המשק התכווץ ב-18 אחוז, ועל מנת למנוע את התמוטטות מערכת הבריאות הממשלה החליטה לסגור 30 בתי חולים. מעתה, החולים חייבים לשכור את מיטותיהם בבתי החולים הממלכתיים. שכר המורים קוצץ בכ-50 אחוז. שכר המינימום, שהיה מאוד נמוך, קוצץ אף הוא ב-20 אחוז, ותשלומי הפנסיה המזעריים נפגעו ב-10 אחוז. מחירי הנדל"ן צנחו ביותר מ-45 אחוז מהמחיר לפני המשבר, דבר המציב את המדינה במקום הראשון בנפילת מחירי הנדל"ן. הכל קרה במכה אחת והכל קרה לקראת החורף. שזו עונה קשה במיוחד ובה ההוצאות גדלות בהרבה. תיאור זה אינו לקוח מניתוח המשבר הכלכלי החריף שפקד את ארגנטינה בתחילת שנות ה-2000. אף שכלכלנים נודעים כמו פול קרוגמן ונוריאל רוביני סבורים שמדובר במצב דומה עד מאוד.