאים נובע מניגודי אינטרסים. לבית הלבן אין אמון בישראל, כיוון שהוא רוצה להחליט מתי השימוש בעוצמה צבאית הוא לגיטימי.

מאת יונה ברגור
וכך, על רקע התחבטות זו, בין החובה להמשיך לבין הזכות לפרוש, הגעתי, כבר בשנה הראשונה לנפילתו של בננו זיו, בעת מילוי תפקידו הצבאי, ל"חוג ההורים – פורום משפחות שכולות, ישראליות ופלסטיניות, למען שלום ופיוס".

מאת גדעון גיתאי
דיבורים לחוד ומעשים לחוד – במיוחד כאשר אנו דנים על "הידידה הגדולה", ארה"ב. כי בינתיים ארצות הברית ממשיכה להזרים נשק חינם לישראל ולצבאה המגדיר את עצמו כמוסרי בעולם.