מאת אפרים דוידי
התופעה של חברות רב-לאומיות ותאגידים גדולים, הגורמים לזיהום האוויר, הים והיבשה דרך קבע וההופכים לפתע "ירוקים", אינה חדשה. באנגלית קוראים לתופעה "גרין-וואש" – קרי: מתיחת שכבה דקה של צבע ירוק מעל אפור הזיהום.

מאת אפרים דוידי
הדאגה של אנשי האוצר, הוגי רפורמת הפנסיה נוסח צ'ילה, נתונה קודם כל לכמות ההון שתעמוד לרשותם של בעלי ההון. המסקנה ברורה: "הדגם הצ'יליאני" טוב לטייקונים, לחברות הנסחרות בבורסה, אך מזיק לחיסכון לפנסיה של העובדים ולפנסיה של הגמלאים.

ראיון עם דיוויד הרווי
דיוויד הרווי הוא אחד הגיאוגרפים היודעים ביותר. הרווי עוסק מזה שנים במשטר הקפיטליסטי ואופן פעולתו ובשלוש השנים האחרונות במשבר הקפיטליסטי. בשיחה עם ברברה שיכמן, כתבת הירחון "דבטה", הוא התייחס למשבר והשלכותיו.

ראיון עם אריק הובסבאום
מה שמרקס הציע הוא אחדותם של כלל העובדים, של מעמד העובדים, כמעמד מודע לעצמו, לקיומו ולייעודו. מעמד עובדים שיפעל באופן מושכל להשגת השלטון. מה שאני מנסה להוכיח בספרי החדש הוא שמשבר המרקסיזם איננו משבר של הענף המהפכני של המרקסיזם, זהו קודם כל משבר בענף הסוציאל-דמוקרטי.

ראיון עם אריק טוסאן
זהו משבר מבני אך לא סופי. במהלך ההיסטוריה הקפיטליזם נקלע למשברים רבים – כי המשבר הוא חלק בלתי נפרד מהשיטה הקפיטליסטית. אבל כדי להפוך את המשבר למשבר סופי או סופני יש צורך בפעולה פוליטית והמונית.

מאת חדוה ישכר
מדוע השתתקה הביקורת הפמיניסטית על הקפיטליזם מאז שנות השבעים? באותו רגע היסטורי שבו היה צריך להשקיע מאמצים בביקורת הכלכלה הפוליטית, פמיניסטיות רדיקליות עסקו בתרבותי. פמיניסטיות, שעבורן פמיניזם הוא קודם כל תנועה לצדק מגדרי, צריכות לגלות יתר עירנות להיסטוריה כדי ל"תפוס" את הרגע, בלי לאפשר לנשים המייצגות פמיניזם כוזב להסית אותנו מעקרונותינו ומיעדינו.

המשק התכווץ ב-18 אחוז, ועל מנת למנוע את התמוטטות מערכת הבריאות הממשלה החליטה לסגור 30 בתי חולים. מעתה, החולים חייבים לשכור את מיטותיהם בבתי החולים הממלכתיים. שכר המורים קוצץ בכ-50 אחוז. שכר המינימום, שהיה מאוד נמוך, קוצץ אף הוא ב-20 אחוז, ותשלומי הפנסיה המזעריים נפגעו ב-10 אחוז. מחירי הנדל"ן צנחו ביותר מ-45 אחוז מהמחיר לפני המשבר, דבר המציב את המדינה במקום הראשון בנפילת מחירי הנדל"ן. הכל קרה במכה אחת והכל קרה לקראת החורף. שזו עונה קשה במיוחד ובה ההוצאות גדלות בהרבה. תיאור זה אינו לקוח מניתוח המשבר הכלכלי החריף שפקד את ארגנטינה בתחילת שנות ה-2000. אף שכלכלנים נודעים כמו פול קרוגמן ונוריאל רוביני סבורים שמדובר במצב דומה עד מאוד.